ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שווקי בידס נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופטת עידית פלד

מבקש

שווקי בידס
ע"י ב"כ עו"ד שפיק אבו האני

נגד

משיבה
מדינת ישראל
ע"י שלוחת תביעות תעבורה חדרה

בית המשפט ייעתר לבקשה להארכת מועד להישפט אם קיימת סיבה מוצדקת, טעם ראוי או נימוק ממשי המסביר את האיחור בהגשת הבקשה להישפט, או אם השתכנע בית המשפט כי דחיית הבקשה עלולה לגרום לעיוות דין.

החלטה

לפני בקשה להארכת מועד להישפט בגין עבירה של הובלת מטען במשקל העולה על המותר בניגוד לתקנה 85(א)(5) לתקנות התעבורה, עבירה מיום 01.03.20.

עיינתי בבקשה ו צרופותיה ובתגובת המשיבה.

יתרה מכך, אני סבורה כי יש לדחות הבקשה גם לגופה.

בית המשפט ייעתר לבקשה להארכת מועד להישפט אם קיימת סיבה מוצדקת, טעם ראוי או נימוק ממשי המסביר את האיחור בהגשת הבקשה להישפט, או אם השתכנע בית המשפט כי דחיית הבקשה עלולה לגרום לעיוות דין.

באשר לתנאי הראשון – לטענת ב"כ המבקש, הוא הגיש בקשה להישפט בתאריך 16.3.20 והבקשה נקלטה באיחור. טענה זו נטענה בעלמא, ללא כל אסמכתא וללא אישור משלוח ; ועל פי המשיבה הבקשה נשלחה באופן מקוון והתקבלה ביום 8.7.20. כך או כך , בין אם המבקש שלח בקשה להישפט במועד (דבר שכאמור לא הוכח עובדתית) ובין אם לאו, לא ניתן להתעלם מהאיחור הניכר שדבק בהגשת הבקשה. לבקשה צורף מכתב מפנ"א מיום 20.7.20 הדוחה את הבקשה שהוגשה באיחור. משאלו פני הדברים, קיימת אינדיקציה ברורה לידיעת המבקש אודות האיחור בקבלת הבקשה, ולא נטען ולא הוכח כי היתה הצדקה לאיחור בהגשת הבקשה משך כ 10 חודשים נוספים. לפיכך, גם אם נניח כי המבקש שלח בקשה להישפט במועד, אין כל הסבר סביר מטעמו של המבקש מדוע השתהה 10 חודשים נוספים עד למועד הגשת הבקשה לבית המשפט . לפיכך, אני סבורה כי לא הוכח שהייתה הצדקה לאיחור בהגשת הבקשה.

באשר לתנאי השני – כפירתו של המבקש במיוחס לו בדו"ח, אין בה, כשלעצמה, כדי להצביע על עיוות דין או על נימוק מיוחד אשר מצדיק כשלעצמו את הארכת המועד להישפט; ועל פי הפסיקה, אין די בהכחשת העבירה בכדי להקים חשש לעיוות דין, וטענה זו צריכה להיות מלווה בתשתית ראייתית בעלת משקל המצביעה על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (פורסם בנבו, 25.03.2018); עפ"ת (מחוזי חיפה) 59362-09-20 טאטור נ' מדינת ישראל, 18.10.20)).

יתרה מכך, על פי המשיבה, הדו"ח שולם ; ובשעה שהקנס בגין הדו"ח שולם, מוחזק המבקש כמי שהודה והורשע בביצוע העבירה, ונשא את עונשו בגין העבירה כאמור (רע"פ 2342/21 ענאיה שדיד נ' מדינת ישראל (נבו 08.04.2021); רע"פ 641/19 אייל מילר נ' מדינת ישראל (נבו 10.04.2019)); ועל פי הפסיקה, הארכת מועד להישפט אחרי שהקנס שולם הינה אפשרית במקרים מיוחדים ובנסיבות חריגות ביותר (ראו עפ"ת (מחוזי חיפה) 17433-12-18 קרן מרקו נ' מדינת ישראל 28.12.2018; עפת (מחוזי חיפה) 58377-05-20 אלישע נ' מדינת ישראל, 11.6.20; עפ"ת (מחוזי חיפה) 17161-01-21 נהיל נ' מדינת ישראל, 19.1.21; עפ"ת (מחוזי חיפה) 56924-02-21 הרשה נ' מדינת ישראל, 10.3.21); עפ"ת (מחוזי חיפה) 10673-03-21 הורוביץ נ' מדינת ישראל, 13.4.21).
ובענייננו, המבקש לא הראה שקיימים טעמים מיוחדים ונימוקים חריגים המצדיקים להיעתר לבקשה להארכת מועד להישפט למרות שהדו"ח שולם, וכלל אינו מתייחס בבקשה לנסיבות תשלום הדו"ח; והמבקש לא עמד בנטל המוטל לפתחו.

לפיכך, הבקשה נדחית, בלא צורך בדיון במעמד הצדדים (רע"פ 9142/01 סוריאה אטילה נ' מדינת ישראל).

ההחלטה תומצא לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה אלול תשפ"א, 02 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שווקי בידס
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: