ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אורן גזית שלו נגד שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ :


המבקש
אורן גזית שלו
ע"י ב"כ עוה"ד זיו אייזנר וחוסאם חוסיין

נגד

המשיבה
שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד רונן קצף ובן לוי

החלטה

מונחת לפני בקשה לתיק ונה של בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש המבקש (להלן: " בקשת התיקון")
מהות התיקון ועיקרו , הוא עתירה לצירופה של אוניברסיטת תל אביב (להלן: " האוניברסיטה") כמשיבה נוספת לבקשה לאישור (וכנתבעת נוספת בתובענה הייצוגית, ככל שהבקשה לאישור תתקבל), והטעמת השינויים בכתבי הטענות הנובעים מהצירוף המבוקש.

רקע עובדתי
ביום 31.12.20 הגיש המבקש, מר אורן גזית שלו, בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור"), נגד המשיבה חברת שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ (להלן: "שיכון ובינוי"), בקשר להסכם שכירות דירה במעונות הסטונדטים של האוניברסיטה (להלן: " הסכם השכירות") אותם מפעילה ומנהלת שיכון ובינוי.

בקצירת האומר, עניינה של בקשת האישור בטענת המבקש לפיה תניית הצמדת דמי השכירות החודשיים, הקבועה בסעיף 7.1 להסכם השכירות, היא חד כיוונית, והיא תנאי מקפח בחוזה אחיד, היינו - דמי השכירות אותם משלמים השוכרים צמודה אך לעליית מדד המחירים לצרכן ביחס למדד הבסיס הההסכמי, ואינה חלה מקום בו מדד המחירים לצרכן יורד מתחת למדד הבסיס ההסכמי.

ביום 28.4.21 הגישה שיכון ובינוי בקשה לסילוק הבקשה לאישור התובענה כייצוגית על הסף (להלן: " הבקשה לסילוק"), שטרם נדונה ואלייה אתייחס במסגרת החלטה אחרת, אולם לעניינו רלוונטית אחת הטענות אותן מעלה שיכון ובינוי במסגרת הבקשה לסילוק, לפיה האוניברסיטה היא זו שניסחה את הוראות הסכם השכירות, ובהתאם להסכם התפעול והניהול מול האוניברסיטה, היא איננה רשאית לערוך בהסכם השכירות כל שינוי.

לא יהיה זה למעלה מהנחוץ עוד לציין שבמסגרת תשובתה לבקשת האישור, טענה שיכון ובינוי שעצם הגשת הבקשה כנגד שיכון ובינוי בלבד וללא צירופה של האוניברסיטה "מלמד כשלעצמו על כך שהבקשה לאישור הוגשה ללא ביסוס וללא חקירה ודרישה..." (ראו: סעיף 99 לתשובה לבקשת האישור).

טענתו של המבקש בבקשה לתיקון היא כי הוספת האוניבסיטה יהיה בה כדי לרדת לשורש העניין ולשמוע את כל הצדדים הרלוונטיים לפלוגתא בכדי לקיים בירור יעיל במסגרת ההליך המשפטי, מה גם שלטעמו הבקשה לתיקון הוגשה בשלב מקדמי; עוד טען המבקש , שאין בצירוף האוניברסיטה בכדי להכביד על שיכון ובינוי או להציב לפניה אתגר חדש אלא להיפך, הצירוף עשוי לסייע לשיכון ובינוי דווקא ותואם את הצהרתה בדבר היות האוניברסיטה המשיבה הרלוונטית.

שיכון ובינוי השיבה לבקשת התיקון, שם חזרה על טענות אותן העלתה בבקשה לסילוק, לרבות טענת העדר עילה והעדר יריבות, אך לעצם הבקשה לתיקון השיבה שאין להתיר תיקון של בקשה לאישור שהוגשה בחופזה, ללא בירור וללא הכללת כל המידע הרלוונטי מבעוד מועד, כפי שקרה במקרה שלפנינו, עת המבקש מבקש לבצע מקצה שיפור ים לאחר שהוגשו כתבי הטענות בבקשת האישור, הוגשה בקשה לסילוק ותשובה לה, ולאחר שהתקיימו שני קדמי משפט. טעמים אלה, מובילים למסקנה, לטענת שיכון ובינוי, שיש לדחות את בקשת התיקון.

עוד נטען ששיכון ובינוי השקיעה זמן ומשאבים בהתמודדות עם בקשת האישור, ועל כן אישור תיקון בקשת האישור יחייב את שיכון ובינוי "לחזור אחורה בזמן" ולהגיש מחדש את כל כתבי הטענות המונחים בתיק, דבר שייגזול זמן ומשאבים רבים (סעיפים 31-35 לתשובה לבקשת לתיקון).

דיון והכרעה
תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 קובעת שבית המשפט רשאי להורות על תיקון כל עניין בכתב טענות או על צירוף בעל דין "לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג".

תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות תש"ע – 2010 קובעת שתקנות סדר הדין האזרחי יחולו בשינויים המחייבים, גם במסגרת הליך תובענה ייצוגית, ומכילה את הוראותיהן על עניינו כאן.

אף שהלכה היא שיש לנקוט בגישה ליברלית כלפי בקשה לתיקון המוגשת בשלבים מוקדמים של ההליך הייצוגי- בדומה לגישה הנוהגת בהליכים אזרחיים "רגילים" ובמיוחד בהינתן האינטרס הציבור שמגולם בניהול תובענה ייצוגיות ראויה, בית המשפט לא יתיר בנקל תיקון בקש ה לאישור תובענה כייצוגית אם הובהר שהצורך בתיקון נובע מכך שהמבקש לא ערך לכתחילה את בקשת האישור ביסודיות ובכובד ראש, ולא כלל בה עובדות או נתונים שניתן היה להשיגם קודם להגשתה, וזאת על מנת שלא לתמרץ הגשת תובענות ייצוגיות בחופזה ובלא לערוך בירור מעמיק ( ראו: רע"א 748/18 שרון אורן אברהמי נ' י. בראון ובניו בע"מ (נבו, 12.05. 19).
בהתאם, כל עוד על פני הדברים בקשת האישור אינה בקשת סרק ויש יסוד סביר להניח שהתיקון המבוקש יתרום להכרעה במחלוקת שבין הצדדים- בית המשפט ייטה לקבל את בקשת התיקון (ראו: רע"א 1494/15 עמוסי-נגר יבוא ושיווק עוגן בע"מ נ' הר פז (נבו, 15.7.15)).
כדי לאזן כראוי בין האינטרסים הללו, שומה על בית המשפט לשקול ארבעה שיקולים מנחים: האחד, האם התיקון אכן דרוש לשם בירור השאלות השנויות במחלוקת;
השני, נוגע לאיחור בהעלאת הטענה-סיבתו ומידתו;
השלישי, האם התיקון עלול לפגוע בבעל הדין היריב;
הרביעי, האם בקשת התיקון הוגשה בחוסר תום לב. (ראו: בר"מ 4303/12 תמר אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר (נבו, 22.11.12( (להלן: " עניין אינסלר")(.

שיקולים אלה מאזנים בין אינטרס התובע (או המבקש בעניינו) , אינטרס הנתבע (המשיבה כאן) ואינטרס הציבור – תוך שנקבע כי ככלל, שיש לתת משקל רב יותר בבחינת השיקולים השונים בהכרעה בבקשת התיקון, לאינטרס של חברי הקבוצה אשר בשמם מנהל התובע הייצוגי את ההליך.

בנוסף לכך, יש לשקול גם את האינטרס הציבורי במימוש תכליותיו של מוסד התובענות הייצוגיות.
בהתאם לכך, בבחינת בקשת התיקון במסגרת תובענה ייצוגית, יש לערוך את המאזן בין האינטרסים של הצדדים להליך תוך התחשבות באינטרס של כלל חברי הקבוצה ובאינטרס הציבורי (ראו למשל: ת"צ (מחוזי ת"א) 7882-05-20 מרדכי דהן נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (נבו, 8.5.21) ).

לאחר שקלתי את מכלל נסיבות העניין שלפניי, מצאתי כי יש לאפשר תיקון הבקשה לאישור כמבוקש, תוך הטלת הוצאות על המבקש, המבקש, כפי שיפורט להלן.

נחיצותו של התיקון
לטענת המבקש, מטרתו של התיקון לסייע בידי בית המשפט לרדת לשורש העניין ולשמוע כל צד אשר הוא סבור שרלוונטי לפלוגתא, אשר במקרה זה גם האוניברסיטה הינה צד רלוונטי. כל זאת כדי לאפשר קיום בירור יעיל במסגרת הליך המשפטי למען הגשמת האינטרס הציבורי הקיים בהמשך ניהול ההליך וכן הבטחת זכויות הקבוצה הייצוגית (סעיף 9 לבקשת התיקון);
עוד נטען, כי המבקש, בהתייעצות עם באי כוחו, הגיע לכלל מסקנה, מבלי לגרוע מטענותיו, כי מבוקש לצרף את האוניברסיטה להליך, על מנת שתעמוד לפני בתי המשפט התמונה העובדתית המלאה ולא יחסר כל נתון או צד רלוונטי להליך (סעיף 15 לבקשת התיקון) .

לעומת זאת, לטענת שיכון ובינוי אין להתיר תיקון הבקשה לאישור, בייחוד, שהוספת האוניברסיטה לא תוליד עילת תביעה או יריבות כנגד שיכון ובינוי (סעיף 30 לתשובה לבקשת התיקון).

כאמור, עניינה המרכזי של בקשת האישור הוא ההצמדה החד כיוונית בהסכם השכירות, ובשים לב לטענות שיכון ובינוי עצמה כי הסכם השכירות נוסח על ידי האוניברסיטה וכי היא אינה רשאית להוסיף עליו, ושהיא פועלת בהתאם להסכמים מול האוניברסיטה, אם כן, גם לשיטתה של שיכון ובינוי יש בצירוף האוניברסיטה על מנת לסייע בבירור השאלות השנויות במחלוקות.

האיחור בצירוף האוניברסיטה לבקשת האישור- הסיבה ומידתיות לטענת המבקש בקשת התיקון מוגשת בשלב מקדמי של ההליך ולאור הערותיו של בית המשפט במסגרת הדיון בקדם המשפט (סעיפים 19 ו-20 לבקשת התיקון). לעומת זאת, שיכון ובינוי טענה כי המבקש היה צריך לפרוס את כל המידע הרלוונטי עם הגשת הבקשה לאישור, שכן בתי המשפט חזרו ושנו שאין להתיר תיקון של בקשות אישור שנערכו בחופזה, ללא בירור מעמיק ומבלי לכלול את כל המידע הדרוש מלכתחילה, וזאת כדי שלא ל תמרץ הגשת בקשות אישור לקויות במטרה "לתפוס תור", כפי שנעשה מקרה דנן (סעיפים 3 ו-4 לתשובה לבקשת התיקון).

על אף שבקשת התיקון הוגשה לאחר שהתקיימו שני קדמי משפט, שנועדו גם לבחון אפשרות של סיום ההליך, הרי ששיכון ובינוי עצמה טענה כבר בראשית ההליך, כבר בבקשה לסילוק, וגם בתשובה לבקשת האישור, שהיה על המבקש לצרף לכתחילה גם את האוניברסיטה כמשיבה לבקשת האישור.
מסקנתה של שיכון ובינוי באי הכללתה לכתח ילה של האוניברסיטה מלמד על הגשת בקשת האישור בלא ביסוס ובלא חקירה ודרישה מתחייבות.
עם זאת, אני סבור שצירוף האוניברסיטה כמשיבה נוספת, יש בו לא רק לסייע לטענותיו של המבקש, אלא אף עשוי לסייע ולחדד את טענותיה של שיכון ובינוי שעולות הן בבקשה לסילוק והן בתשובה לבקשת האישור.

הפגיעה שהתיקון עלול להסב לשיכון ובינוי
לטענת המבקש, לשיכון ובינוי לא יגרם כל נזק עקב התיקון – לא מהפן המהותי ולא מהפן הדיוני- מכוון שבתשובה לבקשת האישור ובדיון טענה שיכון ובינוי כי היא אינה אחראית, וביקשה לגלגל את אחריותה על כתפי האוניברסיטה ;

בנוסף טען ש לא יגרם נזק מהפן העובדתי כאשר ממילא כלל המידע הנדרש לצורך הדיון מצוי בחזקתה של שיכון ובינוי ובידיעתה, והיא אינה נדרשת להתמודד עם מידע חדש כלשהו שלא בשליטתה;
ולבסוף טען, כי הצירוף אינו מזיק לשיכון ובינוי אלא רק משרת אותה, שכן כל שרצתה לטעון כנגד בקשת האישור היא כבר טענה, כתבי הטענות מצויים בתיק וגם מטעם זה לא ייגרם לה כל נזק (פסקאות 23-25 לבקשת התיקון).

מנגד, לטענת שיכון ובינוי היא השקיע זמן ומשאבים בהתמודדות עם הבקשה לאישור, לרבות הגשת בקשה לסילוק, ועתה, אם תואשר הבקשה לתיקון הדבר יחייב אותה "לחזור לאחור" ולכתוב מחדש את כל כתבי הטענות, ומכל מקום המאמץ, ההשקעה והסכומים הרבים שהשקיעה שיכון ובינוי עד כה ירדו לטמיון (התשובה לבקשת התיקון סעיפים 31-35).

הכלל שלפיו הכף תיטה להתיר את התיקון כאשר הנזק ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות עומד בעינו גם בבקשה לתיקון בקשת האישור.
בקשר זה חשוב לציין כי ככל שהתיקון מרחיב את היריעה במידה רבה יותר, כך היקף הטרחה והעיכוב שייגרם לנתבע גדול יותר, ובית המשפט יידרש לתת לכך ביטוי בסכום ההוצאות שיפסוק. מנגד, ככל שמדובר בתיקון הנובע מפער המידע המבונה, וככל שמבוקש להתייחס למידע שלא היה לתובע דרך להיחשף אליו אלא במסגרת התשובה לבקשת האישור, כך תיטה הכף שלא לפסוק הוצאות או לפסוק אותן על הצד הנמוך (עניין אינסלר, פיסקה 18). בעניינו ניתן ללמוד, כי התיקון המבוקש לצירוף האוניברסיטה כמשיבה נוספת נובע מפער מידע מובנה, כאשר לטענת שיכון ובינוי תניית הצמדה שבחוזה הרשאה הינה בשל דרישותיה של האוניברסיטה בחוזה ניהול והתפעול שביניהן, אשר המבקש היה יכול להיחשף אליו רק במסגרת הבקש ה לסילוק, אשר הוגשה יום קודם להגשת התשובה לבקשת האישור, ובכל מקרה רק לאחר שהגיש את בקשת האישור.

לא זו אף זו; העתירה שלפני היא להוספת האוניברסיטה כמשיבה נוספת, וההתאמות הנדרשות בהקשר זה, ועל כן נדמה שרוב רובן של טענות שיכון ובינו כבר הועלו עלֵי כתב, בכתבי הטענות השונים, הרי שאין בתיקון המבוקש לטרחה יתרה לשיכון ובינוי.

אינני מתעלם מכך שהיה בידי המבקש לבקש את התיקון האמור בשלב מוקדם יותר, וייתכן שאף טרם הדיון בקדם המשפט הראשון, מה שהיה חוסך בהו צאות שיכון ובינוי, לכל הפחות בנוגע להתייצבות לשני הדיונים שהתקיימו, אינני שותף לעמדת שיכון ובינוי כי המדובר ב"חזרה אחורה", אלא לכל היותר בעיכוב קל (שגם אותו ניתן לרפא בהוצאות), וממילא יש בהוספת האוניברסיטה כמשיבה נוספת בכדי לסייע לטענותיה גם של שיכון ובינוי כפי שהועלו בכתבי בי-הדין שהגישה, והיא עשויה לשפוך אור על המחלוקת בין הצדדים.

תום ליבו של המבקש
לטענת המבקש, התיקון המבוקש מוגש לאור הערותיו של בית המשפט; מבוקש בשל פערי מידע שלא היו בידי המבקש בעת הגשת בקשת האישור; משאין התיקון מכביד עם שיכון ובינוי א לא מטיב עמה, הרי שיש בכך להעיד שהוא אינו חסר תום ליבו (סעיפים 16-22 לבקשת התיקון).
שיכון ובינוי בתשובתה לבקשה לתיקון לא התייחסה לעניין זה, ונדמה שלמצער לעניין זה היא לא רואה דברים אחרת מהמבקש, וכך גם אני.

לא מצאתי שיש בבקשה לתיקון כדי להטיל דופי בתום ליבו של המבקש, מה גם שאין המדובר בבקשה לאישור חסרת כל בסיס, והצירוף המבוקש הוא גם מתבקש לאור טענותיה של שיכון ובינוי.

נוכח כל האמור לעיל, מצאתי שיש לקבל את הבקשה לתיקון בקשת האישור על ידי צירוף האוניברסיטה כמשיבה נוספת, בכפוף לתהמבקשם הוצאות.

סוף דבר
הבקשה לתיקון בקשת האישור מתקבלת, ואני מחייב את המבקש בהוצאות שיכון ובינוי בסכום כולל של 7,500 שקלים;
בקשת האישור תתוקן כך שהאוניברסיטה תצורף כמשיבה נוספת ויבוצעו ההתאמות הנדרשות לכך בבקשת האישור כמבוקש;

בקשה לאישור תובענה כייצוגית מתוקנת תוגש בתוך 30 ימים מהיום;
המבקש יבצע מסירות אישיות לשיכון ובינוי ו לאוניברסיטה כדין, תשובות שיכון ובינוי, והאוניברסיטה לבקשה לאישור המתוקנת ותשובת המבקש לתשובתן תוגשנה במועדים כדין.

ניתנה היום, כ"ד אלול תשפ"א, 01 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אורן גזית שלו
נתבע: שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ
שופט :
עורכי דין: