ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לירון הרשטיג נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופטת דגית ויסמן
נציגת ציבור (עובדים), גב' רחל קפר

התובע:
לירון הרשטיג
ע"י ב"כ עו"ד מישל ון דר סטין

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד הילה דמרי

החלטה

1. התובע, רתך עצמאי, מבקש להכיר בפגימה בצווארו כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

2. לטענת התובע כמפורט בסיכומיו, הוכח שעבודתו כרתך כרוכה בהרמת משאות כבדים ובתנועות של כיפוף ויישור עמוד השדרה הצווארי. בעניין האחרון התובע הפנה לעובדה כי בעבודתו הוא חובש על ראשו מסכת ריתוך מפלסטיק בתוספת מנגנון אלקטרוני, ובעבודות עם עשן הוא מחבר את המסכה גם מפוח עם פילטר, שמשקלם הכולל נע בין 1.2 ק"ג ל – 2.5 ק"ג.

בנוסף, נטען שהתובע הוא רתך ארגון, שעובד עם שתי ידיו. יד אחת אוחזת בלפיד החשמלי והיד השניה אוחזת בחוט מהחומר שהתובע מרתך. בכל פעם שהתובע מדליק את הלפיד הוא מטה במהירות את הראש למטה כדי למקם את המסיכה כך שתהא על הפנים, מאחר ששתי הידיים "תפוסות". לאחר סיום הריתוך, הידיים פנויות והוא מרים את המסכה וכך חוזרות הפעולות עד 500 פעמים ביום. עוד נטען כי גם כאשר התובע עובד הפוך בתוך האדמה, הוא עדיין מבצע את אותה התנועה עם הצוואר.

3. בישיבת ההוכחות העידו התובע וגיסו, מר שבתאי פרידמן, שעבד עמו בעסק כחצי שנה. בשים לב לקרבה המשפחתית בין השניים ותקופת העבודה הקצרה של מר פרידמן, לעומת פרק הזמן בו התובע עסק בריתוך, לא מצאנו לתת משקל משמעותי לעדותו של מר פרידמן.

4. התובע העיד כי עיקר עבודתו כרתך היא בעשור שבין 2006 ל – 2016, תקופה בה עבד כעצמאי (ר' בעמוד 7 שורות 5-6, 11-19). על כן לגבי פרק זה הוא אינו נהנה מחזקת הסיבתיות, ועליו להוכיח שהפגיעה אירעה לו תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו זה (עב"ל (ארצי) 104/99 ברדה –המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לח 241 (2003)).

5. לגבי תקופת העבודה שקדמה לשנת 2006, ניתן ללמוד מעדות התובע שעסק גם בריתוך וגם במקצועות אחרים. כך למשל, התובע הזכיר בחקירתו הנגדית את חברת אולימפיק, שם עבד שנה עד 14 חודשים. התובע גם הזכיר מספר מוסכים בהם עבד (מטרו, אישימוטו, מוסך סרוסי). בסופו של דבר, התובע אישר שהתקופה הארוכה ביותר שעבד ברציפות כרתך היא בעסק שפתח בשנת 2006 (עמוד 2 שורות 28 – 30).

לאחר תקופה זו, התובע אישר שעבד כשכיר ואינו עוסק ברתכות (עמוד 7 שורה 6).

כלומר, מדובר בתקופת עבודה בת כעשור הרלוונטית לתביעה לפי תורת המיקרוטראומה.

6. התובע מסר תיאור של עבודתו במספר נקודות זמן.

בטופס התביעה לדמי פגיעה (נ/1) נמסר תיאור כללי:

"עובד בתור מסגר שנים רבות בתחום. במסגרת עבודתי אני עובד עבודה פ יזית מאומצת לאורך זמן עם הראש כלפי מטה בביצוע עבודות ברזל. אני סובל מכאבים חזקים והגבלה בתנועה וקשה לי לתפקד."

לא מוזכר בטופס התביעה שהתובע נושא משקלים גדולים במסגרת עבודתו.

7. התובע מסר את גרסתו לחוקר הנתבע (נ/2).

התובע תיאר את מלאכת הריתוך כך:
"ב – 2006 קניתי רתכת ארגון, זה קופסא 35 – 40 קילו עם בלון 80 קילו, זה ידית עם קשת חשמלית ועם יש שניה צריך להוסיף חוט, זה ריתוך ארגון. בהתחלה עבדתי מהבית, מהחצר של הבית, אני מחזיר את הציוד שם, ויוצא גם כי בריכות שחיה זה לא הכל בבית אתה יודע, אז או שהייתי עובד בבית או באתרי בניה בבריכות שחיה. מ – 2006 הייתי מרתך יום יום 10 -12 שעות ביום, בתור עצמאי אתה יודע זה לא 8 שעות שנגמר, היו ימים של 15 שעות יום ואפילו יותר. ב – 2016 לא יכולתי כבר להחזי ק מעמד, הצוואר כבר כואב לי מהמסיכה כל היום ככה אז התחלתי לחפש גם עבו דה כשכיר.
...
ש. האם כעצמאי היה לך סדר יום קבוע?
ת. כן, 8:00 בבוקר פותח את המקום בבית גירון, ונשאר גם עד 22:00. 90 אחוז מהיום מרתך, מסיכה על הראש, כל היום עם מסיכה על הראש, ואתה מרים אותה ומוריד אותה, בימים הקלים יותר אתה כל היום יושב עם הצוואר כלפי מטה ומרתך עם 2 ידיים ומוריד ומרים את המסיכה, זה החלק הקל, בימים היותר קשים היה צריך לרתך דברים קשים יותר אז היה צריך לשכב בתנוחות לא נוחו, לשכב ולרתך מעל הראש, לשכ ב בתנוחות רגליים למעלה ראש למטה בחדרי מכונות כל מיני דברים כאלה. הצוואר שלי עשה את כל העבודה ב- 10 שנים האלה במיוחד בריתוכים.
...
ש. מה אתה עושה במסגרת תפקידך כרתך?
ת. מרתך, שם מסיכה על הראש, שם כפפות ריתוך, בגדי עבודה, נעלי עבודה, ביד אחת מחזיק את הידית ריתוך, וביד שמאל מחזיק חוט מתכת שעשוי מאותה מתכת של חומר הגלם שאני מרתך, זה מעין מוט כזה, עם יד ימין אני מחמם את החומר גלם ועם יד שנייה אני עושה פעולה של הכנסת החוט לתוך ה'אמבטיה' (האיזור המותך – המתכת הנוזלית), ונותן תפר, ומרים את המסיכה, תפר הבא מוריד את המסיכה, המסיכת ריתוך מגי נה עליי מהקרינה ומהגיצים גם אבל בעיקר מהקרינה.
ש. עם איזה כלים אתה עובד?
ת. רתכת, פטיש מדי פעם על השולחן, פלייר כי החומר חם אז אי אפשר להחזיק אותו ביד למרות שאתה עם כפפות, כל מיני, מלחציים אבל בעיקר רתכות יש כל מיני סוגים של רתכות, יש גם רתכת אוטומטית שאתה רק מחזיק עם יד ימין ולא צריך להוסיף חומר כי החומר כבר בפנים. החומר כלומר החוט מתכת, יש גליל במכונה. כל זה תמיד עם מסיכה של 1.8 קילו על הראש וכל הזמן להרים אותה ולהוריד אותה. בנוסף לזה יש גם תנוחות לא נוחות בעבודות מסובכות יותר.
ש. מדוע אתה צריך להרים ולהוריד את המסיכה כל הזמן?
ת. כי אני לא רואה כלום שהיא על הפנים שלי. זה שחור, אני צריך להרים כדי לראות, מסיכת ריתוך היא כמו משקפי שמש 10 שכבות אחד על השני...
...
ש. האם חוץ מעבודות אלה כרתך היית מבצע עבודות נוספות במהלך יום עבודה רגיל?
ת. 80 -90 אחוז מהזמן הייתי מרתך, שאר הזמן זה נסיעות, להגיע ממקום למקום, להעמיס ציוד על הרכב, לפרוק ציוד, לחבר ולפרוק את הרתכת, בוא נגיד מתוך 15 שעות עבודה ביום, שעתיים הלכו על נסיעות, הרכבות ופירוקים.
ש: איזה תנועות אתה מבצע עם הצוואר במסגרת עבודתך כרתך שלטענתך גרמו לך לכאבים?
ת: 80 אחוז מהזמן זה שהצוואר נוטה כלפי מטה ומתרומם מעלה וחוזר חלילה. יש מסיכה ששוקלת 1.8 שאתה כל הזמן מרים אותה ומוריד ואותה, לשאלתך, שאתה מרים את המסיכה אתה מפעיל קונטרה, התנגדות, עם הצוואר. זה כאילו שמים לך משקל על הצוואר אז הוא מפעיל התנגדות, שאתה מוריד את המסיכה אתה בעצם לוחץ עליה אז אתה מפעיל עוד משקל על הראש ...
ש. האם התנועות / פעולות האלו חוזרות על עצמן במהלך יום העבודה?
ת: כן, בטח, ימים שלמים, בריכות שחיה זה פרוייקטים, אם יש לך פרוייקט אתה ימים שלמים שוכב בתעלה ומסתובב סביב הבריכה ומרתך.
...
ש. באיזה תדירות אתה מבצע תנועות צוואר אלו?
ת. כל הזמן, יום – יום, במהלך כל העבודה.
ש. מה משך כל תנועת צוואר שפירטת?
ת: בממוצע, תפר של נגיד 40 ס"מ זה משהו כמו דקה להיות ככה ואז להרים את המסיכה ולסובב את החלק, להזיז, לעבור לריתוך הבא, בקיצור, בממוצע נגיד דקה לרתך ואז 5 – 10 שניות להעביר לריתוך הבא. בזמן הריתוך המסיכה מגינה עלי ובהפסקות היא עדיין על הראש אבל למע לה, אני מרים אותה..."

תיאור מפורט זה לא הוצג במלואו בחקירתו הנגדית של התובע, אך גרסתו העובדתית לא נסתרה כלל.

ר' למשל בעמוד 6 שורות 21 - 29, שם התובע הסביר כי הוא רתך ארגון וכי בפעולת ריתוך זו שתי הידיים אוחזות ברתכת ובחוט המתכת שהוא מרתך, כלומר "שתי הידיים תפוסות", והוא מבצע תנועה של הרמת המסיכה והורדתה מהראש, תוך הנעת הצוואר.

ראוי להדגיש כי התובע הסביר בחקירתו הנגדית כי תנועת הראש והצוואר היא רק לגבי הורדת המסיכה מראשו כך שיגנו על עיניו. ר' בעמוד 6, שורות 29 -30:

"ש. נשמע שהטענה שלך היא רק לגבי ההורדה של המסיכה?
ת. כן"

לפי עדות התובע, שלא מצאנו סיבה שלא לקבלה ואשר מתיישבת עם הדברים שמסר לחוקר מטעם הנתבע, עיקר עבודתו היתה ברתכות, כאשר במהלך כל מקטע של ריתוך, שאורך כדקה, התובע מרים ומוריד את המסיכה מראשו על פניו, כאשר תנועת ההורדה של המסיכה (מהראש אל הפנים) מבוצעת על ידי תנועת הצוואר, מאחר ששתי ידיו אינן פנויות (אוחזות ברתכת ובחוט המתכת שהוא מרתך).

8. התיאור שהתובע מסר עונה על תנאי המיקרוטרוטראומה, כפי שנקבעו בפסיקה. ר' למשל הנפסק בעב"ל (ארצי) 35304-06-18 ביטון - המוסד לביטוח לאומי, 25.3.19 (ההדגשות במקור – ד.ו.):

"על פי הפסיקה כדי להכיר בקיומה של פגיעה בדרך של מיקרוטראומה על המבוטח להוכיח מספר רכיבים ביחס לתנאי העבודה שבהם הועסק ואשר לטענתו הביאו להיווצרות הנזק על פי דרך המיקרוטראומה:
"על מנת להוכיח שליקוי מסוים יוכר כפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, על המבוטח להוכיח קיומו של רצף אירועים חוזרים ונישנים, משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה. ביחס למהות התנועות נקבע כי הן אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן", דהיינו "דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. כן נקבע כי תדירות התנועות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, קרי ברציפות וללא הפסקות ביניהן, וניתן לבודד פעולות אילו אצל המבוטח ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו. יחד עם זאת, יש להראות כי התנועות חוזרות ונישנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע"" (הדגשות הוספו)
(עב"ל (ארצי) 53422-03-15 בכור - המוסד לביטוח לאומי עמ' 5 (06.03.2016)
...
ביחס לתנועות או הפעולות הספציפיות המזיקות אותן יש לבודד מכלל הפעילות במקום העבודה, על המבוטח להצביע על כך שבמהלך יום העבודה שלו נעשו פעולות או תנועות מזיקות חוזרות הדומות זו לזו במהותן ושאותן ניתן לבודד משאר סדר יומו במקום העבודה. טענה כללית לפעולות מגוונות הגורמות לנזק איננה יכול להקים תשתית עובדתית מספקת לקיום נזק על פי תורת המיקרוטראומה (עב"ל (ארצי) 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי (28.7.2002), בפסקה 6(ד); עב"ל 293/09 ראובן יעקב – המוסד לביטוח לאומי,(27.1.2010); עב"ל (ארצי) 7807-10-12 ג'בור – המוסד לביטוח לאומי (14.01.2014)).

9. את האמור לעיל יש לסייג בקשר למשקל המסיכות שהתובע עשה בהן שימוש.

בעוד שבפני החוקר, התובע הזכיר מסיכה שמשקלה כ – 1.8 ק"ג (שורה 105 לנ/2), הרי שבבית הדין, התובע הזכיר מסיכות במשקל 2 ק"ג ואף הזכיר מסיכה עם מפוח , שמשקלה אף מגיע ל – 2.5 ק"ג. בהעדר כל ראיה בעניין זה, ובשים לב לכך שמשקלן של המס יכות הלך ועלה ביחס ישר לריחוק בזמן ממועד הגשת התביעה לנתבע, יש לדחות את גרסתו המאוחרת של התובע בעניין זה ולקבוע כי משקל המסיכה בה עשה שימוש היה כ – 1.8 ק"ג.

10. גם בנוגע לאורך יום העבודה, יש לקבל את גרסת התובע, אך בהסתייגות מסוימת.

התובע טען בתצהירו שהוא עבד ששה ימים בשבוע, 10 -12 שעות ביום.

בפני החוקר התובע טען שעבד 90% מהיום בריתוך (שורה 45 לנ/2). במקום אחר, העריך את עבודת הריתוך כ- 80 עד 90% (שורה 99). "שאר הזמן זה נסיעות, להגיע ממקום למקום, להעמיס ציוד על הרכב, לפרוק ציוד, לחבר ולפרק את הרתכת, בוא נגיד שמתוך 15 שעות עבודה ביום שעתיים הלכו על נסיעות, הרכבות ופירוקים" (שורות 99 – 101).

בהמשך, התובע העריך ש – "80% מהזמן זה שהצוואר מוטה כלפי מטה ומתרומם כלפי מעלה וחוזר חלילה" (שורות 1 04 – 105).

לצד זה, התובע אישר ש"הפסקת אוכל, וברור שאין עבודה רציפה כל הזמן, יש ימים שאין עבודה, כמו בכל עסק, אז בתור עצמאי כשאין עבודה אז הייתי עושה גביה או טלפונים, תכנונים, דברים שבדרך כלל הייתי עושה אחרי 22:00... (ששורות 67- 69).

לאור תיאור דברים זה, אין מקום לקבל את התיאור המאוחר בחקירתו הנגדית של התובע, כאילו עבד בריתוך ברצף מהבוקר על הלילה (עמוד 7 שורות 25 – 26).

מכל המתואר לעיל במקובץ, יש לקבוע כי התובע עבד כ – 8 שעות בריתוך מדי יום, כאשר במהלך היום יצא להפסקת אוכל ואף היו ימים בהם לא היתה עבודה כלל (לצד ימים אחרים בהם עבד במשך כל היום).

11. לכל האמור לעיל יש להוסיף כי אין מקום להכיר בתיאורו של התובע לפיו עבד בתנוחות שונות, לא נוחות, כחלק מהתיאור העובדתי הרלוונטי לעניין המיקרוטראומה.

בעניין זה יש לקבל את טענות התובע לפיהן תנוחה בלתי נוחה לא תוכר לפי תורת המיקרוטאומה (דב"ע לו/ 0-75 המוסד לביטוח לאומי – טואיטו, פד"ע ט 8 (1977), עב"ל (ארצי) 63/03 אדרי – המוסד לביטוח לאומי, 23.8.05; עב"ל (ארצי) 33746-01-14 שרעבי – המוסד לביטוח לאומי, 9.12.14; עב"ל (ארצי) 31471-04-17 רות – המוסד לביטוח לאומי, 27.12.17; עב"ל (ארצי) 8707-03-18 אילוק – המוסד לביטוח לאומי, 19.8.18).

12. שונים הם פני הדברים לגבי הגרסה בדבר הרמת משקלים כבדים במהלך העבודה.

ראשית, עניין זה לא צוין בתביעה לדמי פגיעה.

שנית, מתשובות התובע בחקירתו הנגדית בבית הדין, עלה כי התובע עשה שימוש בעגלה ("בזמן העבודה הייתה עגלה" - עמוד 8 שורה 14).

שלישית, אין המדובר בנשיאת משקלים כבדים כחלק מרכזי בעבודה, אלא רק בתחילת היום, כהעמסה של הציוד לרכב (במקרים בהם התובע יצא לעבוד באתרים של הלקוחות ולא עבד בעסק שלו) או במקרים בהם התובע נסע לספקים להביא חומרי גלם (ר' לעניין זה בעמוד 8 שורות 14 – 15 וכן בפני החוקר - שורות 162 – 164).

לכך יש להוסיף כי התובע אישר בחקירתו הנגדית שהיתה תקופה שהעסיק עובד נוסף וכלל לא ברור מתי נדרש להרים בעצמו ולבדו את כל הציוד הכבד.

אשר על כן, יש לקבוע כי למרות שמעת לעת, התובע נשא משאות כבדים בעבודתו, אין מדובר בתדירות העונה על תורת המיקרוטרואמה.

13. לסיכום כל האמור לעיל, עניינו של התובע יובא בפני מומחה/ יועץ רפואי לשם בחינת הקשר הסיבתי בין הליקוי הרפואי בצווארו ובין תנאי עבודתו, על פי תורת המיקרוטרואמה, כמפורט להלן:

א. התובע, יליד 1974, עבד בשנים 2006 עד 2016 כרתך עצמאי.

ב. בתקופה הרלוונטית, התובע עבד ששה ימים בשבוע, בהיקף משרה מלא.

ג. התובע עבד כ – 8 שעות בריתוך מדי יום, כאשר במהלך היום יצא להפסקת אוכל ואף היו ימים בהם לא היתה עבודה כלל (לצד ימים אחרים בהם עבד במשך כל היום).

ד. פעולת הריתוך מבוצעת כאשר על ראשו של התובע מסיכה שהתובע מרים ומוריד לסירוגין, כאשר תנועת ההורדה של המסיכה (מהראש אל הפנים) מבוצעת על ידי תנועת הצוואר, מאחר ששתי ידיו אינן פנויות (אוחזות ברתכת ובחוט המתכת שהוא מרתך).

יש להבהיר כי המסיכה מונחת כל העת על ראשו של התובע. התיאור של הרמת המסיכה או הורדתה משמעו שהתובע מרים את המסיכה על ראשו/ מצחו או מוריד אותה על הפנים, על מנת להגן על עיניו.

ה. "תפר" של ריתוך, במהלכו התובע מגן על עיניו באמצעות המסיכה שעל פניו, אורך כדקה, בסיומה התובע מרים את המסיכה לכ -10 שניות, מסובב את החלק שהוא מרתך ועובד להמשך הריתוך, כשלפני כן התובע שוב מוריד את המסיכה על פניו, באמצעות תנועת הצוואר.

ו. משקל המסיכה בה התובע עשה שימוש היה כ – 1.8 ק"ג.

14. החומר הרפואי שהנתבע ביקש להזמין משירותי בריאות כללית התקבל.

ניתנת לתובע ארכה בת 30 ימים להציא תיעוד רפואי נוסף שהוא מבקש להציג בפני המומחה שימונה.

עיון – 15.10.21.

ניתנה היום, כ"ח אלול תשפ"א, (05 ספטמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

רחל קפר,
נציגת ציבור (עובדים)

דגית ויסמן, שופטת


מעורבים
תובע: לירון הרשטיג
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: