ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מגדל חברה לביטוח בע"מ נגד איי. די. איי. חברה לביטוח בע"מ :

בפני כבוד ה שופט אמיר ויצנבליט

התובעת

מגדל חברה לביטוח בע"מ

נגד

הנתבעת
איי. די. איי. חברה לביטוח בע"מ

ותביעה שכנגד:

התובעים שכנגד

  1. גיל הראל
  2. איי. די. איי. חברה לביטוח בע"מ

נגד

הנתבעת שכנגד
מגדל חברה לביטוח בע"מ

בשם התובעת והנתבעת שכנגד: עו"ד יוסי בן משה
בשם הנתבעת והתובעים שכנגד: עו"ד ניר פל

פסק דין

1. לפניי תביעה ותביעה שכנגד שעניינן נזקים שנגרמו לרכבים בתאונת דרכים. התביעה הראשית היא על סך 336,790 ש"ח, והתביעה שכנגד היא על סך 49,319 ש"ח.

2. כפי העולה מכתבי הטענות ומן העדויות שנשמעו, שני הרכבים נסעו זה לכיוון זה בכביש דו-סטרי. אחד הרכבים סטה לכיוון הנתיב הנגדי, וכך אירעה התאונה. המחלוקת היא מי משני הרכבים סטה לנתיבו של האחר.

3. מטעם התובעת העידו הנהג מטעמה, חוקר, שני בוחני תנועה וכן שמאי הרכב. מטעם הנתבעת העיד הנהג מטעמה.

4. אציין שבקדם המשפט הוקצב לנתבעת זמן להגיש חוות-דעת נגדית של בוחן תנועה, וזאת לאחר שטענה שבכוונתה לעשות כן. אולם חרף זאת הנתבעת בחרה שלא להגיש חוות-דעת מטעמה .

5. אשר לעדויות הנהגים, שני הנהגים סבורים כי לא הם שסטו לנתיב הנגדי. אולם כפי העולה מן העדויות ומהתרשמותי מהן, לשני העדים אין ידיעה ספציפית על כך שהאחר הוא שסטה לנתיבם, למשל , על-ידי כך שראו את הרכב האחר סוטה לעברם. שני הנהגים מניחים שהרכב האחר הוא שסטה לנתיבם מתוך האמונה שלא הם שסטו לנתיב האחר. כן אוסיף, ששני הנהגים הותירו בי רושם מהימן באופן שווה.

6. כך, נהג התובעת העיד, "לשאלת בית המשפט איך קרתה הפגיעה אם כל אחד בנתיבו, גם אני לא הבנתי איך זה קרה, אבל ב[ד]יעבד הבנתי שהוא סטה לנתיב שלי. לשאלת בית המשפט איך אני יו[ד]ע שהוא זה שסטה, אני משיב שאני הייתי בנתיב שלי כל הזמן. ראיתי שבא רכב מולי. הוא לא בא חזיתית אלי, ותוך כ[ד]י שהוא עבר לידי, ראיתי את הפגיעה. לשאלת בית המשפט אם ראיתי אותו בנתיב שלי אני משיב שלא" (עמ' 3 שורות 19-15 לפרוטוקול). כן העיד נהג התובעת, שהוא לא ראה את עצם הסטייה של הרכב האחר לנתיבו (עמ' 4 שורה 36 עד עמ' 5 שורה 9 לפרוטוקול). נהג התובעת גם השיב כך לחוקר מטעם התובעת (עמ' 10 שורות 7-5 לפרוטוקול; עמ' 5 למטה לדו"ח החקירה).

בדומה, נהג הנתבעת העיד, "לשאלת בית המשפט איך אני יודע מי נכנס במי, אני משיב שה[כ]ביש היה ישר, לא הייתה סיבה שאסטה, הייתי מרוכז ב[כ]ביש, לא הייתה שום סיבה שאסטה... לכן, זה לא שאני ראיתי אותו סוטה, אבל לא יכול להיות הסבר אחר" (עמ' 6 שורות 11-5 לפרוטוקול).

7. התרשמות זו מהנהגים גם נתמכת בטופסי ההודעה על התאונה לחברות הביטוח. בטופס ההודעה על התאונה שנמסר לתובעת נרשם, "נסעתי ברח'... במסלול מולי עבר רכב צד ג' לפתע רכבנו התנגשו אחד בשני...". מדובר בניסוח בעל אופי ניטרלי, שאינו מייחס בבירור אחריות לתאונה לנהג הרכב האחר. בטופס לא מולא הסעיף שבו נשאל המבוטח מי לדעתו האשם בתאונה (יצוין שנהג התובעת העיד שלא הוא מילא את הטופס, עמ' 3 שורה 24 עד עמ' 4 שורה 2 לפרוטוקול).

בדומה, בטופס ההודעה על התאונה שנמסר לנתבעת נרשם, "...רכב לנד רובר שנסע מולי כנראה סטה מהכביש והתנגש ברכב שלי" [ההדגשה הוספה, א.ו.] – וניסוח זה תומך בחוסר הוודאות של נהג הנתבעת בשאלה מי מהנהגים סטה לנתיבו של האחר.

8. משכך, ההכרעה במחלוקת תעשה בעיקר על בסיס חווֹת-דעת שני בוחני התנועה מטעם התובעת, שלא נסתרו. שני בוחני התנועה מטעם התובעת נסמכו בעיקר על סימנים על הכביש שלדבריהם נגרמו בעקבות התאונה, וכן על מיקומי הנזקים בכל אחד מהרכבים. לאחר שעיינתי בחוות-דעתם של בוחני התנועה והתרשמתי מעדויותיהם, עיינתי בתמונות של הסימנים שעל הכביש, ובהעדר חוות-דעת נגדית, מצאתי שיש לאמץ את מסקנותיהם.

9. בוחן התנועה מר שפיגלר החווה דעתו והעיד כי בעקבות התאונה, נפגע הגלגל השמאלי-קדמי של רכב התובעת. כתוצאה מכך, חלק ברכב התובעת המכונה ה"מתלה" של הגלגל השמאלי-קדמי נגע בכביש (עמ' 12 שורות 5-2 לפרוטוקול; וראו גם הפירוט בעמ' 35 לחוות-דעתו). הדבר תואם את עדות נהג התובעת שלפיה לאחר ההתנגשות רכבו המשיך בנסיעה מספר מטרים ללא הגלגל של הרכב (עמ' 5 שורות 25-21 לפרוטוקול). מר שפיגלר הוסיף כי הוא איתר "סימן התזה" על הכביש שמסמן את מיקום ההתנגשות של כלי הרכב. כן איתר מר שפיגלר "סימן שריטות" שמעיד על תחילת ניתוק הגלגל ברכב התובעת והטיית הרכב מטה לעבר הכביש. לעמדת מר שפיגלר, הוא גם איבחן סימני חריטה וחריצה על הכביש. לבסוף איתר מר שפיגלר שלולית שמעידה על מקום עצירת רכב התובעת וכן סימנים שנגרמו בעקבות גרירת הרכב. סימנים אלו מצויים בנתיב הנסיעה של רכב התובעת. סימנים אלו הובילו את בוחן התנועה למסקנה, כי הפגיעה הראשונית בין הרכבים נעשתה בנתיב נסיעתו של רכב התובעת – ומכאן שרכב הנתבעת הוא שסטה לנתיב נסיעתו של רכב התובעת . בעדותו הסביר מר שפיגלר, כי הדבר גם נתמך בממצאים לגבי רוחב הגלגל, והמרחק בין הסימנים לבין קו ההפרדה ורוחב קו ההפרדה (עמ' 13 שורות 20-15 לפרוטוקול). בוחן התנועה הנוסף מטעם התובעת, מר בירס, הגיע למסקנות דומות לגבי הממצאים על הכביש. מסקנות שני הבוחנים לא נסתרו בחקירתם הנגדית. מסקנות אלו נתמכות בתמונות של הסימנים על הכביש שממוקמים בנתיב הנסיעה של רכב התובעת ובהתרשמותי הבלתי אמצעית מתמונות הסימונים שהוצגו . על כן, מצאתי שיש לאמצן. כלומר, מיקום הסימנים שעל הכביש מטה את הכף לטובת הקביעה שרכב הנתבעת הוא שסטה לנתיבו של רכב התובעת.

10. אציין שמר שפיגלר הסביר בחקירתו שיש על הכביש גם סימנים כתוצאה מגרירת הרכב לאחר התאונה, והוסיף שאין בכך כדי להשליך על הממצאים שעל הכביש שנגרמו כתוצאה מהתאונה (עמ' 12 שורות 31-21 לפרוטוקול). תשובה זו מקובלת עלי. לא הוצגה תשתית להעדיף עמדה שלפיה כל הסימנים שעל הכביש הם כתוצאה מגרירת הרכב כפי שטענה הנתבעת .

כן נחקר מר שפיגלר לגבי השאלה, האם קיימת אפשרות שחלק אחר ברכב התובעת הוא זה שיצר את החריטה על הכביש. זאת בניסיון לבסס מסקנה שלפיה אם חלק שמיקומו ברכב התובעת הוא "פנימי" יותר נגע בכביש ויצר את החריטה, יתכן שחלקו השמאלי של רכב התובעת היה מעבר לנתיב. אולם מר שפיגלר שלל אפשרות זאת בחקירתו, ותשובותיו הותירו בי רושם מהימן (עמ' 13 שורה 21 לאילך לפרוטוקול). מר בירס נשאל שאלות דומות, וגם הוא שלל את האפשרות שסימן החריטה נגרם מחלק "פנימי" יותר ברכב התובעת (עמ' 18 שורות 32-19 לפרוטוקול). אציין שגם שמאי התובעת נחקר בנושא, ולא היה בתשובותיו כדי לכרסם במסקנת בוחני התנועה (עמ' 17-16 לפרוטוקול).

מכל מקום, זה המקום להזכיר, כי הנתבעת לא הגישה חוות-דעת בוחן מטעמה. השאלה האם ניתן לפרש את הממצאים על הכביש אחרת, מצופה היה שתבחן בחוות-דעת נגדית, וכזו לא הוגשה.

11. אוסיף כי מומחי התובעת אכן לא ביקרו בזירת התאונה עם מי מהנהגים על מנת שאלו יזהו עמם את מקומה הספציפי של התאונה, אולם נהג התובעת העיד שחזר לזירת התאונה למחרת התרחשותה וצילם וזיהה את החריטה שעל הכביש במקום התאונה, והוא הציג לבית המשפט את התמונות שעשה (עמ' 4 שורות 7-4 לפרוטוקול). העובדה שמדובר בתמונות שצולמו על-ידי נהג התובעת למחרת אינה מפחיתה בנסיבות העניין מן המסקנה שמדובר בצילומים של זירת התאונה. לבית המשפט הוגשו סרטונים של הסימנים על הכביש, שתוארו בדו"ח החקירה ככאלו שצולמו על-ידי נהג התובעת (עמ' 10-9 לדו"ח החקירה של טולדנו), וכך גם עלה מחקירתו הנגדית של נהג התובעת (עמ' 5 שורות 18-17 לפרוטוקול). יש בכך כדי לחזק את המסקנה כי המומחים התייחסו בחוות-דעתם לסימנים שנמצאו על הכביש במקום שבו אירעה התאונה וכתוצאה ממנה. כאמור, הנתבעת לא הגישה חוות-דעת נגדית בניסיון לשכנע כי מומחי התובעת שגו בהסתמכותם על הסימנים על הכביש.

12. למעלה מן הנדרש, בוחני התנועה מטעם התובעת התייחסו גם למיקומי הנזקים בכל אחד מהרכבים. לעמדתם, הנזק ברכב התובעת החל בגלגל הקדמי-שמאלי (או סמוך אליו). ברכב הנתבעת יש נזק שתואר כנזק בפגוש, וזאת בצד שמאל-קדמי של רכב הנתבעים. שני הבוחנים היו בעמדה שמיקומי הנזקים תומכים באחריות נהג הנתבעת לתאונה. גם מסקנה זו לא נסתרה בחקירתם. גם באשר למסקנה הנובעת ממיקומי הנזקים לא הוגשה חוות-דעת נגדית שתסתור את חוות-הדעת שהגישה התובעת. עם זאת אדגיש שמסקנתי לגבי האחריות לתאונה עומדת בעינה גם בלעדי התייחסות זו למיקומי הנזקים.

13. בנוסף, לא מצאתי שיש בהימצאותו של העיקול במקום כדי לשנות מן המסקנות דלעיל. לפי התמונות שהוצגו והעדויות שנשמעו מדובר בעיקול קל. על כן, ובשים לב למכלול הממצאים ומסקנות הבוחנים, אין מדובר בנושא שיש בו כדי להטות את הכף לטובת תוצאה אחרת.

14. אשר על כן, מצאתי שיש לקבוע כי רכב הנתבעת הוא שסטה לנתיב נסיעתו של רכב התובעת. משכך, האשם בתאונה הוא על נהג הנתבעת.

15. בנסיבות אלו, לא הוצגה הצדקה לייחוס אשם תורם לנהג התובעת. אין בפניי תשתית לקבוע כי נהג התובעת יכול היה, בזהירות רבה יותר, למנוע את התאונה או להקטין את נזקיה.

16. אשר על כן:

(א) התביעה הראשית מתקבלת. הנתבעת תשלם לתובעת 336,790 ש"ח, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה (29.11.2020; אלו הפרשי הריבית וההצמדה שהתבקשו בכתב התביעה, והנתבעת לא חלקה על כך בסיכומיה).

לאור התוצאה, על הנתבעת לשאת בהוצאות התובעת. על כן, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בגין האגרה כפי ששולמה ושכר העדים כפי שנפסק. בנוסף, בשים לב לטרחה שהוקדשה לבירור ההליך, לסכומו, למקובל בתביעות מסוג זה, ולשכר-הטרחה שייפסק בנוסף להלן בתביעה שכנגד, הנתבעת תישא בשכר-טרחת בא-כוח התובעת בסך 40,000 ש"ח. לא מצאתי מקום לפסוק הוצאות בגין שכר-טרחת המומחים (מעבר לשכר העדות) מאחר שבסיכומי התובעת לא צוינו סכומי ההוצאות תוך צירוף מסמכים תומכים (תקנה 155(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018).

(ב) התביעה שכנגד נדחית. בשים לב לסכום התביעה שכנגד ולטרחה שהוקדשה לבירור ההליך, בתביעה שכנגד יישאו התובעים שכנגד (באמצעות התובעת שכנגד 2) בשכר-טרחת בא-כוח הנתבעת שכנגד בסך 6,000 ש"ח.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום, כ"ד אלול תשפ"א, 01 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מגדל חברה לביטוח בע"מ
נתבע: איי. די. איי. חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: