ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הפניקס חברה לביטוח בע"מ נגד נעמה ואסים :

לפני כבוד השופט יהושע רטנר

התובעת

הפניקס חברה לביטוח בע"מ

נגד

הנתבע
נעמה ואסים

פסק דין

כללי
לפני בית המשפט תביעה כספית בסך 15,4180.48 ₪, בגין חבלות ונזקים שנגרמו לרכבה של הנהגת ו/ או המלינה (להלן תיקרא: "אורטל").
זהות הצדדים
התביעה היא תביעת תחלוף שמוגשת על ידי חברת הביטוח, שבזמנים הרלבנטיים לכתב התביעה, ביטחה את הרכב הנפגע בפוליסת ביטוח כלי רכב מסוג מקיף (להלן:"התובעת") (להלן:"הפוליסה") בהתאמה. הפוליסה רשומה בפועל על שם בעלה של המלינה.
הנתבע, מנהל עבודה במקצועו.
טענות הצדדים ביחס לנסיבות קרות האירוע
התובעת טוענת כי ביום 01.09.15, עת עמד הרכב המבוטח בחניה, שרט הנתבע את דופן הרכב והסב לו נזקים (להלן ייקרא: "האירוע").
התובעת טוענת, כי במעשיו המתוארים לעיל, הנתבע חיבל, בין אם במזיד ובין אם לאו , ברכב המבוטח .
התובעת טוענת שמעשיו של הנתבע גרמו לרכב נזקים, כמפורט בחוות הדעת השמאית (להלן:" חוות הדעת") שצורפה לכתב התביעה, ולפיכך על הנתבע לפצותה בגין נזק זה.
התובעת טוענת כי מדובר באירוע שיש להחיל לגביו את כלל "הדבר מדבר בעד עצמו", ולהעביר את נטל הראיה להוכיח העדר רשלנות לכתפיו של הנתבע.
הנתבע טוען כי הנהגת ברכב מושא התביעה, החנתה שלא כדין את רכבה בסמוך לכניסה לאתר בנייה. היא חסמה את הכניסה המרכזית לאתר הבניה ובכך גרמה להפרעה ממשית ומתמשכת לפעילות האתר, כולל כניסת רכבים וציוד ממנו, והכל תוך התעלמותה מהשילוט במקום האוסר על חניה.
הנתבע טוען כי הזמין משטרה כדי לסלק את הרכב מאזור אתר הבניה.
הנתבע טוען כי עת הגיעה הנהגת לרכבה, רצתה לעזוב את המקום, מבלי להלין על הפגיעות הנטענות בכתב תביעה זה . טענותיה עלו רק כשהנתבע ציין בפניה , כי בשל חסימת רכבה לאתר הבניה הוזמנה ניידת למקום.
הנתבע טוען כי בהגיעה ניידת המשטרה, החלה הנהגת לגדף ולקלל אותו. בן זוגה הגיע אף הוא למקום והחל לגדף את הנתבע.
הנתבע טוען כי מדובר בתביעת שווא, שהוגשה רק כמעשה נקם בו.
הנתבע מכחיש כי גרם את הנזקים הנטענים.
הנתבע טוען לחילופין, כי יש במעשי הנהגת רשלנות המאיינת את נזקי התביעה הנטענים , ו כי לאור סגירת תיק המשטרה, יש לדחות את התביעה.
השאלות העומדות להכרעה בתיק דנן
כאמור, התובעת מטיחה בנתבע האשמות לפיהן הוא הזיק לרכושה, חיבל בו, וגרם לו נזקים.
כן, התובעת מבקשת להחיל את העברת נטל ההוכחה לכתפיו של הנתבע.

דיון:
התביעה, רובה ככולה, נסמכת בעיקר על עדותה של הגב' אורטל. כתב התביעה מעלה שאלה של חבות נזיקית בשל שריטות ברכב שגרם הנתבע לכאורה. יש לציין שבתצהירה של הגב' אורטל מיום 29.04.21 סומן ת/3 הועלתה טענה נוספת המייחסת לנתבע ניסיון "לפנצ'ר" גלגל ברכב. מדובר בטענה שעלתה לראשונה בתצהירה של הגב' אורטל, שלא נתבע לגביה פיצוי ולכן אינני רואה מקום לדון בה.
אשר לנושא שריטת הרכב, הגב' אורטל טוענת כי הנתבע שרט את הרכב וגרם לו לנזקים.
כשנשאלה בחקירתה האם ראתה מאן דהוא שורט את הרכב, ענתה: ( שורה 6-7 עמ' 3 לפרו' מיום 29.04.21):
ש. התביעה שהגשת לחברת הביטוח, אני מראה לך ואין דבר האומר שראית מישהו ששרט את האוטו.
ת. בזמנו צילמתי תמונות. בזמנו ראיתי ואין לי שום אינטרס לשקר, האוטו כבר היה שרוט והוא היה ברגע האחרון לפוצץ את הגלגלים. שרוט מכל הכיוונים. עם מפתח או מברג.

יוצא אפוא, כי הגב' אורטל לא קלטה בחושיה את ביצוע המעשה בפועל. לטענתה, היא הגיעה לרכב, וראתה שהנתבע כפוף, מנסה לכאורה לתקר גלגל ברכב, ובכך הסיקה כי הוא זה ששרט את הרכב. מדובר בראיה נסיבתית. טענה זו, הועלתה לראשונה בתצהירה של הגב' אורטל כאמור, ולא צוינה בכתב התביעה עצמו. מדובר בעדות כבושה ואינני סבור שיש לתת לה משקל ממשי.

נוסף לכך, הגב' אורטל טענה כי המאבטח של המקום ראה את קרות האירוע. כשנשאלה על כך בעדותה ענתה: (שורה 8-11 לפרו עמ' 3)
ש. לא חשבת שאפשר להזעיק אנשים.
ת. המאבטח ראה.
ש. הזמנת אותו להעיד היום.
ת. לא. בעלי והמאבטח הזמינו משטרה. הוא נלקח לחקירה.

הימנעותו של צד מהעדת עד, הרלבנטי לגרסתו, כ שהדבר נוגע לנקודה מהותית במשפט, איננה דבר של מה-בכך.
התנהגות כזו, בהעדר הסבר אמין וסביר, פועלת לחובתו של הנוקט בה. מתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הובאה הראייה, או הושמע העד, או הוצגו השאלות או קוימה החקירה הנגדית, היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב (ראו: י. קדמי, על הראיות, חלק שלישי, מהודרת 2003, עמ' 1649 והפסיקה הנזכרת שם).
התובעת לא סיפקה הסבר סביר להימנעות מהעדתו של המאבטח של מתחם הבניה, וזאת כאשר מדובר באחת השאלות המרכזיות בתביעה זו. מדובר במאבטח באתר בניה הממוקם ליד מקום עבודה של הגב' אורטל, ועל פני הדברים לא הייתה מניעה לזמנו.
מחדל זה מהווה משקל ראייתי, המחזק את גרסת הנתבע.
הגב' אורטל הגישה הודעה על אירוע תאונתי מיום 01.09.15 (נספח לתצהיר עדות ראשית מטעמה). להודעה לא צורפו תמונות. כשנשאלה על כך, ציינה כי למיטב זיכרונה צילמה את הרכב כשהוא שרוט. ובלשונה:
ש. למרות שאת מחזיקה פלאפון ביד לא ראיתי צילומים שמראים את הנתבע שורט לך את האוטו.
ת. אוקיי.
ש. לא ראיתי צילומים שצילמת אותו באיזור.
ת. זכור לי שצילמתי.
ש. היית במשטרה.
ת. לא.
ישנם קווי דמיון בין הגשת הודעה על מקרה ביטוחי לחברת הביטוח, לבין הליך אזרחי שמתנהל בכותלי בית המשפט. בשני המקרים, על התובע לתאר את קרות האירוע, ולצרף את המסמכים התומכים בגרסתו. להודעה של הגב' אורטל לא צורפו תמונות, ולאורך כל הליך זה, לא הוצגו תמונות של השריטות הנטענות. ההתייחסות היחידה היא בחוות הדעת השמאית מטעם התובעת מיום 13.03.16.
חוות הדעת נערכה שלא בסמיכות זמנים עם האירוע עסקינן, לפיכך, לא שוכנעתי שיש בה להעיד על הנזק הנטען.
שני הצדדים טענו כי הגיעה למקום ניידת, אך הם חלוקים אודות זהות המזמין. לעניין זה אין משקל רב, ואין להכרעה בסוגיה זו תרומה לתוצאה הסופית.
התובעת לא כללה בראיותיה את התיק המשטרה, דבר שהיה עשוי לשפוך אור על המקרה. למעלה מן הנדרש יוער, כי על פי המסמך שהוצג ע"י הנתבע במעמד הדיון ( שורה 11-12 עמ' 4 לפרו') תיק המשטרה נסגר ע"פ החלטה מיום 02.09.15 .
מחדל נוסף זה מהווה משקל ראייתי, המחליש את גרסת התובעת.
עדותו של בעלה של אורטל, מר אבירם מנשה (להלן :"אבירם") הינה עדות מפי השמועה, ואין לה תרומה של ממש, מה גם, שהמדובר בעד שאינו אובייקטיבי, ולכן יש לשקול את עדותו בזהירות.
אבירם נשאל אודות האירוע, ומעדותו עלו טענות נוספות, שאינן מתיישבות עם הטענות שנטענו בכתב התביעה. להלן ריכוז של האמירות הרלבנטיות:

.... כשהגעתי ראיתי את האוטו פשוט במצב כמו שנאמר פה בטח, שריטות, פנצרים וכל החברה של הקבלן הם התחילו לצעוק עליה כמו אני לא ידוע מה. צילמתי את הנזק. בדרך התקשרתי למשטרה כי שמעתי את הצעקות שהיו במקום. כשהגעתי לשם ראיתי 5-7 אנשים צועקים עליה ובאים אליה בטענות ולא הבנתי מה הצעקות (שורה 8-11 עמ' 7)

ובהמשך.. .(שורה 18-22 עמ' 7)

ש. אתה הגשת את ההודעה לחברת הביטוח.
ת. זה הכתב שלי והחתימה שלי.
ש. מסכים איתי שבהודעה לא צירפת תמונות.
ת. אני צירפתי את מה שהתבקש מחברת הביטוח. אתה מציג לי דף אחד מתוך 20 דפים שחברת הביטוח שלחה לי.

ובהמשך.. (שורה 18-27 עמ' 8)

ש. הלכת למוסך לתקן את האוטו.
ת. תיקנו. התעודות אצל החברה. יכול להיות שיש לי. לא אמרו לי לבוא עם משהו.
ש. אין לך תמונות של האוטו באותו היום. אני מראה לך תמונה של האוטו שצולם באותו היום. אתה אומר שהיה פנצר והאוטו ניזוק.
ת. הגלגלים הקדמיים אם אני זוכר נכון הם אלו שנזוקו ומה שאתה מצלם הוא בזוית שלא מעיד שאין פנצר בגלגלים הקדמיים. מה שכיסה אותו זה הפחונים ושם הוא התחבא ושם רואים שהאוטו נמצא. אין שילוט שמראה שאין לחנות. המנהלים של אשתי הורו לכולם לחנות שם.
ש. הזמנת גרר בגלל הפנצר.
ת. לא זוכר, זה לפני הרבה שנים.

ההצהרה שניתנה ע"י בעלה של הנהגת בנוגע לזהות הנהג הוכחה כלא נכונה, שכן הנהגת ברכב הייתה הגב' אורטל, מה גם שבהצהרה אין אזכור לפרטים של הנתבע. לא מקובלת עלי הטענה לפיה הנתבע סירב למסור פרטיו, שכן אין לכך תמיכה בחומר הראיות. היה על מוסר ההודעה לרשום שמדובר בנתבע , שהוא מנהל העבודה, אשר מסרב למסור פרטיו.
כמו כן, עיון בהמשך ההודעה שנמסרה לחברת הביטוח, מעלה שסומן כי לא ידוע מי אשם בתאונה. טענה זו לא מתיישבת עם ע דותו של מר אברהם, ולא עם הטענה שהנתבע גרם נזק בזדון, כפי שהוצהר ע" י הגב' אורטל. הדבר לא סביר כאשר הם טוענים שהנתבע גרם לנזק במזיד- מה שמחליש את גרסתם.
שני בני הזוג לא מסרו הודעה במשטרה, דבר שמחליש את גרסתם. לא סביר שאם הנתבע גרם לרכבם נזק בזיד, לא תימסר עדות במשטרה.
הרכב לא צולם בעת האירוע לא ע"י הגב' אורטל ולא על ידי בעלה. לא סביר שהם לא היו מצלמים אם היה נזק בשלב זה. העדר צילומים פוגע אף הוא בטענותיהם ומחליש את גרסתם.
עדות הנתבע נתמכת בעדות מנהל העבודה, ולסתירות בגרסאות אין משקל ממש.
עדותו של הנתבע הייתה מהימנה על פניה.
אני דוחה את טענת התובעת שנטל השכנוע מוטל על כתפי הנתבע. לא מדובר במצב בו עובר הנטל לנתבע להוכיח שלא התרשל.
במאזן הכולל של הראיות אני מוצא שהתובעת לא הרימה את נטל השכנוע המוטל על כתפיה. התובעת לא הוכיחה שהנתבע גרם נזק לרכבה.

תוצאה

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.
התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח, וכן שכ"ט בסך 4,500 ₪ בלבד.

סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד לתשלומם המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ד אלול תשפ"א, 01 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הפניקס חברה לביטוח בע"מ
נתבע: נעמה ואסים
שופט :
עורכי דין: