ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סלים אשקר נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופט יוסף יוספי
נציגת ציבור (עובדים) – גב' מלכה פישמן
נציג ציבור (מעסיקים) – מר דן ברקאי

התובע:
סלים אשקר
ע"י ב"כ: עו"ד רותם ברק

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אתי צור אסרף

פסק דין

1. המדובר בתובענה במסגרתה מבקש התובע להכיר באירוע מיום 13.4.17 כ"תאונת עבודה" על פי משמעותה בחוק הביטוח (נוסח משולב), תשנ"ה 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי").

2. לטענת התובע, יליד שנת 1989 , עבד הוא ככדורגלן בקבוצת בני אילת, וביום 13.4.17 בזמן משחק אימון ביצע תנועה לא נכונה ונפגע בברכו הימנית. בעקבות התאונה סבל משבר ונאלץ לעבור ניתוח . התובע נחבל בזמן משחק בית באצטדיון ונאלץ לעבור ניתוח. התובע טען כי חלה טעות ברישום של הרופאים, מאחר שהוא מסר להם כי הפגיעה קרתה במשחק של קבוצתו. התובע הוסיף ותיאר כי נתקל בשחקן אחר, נפל ונחבל בברך שהסתובבה עקב כך.

3. לטענת הנתבע, התובע לא הוכיח את קיומו של אירוע תאונתי שהתרחש ביום 13.4.17. התובע מסר מספר גירסאות אודות אופן קרות האירוע, כפי שעלה מעדותו, מהמסמכים הרפואיים ומטופס התביעה. בנוסף, במסמך הרפואי אין אזכור לנפילה או לתיקול של שחקן אחר. ההודעה הראשונה על נפילה וחבלה נמסרה לרופא נוסף רק ביום 19.4.17. עדיו של התובע הם בעלי אינטרס להיות בקירבת התובע, וכל רצונם היה לעזור לתובע. יש להעדיף את הגירסה שנמסרה לרופאים בזמנים קרובים לאירוע ובצורה אותנטית, מהם עולה כי התובע נפגע בביתו. התובע לא הביא לעדות את השחקן שפגע בו בעת המשחק, בשים לב כי מדובר בשחקן שהוא חבר לקבוצה. התובע גם לא ציין את זהותו. בנוסף, לא הוצגה תכנית למשחקי הליגה והאימון.

הדין החל

4. תאונת עבודה מוגדרת בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי לגבי עובד, כ"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו ...".

המבחן היסודי להיותו של אירוע "תאונה" הוא ה"הפתאומיות".
הפתאומיות משמעה אירוע שניתן לאתר במישור הזמן – הווה אומר מתי אירע, ובמישור השטח – הווה אומר לקבוע בדיוק את המקום שבו אירע.

ראו:
דב"ע לא/5-0 ושדי- המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב 200.
דב"ע נו/103-0 עטר- המוסד לביטוח לאומי (מיום 12.12.96).

נטל הראיה מוטל על התובע להביא "ראשית ראיה" שאכן אירע אירוע תאונתי בעבודה, שקושר את הפגיעה לעבודה.

ביסודם של הדברים עומדת שאלת אמינות גירסתו של התובע.

ראו:
דב"ע נא/ 205-0 המוסד לביטוח לאומי- שחאדה, פד"ע כ"ד 222.
דב"ע נא/218-0 המוסד לביטוח לאומי- דרור, פד"ע כד 545.

מן הכלל אל הפרט

5. לאחר עיון בטענות הצדדים ולאחר בחינת מסכת הראיות שהתקיימה, מצאנו כי התובע לא עמד בנטל אשר רבץ לפתחו להוכיח את האירוע התאונתי לו טען, ונפרט.

6. בכתב התביעה טען התובע כי ביום 13.4.17, בעת משחק של קבוצתו, ביצע תנועה לא נכונה ונפגע בברך ימין, וזאת מבלי לפרט אם מדובר במשחק אימו ן או במשחק רשמי. בתצהירו ציין כי מדובר היה במשחק אימון, שפציעתו נגרמה כתוצאה מהתנגשות בשחקן אחר, ושכתוצאה ממנה נפל ונחבל בברכו הימנית.
מדובר בגירסאות שונות בתכלית. בכתב התביעה תיאר כי ביצע תנועה סיבובית של הברך ללא כל מגע עם שחקן אחר, וזאת מבלי לציין אם דובר היה במשחק אימון או משחק בית רשמי. בתצהירו ציין כי מדובר במשחק אימון, ו כי התנגש בו שחקן אחר.
גירסה נוספת מסר התובע במסגרת טופס התביעה לנתבע, עת ציין כי בזמן אימון כדורגל הדגים תרגיל ונפל על הברך. בהודעתו לחוקר הנתבע מיום 17.7.18, מסר כי בזמן משחק אימון הוא תוקל בברכו על ידי שחקן יריב.
די היה באמור לעיל כדי לדחות את התובענה.

7. בנוסף, במסגרת עדותו בבית הדין לא היו בפיו של התובע תשובות כאשר נשאל מדוע לא צירף תוכנית אימונים שבועית של הקבוצה.
עוד הוסיף אז לראשונה כי דובר במשחק פנימי של הקבוצה, ובכך יש כדי לשמוט את טענתו כי דובר במשחק ביתי , היות ולמעשה לא דובר במשחק אימון נגד קבוצה יריבה אלא במשחק פנימי במסגרת אימון, היינו התובע נפגע באימון.
גם כאן מדובר בגירסה שונה שנטענה לראשונה בהליך הראיות. אין בידינו לקבל את פרשנות התובע, לפיה מדובר במשחק א ימון פנימי שהוא למעשה משחק בית; שהרי כל אימון נערך באצטדיון הביתי, ואם מדובר במשח ק פנימי, אז מיהי הקבוצה האורחת?
עוד עלה מעדות התובע, כי הוא "נכנס בבלם שבלם אותו", בעוד שבתצהירו ציין כי השחקן האחר התנגש בו. בהקשר זה נציין , כי התובע לא נקב בשמו של אותו שחקן, וממילא לא הביא אותו לעדות.
לתובע לא היו הסברים לפשר הכתוב בתביעה שהגיש לנתבע ושעליה חתם. התובע טען שזה אינו הכתב שלו , אך הוא הודה כי הוא יודע קרוא וכתוב בעברית , ורק טען כי לא התעמק בעניין ולא הבין כמה זה חשוב.
התובע טען כי האנמנזה מיום 13.4.17 (נ/3) שגויה, היות ויש רופאים שלא מבינים עברית היטב, וכי הוא מסר להם שנפל במשחק בית ולא בבית.
התובע ציין כי היה עם מדי משחק שהרופא ראה, ולא ברור מדוע זה רשם דברים לא מדויקים, כמו גם הרופא השני מיום 19.4.17.
יצוין, כי גם לו היינו מקבלים את טענת התובע כי סיפר לרופאים שדובר במשחק בית של הקבוצה ולא במשחק בבית, עדיין תוצאת פסק הדין לא היתה משתנה, וזאת לאור מספר הגירסאות השונות שנמסרו על ידו , ובשים לב כי ממילא דובר באימון פנימי ולא במשחק בית. עוד יצוין, כי בדיון מיום 6.11.19 טען התובע כי הפגיעה קרתה במשחק אימון של קבוצתו נגד קבוצה אחרת, וזוהי גירסה שונה בתכלית.

גם בעדותו של העד מטעם התובע, מר איליה, לא היה כדי לתמוך בתביעת התובע. אין בידינו לקבל את גירסתו ביחס לכך שגם משחק אימון פנימי נקרא "משחק בית". גירסה זו נועדה כדי לעזור לתובע ואין לקבלה; בעוד שמשחק אימון נגד יריב אחר יכול להקרא משחק בית, הרי שמשחק פנימי במסגרת האימון, כשהקבוצה מתחלקת לשתיים, אינו משחק כי אם אימון.
גם עד זה לא נקב בשמו של השחקן שלכאורה התנגש בתובע. עוד ציין עד זה , כי האירוע התרחש קרוב למחצית המשחק, בעוד שהתובע ציין כי האירוע קרה בתחילתו.

גם מר שבתאי, אשר אימן את התובע ואף שיחק עימו בקבוצה, העיד בבית הדין , וטען כי נכח בזמן משחק האימון הפנימי, כאשר התובע התנגש ברגלו של אחד השחקנים ויצא צולע מהמגרש. גם עד זה לא ידע לנקוב בשמו של אותו שחקן שלכאורה התובע נתקל בו.

התרשמנו כי שני עדים אלה רצו מאוד לסייע לתובע בעדויותיהם. עם זאת, גם לו היינו מקבלים את גירס אות שני העדים הללו, שהינם חברים של התובע, לא היה בכך כדי לתרום לביסוס התובענה.
ראשית, גירסאותיהם שונות מאמור בגירסת התובע באשר לאופן התרחשות האירוע.
אף אחד מהעדים לא דיבר על חבלה סיבובית בברכו של התובע, ואף אחד לא ידע לנקוב בשמו של השחקן האחר.
בנוסף, אין בידינו לקבל את גירסתם, כמו גם את גירסת התובע, לפיה מש חק האימון הפנימי מכונה משחק בית היות וממיל א כל השחקנים שמשחקים הינם שחקני הקבוצה. התרשמנו כי גירסה זו נועדה להצדיק את הדברים שמסר התובע לרופא בבית החולים. בנוסף, התובע לא הביא לעדות ולא נקב בשמו של החבר ש לטענתו הסיע אותו לבית החולים ביום המקרה.

8. באשר לאנמנזה מיום 13.4.17, גם לו היינו מקבלים את גירסת התובע לפיה אמר לרופא כי נפגע במשחק בית ולא בבית, עדיין התובענה היתה נדחית , היות ולא הזכיר כל התנגשות אלא טען לחבלה סיבובית פתאומית, היינו ללא כל גורם חיצוני.

גם בפנייתו לבית החולים מיום 19.4.17 לא ציין התובע כי ביצע תנועה סיבובית, אלא טען שנפל ונחבל בברך , וזאת ללא תיאור של התנגשות בשחקן אחר.
גם בפנייתו מיום 15.6.17 עת תיקן את האנמנזה הראשונית מיום 16.4.17, ציין התובע כי נפל במגרש הביתי ונחבל , וזאת ל לא ציון כי מדובר בחבלה סיבובית או בהתנגשות בשחקן אחר. בתעודה הראשונית לנפגע בעבודה נרשם כי התובע נפל בעת משחק אימון. יצוין, כי הגירסה לפיה מדובר בחבלה סיבובית כתוצאה מהתנגשות צוינה לראשונה רק במסגרת עדותו בבית הדין.

9. מכל האמור לעיל עולה, כי אין לקבל את גירסת התובע כי נפגע במסגרת עבודתו, וזאת לאור הגירסאות השונות שמסר, ועקב הסתירות בין טענותיו לבין עדויות העדים שנשמעו.
בנוסף, התובע יכל לזמן עדים ולהמציא ראיות, כמו תוכנית האימונים והמסמכים, אך הוא נמנע מלעשות כן ללא כל הצדקה.

אחרית דבר

10. התובענה נדחית בזאת.

לפנים משורת הדין, לאור מצבו הרפואי של התובע, אין צו להוצאות.

11. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 45 ימים מיום המצאת פסק הדין .

ניתן היום, כ"ד אלול תשפ"א, (01 ספטמבר 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

גב' מלכה פישמן
נציגת ציבור (עובדים)

יוסף יוספי, שופט

מר דן ברקאי
נציג ציבור (מעסיקים)


מעורבים
תובע: סלים אשקר
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: