ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ניקולאי קליצ'ניקוב נגד מיכאל מנקר :

בפני כבוד השופט דניאל מרדכי דמביץ

תובע

ניקולאי קליצ'ניקוב, ת.ז. XXXXXX665

נ ג ד

נתבעים

  1. מיכאל מנקר, ת.ז. XXXXXX533
  2. "מקסימום" המרכז למימוש זכויות

פסק דין

לפניי תביעה על סך 5,500 ₪.
תמצית טענות התובע
הנתבע שכנע את התובע לשכור את שירותי הנתבע לשם קבלת כספים משלושה מקורות: (1) פיצויי פיטורין; (2) ביטוח אישי; (3) ביטוח לאומי.
הסכם בין הצדדים נכרת ביום 4.6.2019.
את הכספים מהביטוח האישי ומביטוח לאומי השיג התובע ללא עזרת הנתבע.
ביום 14.6.2019 ביקש התובע בכתב לבטל את ההסכם. הבקשה הועברה בפקס, במכתב רשום ובשיחת טלפון בין הצדדים.
הנתבע סירב לבטל את ההתקשרות.
עם כריתת ההסכם (ביום 4.6.2019) גבה הנתבע מהתובע 1,430 ₪ (בכרטיס אשראי ב-10 תשלומים). עם מתן הודעת התובע לגבי ביטול ההתקשרות (ביום 14.6.2019) גבה הנתבע מהתובע 3,902.45 ₪ (בכרטיס אשראי).
תמצית טענות הנתבע
התובע פנה אל הנתבע מיוזמתו ביום 2.6.2019.
התובע הסביר בשיחה טלפונית שיש לו כספים בחברת ביטוח שעו"ד שטיפל בו לא הצליח להשיג עבורו וכן שהוא מעוניין להגיש תביעה לביטוח הלאומי בגין תאונת עבודה.
ביום 4.6.2019 נפגשו הצדדים.
הסתבר כי לתובע צבורים כספים אצל חברת מגדל בזיקה להעסקה שהסתיימה, תוך שהמעסיק פיטר אותו (את התובע דנן), תבע אותו (סע"ש (י-ם) 4354-12-13) זכה בתביעה וסירב לחתום על טפסים לשחרור הכספים לתובע דנן.
עוד ציין התובע כי הוא רוצה לממש את זכויותיו מול ביטוח פרטי וכן מול המוסד לביטוח לאומי - והכל בעניין נפילת התובע מאופניים בדרכו חזרה מהעבודה, תוך שהוא שבר כתף וזרוע. התובע מסר לנתבע באותו מעמד מסמכים רפואיים רלבנטיים (צורפו לכתב ההגנה).
בנוסף, התובע היה מעוניין לבצע בדיקה של כספים אבודים שלא ידע על קיומם.
לאחר שהוסברו לתובע כל תנאי ההתקשרות הוא החליט לחתום על הסכם ההתקשרות עם הנתבע.
מיד עם חתימת הסכם ההתקשרות החל הנתבע לפעול בהתאם לו.
ביום 5.6.2019 הוציא הנתבע דו"ח המסלקה הפנסיונית לגבי התובע (עותק התוצר צורף לכתב ההגנה).
בנוסף נבדקו המסמכים הרפואיים שמסר התובע לנתבע.
ביום 12.6.2019 התובע יצר קשר עם הנתבע וביקש לקיים פגישה נוספת לשם השוואת המידע שהנתבע קיבל לגבי הכספים האבודים של התובע מול המידע שהתובע אמור היה לקבל בערבו של יום מהיועץ הפנסיוני בבנק שלו (נספח ה' ל כתב ההגנה הוא מסמך ההרשאה שחתם התובע ליועץ פנסיוני בבנק דיסקונט ביום 12.6.2019). נטען כי בנוסף אמור היה להינתן לתובע הסבר "אודות התהליך אצל הרופא התעסוקתי".
באותה שיחה כבר דווח לתובע על הזכויות הכספיות שלו שאותרו: קופה בחברת כלל בסך 11,118.11 ₪ משנת 2005; קופה בחברת מגדל בסך 45,112 ₪; קופה בחברה מנורה בסך 56,345 ₪; קופה בחברת פסגות בסך 26,933 ₪.
נקבעה פגישה ליום 13.6.2019. באותו יום התובע התקשר ובירר האם יש קשר בין "מקסימום" לבין חברות אחרות - מ.ה. או מ.ד.ד. בע"מ - שגם הן דורשות ממנו כספים בגין שירותי איתור כספים ו/או יעוץ פנסיוני. התובע כעס, קילל וניתק את השיחה.
ביום 14.6.2019 אכן ביצע הנתבע חיוב של כרטיס האשראי של התובע. החיוב בוצע בחלק יחסי לגבי הכספים שהתובע לא ידע על קיומם ולא במלוא הסכום המגיע לנתבע.
כלל הגביה מהתובע בוצעה כדין ובהתאם לחוזה ונוכח העובדה שכבר בוצעו פעולות בעניין ההתקשרות עם התובע.
הדיון
הבהרות הנתבע:
חברת מקסימום היא בבעלות הנתבע.
1,430 ₪ שולמו עבור פתיחת התיק. במסגרת השירות הגיע הנתבע פעמיים לביתו של התובע (בפעם הראשונה טען התובע כי יש יום הולדת לאמו ולכן היה על הנתבע להגיע שוב למחרת).
הנתבע וידא שהתובע דובר עברית ברמה נאותה ובנוסף הוא הסביר לתובע ברוסית את עיקרי ההסכם בכתב.
חיוב של 3,902.45 ₪ בוצע כתשלום של 25% מתוך נכס של התובע שהנתבע גילה - בסך 14,739 ₪ - פוליסת חיסכון טהור .
הנתבע איננו יועץ פנסיוני. לנתבע יש יועץ מס ופקידות.
הגישה של מקסימום למסלקה הפנסיונית היא דרך כרטיס האשראי שהלקוח (התובע) מספק. על דו"ח המסלקה שולם למסלקה מטעם הנתבע סך של 20 ₪.
השירות שהנתבע נותן כולל לא רק איתור של הקרן אלא גם טיפול במשיכתה.
הנתבע אישר כי לא היתה מניעה שהתובע ייגש בעצמו למשוך את כספו באותה קרן שאותרה על ידי הנתבע. על התובע היה להשיג מסמכים: טופס 161, אישור העסקה, אישור מס הכנסה.
בעניין סיכון לחבות במס עם מימוש קרן, הנתבע מבהיר זאת ללקוחותיו. נושא זה גם מופיע בנוסח ההסכם של הנתבע, אולם רק בנוסח מאוחר ביחס לנוסח שהיה בשימוש במועד ההתקשרות בכתב בין הצדדים.
בסעיף 12 להסכם צויינה קרן שהתובע לא מעוניין שתטופל - וזו קרן בחברת מגדל. האיתור היה של קרן אחרת שהתובע לא ידע עליה.
הבהרות התובע:
התובע ישב בבית עם יד שבורה והיה זקוק לכסף. הנתבע נשכר כדי להביא כסף מהביטוח הלאומי ומביטוח פרטי של התובע בחברת מגדל. זה היה הנושא.
את פיצויי הפיטורין מהמעסיק הקודם השיג התובע לאחר שפנה לעורך דין אחר.
ההסכמה היתה שהתובע ישלם אחוז מכסף שיתקבל בזכות הנתבע.
לא סוכם על תשלום תמורת איתור כספים של התובע.
התובע אינו מבין עברית טוב. התובע הביא את החוזה לחבר שלו שהוא עורך דין והחבר אמר שהחוזה לא טוב כי לפיו הנתבע יכול לקחת מהתובע כמה כסף שהוא רוצה.
התובע סבור שיש להשיב לו את הכסף כי לא קיבל שירות מהנתבע והנתבע לא הניב לתובע כל תקבול. הנתבע מכר לתובע את המידע מהמסלקה הבנקאית תמורת כ-3,900 ₪.
התובע אינו רוצה להמשיך את תהליך שחרור הכסף משום שהתברר לו מהבנק שאם ימשיך אז יפסיד 40% מהקרן שייגבה כמס. הנתבע לא התריע על כך.
המוסד לביטוח לאומי וכן חברת מגדל שילמו לתובע את הכספים המגיעים לו.
הסכמה של תשלום 25% מקרן היא גבוהה מאוד. לא מוגדר על מה הנתבע זכאי לקבל תשלום. התובע אישר כי הבעיה היא לא השירות אלא המחיר (עמ' 7, שור' 9-8).

דיון והכרעה
לעניין זהות הנתבע, מובהר כי אין חברה מאוגדת כחוק הרשומה ברשם החברות בשם "מקסימום" (או שם דומה) הנוגעת לענייננו. הנתבע הוא אדם אשר יצר לעצמו שם עסק. בפועל, שם העסק אינו ישות משפטית.
הנתבע הוא אפוא מר מיכאל מנקר, בכשירותו האישית.
ההסכם
תנאי ההתקשרות בין הצדדים נקבעו בהסכם בכתב אשר נוסח על ידי הנתבע ובוצעו בו השלמות בכתב יד. והוראות וההסכמות שבו הן המסדירות את יחסי הצדדים.
בעמוד הראשון של ההסכם הושלמו בכתב יד פרטי התובע (הלקוח), לרבות מספר זהות, כתובת וטלפון נייד. כמו כן צויינו שם מספר חשבון הבנק של הלקוח וכן מספר כרטיס האשראי שלו (כולל תוקף וכן 3 ספרות אבטחה).
בכותרת ההסכם מצויין כי הלקוח מעוניין "בקבלת שירותי בדיקה ואיתור זכויות ו/או כספים מכל סוג שהוא לרבות ריכוז וחיפוש זכויות ו/או כספים בכל חברות הביטוח בישראל".
בסעיף 1 הלקוח מתחייב כי אינו מודע לזכויות, למעט אלה אשר מצויינות (בכתב יד) בסעיף 12 להסכם.
בסעיף 4 להסכם נקבע כי "לצורך הטיפול בבקשתו" מתחייב הלקוח לשלם לנתבע:
תשלום חד פעמי בסך של 20 ₪ ודמי פתיחת תיק בסך של 1,430 ₪ כולל מע"מ (המספר 1,430 הוסף בכתב יד).
"עמלה בשיעור של 25% כולל מע"מ מכל סכום ו/או זכות שתאתר החברה ו/או מכל שווי זכות שתאתר החברה עבור הלקוח בכפוף אמור בסעיף 12 להלן" (המספר 25 הוסף בכתב יד).
שלושה סעיפים בהסכם מתייחסים לנושא ביטול ההסכם על ידי הלקוח. נוסחם להלן:
5. ביקש הלקוח להפסיק את הטיפול בעניינו לאחר תחילת הליך הבדיקה, יודיע על כך לחברה בכתב באמצעות דואר רשום.
6. במקרה של הפסקת השירות לאחר המועד הקבוע בסעיף 7 להלן, ישלם הלקוח את השיעור הנקוב בסעיף 4.2 אך ורק בגין הכספים שאותרו ו/או יאותרו והמידע על הכספים התקבל ו/או יתקבל בעתיד כל עוד הבקשה לקבלת המידע נשלח אל חברות הביטוח ו/או כל גורם אחר בטרם הפסקת הטיפול.
7. ביקש הלקוח לבטל את הסכם התקשרות זה טרם תחילת עבודת החברה, יודיע הלקוח על זאת בכתב תוך 14 יום החל מיום חתימת ההסכם בהודעה בכתב אשר תימסר למען החברה בדואר רשום ו/או במסירה אישית. הלקוח מוותר מראש על כל טענה של אי התאמה ו/או אי הבנת תנאי ההסכם והוא מצהיר כי ניתנה לו אפשרות תוך תקופת זמן הנ"ל לבדוק את תנאי ההסכם בכל דרך. לא תישמע מפי הלקוח כל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה כנגד החברה בגין אי הבנת תנאי ההסכם או הטעיה מצד החברה.
בסעיף 12 להסכם יש מקום לציין בכתב יד את התוכניות ו/או הקופות הידועות ללקוח. במקרה דנן צויינה רק המילה "מגדל".
בסעיף 17 מובהר כי הנתבע איננו עו"ד או רו"ח או יועץ מס או סוכן ביטוח או "נותן שירות מקצועי כלשהו". אף מובהר שם כי מדובר בשירות איתור, תוך שהאחריות לביצוע המשיכה היא על כתפי הלקוח בלבד.
בנוסף יש מסמך בן עמוד אחד שכותרתו היא "הסכם דמי טיפול". שם התובע ומספר הזהות שלו מולאו במסמך בכתב יד. שם מדובר (במילוי בכתב יד לא ברור ובעברית לא תקינה) על עזרה בהגשת מסמכים למועד לביטוח לאומי ומובטחים שם לנתבע אחוזים מכל תשלום שיתקבל (ככל הנראה מדובר ב-15%).
ההסכם לעניין הגשת מסמכים למוסד לביטוח לאומי לא התממש, המסמכים לא הוגשו על ידי הנתבע למוסד לביטוח לאומי ולמעשה אין טענה שכספים בגין התובע נגבו או שאמורים להיגבות (על ידי הנתבע).
אין לנתבע זכות לקבלת כספים בגין הסכם זה.
באשר להסכם איתור הכספים, הרי שמדובר בהסכם אחיד ובו תניות מקפחות - כגון ויתור מראש על טענה של אי הבנת ההסכם או הטעיה מצד "החברה" (קרי הנתבע). גם נוהל ביטול ההתקשרות בהסכם סבוך ומטעה - שכן מצד אחד ניתן לסבור שההתקשרות בת ביטול תוך 14 יום, אך מצד שני הנתבע קובע כי החל "הטיפול" אזי למעשה כבר לא ניתן לבטל את ההתקשרות.
מה שהנתבע מקפיד להסתיר מהלקוח הוא טיב ה"טיפול" הניתן ללקוח. בפועל מדובר בהוצאת דו"ח מהמסלקה הפנסיונית בעלות של 20 ₪ (סכום המודפס בהסכם ההתקשרות). הנתבע לא עשה דבר מעבר להוצאת הדו"ח וכבר מראש סיכם עם התובע כי עליו לשלם 1,430 ₪ תמורת "פתיחת תיק".
הנתבע אישר גם בדיון שאין לו כל אחריות על טיב הקופות שהוא מוצא ללקוח ונושא החבות במס כתוצאה משבירת הקופות שהוא מאתר אינו באחריותו.
הנתבע הסתיר מהתובע-הלקוח את שיטת העבודה ואת מהות השירות. אין מדובר בשיטה מקצועית כלשהי, במיוחד תוך שהנתבע אינו טוען שהוא בעל מקצוע כלשהו הרלבנטי לנושא איתור הכספים. הנתבע בסך הכל נוטל את זהותו של הלקוח וככזה מפיק דו"ח מסלקה פנסיונית בעלות של 20 ₪. הדו"ח הממוחשב הוא התוצר כולו. עצם גילוי קרן שהלקוח לא ידע עליה (או לא זכר אותה ברגע כריתת הסכם ההתקשרות) מזכה את הנתבע, לשיטתו, ברבע מסכום הקרן, אפילו ללא תלות באפשרות לשבור את אותה קרן ובערך המימוש נטו (לאחר ניכוי מס).
טענות התובע לפיהן הוא גילה שאין הגיון בתשלום של 25% מערך הנקוב של הקרן תמורת איתור שלה - סבירות ביותר.
במקרה דנן אין מדובר בטעות שהיא בגדר טעות בכדאיות בלבד.
קובע סעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973:
מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה.
במקרה דנן תיאר התובע כיצד היה במצב נואש מבחינת צורך בכספים. ברי כי בנוסף לכך היה התובע חסר נסיון בכל הנוגע לאיתור כספים והתפתה להצעה כספית גרועה ביותר - רק לשם הפקת דו"ח המסלקה הפנסיונית (שעלותו, כאמור, היא 20 ₪) הוא נאלץ לחתום על הסכם לפיו הוא ישלם 1,430 ₪ בתוספת רבע (25%) מכל קרן שתאותר, גם מבלי שכספיה יגיעו בפועל לתובע.
בהסכם לא הובהר לתובע שבעצם מסירת פרטיו (כולל כרטיס אשראי) יבוצע לאלתר המהלך של הגשת דרישה למסלקה הפנסיונית לקבלת דו"ח כולל ובכך הוחל (וגם הסתיים) בכל הפעילות של הנתבע לאיתור כספיו של הלקוח-התובע.
האפשרות לביטול ההתקשרות תוך 14 יום מהווה, לשיטת הנתבע עצמה, לא יותר מאות מתה שאינה בת מימוש.
שפת אמו של התובע היא רוסית. הנתבע הצליח לרכוש את אמונו של התובע נוכח היותם דוברי רוסית. חרף זאת, ההסכם, המחזיק חמשה עמודים, כתוב עברית.
מעדות הנתבע התרשמתי שהוא לא שולט בשפה העברית די הצורך לשם הבנת חוזה משפטי בן 5 עמודים, על כל התניות המקפחות בו, כמתואר לעיל.
כל המתואר מהווה עושק והטעיה של התובע על ידי הנתבע.
התובע פנה בהקדם (תוך 10 ימים) לנתבע לשם ביטול ההסכם, לאחר שעמד על דעתו והבין שהולך שולל, אולם הנתבע סירב לבטל את ההסכם ומיהר לחייב את התובע בסכום נוסף של 3,902.45 ₪.
הנתבע לא הבהיר בשום שלב מהי הקרן אשר בגינה צמחה לנתבע זכות לגבות את הסך המדוייק האמור. בית המשפט לא הצליח "לחלץ לאחור" את המספר בזיקה לאיזה משלוש הקרנות המופיעות בדו"ח המסלקה הפנסיונית שהציג הנתבע לגבי התובע.
בדיון טען הנתבע כי הוא גילה לתובע נכס ששוויו 14,739 ₪.
אלא שטענה זו איננה נכונה: מדו"ח המסלקה הפנסיונית עולה כי הערך הנוכחי של הקרן בחברת כלל הוא 11,118.11 ₪. בדו"ח מצויין כי ערך החסכון הצפוי לגיל פרישה של התובע הוא 14,739.87 ₪. מדובר בערך עתידי (עשרות שנים קדימה) שבוודאי אין כל עילה לגזור ממנו את הרבע אשר לשיטת הנתבע שייך לו (שכרו). לא זו אף זו: כל נסיון לגזור מהסכום לגביו טען הנתבע (14,739.87 ₪) 25%, לפני מע"מ או אחרי מע"מ, לא מוביל לסכום שבחר הנתבע לחייב בו את התובע - 3,920.45 ₪. גם בכך יש כדי להטיל ספק במהימנות התנהלות הנתבע, אלא מול לקוח מוחלש.
סוף דבר.
המסלקה הפנסיונית הוקמה ביוזמת משרד האוצר בכדי לספק לכלל אזרחי ישראל מידע מדוייק, מקיף ומהימן לגבי כלל חסכונותיהם הפנסיוניים, וזאת בעלות זעירה של 20 ₪.
הנתבע ניצל את מצוקתו של התובע, את חוסר הבנתו, חוסר בקיאותו, חוסר נסיונו וגם את התמצאותו החלקית בשפה העברית, עטף את "שירות איתור החסכונות" (שאינו אלא הפקת דו"ח המסלקה הפנסיונית בעלות של 20 ₪) בחוזה סבוך בן 5 עמודים הכולל תנאים מקפחים, וגבה מהתובע 5,332.45 ₪ תמורת דו"ח המסלקה הפנסיונית (שעלותו 20 ₪), ללא שום סיוע או טיפול נוסף.
מדובר בעושק והטעיה המקימים לתובע זכות ביטול.
התובע מימש את זכותו לביטול העסקה , אולם הנתבע התכחש לה.

התוצאה
אני מחייב את הנתבע (מיכאל מנקר, ת.ז. XXXXXX533) להשיב לתובע 5,332.45 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.
ככל שהסכום הפסוק לא ישולם לנתבע עד יום 5.10.2021, ניתן להגיש את פסק הדין לביצוע בהוצאה לפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ח אלול תשפ"א, 05 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ניקולאי קליצ'ניקוב
נתבע: מיכאל מנקר
שופט :
עורכי דין: