ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לודמילה פונטוס נגד הולנדר ובניו חברה לבניין בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת סיגלית מצא

התובעים:

  1. לודמילה פונטוס
  2. אולג פונטוס

נגד

הנתבעים:

  1. הולנדר ובניו חברה לבניין בע"מ
  2. יקטירינה קומרוב
  3. אלכסנדר קומרוב

פסק דין

1. זוהי החלטה משלימה בעניין פיצויים בגין עוגמת נפש, הוצאות ושכר טרחת עורך דין.
ההליך
2. התובעים רכשו מהנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") דירה ברחוב נחליאלי 3, נהריה (דירה מספר 18, להלן: "הדירה"). הסכם המכר מיום 17.5.2013 (להלן: "ההסכם") צורף כנספח לסיכומי הנתבעת.
3. הנתבעים 2-3 (להלן: "הנתבעים") הם בעלי דירת הפנטהאוז שמעל דירת התובעים ( דירה מספר 21 , להלן: "דירת הנתבעים").
4. מועד מסירת החזקה בדירה, בהתאם להסכם, היה ינואר 2015. פרוטוקול מסירת חזקה בדירה מיום 30.1.2015 צורף לסיכומי הנתבעת.
5. ביום 8.12.2019 הגישו התובעים תביעתם.
6. לטענת התובעים בתביעתם, התגלו בסמוך למועד מסירת החזקה בדירה ליקויי רטיבות קשים באזור חדר השינה, סלון, חדר ארונות ועוד. ליקויי הרטיבות גורמים לריחות רעים, טחב ועובש, נזקים לריהוט, ופוגעים באיכות חייהם של התובעים ואפשרותם ליהנות מהדירה. מקור הרטיבות במרפסת השמש שבדירת הנתבעים ואיטום לקוי שבוצע בה.
7. בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם התובעים, המהנדס מיכאל וילדמן (מ.י.ל. שירותי הנדסה, ניהול, פיקוח, בדק בית, יעוץ ותכנון), תיקון הליקויים מחייב פירוק של הריצוף שהותקן במרפסת הנתבעים, ביצוע עבודות איטום והתקנת הריצוף מחדש .
8. משכך, עתרו התובעים למתן צו עשה המורה לנתבעת לתקן את הליקויים תחת פיקוח המומחה מטעמם וכן לחיוב הנתבעת בפיצויים בגין עגמת נפש.
9. התובעים הוסיפו כי במהלך השנים פנו לנתבעת פעמים רבות בדרישה כי תפעל לתיקון הליקויים. הנתבעת אף בצעה מספר ניסיונות לתיקון ליקויי הרטיבות – אולם אלה לא צלחו.
10. לטענת הנתבעים בכתב הגנתם, רכשו את דירתם ביום 8.8.2018 והם מתגוררים בה ממועד סמוך למועד זה. בעת רכישת הדירה היו הנתבעים מודעים לבעיית הרטיבות בדירת התובעים ולכך שהנתבעת ניסתה לפתור את הבעיה, בהתאם לחובתה על פי חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק המכר (דירות)"). הנתבעים שיתפו פעולה עם הנתבעת, ל מרות שהתיקונים שבצעה הזיקו לריצוף במרפסת דירתם.
משכך, טוענים הנתבעים, על הנתבעת לפצות גם אותם בגין נזקיהם.
11. בהודעה מיום 21.6.2020 ציינה הנתבעת כי כתב התביעה לא הומצא לה. אשר לטענות התובעים טענה הנתבעת כי למרות שתקופת האחריות חלפה ולמרות שסביר להניח שמקור בעיית הרטיבות אינו בעבודות שביצעה אלא בשימוש או תחזוקה לא נכונים של מרפסת הנתבעים, מסכימה הנתבעת לפנים משורת הדין לבדוק ולתקן את הדרוש תיקון במרפסת הנתבעים. דא עקא, הנתבעים אינם משתפים פעולה עמה בעניין זה.
12. תחילה הודיעו התובעים כי הם מתנגדים לתיקון הליקויים על-ידי הנתבעת, אולם לאחר שהפניתי אותם לסעד המבוקש בסעיפים 14 ו-16א' לכתב תביעתם (סעיף 6 להחלטה מיום 22.9.2020), הודיעו ביום 8.10.2020 כי הם מסכימים לביצוע התיקונים הנדרשים על-ידי הנתבעת, ובלבד ואלה יבוצעו תחת פיקוחו של המומחה מטעם התובעים.
13. בהחלטתי מיום 15.10.2020 הוריתי לנתבעת ליתן עמדתה לביצוע התיקונים במועד שיתואם בין הצדדים, ותחת פיקוח המומחה מטעם התובעים. עוד הוריתי כי בטרם ביצוע התיקונים תמציא הנתבעת מפרט המתאר את העבודות שבכוונתה לבצע, על-ידי מי ובאיזה מועד. המפרט יועבר לאישור המומחה מטעם התובעים בטרם תחילת העבודות.
14. בהודעת הנתבעת מיום 10.11.2020 שבה וציינה כי היא מוכנה לבצע את התיקונים, אולם הנתבעים מערימים קשיים בכל הנוגע לתאום מועד לביצועם. עוד ציינה הנתבעת כי בהתאם לבדיקה שבצעה לפני למעלה משנה באמצעות מצלמות טרמיות וסיב אופטי, קיימים שלושה מוקדי חדירת מים לדירת התובעים, מתחת לפיות המרזבים במרפסת הפנטהאוז. משכך, יש לבצע פירוק של הריצוף בשלושת המוקדים, לתקן את האיטום ובהתאם לצורך גם להחליף את פיית המרזבים.
15. בהחלטתי מיום 10.11.2020 הוריתי לנתבעים לאפשר למומחה מטעם הנתבעת לבקר בדירה לשם ביצוע בדיקות. עוד הוריתי לנתבעת לתקן את הליקויים בהתאם להחלטתי מיום 2.11.2020.
16. ביום 30.12.2020 הגישה הנתבעת חוות דעת של המומחה מטעמה, מר לאוניד ניקלשפארג. בהתאם לחוות דעת מר ניקלשפארג, נמצאו סימני רטיבות בחדר ההלבשה, חדר השינה וסלון דירת התובעים. עוד פירט המומחה את העבודות שיש לבצע לדעתו על מנת לפתור את הבעיה (סעיף 7 לחוות דעתו).
עוד ציין המומחה כי יש לתקן את נזקי הרטיבות בדירת התובעים (גירוד שכבות צבע וטיח, מריחת שכבד יסוד, ביצוע עבודות טיח, החלקת שפכטל וצבע).
17. הוריתי על תגובת התובעים לחוות דעתו של מר ניקלשפארג. משזו לא הוגשה, הוריתי ביום 4.2.2021 על ביצוע התיקונים בהתאם לחוות דעת מר ניקלשפארג (ל.נ. הנדסה ואיטום) ובפיקוחו .
עוד הוריתי לנתבעת להגיש הודעה לאחר שתשלים את ביצוע התיקונים.
18. בהודעה מיום 2.4.2021 ציינה הנתבעת כי במהלך חודש ינואר בוצעו התיקונים עליהם הורה המומחה מר ניקלשפארג. התיקון צלח, ולמרות שחלפו חודשיים גשומים ממועד ביצועו, לא הופיעו סימני רטיבות בדירת התובעים.
בעיית הרטיבות בחדר הארונות בדירת התובעים טרם נפתרה, שכן לשם ביצוע התיקון יש לפרק מרצפות במרפסת דירת הנתבעים ולבצע ריצוף מחדש, ורק בימים אלה נמצאו מרצפות דומות.
בהודעה מיום 11.4.2021 ציינה הנתבעת כי התיקון במרפסת דירת הנתבעים (אשר אמור לפתור את בעיית הרטיבות בחדר הארונות בדירת התובעים) תואם ליום 14.4.2021.
19. ביום 5.5.2021 התקיים קדם משפט. בפתח הישיבה הודיע ב"כ הנתבעת כי למרות שהריצוף שהותקן במרפסת הנתבעים נרכש בהתאם לקוד הדגם של הספק (טופולסקי), מסתבר ש גוון המרצפות שהותקנו אינו זהה. ב"כ הנתבעת ציין כי הספק והנתבעת מחפשים מרצפות חליפיות. וכי ככל ואלה לא יאותרו, יוחלף הריצוף בכל המרפסת ולחלופין תפצה הנתבעת את הנתבעים.
20. במהלך הדיון התברר כי למרות החלטתי, בוצעו העבודות שלא תחת פיקוח המומחה, מר לאוניד ניקלשפארג. עוד הסתבר כי טרם בוצעה בדיקת הצפה. משכך, הוריתי לנתבעת לזמן את המומחה מטעמה, מר ניקלשפארג, על מנת שיבדוק האם העבודות שבוצעו, בוצעו בהתאם לחוות דעתו וכן לפקח על בדיקת ההצפה שתבוצע.
עוד הוריתי כי לאחר כל אלה תגיש הנתבעת חוות דעת משלימה של המומחה ביחס להתאמת העבודות שבוצעו לחוות דעתו וכן לממצאיו לאחר בדיקת ההצפה.
21. ביום 16.6.2021 הגישה הנתבעת דוח משלים של המומחה לאוניד ניקלשפארג. ב התאם לחוות הדעת, בוצעה בדיקת הצפה ביום 1.6.2021 באזור מעל חדר ההלבשה וחלק מתקרת חדר ההורים בדירת התובעים. בבדיקה שערך המפקח ביום 4.6.2021 לא נמצאו סימני רטיבות ולא נמדדה רטיבות בתקרת חדר ההלבשה. עוד ציין המומחה כי במועד הבדיקה היו תקרת חדר ההלבשה והסלון מתוקנים ומסו ידים, ללא סימני רטיבות ישנים.
22. המפקח הוסיף כי בצע בדיקות המטרה במשך כשש שעות על גבי המעקות הבנויים באזור שמעל מוקד הרטיבות בתקרת חדר ההלבשה בדירת הת ובעים והמעקה הבנוי שבאזור מעל מוקד הרטיבות בתקרת סלון התובעים. לאחר ביצוע הבדיקות לא נמצאו סימני רטיבות בתקרת דירת התובעים ולא נמדדה רטיבות בתקרת חדר ההלבשה או סלון התובעים.
משכך, סיכ ם המפקח, סביר שהנתבעת תקנה את מקורות הרטיבות בדירת התובעים וסימני הרטיבות לא יופיעו שוב.
23. בהחלטתי מיום 16.6.2021 ציינתי כי בהיעדר הודעה או בקשה אחרת מטעם הצדדים עד יום 1.7.2021, תינתן החלטה המורה על הגשת סיכומים בעניין פיצויים בגין עגמת נפש, הוצאות ושכר טרחת עורך דין.
24. לא הוגשה כל הודעה או בקשה.
משכך, הוריתי בהחלטה מיום 1.7.2021 על הגשת סיכומי הצדדים, וכך היה.
טענות הצדדים
טענות התובעים
25. לטענת התובעים סבלו במשך כשש שנים מבעיות רטיבות קשות ומפושטות בדירתם. עקב ליקויים אלה נפגעה בצורה משמעותית איכות חייהם של התובעים ואפשרותם ליהנות מהדירה שרכשו מהנתבעת.
26. הנתבעת היא האחראית לכשלי האיטום בדירת הנתבעים.
למרות הזדמנויות רבות שניתנו לה, לא הצליחה הנתבעת לפתור את הליקויים, וכ ל התיקונים שבצעה התבררו ככושלים (לעניין זה הפנו התובעים , בין השאר, למכתבי בא כוחם לנתבעת מיום 31.7.2017, מיום 5.2.2018, מיום 11.3.2018, מיום 11.3.2018, מיום 15.4.2018, מיום 5.2.2019, כן הומצאה לנתבעת חוות דעתו של המהנדס ולדמן).
27. נוכח הפגיעה באיכות החיים הכרוכה בהם, הוכרו ליקויי רטיבות כליקויים המזכים את הסובלים מהם בפיצויים גבוהים בגין עגמת נפש, (ת.א. (י-ם) 875/89 מוגדסי יהודה נגד רסקו – חברה להתיישבות חקלאית ועירונית, תק-מח 91(2) 852; ע"א 6481/05 אלי כהן נגד חפציבה – חברה לבניין, עבודות ופיתוח בע"מ (1.2.2006)) .
אף אין בהכרח קשר בין עלות העבודות לתיקון הליקויים לבין גובה הפיצויים (ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נגד ויקטור נחמיאס (15.3.1992) ).
טענות הנתבעים
28. לטענת הנתבעים, יש לדחות את התביעה כנגדם, באשר התביעה אינה מגלה כל עילה כנגדם.
29. הנתבעים שיתפו פעולה עם התובעים והנתבעת ואפשרו לנתבעת לבצע את הבדיקות והתיקונים הנדרשים – כל זאת תוך גרימת נזק לנתבעים. הנתבעים מעמידים את נזקיהם בסך של 76,300 ₪ לפי הפירוט הבא:
א. תיקון ליקויי ריצוף כולל איטום – 60,100 ₪;
ב. שישה ימי עבודה – 2,700 ₪;
ג. עגמת נפש – 10,000 ₪;
ד. הוצאות משפט – 3,500 ₪.
30. הנתבעים אינם תובעים פיצוי או הוצאות שכר טרחה מהתובעים.
טענות הנתבעת
31. הנתבעת אמנם הסכימה לתקן את ליקויי הרטיבות, אולם עשתה כן לפנים משורת הדין, כמחווה של רצון טוב ואכפתיות כלפי מי שרכשו ממנה דירה. במועד הגשת התביעה, לא הייתה לנתבעת כל חובה שבדין לתקן את ליקויי הרטיבות.
32. סעיף 7 לתוספת לחוק המכר (דירות) קובע תקופת בדק של ארבע שנים בלבד. הדירה נמסרה לתובעים ביום 30.1.2015 והתביעה הוגשה ביום 12.6.2019 – לאחר שחלפה תקופת הבדק.
33. ועוד, בהתאם לסעיף 6.7.2 להסכם, זכאית הנתבעת לבצע תיקונים חוזרים בדירה ככל שהדבר נדרש, וכל עוד עשתה כן לא יהיו התובעים זכאים לכל פיצוי כספי בגין התיקונים, לרבות פיצוי בגין אי נוחות או עגמת נפש.
דיון והכרעה
אחריות הנתבעת
34. בכתב הגנתה טענה הנתבעת כי ליקויי הרטיבות נגרמו בשל עבודות שיפוץ שבצעו התובעים בדירתם ולחלופין היעדר תחזוקה נאותה על-ידי הנתבעים (סעיף 4 לכתב ההגנה, פסקה שישית).
35. דא עקא, כעולה מחוות דעת המומחה מטעמה, מר לאוניד ניקלשפארג, מקור הרטיבות בדירת התובעים באיטום לקוי במרפסת הנתבעים. בפועל אף פתרו העבודות לתיקון האיטום במרפסת הנתבעים את ליקויי הרטיבות בדירת התובעים.
36. התובעים התריעו על נזקי הרטיבות בסמוך למועד תפישת החזקה בדירתם, במהלך תקופת הבדק. בהודעתה הראשונה לתיק בית המשפט מיום 21.6.2020 ציינה הנתבעת כי היא מכירה את הבעיה. הנתבעת אף לא הכחישה את טענת התובעים (שנתמכה בטענת הנתבעים) כי בצעה בעבר ניסיונות לתיקון הליקויים.
37. יתר על כן, אין בתקופת הבדק אלא לקבוע חזקה באשר לאחריות הנתבעת לליקויים. תקופת הבדק אינה קובעת הסדר שלילי ביחס לתקופה שחלה לאחר שתמה, שכן חוק המכר דירות אינו קובע ייחוד עילה. בכל הנוגע לטענה לרשלנות בתקופה שלאחר תום תקופת הבדק אכן לא חלה החזקה לפיה מקור הליקוי ברשלנות הקבלן, ועל התובע מוטל נטל השכנוע להוכיח טענתו – אולם אין הוא מנוע מעשות כן. לעניין זה ראו דברי בית המשפט בע"א 11512/04 קרניל חברה לעבודות הנדסיות בע"מ נ' גב ים חברה לקרקעות בע"מ (16.11.2006); ת"א (י-ם) 450/90 טנצמן נ' רמט בע"מ (9.7.1991); ת"א (חי') 8642/01 בר און יהודה נ' א.י.י.ן מבנים בע"מ (18.1.2006); וכן פסק הדין בת"א (פ"ת) 5447/06 טנז'ר יניב נ' מוריס אגבבה בע"מ (1.7.2008):
"סיום תקופת האחריות הנקובה בחוק המכר דירות כשלעצמה אינו מקנה לקבלן חסינות מפני תביעה בגין ליקויי בניה ואין בכוחה של הוראה זו להתנות על דיני ההתיישנות הכלליים (ראה ת"א (ים) 164/93 כהן פרי נ' רמט בע"מ. מטרתו של חוק המכר דירות הינה להגן על הרוכש ועל כן הוא עוסק רובו ככולו בחיובי הקבלן ואולם החוק לא נועד לגרוע מזכויות הרוכש על פי דין אחר, לרבות ביחס לתקופת ההתיישנות (ראה גם בספרם של המלומדים פרופ' זמיר, פרופ' ראבילו ופרופ' שלו בספר הפירוש הקצר לחוקים במשפט הפרטי, הוצאת המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש סאקר, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית, תשנ"ו-1996, בפרק 15 הנוגע לסעיף 4 לחוק המכר דירות)
לא זו אף זו, אין גם לשכוח כי קונה מן הישוב לעיתים קרובות לא יודע על קיומה של אי התאמה, שכן אינו מומחה בקביעת שיטות עבודה, טיב חומרים ודיני הבניה ואף לא עומדים לעזרתו בעלי מלאכה ויועצים ובכך מעמדו נחות באורח ניכר מקבלן (ראה: ע"א 8124/00 קניונים נכסים ובנין בע"מ נ' בני יעקב נדל"ן בע"מ ואח', פ"ד נו(5), 198)."
ופסק הדין בת"א (ת"א) 175436-09 אורן בוקי נ' ארא חב' לעבודות הנדסה ובנין בע"מ (11.3.2012):
"כידוע, קיומו של חוזה מכר ואחריות לפי חוק המכר דירות, אינם שוללים קיומה במקביל של חובת זהירות מושגית מכוח עוולת הרשלנות (ר' למשל ע"א 8265/96 רמט בע"מ נ' בריברום, פ"ד נז(1) 486 בע' 494: 'יהא דבר זה אשר יהא, אחריות הנתבעת כלפי תובעים אלה אינה נובעת רק מיחסים חוזיים אלא משום חובתה כבונת הדירות להקים בנין בטוח לשימוש ולמגורים. חובה זו אינה מוגבלת ליחסים חוזיים אלא 'קיימת כלפי כולי עלמא'. ראו גם ע"א 451/66 שרה וישעיהו קורנפלד נ' מרדכי שמואלוב, פ"ד כא(1) 310 בע' 324: 'חובתו של קבלן הבניין לדאוג, במידת הזהירות והמומחיות הנאותה, לבטיחות הבניין הנבנה על-ידיו, ואחריותו עקב הצגת הבניין הגמור כבטוח לשימוש ולמגורים, אינה מוגבלת ליחסים חוזיים, אלא קיימת עקרונית כלפי כולי עלמא'."
38. אשר לפטור הנטען מכוח סעיף 6.7.2 להסכם יצוין כי הטענה לא הועלתה בכתב ההגנה שהגישה הנתבעת, ולפיכך דינה דחיה על הסף בשל הרחבת חזית. ועוד, סעיף 6.7 להסכם המכר עוסק לכאורה בכתב התחייבות ו/או תעודת אחריות על-ידי ספק סחורות/מוזרים או אביזרים, ולפיכך לא ברור מה הרלבנטיות שלו לענייננו. לא זו אף זו, הסעיף מתנה על הוראות סעיף 4ב'(ב) לחוק המכר, בניגוד להוראות סעיף 7(א) לו, הקובע כי "אין להתנות על הוראות חוק זה, אלא לטובתה קונה או קונה המשנה."
39. בשים לב לכך שליקויי הרטיבות התגלו בתקופת הבדק ולכך שהמומחה מטעם הנתבעת תמך בחוות דעת המומחה מטעם התובעים בכל הנוגע לגורמים לו – אני קובעת כי הנתבעת נושאת באחריות לליקויי הרטיבות בדירת התובעים.
פיצויים בגין עגמת נפש
40. הבסיס לפסיקת פיצויים בגין עוגמת נפש בתביעה לפיצויים בגין ליקויי בניה הינו סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, הקובע כי בגין נזק שאינו ממון "רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין".
41. השיקולים הרלבנטיים לעניין גובה הפיצויים בגין עוגמת נפש הם אופי הליקוי, מיקומו, היקפו, משך הזמן שארך לתקנו והתנהלות הקבלן הן לפני הגשת התביעה והן במהלך בירורה (ע"א 6481/05 אלי כהן נגד חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע"מ (1.2.2006); ת"א (ת"א) 37758/04 דדון נגד בוני התיקון (1.11.2006); ת"א (ת"א) 54538-04 ברזילי רמי ואח' נ' טובים תמי (29.10.2006)).
לעניין זה ראו גם פסק הדין שניתן בע"א 6540/05 ‏‏סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ' אבנר ואח'‏ (1.12.2008):
"בקביעת גובה הפיצוי עבור עוגמת נפש שנגרמה בגין ליקויי בנייה יש להביא במכלול השיקולים, בין היתר, את ייעודו של הנכס (מבנה מגורים, מבנה עסקי או אחר); את טיב הליקויים; מידת חומרתם; מידת השפעתם על שגרת חיי המשתמשים בנכס; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; ועלות תיקון הליקויים (ראו: עניין סגל, פסקה 16; אביחי נ' ורדי דיני מכר דירות – ליקויי בניה והבטחת זכויות הרוכשים (2001) 421). אשר לשיקול האחרון – עלות תיקון הליקויים – נפסק כי אין לדרוש בהכרח תאימות בין עלות תיקון הליקוי לבין הפיצוי שיש לפסוק בשל עוגמת הנפש שנגרמה כתוצאה מאותו ליקוי, שכן לעיתים עלות תיקונו של ליקוי מסוים אינה משקפת את עוגמת הנפש שנגרמה בעטיו (ראו עניין סגל, שם; ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נ' נחמיאס, פ"ד מו(2) 60, 65 (1992) (להלן: עניין דרוקר). עם זאת, על הפיצוי בגין עוגמת נפש לעמוד במבחן של סבירות (עניין סגל, שם)."
(לעניין זה ראו גם: ע"א 4445/90 "עמיגור" (ניהול נכסים) בע"מ נ' יצחק מאיוסט ואח' (17.4.1994); ע"א 5602/03 אבי ושרה סגל ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (28.2.2005))
42. בענייננו מדובר בדירת מגורים. עוד מדובר בליקויי רטיבות מפושטים, במספר מוקדים בדירה. משך הזמן במהלכו סבלו התובעים מליקויי הרטיבות הנו ממושך ביותר (כשש שנים). ועוד, ניתנו לנתבעת אפשרויות רבות לתקן את הליקויים. למרות ניסיונות שבצעה הנתבעת, לא צלחו התיקונים שבצעה.
מנגד, יש לשקול לחיוב את התנהלותה של הנתבעת במהלך הדיון בתביעה והצהרתה, עוד בטרם הגשת כתב הגנה מטעמה , על נכונותה לבצע את התיקונים הנדרשים (אשר בסופו של דבר בוצעו). התנהלות זו הביאו לקיצור וייעול ההליך, כמו גם לצמצום ההוצאות וחיסכון בזמן שיפוטי.
43. לאחר שהבאתי בחשבון שיקולים אלה, כמו גם את שאר השיקולים הצריכים לעניין, אני מוצאת לנכון לפסוק לתובעים פיצויים בגין עגמת נפש בסכום כולל של 20,000 ₪.
סופו של דבר
44. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים:
א. פיצויים בגין עגמת נפש – 20,000 ₪;
ב. הוצאות התובעים (מחצית ראשונה של אגרת בית המשפט ושכר טרחת המומחה מטעם התובעים) – 3,500 ₪;
ג. שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 8,000 ₪.
הסכומים ישולמו תוך שלושים יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
ניתן פטור מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט.
45. הנתבעים ביקשו שלא לחייב את התובעים בהוצאותיהם ואני נעתרת לבקשתם. אשר לבקשת הנתבעים לחייב את הנתבעת בנזקיהם, הרי משלא הוגשה הודעת צד ג', דין הבקשה להידחות.
יש לקוות כי הנתבעת תפעל בהתאם להתחייבותה, וככל ולא תמצא אריחים מתאימים בצבעם לאלה שבמרפסת הנתבעים, תבצע ריצוף מחדש של המרפסת כולה ולחלופין תפצה את הנתבעים בגין נזקיהם. מכל מקום, פסק דין זה אינו מקים מעשה בית-דין בין הנתבעת לנתבעים.
המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ח אלול תשפ"א, 05 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: לודמילה פונטוס
נתבע: הולנדר ובניו חברה לבניין בע"מ
שופט :
עורכי דין: