ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סילבה מזרחי נגד עו"ד יעל בועז :

לפני כבוד השופט נמרוד אשכול

התובעת:

סילבה מזרחי

נגד

הנתבעת:

עו"ד יעל בועז

בית משפט דן במחלוקת שבפניו על פי כתבי הטענות. כתב התביעה בתיק זה הוא קצר, והגם שמשתרע על שני עמודים, אורכו בפועל הוא כחצי עמוד. התובעת טוענת כי הטיפול של הנתבעת בתיק גרם לה נזק כלכלי וכספי , וכי בפועל לא התנהלו תיקים בפני המפקחת. בנוסף , התובעת מציינת כי המפקחת הטילה עליה קנס שלא שולם על ידה , ובשל כך נפתחו נגדה תיקי הוצל" פ. עוד ציינה כי נאלצה להגיש תביעה נוספת בפני כבוד השופטת קוברסקי בתיק 53080-02-18. הנתבעת טענה בדיון ההוכחות כי בפועל היו 5 דיונים בהם ייצגה את התובעת, ומאידך טענה התובעת כי הנתבעת התייצבה לדיון אחד בלבד.

פסק דין

התובעת הגישה תביעה על סך 50,000 ₪ , כהגדרתה תביעת "נזיקון כספי", כנגד הנתבעת עוה"ד יעל בועז . לגרסתה, כמפורט בכתב התביעה, פנתה לנתבעת לצורך קבלת שירות בהליך בפני המפקחת על רישום מקרקעין בחולון (להלן "המפקחת"). עוד ציינה, כי "הנתבעת ניצלה את תמימותי... זה גרם לי נזק כלכלי כספי... לא התנהל דיון בתיק המפקחת". בהמשך, מפרטת התובעת הוצאות מסירה שנדרשה לשלם לשליח. כן מציינת הליך אחר שהתקיים בפני כבוד השופטת דורית קוברסקי (53080-02-18) כאשר לדבריה, הנתבעת הגישה בקשה להשתחרר מהתיק והשאירה את התובעת בהיעדר ייצוג.

כן צירפה התובעת מסמכים בעניין דיון בפני המפקחת, במסגרת תיק שמספרו 4/391/2016. במסגרת החלטת המפקחת מיום 03.09.2017 שצורפה, מצוין כי "התובענה שהוגשה היא תביעה לסעד כספי בגין נזקים שנגרמו, לכאורה, לתובעת בעקבות גיזום עץ או בגין עבודה שהושקעו על ידי טיפול וגיזום העצים". המפקחת קבעה, כי נושא זה אינו בסמכותה והורתה על מחיקת התביעה תוך הטלת הוצאות על התובעת.

מסמך נוסף שהגישה התובעת, עניינו תלונה שהגישה התובעת כנגד הנתבעת ללשכת עורכי הדין, בבקשה לפסול את הרישיון המקצועי של הנתבעת , שהיא כאמור עו"ד. כמו כן, הוגשה בקשה למפקחת לעניין החזר האגרה , כעולה מחשבונית מס מספר 741. ה אגרה אכן הוחזרה על פי קבלה מיום 10.10.2016.

עוד צירפה התובעת החלטה בהליך 514675-05-18 בלשכת ההוצל"פ בפ"ת, בה מבקשת התובעת , היא ה חייבת כמפורט בהחלטה, החזר מכספי מכירת הרכב והחזר של החפצים האישיים שהיו ברכב. בהתאם להחלטת כבוד הרשמת מיכל שפמן, התקבול בסך 28,103 ₪ ממכירת הרכב חולט על מנת לאפס את יתרת חובותיה של החייבת, לא רק בתיק הספציפי שבכותרת, אלא בכלל תיקיה. לאחר האיפוס, היתרה, סך של 12,477 ₪ "הועברה לחייבת באמצעות הדואר."

הנתבעת הגישה כתב הגנה, במסגרתו טענה כי מדובר בתובעת אשר מגישה תביעות סרק כנגד עורכי דין, רשמים, רשויות וכו'. הנתבעת טענה כי מדובר בתביעות מעורפלות ומסורבלות ללא כל בסיס, ראה פירוט בסעיף 12 לכתב ההגנה. לשיטתה, מדובר בתביעת סרק זאת תוך הכפשתה של הנתבעת , פגיעה במוניטין שלה ובשמה הטוב.

לגופו של עניין, טוענת הנתבעת היא כי התובעת פנתה אליה לקבל ת שירות כמפורט בהסכם שכר הטרחה, כאשר בשל מצבה הכלכלי של התובעת, נגבה ממנה "סכום זעום". הנתבעת מפרטת את העבודות שביצעה עבור התובעת. כן צירפה הנתבעת לכתב ההגנה טבלה בעמוד ובה ציינה כי שעות העבודה שביצעה היו בסך של 43,689 ₪, מעבר לסכום המוסכם, וכן פירטה הוצאות נוספות (סעיף 5, תחת כותרת "סיכום" בכתב ההגנה) .

הנתבעת צירפה לבית המשפט במסגרת כתב התשובה את פרוטוקול הדיון שהתקיים בפני המפקחת על רישום המקרקעין בחולון, הודעות שנשלחו ממשרדה של הנתבעת בנוגע לדיונים. כן צירפה הודעות מהמפקחת (ראה נספח ג' לכתב ההגנה ) שעניינן דחיית הדיונים מעת לעת.

הנתבעת צירפה "בקשה דחופה להחזר אגרה" אותה הגישה למפקחת על רישום המקרקעין וכן בקשה שהגישה הנתבעת בעניין הוצאות שנפסקו בהתאם להחלטה מיום 24.9.2017. בנוסף צירפה אישור על הגשת תלונה, עותק מתלונות שהוגשו נגדה על ידי הנתבעת בלשכת עורכי הדין, עותק מהחלטת הרשמת בלשכת ההוצל"פ בעניין החייבת סילבה מזרחי (התובעת בתיק זה) ועותק מבקשה לפסילת רישיון לנתבעת (בקשה שהגישה התובעת). בסופו של דבר, הגישה הנתבעת בקשה לשחרור מ ייצוג בהליך שהתקיים בפני השופטת דורית קוברסקי בתיק שמספרו 53080-02-18. בנוסף צירפה את הסכם שכר הטרחה ואת החשבוניות שהנפיקה לתובעת. כן הציגה במסגרת זו את החזר האגרה בסך 5,000 ₪ (חשבונית מספר 741 מיום 10.10.2016).

במסגרת כתב תשובה, הוגש פרוטוקול בהליך 53080-02-18 שהתקיים בפני כבוד השופטת קוברסקי, ובמסגרתו ציינה התובעת: "אני עומדת על התביעה שלי כלפי הדיירים וכלפי עמידר. עקרו לי גם עץ הלימון. הדיירים ממשיכים בוונדליזם. לפני חודש חתכו לי את צינור ההשקיה של הגינה " (עמוד 5 שורות 14-19 לפרוטוקול בהליך 53080-02-18 מיום 27.03.2019).
התביעה שבנדון, כנגד עו"ד בועז, נדונה בתחילה בפני כבוד השופטת רונית פוזננסקי- כץ, אשר לפניה התקיים דיון ביום 26.11.2019, במסגרתו פירטו הצדדים את טענותיהם. הנתבעת ציינה שהמפקחת פסקה לתובעת תשלום הוצאות בסך 5,000 ₪ וכי המליצה לתובעת לשלם ( עמ' 3 שורות 20-21 לפרוטוקול). התברר כי מכיוון שלא שולמו ההוצאות, התיק הועבר ללשכת ההוצל"פ ובסופו של דבר התווספו הוצאות (ראה דברי בית המשפט עמ' 4 שורות 10-33 לפרוטוקול ). התיק נקבע לשמיעת ראיות ליום 19.3.2020.

דיון נוסף בתיק זה התקיים ביום 24.12.2020 בפני כבוד השופט אריאל צימרמן , אשר ניסה בהליך של פישור להסדיר את המחלוקת בין הצדדים. הדבר לא צלח ובסופו של דבר הגיע התיק לפניי לשמיעת ההוכחות. בעניין זה ראה החלטת בית משפט מיום 15.4.2021, וכן ראה החלטה מיום 22.4.2021 לעניין קביעת המועד להוכחות.

דיון והכרעה
התובעת מתגוררת בדירה בבניין משותף ברחוב מרדכי בן פורת 75 באור יהודה (להלן " הדירה"). כעולה ממסמכים שצורפו לכתבי הטענות, מפקח ממדור הפיקוח העירוני בעירייה הוציא לתובעת ביום 20.07.2016 , וכן לדיירים נוספים בבניין, דרישה "לגזום את העץ מקו הגדר של הבית" ולגזום את הענפים הבולטים לשביל הציבורי, ש אם לא כן יוטל קנס בגובה 475 ₪. עוד צוין בהתראה נוספת מיום 7.08.201 6 כי אם הדיירים לא יבצעו הגיזום, תעשה זאת העיריה. התובעת לא ביצעה הגיזום אשר בוצע בפועל על ידי הדיירים ו/או העירייה. התובעת סברה כי על העיריה והדיירים לפצות אותה בגין ההוצאות שהשקיעה בגידולם וטיפוחם של אותם עצים, ו בגין נזקים שנגרמו לטענתה בשל הגיזום של אותם עצים.

האמור לעיל הוביל התובעת, שהאמינה בצדקתה ,לשורה ארוכה של הליכים ובכללם ,כפי שיפורט להלן, הליך בפני המפקחת על רישום המקרקעין בחולון, שני הליכים ובהם ההליך דנא, בבית משפט השלום בתל אביב, שני הליכים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שתי בקשות ערעור בבית המשפט העליון ועתירה לבג"ץ בהליך 5729 -20. התיק דנא אינו עוסק בתביעות כנגד העיריה וכנגד הדיירים בגין הנזקים הקשורים לגידול וגיזום העצים, אלא בתביעה כנגד עו"ד שייצגה את התובעת בהליך בפני המפקחת.

המפקחת על רישום המקרקעין פסקה בהחלטתה כי אין לה סמכות לדון בנושא כפי שהוגש בפניה, ואף פסקה הוצאות בסך 1,000 ₪ לכל נתבע , ובסך הכל 5,000 ₪ (ראה סעיף 11 להחלטה מיום 3.9.2017).

בית משפט דן במחלוקת שבפניו על פי כתבי הטענות. כתב התביעה בתיק זה הוא קצר, והגם שמשתרע על שני עמודים, אורכו בפועל הוא כחצי עמוד. התובעת טוענת כי הטיפול של הנתבעת בתיק גרם לה נזק כלכלי וכספי , וכי בפועל לא התנהלו תיקים בפני המפקחת. בנוסף , התובעת מציינת כי המפקחת הטילה עליה קנס שלא שולם על ידה , ובשל כך נפתחו נגדה תיקי הוצל" פ. עוד ציינה כי נאלצה להגיש תביעה נוספת בפני כבוד השופטת קוברסקי בתיק 53080-02-18. הנתבעת טענה בדיון ההוכחות כי בפועל היו 5 דיונים בהם ייצגה את התובעת, ומאידך טענה התובעת כי הנתבעת התייצבה לדיון אחד בלבד.

עיינתי בכתבי הטענות ובעדויות הצדדים, בפרוטוקול הדיון וכן בפרוטוקול הישיבה מקדמית שהתקיימה בפני השופטת פוזננסקי-כץ. מדובר בתביעה שהגישה התובעת בגין התנהלות עו"ד שגרמה לה לטענתה נזקים. טענה נוספת מתייחסת לתשלום האגרה, להוצאות ששולמו על ידה עבור שליחות .

בהקשר זה ובשים לב לכתב התביעה, יש לבחון האם הנתבע ת התרשלה הן בבחירת המותב וההליך והן בהתנהלות בפני המותב. בדיון מיום 26.11.2019 העידה הנתבעת: "...העבודה שלי נעשתה עד תומה, הגשתי את כתב התביעה למפקחת על הבתים המשותפים לפי הנטען על ידי הגברת .לפי דעתי המקצועית א מצאת אותו מתאים לטעון בפני המפקחת..." (עמ' 2 שורות 20-22 לפרוטוקול). כן העידה: "...המפקחת רשמה בהחלטתה שלא בצדק שלא נתקבלה תגובה מאת הנתבעת ,זה היה המשפט. אבל אני לא קיבלתי בכלל את הבקשה למחיקת התביעה מחוסר סמכות עניינית..." (עמ' 3 שורות 14-20 לפרוטוקול ). ואף הוסיפה: "...התובעת ויתרה על זכות הערעור וביקשה להעביר את זה לבית משפט השלום , והגשתי את זה לשלום" (עמ' 3 שורות 22-23 לפרוטוקול ).

בע"א 989/03 א' חטר-ישי, משרד עורכי-דין נ' חיננזון, פ''ד נט(4) 796 נקבע כדלקמן : "הנטל להוכיח את יסודות עוולת הרשלנות הוא על התובע. בהקשר זה על התובע הנטל להוכיח כי אלמלא התרשלותו של עורך-הדין תוצאת פסק-הדין הייתה משתנה לטובתו (ראו א' יעקב "רשלנות בין כותלי בית-המשפט: לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי-דין במסגרת הדיון המשפטי" [13], בעמ' 22-21, 58-57). זהו נטל כבד מבחינה ראייתית, שכן כל מי שהתנסה בהליכי משפט יודע כי אין לדעת בוודאות את תוצאותיהם של הליכים משפטיים עד למתן פסק-דין חלוט, ואין לדעת כיצד היו נראים פני הדברים לו התנהלו ההליכים באופן שונה."

החלטת המפקחת על מחיקת התביעה, אין משמעותה בהכרח כי עורכת הדין התרשל ה בבחירת המותב וההליך. בעניין סמכות המפקחת לדון במחלוקת שהובא ה בפניה ישנן גם פסיקות אחרות, והשאלה נוגעת גם לסיווג ו למהות המחלוקת שהובאה לפתחו של המפקח. לא מצאתי כי בנסיבות העניין הוכיחה התובעת כי הנתבעת התרשלה. הוא הדין בהתנהלות עורכת הדין מול המפקחת (ראה פירוט פניות למפקחת וכן תכתובת בעניין דחיית דיונים כמפורט בעמ' 2 לכתב הגנה ולמסמכים הנלווים לכתב ההגנה) .

המפקחת על רישום המקרקעין מצאה לנכון להטיל קנס בסך 5,000 ₪, אשר אי תשלומו הביא לפתיחת הליכי הוצל"פ כנגד התובעת . הנתבעת העידה :"גם אני נדהמתי מהחלטה הזו שהיא אל (צ.ל. לא) היתה הוגנת " (עמ' 3 שורה 21 לפרוטוקול ), אך טענה כי המליצה לתובעת לשלם על מנת להימנע מהליכי הוצל "פ, ובכללם עיקול ומכירת הרכב. בנושא זה נמצא כי הנתבעת פנתה לתובעת והציעה לה לשלם את הקנס טרם יפתחו ההליכים בלשכת ההוצל"פ, אך התובעת בחרה שלא לעשות כן , ולפיכך , אין לתובעת להלין אלא על עצמה ב עניין זה. עוד יש לציין כי הנתבעת פעלה לשם החזר האגרה לתובעת והגישה הבקשה הרלוונטית לאחר שניתנה ההחלטה בהליך שהתנהל בפני המפקחת על רישום המקרקעין (נספח ד' לכתב ההגנה).

סוף דבר
מכל האמור לעיל, התובעת לא הוכיחה את תביעתה ולפיכך, מורה על דחיית התובענה.

אין צו להוצאות.

המזכירות תעביר פסק הדין לצדדים.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום, כ"ח אלול תשפ"א, 05 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: סילבה מזרחי
נתבע: עו"ד יעל בועז
שופט :
עורכי דין: