ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ת.ת. חנא מסעדות בע"מ נגד קסניה גלבובה :

לפני: כבוד השופטת סאוסן אלקאסם
נציג ציבור (עובדים): מר חיים מויסי
נציג ציבור (מעסיקים): מר טרודי עאמר

המבקשים:

  1. ת.ת. חנא מסעדות בע"מ
  2. תאמר חנא
  3. תאופיק חנא

ע"י ב"כ: עו"ד עאדל מטר

-
המשיבה:
קסניה גלבובה
ע"י ב"כ: עו"ד קרן גולדנברג

החלטה

מונחת לפנינו בקשה לסילוק על הסף של התביעה כנגד המבקשים 2 ו-3 מחמת העדר עילה (להלן: "הבקשה").
לאחר שעיינו בכתבי הטענות של הצדדים, בבקשה ובתגובה לה, אנו סבורים כי יש לקבל את הבקשה ולדחות את התביעה כנגד המבקשים 2 ו-3, ונסביר:
ביום 26.9.2019, הגישה המשיבה תביעה כנגד המבקשים וכנגד שני נתבעים נוספים (שנמחקו) בסך כחצי מיליון ₪ .
ביום 23.1.2020, הגישו המבקשים כתב הגנה מטעמם. המבקשים 2,3 העלו טענה מקדמית להעדר עילה נגדם וביקשו למח וק או לדחות את התביעה נגדם.
ביום 29.11.2020, ה גישה המשיבה עדכון לרכיבי תביעתה. כעת עומדת תביעתה על סך של 35,070 ₪ בחלוקה לרכיבי התביעה הבאים – שעות נוספות, הפרשות לתגמולים, פיצויי פיטורים, אי עריכת שימוע, פדיון חופשה, הודעה מוקדמת ודמי הבראה.
המבקשים 2 ו-3 הם בעלי מניות, מנהלים ודירקטורים אצל המבקשת 1 (ראו עמ' 9 לבקשתם מיום 20.6.2021 וכן נספח א לכתב התביעה) . לטענתם, אין די בעובדות הללו כדי לחייבם באופן אישי ולהורות על הרמת מסך ההתאגדות וכי יש לסלק כנגדם את התביעה על הסף מאחר ואינה מגלה עילה.
מנגד, טוענת המשיבה כי בתקופה הרלוונטית לתביעתה, היו המבקשים 2 ו-3 הרוח החיה במסעדה, ניהלו את המסעדה (המבקשת 1) בעצמם, כן טוענת כי הם נמנעו מתשלום זכויותיה הסוציאליות והשתמשו באישיות הנפרדת של החברה כדי להונות אותה או לקפחה. עוד הפנתה לכך שהעובדים אינם נושים וולנטריים . המשיבה הפנתה לפסק דין אזורי בפרשת 'טוקו' בו הור ה בית הדין להרים את המסך כנגד בעלי מניות בחברה שלא שילמה זכויות סוציאליות לעובד וביצעה מחדלים והפרות נוספים .
תצהירי שני הצדדים מצויים בתיק בית הדין, דיון הוכחות בתיק קבוע ליום 24.3.2022.
דיון והכרעה
תקנות 44 ו-45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, מסמיכות את בית הדין למחוק או לדחות תביעה על הסף. ההלכה היא כי יש לנקוט במשנה זהירות בסילוק על הסף מאחר ומדובר בסעד קיצוני הניתן במקרים חריגים בלבד ובמשורה.
הכלל כי חברה היא אישיות משפטית משל עצמה ונפרדת מבעלי המניות שלה – (ראו סעיף 4 לחוק החברות, התשנ"ט – 1999; ע"ע (ארצי) 3903-05-11 איפראימוב - ר-צ פלסט בע"מ (4.12.2014)).
סעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט – 1999, קובע עילות המצדיקות הרמת מסך ההתאגדות כנגד בעל מניות בחברה אם עשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות כמוגדר שם –
"(א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;
(ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה".
בפסיקה מוקנה לעובדים מעמד של נושה מיוחד "אשר החברה נושאת כלפיו באחריות מוגברת וחובת אמון מיוחדת, מכוח חובת תום הלב המוגברת הקיימת ביחסי העבודה" (ראו – ע"ע (ארצי) 129/10 זוננשיין - G.S.S. ג'ניוס סאונד סיסטם בע"מ (31.10.2011); "העובד אינו 'נושה וולונטארי' אלא הוא מתקשר ונושה מסוג מיוחד אשר כלפיו מוטלת על החברה אחריות מוגברת וחובת אמון מיוחדת" . (ראו - ע"ע 1201/00 יהודית זילברשטיין – ערב חדש (עתונות) אילת בע"מ (17.12.2002)).
בפרשת 'טוקו', עלי ה נסמכה המשיבה, אכן הורה בית הדין האזורי על הרמת מסך בנסיבות בהן בעל המניות היה הרוח החיה בעסק, מי שניצל את הידע והניסיון שלו כדי לחמוק מהתחייבות לתובע תוך שהוא מעסיק ו באופן פוגעני. נוסף על כך, נקבע שם כי הוצאו תלושים פיקטיביים ושהחברה נתונה בקשיים כלכליים. בשל כל אלו חויב בעלי המניות שם באופן אישי.
עם זאת, המשיבה התעלמה בתגובתה מכך שבפרשת טוקו הוגשה בקשת רשות ערעור , וזו התקבל ה בארצי ובוטלה הרמת המסך וחיוב בעלי המניות , כלהלן –
"אמנם מקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי עולה תמונה מדאיגה בנוגע לאופן שבו העסיקה החברה את המשיב. בין היתר, באי עריכת רישומים כנדרש על פי חוק, בהעסקה בשעות ארוכות, ובהנפקת תלושי שכר פיקטיביים. עם זאת לא הונחה לפני בית הדין האזורי תשתית עובדתית ממנה ניתן ללמוד כי החברה נועדה לשמש כסות לפגיעה בזכויותיו של המשיב או להונאתו. כך גם לא הוכח כי החברה נוהלה תוך נטילת סיכון בלתי סביר, וזאת חרף קביעתו העובדתית של בית הדין האזורי כי החברה נקלעה לקשיים כלכליים. במקרה שלפנינו לא התרשמנו כי אי תשלום הזכויות הסוציאליות למשיב מצדיק להרים את מסך ההתאגדות של החברה."
לגופו של עניין, לא מצאנו בתשתית העובדתית שפרשה המשיבה (כמפורט בכתב התביעה ובתצהירה), הצדקה להרמת מסך ההתאגדות כנגד המבקשים 2 ו-3.
עיקר ההתנהלות כפי שתוארה בתצהיר הייתה מול סאם אחראי המשמרת. המבקשים 2,3 הוזכרו בתצהיר באמירה כוללנית כמנהלים בפועל ללא שום פירוט נוסף. המשיבה אף התייחסה למבקש 3 בסעיף 16 לתצהירה, כבעלים ולא מנהל.
העובדות שפורטו בכתב התביעה ותצהירי המשיבה, לרבות המחדלים ורכיבי התביעה המיוחסים למבקשים, אף אם יוכחו במלואם, אין בהם כדי להצדיק בהתאם להלכה הפסוקה, סעד של הרמת מסך – המהווה חריג לכלל האישיות הנפרדת של חברה.
טענות המשיבה לאיחור בהעלאת הטענה המקדמית להעדר עילה והגשת הבקשה לסילוק התביעה על הסף באיחור , דינן להידחות. עיון בכתב ההגנה אשר הוגש כאמור בינואר 2020, מעלה כי טענות מקדמיות אלו עלו בו בנוסף לטענות לגופה של הגנתם.
על אף ההלכה הנהוגה שיש לנקוט במשורה ובזהירות בבקשות לסילוק על הסף, השתכנענו כי אין מקום להמשיך לנהל את ההליך כנגד המבקשים 2 ו-3 – הותרתם בהליך מסרבלת אותו ללא צורך ובין כה וכה, המשיבה אינה יכולה להיפרע מהמבקשים 2 ו-3 משתביעתה אינה מגלה עילה להרמת מסך נגדם.
משכך – הבקשה מתקבלת והתביעה כנגד ה מבקשים 2 ו-3 נדחית על הסף.
המשיבה תשלם תוך שלושים יום ממועד מתן ההחלטה, הוצאות הבקשה בסך 4,000 ₪ שיחולקו שווה בשווה בין המבקשים 2 ו-3. אחרת יישא הסכום ריבית והצמדה כדין ממועד מתן ההחלטה ועד לתשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"ח אלול תשפ"א, (05 ספטמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מר חיים מויסי
נציג עובדים

סאוסן אלקאסם,
שופטת

מר טרודי עאמר
נציג מעסיקים


מעורבים
תובע: ת.ת. חנא מסעדות בע"מ
נתבע: קסניה גלבובה
שופט :
עורכי דין: