ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יחיאל שוטלנד נגד המוסד לביטוח לאומי :

05 ספטמבר 2021
לפני: כבוד השופט אורן שגב
התובע:
יחיאל שוטלנד
ע"י ב"כ: עו"ד נופר אהרון
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד שירלי וינגרטן – צ'רניקר

החלטה

דר' גפן טמיר, מומחה לרפואה תעסוקתית, מתמנה בזאת לשמש מומחה יועץ רפואי, (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן, בהחלטה זו, והמתייחסות לתובע.
המומחה מתבקש ליתן חוות דעתו תוך 30 יום מהיום, בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א 1971, ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתו וניסיונו ולהצהיר שידוע לו כי חוות הדעת ניתנת במקום עדות בבית הדין, על כל המשתמע מכך.
המומחה מתבקש לעיין בכל המסמכים הרפואיים המצורפים וליתן חוות דעתו תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו. אם וככל שמי מן הצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש אותו צד הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד , תוך 5 ימים מהיום.
מסמכים רפואיים:
רצ"ב תיק ובו כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים לעניינו של התובע.
העובדות:
התובע יליד שנת 1971.
התובע שירת כטייס בחיל האוויר בין השנים 1992-1998.
במסגרת שירותו בצבא התובע היה טייס קרב, הטיס מטוס F16. במשך יום עבודה טס כשעה וחצי במצטבר בגובה שנע בין 12,000 ל- 30,000 רגל.
כמו כן, בשירותו הצבאי בעת הטסת טיסות, התובע היה לבוש בסרבל וחבוש קסדה.
משנת 1998 התובע עובד כטייס בחברת ארקיע.
במסגרת עבודתו בארקיע התובע טס בממוצע כ- 6 שעות ביום עבודה, רוב הטיסות הן ביום.
עד שנת 2016 התובע הטיס מטוס ATR בו הגובה הממוצע היה 16,000 רגל ומשנת 2016 התובע מטיס מטוס סילון בגובה ממוצע של 35,000 רגל.
במטוסי חברת ארקיע קיימים מגני שמש וצלונים שבהם הצוות יכול להשתמש, אולם שמשות תא הטייס במטוסים אינן חסינות קרינת UV.
בין הטיסות התובע היה חשוף לשמש כשעה בכל פעם, כשהיה יורד לוודא תדלוק וטיפול במטוס לקראת הטיסה הבאה וממתין בתא הטייס בו השמשות רחבות.
בעבודתו בארקיע התובע היה לבוש במכנסיים ארוכים, חולצה מכופתרת קצרה ולעיתים עניבה.
מצבו הרפואי כעולה מתיקו הרפואי.

המומחה מתבקש להשיב על השאלות שלהלן וזאת על בסיס העובדות שתוארו לעיל –
מהו הליקוי ממנו סובל התובע בעור?
האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע כמפורט בעובדות לעיל למחלת העור בה לקה? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, האם ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).
האם לאור החומר הרפואי והחלטת העובדות, התקיימו בתובע התנאים להכיר במחלתו כמחלת מקצוע, ולו על דרך של החמרה, בהתאם לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד -1954, ואם כן לאיזו מחלת מקצוע מתאים מצבו?

המזכירות תמציא את ההחלטה דנן למומחה ולצדדים בתוספת החומר הרפואי. לעיוני בתוך 30 ימים.
5129371
המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים ולידי המומחה.
ניתנה היום, כ"ח אלול תשפ"א, (05 ספטמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: יחיאל שוטלנד
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: