ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דועאא אגבאריה נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופטת רקפת סגל מוהר

מבקשת

דועאא אגבאריה

נגד

משיבה
מדינת ישראל

החלטה

לפני בקשה לביטול צו איסור מינהלי על שימוש ברכב לתקופה של 30 ימים, לפי סעיף 57 (ב) לפקודת התעבורה.

רקע

1. ביום 21.8.21 ניתן כנגד המבקשת צו איסור מינהלי על שימוש ברכב למשך 30 ימים.

2. הצו ניתן בקשר לרכב מ.ר. 92-283-68 השייך למבקשת (להלן: "הרכב").

3. אין חולק על כך שבעת תפיסת הרכב, נהג בו בעלה של המבקשת, מר אנס אגבריה (להלן: "הנהג"), אשר עשה כן למרות שמעולם לא הוציא רשיון נהיג ה.

4. בעקבות זאת נערך למבקשת שימוע על ידי קצין משטרה ובסיומו הוחלט על השבתת הרכב למשך 30 ימים.

טענות הצדדים

טענות ב"כ המבקשת

5. בבקשתו לביטול איסור השימוש ברכב טען ב"כ המבקשת בשמ ה כי מדובר ברכב המשמש אותה ואת בני משפחתה לטיפולים רפואיים, זאת לאור היות בנה הקטין נכה הזקוק לטיפולים אינטנסיביים. עוד טען ב"כ המבקשת כי היא לא ידעה וגם לא אישרה לבעלה לנהוג ברכב ואף לא היתה לה האפשרות לדעת כיצד קיבל את מפתחות הרכב והשתמש בו כך, ללא ידיעתה והסכמתה. במצב דברים זה, לנוכח מצבה הכלכלי הדחוק של המבקשת ולאור היזדקקותה הנואשת לרכב לצורך הסעת בנה לטיפולים, בקש בא כוחה כי אחוס אליה ואורה על השבת הרכב לרשותה.

6. בתצהיר המצורף לבקשה, כמו גם בדיון שהתקיים בפני במעמד הצדדים, חזרו המבקשת ובא כוחה על על הטענות דלעיל.

טענות ב"כ המשיבה

7. בהתייחסותו לטענות המבקש ת ובא כוח ה, טע ן ב"כ המשיבה כי הנסיבות בהן נהג בעלה ברכב הן מן החמורות ביותר, שכן הוא עשה זאת מב לי שהוציא רשיון נהיגה מעולם, ובהיותו שיכור. משכך, לאור הזיקה המשפחתית הקרובה בין השניים ולנוכח הרשעותיו הקודמות של הבעל בעבירות דומות של נהיגה ללא רשיון, היה עליה לנקוט באמצעי זהירות מוגברים לשם מניעת האפשרות של נהיגתו ברכב והיא ככל הנראה לא עשתה כן .

8. לשאלותי השיבו המבקשת ובא כוחה כיהיא החביאה את מפתחות הרכב וכי בפעמים הקודמות בהן נתפס בעלה בעת שנהג ללא רשיון נהיגה, הוא עשה כן ברכב אחר ולפני שנישאו זה לזו.

דיון והכרעה

9. לאחר שנתתי דעתי לטענות ב"כ הצדדים ועיינתי בתיק החקירה שנמסר לידי, החלטתי להעתר לבקשה בחלקה, ואלה טעמי:

א. על פי הוראת סעיף 57 (ב) לפקודת התעבורה, יבטל בית המשפט הודעת איסור שימוש ברכב אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

  1. הרכב נלקח בבעליו ללא ידיעתו והסכמתו.
  2. מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב

ככל שביכולתו כדי למנוע את העבירה.

סעיף 57 ב (ג) לפקודה קובע כי "בית המשפט רשאי לבטל את הוראת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר על איסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב) המצדיקות זאת ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב ומי שנהג ברכב".

ב. מדו"חות הפעולה של השוטרים שעצרו את הנהג ברכב עולה כי ביום 21.8.21 סמוך לשעה 01:06, בדרכם לארוע אחר בחוף הקשתות בקיסריה, הם הבחינו ברכב שנסע ב"זיגזג" והורו לו לעצור. לאחר שעצרו בצד הדרך התבקשו הנהג (בעלה של המבקשת) ואדם נוסף שהיה עמו, לצאת ממנו, ואז הסתבר לשוטרים כי שניהם מדיפים ריח חריף של אלכוהול. הנהג התנדנד בהליכתו, התנגד לעיכוב, נעצר, המשיך להשתולל בניידת וגם סירב לבדיקת "ינשוף". בעקבות כך הוא נלקח לבדיקת דם בבית חולים. בחקירתו מיום 21.8.21 בשעה 05:18, אישר בעלה של המבקשת כי הוא אכן נהג ברכב השייך לאשתו, הודה שאין לו רשיון נהיגה וסיפר כי באותו ערב היה בכפר קרע, שתה 3 או 4 בקבוקי בירה ובעת שנהג היה שיכור. לשאלה מי נתן לו את מפתחות הרכב, השיב: "אני לקחתי לבד מהבית". חברו של הבעל, מר עאיד ג'בארין, סיפר כי באותו ערב הם היו יחדיו בחתונה באום אל פחם ואז נסעו ברכב לחוף הקשתות, לאחר שקנו בכפר קרע 10 בקבוקי בירה. ג'בארין הוסיף וציין כי גם הוא עצמו פסול מלנהוג ו"רק נסע איתו ולא נהג בעצמו".

ג. במסגרת השימוע שנערך למבקשת עצמה, היתה תגובתה : "הרכב משמש את המשפחה ואת הבן שלי הנכה", הא ותו לא.

ד. לנוכח תגובת המבקשת בשימוע כאמור, ודברי בעלה בחקירתו לפיהם הוא " לקח את מפתחות הרכב מהבית", לא שוכנעתי כי היא נקט ה בכל האמצעים האפשריים לשם מניעת העבירה וגם ספק בעיני אם יכולה היתה היא לעמוד בפני בעלה שעה שהוא החליט לקחת את הרכב הרש ום על שמה אך ככל הנראה משרת בני משפחה נוספים (כך לדבריה) ולנהוג בו.

ה. התכלית העומדת בבסיס האפשרות להורות על השבתה מנהלית של רכב היא המאבק בעבירות המסוכנות המנויות בתוספת השביעית של פקודת התעבורה.
משקל האינטרס הציבורי של שמירה על שלום ציבור המשתמשים בדרך צריך שיהא מכריע במקרים מסוג זה, ולולא נסיבותיה האישיות של המבקשת המטופלת בתינוק נכה, הייתי מורה על דחיית הבקשה ללא היסוס.

ו. לאחר התלבטות לא קלה ועיון במסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה והוגשו במהלך הדיון, החלטתי לבוא לקראת המבקשת באופן שמחד גיסא ימחיש לה את המחיר של אי מניעת האפשרות של נהיגת בעלה ברכב באופן מוחלט וירתיענה מפני התרשותם של ארועים דומים בעתיד, ומאידך גיסא לא יפגע בה ובבנה התינוק שהוא נכה ה"זקוק למעקבים מרובים" כמצויין במסמכים הרפואיים.

10. סוף דבר ואך מפני הטעמים ההומניים שצויינו לעיל, אני מורה על קיצור תקופת איסור השימוש המינהלי ברכב ל- 20 ימים. הרכב יוחזר למבקשת ביום ה' – 9.9.21.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד אלול תשפ"א, 01 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דועאא אגבאריה
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: