ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין צבי יעקב נגד גדעון היכל :

לפני כבוד הרשמת בכירה טל כהן אלימלך

התובעים:
צבי יעקב

נגד

הנתבעים:
גדעון היכל

החלטה

מונחת בפניי בקשה לפטור מאגרה על פי הקבוע בתקנה 14 ל תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007 (להלן: "תקנות האגרות").

עיקרי העובדות:
ההליך הנדון דן בתביעת המבקש נגד המשיב, עוה"ד גדעון היכל, בגין התרשלות המשיב בתפקידו ככונס נכסים וכן בגין גרימת נזק כלכלי למבקש.
טענות המבקש בבקשת פטור:
המבקש הינו אדם מבוגר בן 89, ניצול שואה.
המבקש טוען כי אין לו כל חשבונות בנק, חסכונות או פיקדונות.
למבקש אין רכוש, נכסי מקרקעין ואין בבעלותו רכב.
למבקש חובות רבים לרבות בתיקי הוצאה לפועל.
לטענתו, המבקש חי מקצבת אזרח גמלת סיעוד ותיק והשלמת הכנסה- חי מתשלומי ביטוח לאומי בלבד.
המבקש טוען כי בשנת 2018 הוגשה תביעה דומה על ידי התובע בהליך מספר ת"א 38235-05-18 לביהמ"ש המחוזי בתל אביב, כנגד מדינת ישראל, לשכת ההוצאה לפועל וכן, כנגד הנתבע, בתיק הוגשה בקשה לפטור מאגרה בגין הגשת התביעה, הבקשה נדחתה ובגין הדחייה הוגש ערעור.
הבקשה לפטור מאגרה נדחתה, וניתנת אפשרות למבקש לפטור מאגרה עבור הגשת תביעה על סך של 100,000 ₪, ומשלא שולמה האגרה, נמחקה התביעה.
בתביעה זו התובע צמצם את כתב התביעה כך שתבע רק את עוה"ד גדעון היכל, וכן צמצם התובע את סכום התביעה לסך של 2,400,000 ₪.
לטענת המבקש, מקום בו ניתן לו פטור מאגרה על סך 100,000 ₪ חזקה שעמד בתנאי הזכאות לפטור מאגרה, ולכן אין להגביל אותו לסכום האגרה שקבע ביהמ"ש ויש לאפשר לו פטור מאגרה על כל סכום התביעה ולא לחסום את דרכו המשפטית.

טענות המשיב (עורך הדין גדעון היכל):
לטענת המשיב, המבקש לא צירף לבקשתו אסמכתאות ולא צירף מסמכים נדרשים כאמור בהחלטת בית המשפט מיום 27.01.2021.
לטענת המשיב, למרות שהתובע הצהיר כי הוא גר אצל ביתו, הוא לא צירף תצהיר בדבר הכנסותיה.
בנוסף, התובע לא המציא אישורי בנק שאין לו חשבונות, חסכונות וכו'.
למרות שהתובע מיוצג ע"י פרקליט, התובע לא פירט מקורות המימון לשכר הטרחה.
לטענת המשיב, התובע צרף לתצהירו תלוש שכר מטעם אוצר התגמולים, שם רואים כי הכסף הופקד לחשבון בנק דיסקונט, חשבון מס' 313203, סניף 117, בניגוד לטענת התובע כי אין לו חשבונות בנק.
לטענת המשיב, התובע הגיש בעבר ערעור על החלטת כבוד השופט יונה אטדגי בתיק 41292-12-18 לביהמ"ש העליון וביקש גם שם ביטול העירבון, בבקשה זו ציין התובע כי בבעלותו דירת מגורים, יחידה בה הוא מתגורר.
התובע טען בבקשתו כי אושר לו פטור מאגרה עד לסכום של 100,000 ₪, אך נמנע מלציין כי ניתנה לו אורכה של 30 יום שאותה המבקש לא ניצל. ערעור על החלטה זו לביהמ"ש העליון נדחתה.
בבקשת התובע לא מוזכרת ולו מילה אחת על סיכויי התביעה.
בפסקה 5 בפסק הדין של כבוד השופט אטדגי, אומר כבוד השופט: "לא ברור מהי עילת התביעה כנגד נתבע 2" מכאן ניתן ללמוד כי סיכויי התביעה אפסיים.
המשיב טוען כי התביעה התיישנה לפני עשורים ולכן סיכוייה אפס.

תגובה המדינה:
לא ניתנה תגובת המדינה חרף המצאת החלטת בית המשפט מיום 01.07.2021.

תשובת המבקש לתגובת המשיב:
המבקש טוען כי המשיב שיקר וכי אין ברשותו חשבון בנק, החשבון עליו מדבר המשיב הינו החשבון של ביתו של המבקש, אשר לשם מופקדים הכספים הנוגעים להיות המבקש ניצול שואה, מדובר בסכום שנתי של 4,000 ₪.
לטענת המבקש, הינו גר בדירת מחסן אשר שייכת לביתו.

המסגרת הנורמטיבית

כללי
תקנה 14 לתקנות האגרות מסדירה את נושא הפטור מתשלומה של אגרה שעל תובע לשלמה עם הגשת תביעתו ואת הדין החל על בקשה לפטור מאגרה.

14. (א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.
(ג) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.

ביסוד תקנה זו מונח איזון בין שתי תכליות נוגדות. מחד גיסא, התקנות הקובעות מנגנון של השתתפות הפרט המבקש לנהל הליך משפטי בעלות ההליך ובשירות המתקבל ממערכת המשפט, תוך מתן אפשרות לשירות כלל הנדרשים בפועל או בכוח לבתי המשפט. מאידך גיסא, מנגנון זה איננו מנגנון פיסיקאלי בלבד אלא הוא גם בא לבסס את רצינות ההליך ויסודו, מתוך הנחה כי מי שנדרש לשלם אגרה עבור הליך משפטי, ישקול היטב את הצורך בהליך ואת האמור לגופו. זאת ועוד, מושכלות יסוד של מערכת המשפט הינם כי הליכים משפטיים עולים כסף. ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין והן על מערכת המשפט (ראה: החלטתו של כבוד הרשם מר משה בר-עם בת"א 35270-09-11, שוקר נ' inspecs ltd) [פורסם בנבו].

נקודת האיזון הראויה מחייבת קיומו של מנגנון שבכוחו להבטיח כי מחד שעריו של בית המשפט לא ינעלו בפניו של בעל דין שאין בידו לשאת בתשלום האגרה. ומאידך מקום בו אין בחיוב האמור כדי להוות חסם בדרכו של בעל דין אל עבר בית המשפט – יינתן משקל לתכליות שביסוד תשלום האגרה. כזהו המנגנון הקיים ומוסדר בתקנה 14 לתקנות האגרות ולפיו, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה מקום בו שוכנע כי אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה". המנגנון האמור, מבטיח אפוא כי הפגיעה בזכות הגישה לערכאות תעשה בהתאם לכללים שהותוו בפסקת ההגבלה הקבועה בסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, דהיינו, שתהא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש (ראה: רע"א 4014/10, מונדז נ' בירן, [פורסם בנבו] פס' 9 לפסה"ד של כבוד השופטת הגב' מרים נאור).

תנאי הזכאות לפטור:
עפ"י תקנה 14(ג) לתקנות על מבקש הפטור להוכיח שני אלה: כי "אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה" וכן "שההליך מגלה עילה". בהמשך התקנה מודגש לגבי התנאי הראשון כי "בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".

נטל ההוכחה
בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה, חייב להוכיח לבית המשפט כי הוא נעדר כל יכולת כלכלית לתשלומה ונטל ההוכחה בדבר חוסר יכולת זו מוטל על כתפיו (בש"א 128/89 מצא נ' מצא, [פורסם בנבו] תקדיון עליון 89 (2) 732).

בהלכה הפסוקה נקבע כי על המבקש בבקשה לפטור מאגרה להוכיח שני תנאים מצטברים: מבחן עילת התביעה וסיכוייה להתקבל (פס"ד מונדז נ' שבתאי בירן ; רע"א 9520/10 ממנה נ' חברת החשמל לישראל בע"מ [פורסם בנבו]). באשר למבחן עילת התביעה נקבע, כי "מדובר בנטל הוכחה קל המוטל על המבקש" וכן "יש לבחון רק את העילה לכאורה ולבחון שאין מדובר בעילה קלושה וחסרת סיכוי של ממש. אין לדרוש כי יהיה מדובר בעילה שסיכוייה טובים" (ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית) [פורסם בנבו] וכי על ביהמ"ש לתת דעתו גם לסכום התביעה "כחלק ממכלול הערכת התביעה" וכן להתייחס לסיכויי התביעה להתקבל (רע"א 430/07 מרית נ' מדינת אוקראינה ואחרים) [פורסם בנבו].

חובת צירוף תצהיר ואסמכתות:
עפ"י תקנה 14(א) לתקנות על מבקש הפטור לצרף לבקשתו "תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה". בהלכה הפסוקה נקבע כי על מבקש הפטור "לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי", ובכלל זה מסמכים לתמיכה בנטען בבקשה (ראה פס"ד מונדז נ' שבתאי בירן, הנ"ל).

אפשרויות ההכרעה בבקשה:
עפ"י תקנה 14(ג) לתקנות, כאשר המבקש מוכיח התקיימותם של שני תנאי הזכאות לפטור המפורטים בתקנה זו, "רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה". עפ"י תקנה 14(ז) לתקנות, "דחה בית משפט את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך זמן שיקבע".

מן הכלל אל הפרט
על המבקש להגיש בקשה לפטור מאגרה שהיא עומדת בקנה אחד עם תקנה 14(א) לתקנות האגרות. דהיינו, הגשת בקשה מפורטת, שנתמכת בתצהיר ערוך כדין ואסמכתאות כאמור בתקנה. בבחינת קיומו של התנאי הראשון למתן פטור מתשלום אגרה, על המבקש היה לעמוד בהצגת מצג השופך אור על מצבו הכלכלי ומעיד על אי יכולתו לשלם האגרה.
עומדת למבקש חובה לחשוף בפני בית המשפט, לצורך הבקשה, כל מידע אשר יש בו כדי ללמד על מצבו הכלכלי, כאשר ללא פרטים מהימנים הנתמכים במסמכים על הכנסת המבקש, רכושו, הוצאותיו והכנסותיו, לא ניתן להיזקק לבקשה לפטור מאגרה. (לעניין זה ראה לדוגמא רע"א 7764/05 יחזקאל דניאלי נ' פרקליטות המדינה ואח' , וכן ע"א 254/07 לפיד נד סמואל פורסם בנבו 21.2.2007)).

במסמכים שצורפו לבקשה ובתשובת המבקש לתגובת המשיב לא צורפו כל אסמכתאות התומכות בהעדר התיעוד הכלכלי ומשכך המבקש לא עמד בנטל הוכחת חסרון כיס. בנוסף, המבקש לא פירט בקש ר לנכס, אשר למבקש קיימת לכאורה זיקה.
לא די בטענה כי מצבו הכלכלי של המבקש קשה, אלא עליו להוכיח העדר יכולת לשלם את האגרה ממקורות אחרים- דבר שלא הוכח.

באשר להתקיימות התנאי השני- נקבע בפסיקה שעל המבקש להראות שהתביעה מגלה עילה ביחס לסעד המבוקש- קרי סכום התביעה, אף הוא חלק מעילת התביעה. ועל כן, בהעדר פירוט ואסמכתאות שיבהירו על איזה בסיס נתבע הסכום וכיצד הוא חושב, וכן כיצד בכוונת המבקש להוכיח סכום התביעה, נראה כי סכום התביעה נטען בעלמא.

התובע הגיש תביעה על סך 2,400,000 ₪ סכום משמעותי המחייב בחינת רצינות התביעה.
המדובר בהשגות המבקש בדבר התנהלות כונס הנכסים במסגרת תיק הוצאה לפועל שלטענתו הסבה לו נזקים כלכליים וכן בקשר להליכים שהמבקש היה צד להם.
בעניין הנדון התנהלו הליכים הנוגעים למושא התביעה, וכפי שצוין בהחלטת כבוד השופט יונה אטדגי בע"ר 41292-12-18 "יתכן שחלקם מהווים גם השתק פלוגתא או מעשה בעת דין".
באשר לעילת התביעה נשוא התביעה, כבוד השופט אטדגי קבע בהחלטתו בערעור: " נמצא כי בפועל לא נגרם כל נזק כספי מהותי לתובע וזאת לנוכח הודעת הזוכה בתיק ההוצאה לפועל לפיה הוא מוחל ופוטר את התובע מכל חוב בהוצאה לפועל .

לאור האמור, המבקש גם לא עמד בנטל להוכיח כי התביעה מגלה עילה.
נוכח כל האמור לעיל, ובהסמך על קביעת ערכאת הערעור מיום 17.1.2019 בע"ר 41292-12-18, ניתנת למבקש פטור מאגרה עד לסכום של 100,000 ₪, יתרת הסכום תחויב באגרה בתאם לתקנות, על המבקש לשלם האגרה תוך 30 ימים.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ח אלול תשפ"א, 05 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.

ניתנה היום, כ"ח אלול תשפ"א, 05 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.

חתימה


מעורבים
תובע: צבי יעקב
נתבע: גדעון היכל
שופט :
עורכי דין: