ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מגדל חברה לביטוח בע"מ חברות נגד רן גלעד :

בפני כבוד ה רשמת הבכירה אביגיל פריי

התובעות
(תא"מ 72570-07-19 )

(תא"מ 26404-10-19)

(תא"מ 62004-05-20)

(תא"מ 36458-06-20)

.1 שירביט חברה לביטוח בע"מ חברות 512904608

.2 הכשרה היישוב חברה לביטוח חברות 520042177

3. מגדל חברה לביטוח בע"מ חברות 520004896

.4 כלל חברה לביטוח בע"מ חברות 520024647

נגד

הנתבעים
(תא"מ 72570-07-19)

(תא"מ 26404-10-19)

(תא"מ 62004-05-20)

(תא"מ 36458-06-20)

.1 שלמה שאול ת"ז XXXXXX486

1. רן גלעד ת"ז XXXXXX609
.2 שירביט חברה לביטוח בע"מ חברות 512904608

1. רן גלעד ת"ז XXXXXX609
.2 יונה גלעד ת"ז XXXXXX744

1. מנורה מבטחים לביטוח בע"מ חברות 520042540
.2 שירביט חברה לביטוח בע"מ חברות 512904608

פסק דין

1. לפני 4 תביעות שאוחדו שעניינן שריפה שנגרמה ברכב בבעלות משפחת גלעד, והנזקים שנגרמו אגב שריפה זו הן לרכב עצמו והן לדירות בבניין המגורים שמעל לרכב שהתלקח.

התביעות הוגשו ע"י חברות הביטוח ששיפו את בעלי הדירות וכן ע"י חברת הביטוח של משפחת גלעד אשר טוענת כי רכבה טופל מס' ימים לפני השריפה בעסק אשר ביצע עבודות התקנת מערכת מולטימדיה ברכב אשר גרמו לשריפה ולתוצאותיה.
הנתבעים בתביעות הינם משפחת גלעד, חברת הביטוח שלה- שירביט חברה לביטוח בע"מ וכן חברת הביטוח של "בית הרדיו"- העסק בו בוצע התיקון- מנורה מבטחים בע"מ.

2. אין מחלוקת בין הצדדים כי אירוע השריפה נשוא התביעה התחולל ביום 2.1.19 עת חנה רכב משפחת גלעד בחניון הבניין ברח' הנדיב בהרצליה, כאשר מערכת החשמל (הסוויטצ') פועל. בשלב מסוים הבחין מר גלעד שישב ברכב בעשן, יצא מן הרכב והוא עלה באש.

לטענת התובעים, האחריות לנזקיהם מוטלת על כתפי משפחת גלעד ומבטחת הרכב שכן האש פרצה מנכס המוחזק על ידם.
משפחת גלעד והמבטחת הגישה תביעה וכן הודעות לצד ג' בהתאמה, כנגד מבטחת בית העסק בו הותקנה ביום 30.12.18 מערכת מולטימדיה ברכב משפחת גלעד כאשר לטענתם ההרכבה שכללה ביצוע פעולות במערכת החשמל, הובילה להתפרצותה של הדליקה ובהתאמה לנזקים שנגרמו.

הצדדים כולם לא חלקו על היקפם של הנזקים ולפיכך המחלוקת העיקרית שלפני ביהמ"ש הינה ביחס לשאלת האחריות לנזקים שנגרמו.

3. לתיק ביהמ"ש הוגשו 3 חוות דעת של חוקרי שריפות- האחד מטעם משפחת גלעד, השניה מטעם בית העסק והשלישית של חוקר מטעם שירותי כיבוי והצלה; רק חוות דעת מטעם בית העסק מצאה כי מקור האש היה בחלקו האחורי של הרכב ושתי חוות הדעת האחרות מיקמו את נקודת פריצת האש בחלקו הקדמי של הרכב. כן הוגש לתיק ביהמ"ש דו"ח שנערך ע"י חוקר מטעמו של בית העסק אשר הביא את גירסת מנהל בית העסק כפי שנמסרה לו ואת גירסת מר גלעד ולפי מסקנותיו אין קשר בין השריפה לעבודות שבוצעו ברכב בשל אופי העבודות שאינו כולל פעילות ניתוקים וחיבורים במערכת החשמלית ברכב.

בישיבת ההוכחות שנערכה העידו בעלי הרכב מר גלעד והגב' גלעד , מר שחר דדון חוקר השריפות מטעם משפחת גלעד, מר יהודה סורוסקי- חוקר השריפות מטעם בית העסק, מר שביט- חוקר השריפות מטעם שירותי כיבוי והצלה מר פיליפ גצל - חוקר מטעם בית העסק ומר שלמה שאול מנהל בית העסק ומי שביצע את התקנת המערכת ברכב.

סיכום העדויות בקצירות האומר-

4. מר גלעד העיד כי בעודו יושב ברכב תוך שמערכת השמע החדשה מופעלת, לאחר פרק זמן שלא זכור לו אולם המוערך על ידו כלא יותר מ-30 דק', הבחין בעשן בגג הרכב. כשיצא לכיוון תא המטען ע"מ להוציא ממנו את מטף הכיבוי כבר לא יכול היה להוציא אותו שכן אש הגיחה מתא המטען. לדבריו הרכב טופל תמיד במוסכים מורשים וההתקנה בוצעה ע"י רעייתו ב"בית הרדיו" שם טופל הרכב בטיפול י חשמל פשוטים כגון החלפת נורות. לדבריו הרכב משמש בעיקר את רעייתו וכן את בנותיו. לפי עדותו אינו זוכר אם מנורת התקרה ברכב דלקה אולם המקום בו חנה הרכב אפשר קריאת חוברת ההדרכה של מערכת המולטימדיה. מר גלעד לא היה בטוח בזהות הגורם אשר גרר את הרכב לאחר האירוע והעיד כי אינו מודע לתקבולי חברת הביטוח בגין הרכב. מר גלעד אישר כי היה יותר מפיצוץ אחד בשל השריפה כאשר אינו בטוח כי נבעו מהחלק האחורי אולם לאור דבריו לחוקר מטעם מנורה סביר כי זה מה שסבר אז. ב"כ מבטחת מר גלעד ביקש להגיש בשלב זה מסמכים הנוגעים לטיפול ברכב אולם ביהמ"ש בהחלטה מנומקת לא אישר הגשת מסמכים אלה.

הגב' גלעד העידה קצרות על מצבו הרפואי של בעלה אשר לדבריה משפיע על עדותו וזכרונו מהאירוע והבהירה כי פרק הזמן בו שהה ברכב עמד על לא יותר מ-10 דק' בטרם פרצה השריפה.

מר שחר דדון- המומחה מטעם מבטחת משפחת גלעד העיד כי ע"פ הבדיקה אינו יודע לקבוע מה גרם לפרוץ האש אולם הוא קובע כי מקור האש הינו בלוח המכוונים (הדשבורד) ברכב. בנוסף, לדבריו השריפה פרצה בוודאות בגב מכשיר השמע לאור הממצאים בשילוב עדותו של המבוטח- מר גלעד. לעניין זה הפנה המומחה למיקום מציאת המוליכים אשר לדבריו מצביע על שייכות למערכת השמע וכן על קיומם של חיבורי ליפוף בניגוד למערכות חשמליות אחרות הקיימות בלוח המכוונים (כגון קודן, תאורת תא כפפות, לוח שעונים) הכוללות חיבורים מקוריים ולא חיבורי ליפוף. מר דדון אישר כי לא שלל כשל בתאורת הגג ברכב אולם לאור העובדה כי המערכת הרלוונטית מלופפת על מרכב הרכב ללא כל זכר למנוע החשמלי, לטענתו יש להצביע כי לא משם פרצה האש. הגם שעדות המבוטח הצביעה על הגג כמקום בו הבחין בעשן, לדברי מר דדון הוא מתייחס לעדויות שאסף בשטח המצביעות על מיקום שונה לפריצת האש. כן ציין כי במועד שהגיע לרכב הבחין כי הציוד בתא המטען לא נשרף כלל והוא הוחזר לרכב ולפיכך לא בחן את תא המטען עצמו מעבר להסתכלות לתוכו בהעדר זכוכית הדלת שהתנפצה כנראה מהחום.

5. מר גצל החוקר מטעם מבטחת העסק העיד כי בחקירתו הסתמך על טענותיו של בעל העסק ביחס לאופן הרכבת מערכת המולטימדיה תוך שהוא מבהיר כי ניסיונו של 25 שנה בצירוף הסבריו של בעל העסק הם שהביאו אותו למסקנות שפורטו בדו"ח. כן הבהיר כי הטענה כי הרכבת המערכת כללה חיבור תקע- שקע בלבד מבוססת על דברי בעל העסק.

מר שלמה שאול בעל העסק העיד כי הוא אשר התקין את המערכת, כי נורת התאורה בגג עובדת על אותו קו מתח כמו תא המטען וסביר כי החלק האחורי הותך והשפיע על החלק הפנימי. כן העיד כי חלק מהרכיבים הנוספים המושפעים מתפקוד מערכת השמע (כגון חיבור לבלם היד ) כלולים בחיבור התקע-שקע של המערכת. לדבריו, המערכת כוללת שקע המאפשר התאמה לסוג התקע הרלוונטי לפי סוג הרכב. העד הבהיר כי לא התקין ברכב מצלמת רברס וכי במידה והייתה ברכב מצלמת רברס יש לחבר אותה אולם מלבד לה אין כל חיבור נוסף מלבד תקע- שקע.

מר סורסקי, חוקר השריפות מטעם מבטחת העסק העיד כי לא הייתה לו האפשרות לבדוק את הרכב ולפיכך הסתמך לצורך הכנת חוות דעתו על שתי חוות הדעת שהוצגו לפניו ולאור גירסת מר גלעד לפיה הבחין בעשן בגג הרכב וכשביקש להוציא את המטף מתא המטען הבחין בלהבות, מקור השריפה לדעתו הינו בחיבור המנורה בתאורת הגג ובשל העובדה כי המדובר בכבל המגיע לכיוון החלק האחורי של הרכב, משם פרצה האש והתקדמה לקדמת הרכב. לדבריו מחוות הדעת עולה כי תא השריפה היה מצומצם עם מאפייני אש חזקה, סימני השריפה בגב מערכת השמע אינם שונים מסימני השריפה החזקים ביתר חלקי הרכב. כן ציין כי למעט דוח כיבוי אש הקובע כי מקור האש הינו בצידו הימני של הרכב, בעוד מערכת השמע מורכבת במרכז הרכב ומשאין הגיון כי האש תפגע דווקא בצידו הימני של הרכב, נראה כי אין קשר למערכת השמע. כן ציין מר סורסקי את עדותו של מר גלעד לפיה ראה אש פורצת מתא המטען ואין כל סיבה לפקפק בעדותו.

6. מר שביט, חוקר השריפות מטעם שירותי הכבאות העיד כי בדק את כל הזירה ואת סימני הבעירה במקום ובכל חלקי הרכב בטרם הכין את חוות דעתו ולא פעל רק ע"פ העדויות אותם גבה. מר שביט הגיע לזירה עוד במהלך פעולות הכיבוי וגבה עדויות ממר גלעד ומשכן נוסף בבניין. כן הבהיר כי אינו מהנדס חשמל רכב ולפיכך אינו יכול להצביע על המרכיב החשמלי ממנו פרצה הדליקה אולם בהתאם לעדות מר גלעד המערכת החשמלית ברכב עבדה בעת שפרצה הדליקה מחלקו הקדמי המרכזי – ימני של הרכב. כן הסביר כי יתכן והעשן יצא דרך תעלה במיקום אחר ממוקד פרוץ האש, אולם אין בכך כדי להצביע על מוקד הדליקה. לדבריו, נזקי האש פחותים משמעותית בתא המטען מנזקי השריפה בכל חלק אחר ברכב והדבר שולל את האפשרות כי מקור הדליקה נבע משם. כן הצביע מר שביט על סימני החימצון אשר גם מהם ניתן להסיק מה היה מוקד פרוץ האש.

דיון ומסקנות-
7. על התובענה שלפנינו חלות הוראות ס' 39 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] הקובעת-

"בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבער האש, או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחוב עליה."
רוצה לומר, על משפחת גלעד, כבעלי המיטלטלין מהם יצאה האש להוכיח כי לא התרשלו בטיפול בנכס על מנת שלא יחובו בנזקים שנגרמו מן האש. סעיף זה מהווה חריג לעניין נטלי הראיה שכן כידוע, בדין האזרחי, המוציא מחברו- עליו הראיה. כאן על הנתבע להרים את נט ל הראיה כי לא התרשל בטיפול בנכס ולא על התובע כבדרך כלל.

לאחר בחינת הראיות שהעמידו משפחת גלעד והמבטחת מטעמם, אני סבורה כי לא הרימו נטל זה.
לעניין אחריותו של בעל מטלטלין לאש שפרצה מתוך המטלטלין והזיקה לאחר קבע ביהמ"ש בע"א 382/59 יהושע הפטקה נגד אנטואן בוטס, פ"ד טו 388, 393; פ"ע נא 403, בע' 393:

"מה יעשה הנתבע, כאשר סיבת האש לא התבררה? במקרה זה יוכל להנצל מאחריות רק אם יש בידו להראות, כי נקט אמצעי זהירות כאלה, עד שאין להניח כי האש פרצה מחמת רשלנותו או רשלנותם של אלה שלמעשיהם הוא אחראי. זוהי חובת הוכחה כבדה, מפני שהנתבע אינו יכול לכוון את מערכת הוכחותיו לעובדות ידועות. במלים אחרות, עליו להראות שאמצעי הזהירות אותם נקט דיים לשלול רשלנות, תהיה סיבת האש אשר תהיה מבין כל הסיבות האפשריות, הבאות בחשבון במידת הסבירות. ברור גם שחובת הוכחה זו תכבד על הנתבע, ככל שהנסיבות האובייקטיביות, אשר הוכחו, מצביעות על אפשרויות רבות יותר של התלקחות שריפות במקום ."

עיון בראיות שהוצגו ע"י משפחת גלעד, אשר מרכבה פרצה האש מעלה כי לא הוצגה כל ראיה ממנה ניתן היה ללמוד על מצבו המכני והתחזוקתי של הרכב וכיצד פעלו להבטיח כי רכב ם לא יהווה סכנה אפשרית לקיומו של כשל אשר יביא לתוצאה הקשה של גרימת נזק לעצמ ם ולאחרים ממטלטלין שהיו בחזקת ם הבלעדית. כזכור, רק במועד דיון ההוכחות ביקשו משפחת גלעד והמבטחת שירביט להגיש מסמכים ביחס לטיפולים שעבר הרכב ומצבו עובר לאירוע הדליקה, אולם זאת ללא שניתן כל נימוק למחדלם לעשות כן עד אותו מועד ומטעם זה התנגדו הצדדים שכנגד להגשת המסמך וביהמ"ש לא אישר הגשת המסמכים בנסיבות אלה. משכך, ומשנטל הוכחה הינו על בעל המטלטלין, לא הורם על ידם הנטל להוכיח כי לא התרשלו.

8. טענת משפחת גלעד והמבטחת מטעמה הייתה כי גם אם ימצא כי עליהם האחריות לאירוע השריפה, לאור התקנת מערכת המולטימדיה ברכב שלושה ימים בלבד טרם אירוע השריפה הרי שהאחריות לדליקה מוטלת על העסק לאור הכלל לפיו "הדבר מדבר בעד עצמו".

כבר כעת יש לציין כי ביהמ"ש העליון פסק ש אין מקום להכיר באחריות יחסית מקום בו קיימת סיבתיות עמומה ולפיכך בתביעות נזיקין לאור נטל ההוכחה ומאזן ההסתברויות, הדין הינו כי התביעה תוכרע בדרך של הכל או לא כלום. רוצה לומר, מקום בו יוכח קיומו של קשר סיבתי בין המעשה המעוול לתוצאת הנזק, יחוייב המעוול בפיצוי הניזוק, ומקום בו לא יוכח הקשר הסיבתי, לא יוכל הניזוק להפרע מהמעוול אף אם נסיבות המקרה יכול שיקימו קשר סיבתי עמום בין הדברים (וראו דנ"א 4693/05 בי"ח כרמל-חיפה נ' עדן מלול (29.8.10)).

בנוסף, אין חולק כי במועד האירוע לא היה הרכב בחזקת העסק וכי אין די בעצם העלאת הטענה כי הדבר מדבר בעד עצמו כדי להרים את הנטל להצביע על תחולת הכלל בענייננו. משכך, על משפחת גלעד והמבטחת להרים את נטל הראיה כי פרוץ האש הינו באחריות העסק. אני בעמדה כי הראיות שהוצגו לפני מרימות נטל זה במאזן ההסתברויות.

9. ראשית, לעניין חוות הדעת שהוצגו לפני. כזכור, חוות דעת שירותי הכבאות קובעת כי השריפה החלה בחלקו הקדמי ימני של הרכב. עדותו של מר שביט אשר ערך את חוות הדעת הייתה סדורה ואמינה והבהירה כי מסקנות חוות הדעת מבוססות הן על העדויות אשר נגבו על ידו והן על ממצאים בהם נוכח מיד לאחר כיבוי הדליקה. הממצאים ביחס למוקדי החמצון ומרכז ההתלקחות גובו בתמונות התומכות בהן והן משתלבות היטב עם העדויות. כפי שהבהיר העד בעדותו, עצם העובדה כי מר גלעד הבחין בעשן בגג הרכב אין בה כדי להצביע על כך ששם היה מקום הדליקה הראשוני ויכולה להצביע על כך שמפלט העשן היה באותו מיקום.
חוות דעת משפחת גלעד גרסה גם היא כי הדליקה פרצה בחלקו הקדמי של הרכב ומר דדון אף ציין הן בחוות דעתו והן בעדותו לפני כי הגם שמן הממצאים לבדם לא ניתן לאכן את נקודת פרוץ האש המדויקת, בחינת הנסיבות, הממצאים והעדויות מביאה למסקנה כי האש פרצה ממערכת השמע שהותקנה ברכב 3 ימים טרם האירוע. עדותו של מר דדון הייתה מהימנה ומנומקת וקיבלה חיזוק לאור עדותו של מר שביט אשר לא ידע להצביע על המיקום המדויק ממנו פרצה האש, אולם הצביע גם הוא על חלקו הקדמי ימני של הרכב כמקור הדליקה ואין חולק כי מיקום חיבורי החשמל של מערכת השמע מצויים במקום בו פרצה הדליקה ע"פ שני מומחים אלה.

לעומת חוות דעת אלה, חוות דעת מר סורסקי מטעם העסק התבססה על עיון בחוות דעת חוקרי השריפות האחרים ועל תמונות שצורפו לחוות הדעת. לאור מועד הזמנת והכנת חוות הדעת לא יכול היה מר סורסקי לבחון את הרכב שנגרט זה מכבר ולפיכך מסקנות חוות הדעת מושתתות על עובדות מ"כלי שני" ועל עדותו של בעל הרכב כי בשעה שביקש להוציא מתא המטען את המטף, הבחין בלהבות פורצות מתא המטען. לא שוכנעתי כי די בעדות זו כדי להצביע על מקור האש והאם למשל ה ייתה נפתחת הדלת האחורית השמאלית היו פורצים ממנה הלהבות- המסקנה המתבקשת הינה כי מקור הדליקה הינו באזור הדלת האחורית השמאלית. אכן, לא ניתן לכחד כי יש משקל לעובדה שהטענות כנגד העסק הועלו לאחר שכבר לא ניתן היה לבחון את הרכב, אולם בהתאמה, משקלה של חוות הדעת המבוססת על נתונים מכלי שני נמוך משמעותית ממשקלן של חוו"ד המבוססות על ממצאים שהודגמו בשטח.

עוד ראו לעניין הנטלים הראייתיים מקום בו מקור הדליקה אינו ברור בע"א 645/77 דוד גנור נ' מדינת ישראל, פ''ד לד(1) 766 וכן תא"מ (ת"א) 40536-03-14 דוד דוידוב נ' אלון ניסן (13.4.16) .

10. פועל יוצא של האמור הוא כי אני מקבלת את הקביעה כי מקור האש הינו בחלקו הקדמי של הרכב וכי מסקנות המומחה מר דדון מקובלות עלי ובמאזן ההסתברויות, האש פרצה מחלקו האחורי של מכשיר השמע שהותקן ברכב.
כאמור, הפרש הזמנים הקצר בין מועד ביצוע העבודה בעסק לבין מועד פרוץ הדליקה, בשילוב עדותו של מר גלעד כי בעת פרוץ הדליקה הייתה מערכת החשמל ברכב מופעלת והעובדה כי מקום פרוץ האש היה באוזר הקדמי ימני שבאחורי לוח המכוונים, מביאים לעמידה במאזן ההסתברויות ביחס למקור האש.

לעניין השפעתו של לוח הזמנים על קביעתו של הקשר הסיבתי ראו גם ת"א (חי') 19989-05-09 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' א. עדין התקנות חשמל בע"מ (3.1.13) שם חלף פרק זמן של שנה ומחצה בין ביצוע עבודות החשמל ובין אירוע השריפה.

11. העסק מאידך, מלבד הטענה כי אין לו כל אחריות לפרוץ הדליקה, לא הצביע על חלופה אחרת לאירוע, לא טען לקיומו של כשל במערכת השמע ולא פעל לצירופה של יצרנית המערכת להליך. משהורם נטל הראיה ע"י בעלי הרכב, עובר הנטל לכתפי העסק להוכיח כי לא התרשל וכי אינו אחראי לפרוץ הדליקה- ולעניין זה לא הצביע העסק על תרחיש חלופי שיכול להצביע כי אין לו כל קשר לאירוע הדליקה. לעניין זה מסקנות דו"ח החקירה שצורף מטעם העסק מבוססות כולן על טענות מר שאול ולא על מסקנות עצמאיות של החוקר. בנוסף, איני מתעלמת מטענות מר שאול כי חיבור המערכת כלל רק חיבור תקע- שקע, אולם מעדותו השתמע כי חיבור מצלמת הרברס היה כרוך בחיתוך כבלים חשמליים וגם אם אכן המדובר אך בחיבור תקע-שקע כאמור, משנטען כי מקור האש הינו חלקה האחורי של מערכת השמע שהותקנה על ידו, היה עליו להבהיר ולהצביע באמצעות ראיות מטעמו, מדוע אין לו אחריות לפריצת האש ממערכת זו. משלא עשה כן, הרי שלא הרים את הנטל שהועבר אליו להוכיח כי אין לו אחריות לאירוע הדליקה ולפיכך דין התביעות כנגדו להתקבל.

12. לעניין פסק הדין בתא"מ 8575-11-17 ולרו נ' מרכז לשרותי רכב חשמל מוטי בע"מ (21.11.19) שאוזכר ע"י ב"כ העסק, יוטעם כי באותו מקרה נקבע בפסה"ד כי נתגלו סתירות בעדויות בעלי הרכב בנושאים שונים, כי לא נקבע המוקד ממנו פרצה הדליקה ולפיכך נותרה התביעה כנגד הנתבעת כשהיא מסתמכת אך על מועד ביצוע התיקון- ולאור קיומם של תרחישים שונים לפריצת האירוע לפי מומחה התובעים עצמו, הרי שאין בכך די ע"מ להרים את נטל הראיה. בענייננו, כאמור לעיל, עמדת מומחה בעלי הרכב הבהירה כי בוודאות כמעט מוחלטת מקור האש הוא בגב מערכת השמע, כאשר מקום פריצת הדליקה נקבע הן ע"י מומחה משפחת גלעד והן ע"י חוקר כיבוי אש. מועד התקנת המערכת הינו נדבך נוסף, גם אם משמעותי, במערכת העובדתית המצביעה על הקשר בין העבודה שבוצעה ברכב ע"י העסק לבין הדליקה שפרצה.

13. חרף האחריות שנקבעה ביחס לעבודות שביצע בית העסק, אני סבורה כי לא ניתן להתעלם מן הנזק הראייתי שנגרם ע"י מבטחת הרכב לעניין בדיקת המומחה מטעם העסק. משמועד העלאת הטענות כנגד העסק היה לאחר שנגרט הרכב וטעם למועד זה לא הוצג לפני , לא ניתנה לעסק האפשרות המעשית לבחון את שרידי הרכב ולגזור מהם מסקנות רלוונטיות לעמדת ו. כאמור לעיל, לסוגית מקום פרוץ הדליקה משמעות בענייננו לאור מכלול הראיות שהוצגו ובמניעת האפשרות לבחינת הרכב משמעות ברורה. אמנם רק כאשר נוצרת מסה קריטית של מכלול נסיבות העניין, יצדיק הנזק הראייתי שנגרם לדחייתה של התביעה, ובענייננו, בנסיבות שנוצרו לא הצביע העסק על אותה מסה קריטית של נסיבות, אולם די בנסיבות שהוכחו כדי לקבוע כי יש מקום לחייב את העסק רק בחלקו העיקרי של הנזק ולא בכללותו ויש מקום להפחית 25% מהנזק ביחס לנזק ראייתי זה ולהותירו על כתפי בעלי הרכב.

עוד ראו לעניין הנזק הראייתי ומשמעותו בת"א (ת"א) 61589/01 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ ( 18.4.07).

14. כן אציין כי נתתי ליבי לטענת העסק ביחס לפגמים הצורניים שנפלו בחוות דעתו של חוקר הדלקות מטעם בעלי הרכב, אולם לא מצאתי שלא לקבל עדותו כי המדובר בהשמטה של העמוד הרלוונטי בחוות דעתו, ומשהוזהר טרם מתן עדותו ונחקר בפרוטרוט על מסקנותיו ומשגם מומחה העסק מצא לנכון להסתמך על חוות דעתו כעולה מעדותו, לא מצאתי כי יש מקום להפחית ממהימנותה של העדות.

15. לעניין תחשיבי הנזק, עיון בתביעת כלל העלתה כי סכום הנזק בהתאם להוראות התשלום עומד על סך 8,470 ₪ ובהתאם לכך תיקבע חובת הנתבעים. ביחס לתביעת מגדל, לא הובהר מדוע יש לפצותה בערכי שיפוי בלבד מקום בו הן בהתאם לפוליסה ובן בהתאם לאישורי התשלום פיצתה מגדל את מבוטחיה ע"פ ערכי כינון לאור הצגת חשבוניות מתאימות ולפיכך הוכיחה מגדל את תביעתה.

16. סיכומם של דברים, ביחס לתביעות כלל, מגדל והכשרה, אני מקבלת את התביעה כנגד הנתבעים וכן את ההודעה לצד ג' באופן חלקי כך שהנתבעים יישאו ב-25% מהנזק ואילו צד ג' יישא ב-75% מהנזק.
ביחס לתביעת שירביט אני מקבלת את התביעה בחלקה כך שהנתבע, באמצעות מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ יישא ב-75% מהנזק.

בהתאמה, בתא"מ 72570-07-19 ישלם הנתבע באמצעות מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ לתובעת סך של 43,199 ₪, בצירוף אגרה כפי ששולמה, שכר העדים והמומחה כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בסך 5,054 ₪.
בתא"מ 36458-06-20 תשלם הנתבעת 1 לתובעת סך של 6,352.5 ₪ והנתבעת 2 תשלם לתובעת סך של 2,117.5 ₪. כן יישאו הנתבעות בתשלום אגרה כפי ששולמה ובשכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ בהתאם לחלוקת האחריות בינהם כפי שנקבעה לעיל.
בתא"מ 62004-05-20 ישלמו הנתבעים באמצעות שירביט חברה לביטוח בע"מ לתובעת סך של 56,573 ₪ בצירוף אגרה כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד בסך 6,619 ₪. צד ג' ישפה הנתבעים בהיקף 75% מהסכומים בהם נשאו הנתבעים בתוספת אגרה ביחס להודעה לצד ג' כפי ששולמה.
בתא"מ 26404-10-19 ישלמו הנתבעים לתובעת סך של 4,082 ₪ בצירוף אגרה כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪. צד ג' ישפה הנתבעים בהיקף 75% מהסכומים בהם נשאו הנתבעים בצירוף אגרה ביחס להודעה לצד ג' כפי ששולמה.

זכות ערעור כדין.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ד אלול תשפ"א, 01 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מגדל חברה לביטוח בע"מ חברות
נתבע: רן גלעד
שופט :
עורכי דין: