ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שחף עמרני נגד ר.מ. מקנה וקניין יזמות בע"מ :

לפני כבוד השופט הבכיר אילן דפדי

התובע

שחף עמרני
ע"י עו"ד יעקב גנים

נגד

הנתבעת

ר.מ. מקנה וקניין יזמות בע"מ
ע"י עו"ד ניר קריטי

פסק דין

לפניי תביעה כספית בגין ליקויי בנייה בדירה שנבנתה ונמכרה על ידי הנתבעת במסגרת פרויקט תמ"א 38 ביבנה. התובעת רכשה את הדירה ממי שרכשו אותה מהנתבעת. הדירה נמסרה לרוכשים הראשונים (להלן: "הרוכשים") באוקטובר 2015 ואלה מכרו אותה לתובעת ביום 13.12.2017.

התובעת טענה כי נכנסה לנעלי הרוכשים בכל הנוגע לזכויותיה ם כלפי הנתבעת, אשר הייתה מחויבת לספק דירה באיכות בנ ייה ורמת גימור נאותה. לטענתה, בדירה התגלו ליקויים רבים המצביעים על בנייה רשלנית בניגוד לתקנים ולדין. אלה כללו ליקויי רטיבות כמעט בכל חלקה בדירה. בנוסף, טענה כי בשל בעיה בצנרת, נפלטים ריחות ביוב עזים הפוגעים באיכות חייה. לדבריה , היא פנתה אל הנתבעת פעמים רבות ודרשה כי תפעל לתיקון הליקויים, אולם זו התייחס ה באופן מזלזל ומעליב לפניותיה. בהתאם לחוות דעת מהנדס שצורפה לכתב התביעה, תיקון הליקויים כרוך בעלות של 180,000 ₪. היא טענה כי במהלך ביצוע עבודות התיקון עליה יהיה לשהו ת בבית מלון ולפיכך תבעה כי ישולם לה סך של 15,000 ₪. בהיותה של התובעת אם חד הורית המטופלת בשני ילדים שאחד מהם עם צרכים מיוחדים ולאור המחדלים והליקויים, טענה כי נגרמה לה עו גמת נפש וטרדה רבה. לפיכך, דרשה פיצוי בסך של 30,000 ₪. סכום התביעה הכולל הועמד על סך של 225,000 ₪.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי הדירה נמכרה לרוכשים ביום 30.9.2014. אלה קיבלו את החזקה ב דירה לשביעות רצונם המלאה ומבלי שהעלו כל טענה בגין ליקוי כלשהו. לטענתה, מאז קבלת החזקה בוצעו על ידי הרוכשים שינויים או שיפוצים או תוספות בניגוד לתקן ואלו גרמו למעשה לליקויים המתוארים בתביעה, ככל שאלה קיימים. התובעת התגוררה בדירה לפני ש רכשה אותה. דו"ח הליקויים שצורף לכתב התביעה נערך ביום 5.2.2017 כשבוע ימים לפני שהתובעת רכשה את הדירה. בסעיף 4 להסכם צוינו קילופי טיח בקיר המסדרון והסלון ולא הוזכרו בו הליקויים הנטענים בחוות הדעת. לדברי הנתבעת , על פי המידע שיש ברשותה, הרוכשים ביצעו בדירה פעולות אשר גרמו לנזקים. לטענתה, הרוכשים חיברו באופן רשלני את צינורות הניקוז של המזגנים לצינור הביוב מה שגרם באופן ישיר ובלעדי לנזקים הנתבעים. לאור כל זאת, טענה הנתבעת כי אין בינה לבין התובעת יריבות . היא הבהירה כל זאת לתובעת, פירטה בפניה באופן מקצועי כיצד נזקים אלו יכלו להיגרם והבהירה לה כי הנזקים אינם באחריותה כיוון שנגרמו על ידי הרוכשים. לדבריה, היא התייחסה באדיבות לכל טענות התובעת והסבירה לה כי עליה לבוא בדין ודברים עם הרוכשים.

הצדדים הודיעו כי במסגרת הליכי גישור שניהלו, הסכימו על מינוי מומחה וזה ביקר בדירה. בדיון הראשון שהתקיים ביום 25.9.2019, הסכימו הצדדים כי המומחה שמונה כאמור על ידם, מר רפאל גיל , ישמש כמומחה מוסכם מטעם בית המשפט. לדבריהם , המומחה אמר כי יש צורך לבצע בדיקת רטיבות באמצעות מכון התקנים.

ביום 9.1.2020 הגיש המומחה את חוות דעתו. בחוות דעתו תיאר את ממצאי מכון התקנים לפיהם יש בדירה ליקויי רטיבות באזורים שונים, כך שאינה ראויה למגורים. הוא אמד את עלות התיקונים בסך של 66 ,150 ₪ כשזו כוללת תיקון באיטום תחתית קירות חיצונים. לדבריו, ככל שיימצא בבדיקה כי לא נדרש תיקון זה, יש להפחית סך ש ל 24,000 ₪. מאחר שלא ברור על מה יצוקה רצפת הדירה וייתכן שגם מאזור זה חודרים מים , המליץ המומחה כי את התיקונים תבצע הנתבעת או קבלן מטעמה. אחרת, יש להוסיף עלות בלתי צפויה מראש בסך של 20,000 ₪. סך כל עלות התיקון כולל עלות בלתי צפויה הוערכה בסך של 86,150 ₪. לסכום זה יש להוסיף עלות בשיעור 30% אם העבודה תבוצע על ידי התובעת באמצעות קבלנים מזדמנים, 10% פיקוח הנדסי, ו-17% מע"מ. עוד קבע המומחה כי בזמן ביצוע העבודות לא ניתן יהיה להתגורר בדירה משך 30 יום.

המומחה עדכן את בית המשפט כי בא כוח הנתבעת פנה אליו בשאלת הבהרה במסגרתה טען כי הנתבעת ציינה בפני המומחה, כי לאחר קבלת החזקה, הרוכשים ביצעו עבודות פרטיות בדירה באופן שגרם לרטיבות. כן טען, כי הרוכשים חיברו את צנרת הניקוז של המזגן לצנרת הביוב באופן לא תקני, כך שנגרמה רטיבות שאינה באחרי ות הנתבעת. לדבריו, בחוות הדעת לא הייתה התייחסות לנ ושא ולא צוין מהי הסיבה לרטיבות. על כך השיב המומחה כי על פי כתב ההגנה, הנושא היחיד שנטען היה ליקוי בחיבור צינורות המזגן לצינור הביוב. מכיוון שבביקור התברר כי הרטיבות נגרמת ממקורות רבים, נראה היה לו שהנתבעת לא טוענת כי זה מקור הרטיבות. ל דבריו, מאחר שהנתבעת חזרה לטענה כי זה מקור הרטיבות היחיד, אין כל בעיה לבדוק באמצעות חברת אטים כי מקור הרטיבות הוא אכן מחיבור צינורות הניקוז של המזגן. ככל שיתברר כי החיבור היה תקין , אזי יהיה ברור כי מקור הרטיבות אינו ממקור זה ולא יהיה צורך להרחיב את הבדיקה. ככל שיתברר כי הח יבור לא היה תקין, יהיה צורך להרחיב את הבדיקה ולבדוק אם הרטיבות נובעת גם ממקורות נוספים. בדיון שהתקיים בסמוך לאחר מכן, נשמעו טי עוני הצדדים בדבר הצורך בבדיקה הנטענת ומי יישא בעלותה. בהחלטה מפורטת שניתנה על ידי ביום 18.6.2020, קבעתי כי יש מקום לביצוע הבדיקה וכי על שני הצדדים לשאת בעלותה. בהחלטתי ביקשתי כי המומחה יאמר האם יש בתוצאות הבדיקה כדי לשנות את קביעותיו בחוות הדעת.

ביום 2.10.2020 ניתנה חוות דעת המומחה לאחר שהועברו אליו ממצאי חברת אטים. בסיכום חוות דעתו כתב כי צנרת המזגן אינה מחדירה מים לדירה ולכן אין שינוי מהכתוב בחוות דעתו הראשונה . בנוסף, קבע כי בעקבות הבדיקה שנעשתה התברר כי באחריות הנתבעת היה לטפל גם ברטיבות בחדר המשאבות הצמוד לדירה, כאשר עלות הטיפול הוערכה על ידו בסך של 3,500 ₪ אותה יש להוסיף לעלות התיקונים שנקבעה בחוות דעתו הראשונה.

בעקבות חוות דעת נוספת זו, ה ציעה התובעת כי לא יתקיים בתיק שלב ראיות וכי הצדדים יסכמו את טענותיהם על סמך החומר הקיים בתיק . הנתבעת התנגדה לכך. לפיכך, ניתנו על ידי הנחיות להגשת ראיות הצדדים. מטעם התובעת הוגש תצהירה.

עובר להגשת ראיות הנתבעת , עתרה זו בבקשה לאפשר לה לבצע בדיקה של הדירה על ידי מומחה מטעמה לצורך עריכת חוות דעת נגדית . בהחלטתי שניתנה ביום 17.12.2020 קבעתי כי לאור מינוי מומחה מוסכם ולאחר שהוגשה חוות דעתו, אשר בהמשך נוספו לה תוצאות בדיקה שנערכה על ידי חברת אטים, אין עוד מקום להגשת חוות דעת נוספות. יש לציין שבמסגרת הנימוקים שהעלתה הנתבעת להגשת חוות דעת כאמור , היא טענה כי הופתעה מכמות השינויים שבוצעו בדירה על ידי הרוכשים, כאשר לטענתה, על היקפם למדה רק לאחרונה . בהחלטתי דחיתי טענה זו, לאחר שהתברר כי הטענה בדבר ביצוע שינויים בדירה הועל תה בפני המומחה עוד לפני ש הגיש את חוות דעתו.

לאחר שניתנה החלטתי, הגישה הנתבעת את תצהירו של מנהלה מר רובי נעים. בנוסף, עתרה לזמן את מר גאלי ש נמנה על הרוכשים על מנת שיעיד על העבודות והשינויים שביצעו הרוכשים בדירה באופן שלטענתה, מבטל את אחריותה. חרף התנגדות התובעת שטענה כי בבקשת הזימון יש כדי לעקוף את החלטתי שדחתה את בקשת הנתבעת להגיש חוות דעת נגדית, התרתי את זימונו לעדות מטעם הנתבעת. זאת לאור טענת הנתבעת בכתב ההגנה, שנטענה באופן כללי בדבר ביצוע שינויים כאמור.

בדיון ההוכחות נחקר המומחה על חוות דעתו. כן נחקרו התובעת, מנהל הנתבעת והרוכש מר גאלי.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ו בחומר הראיות, שמעתי את העדויות ועיינתי בסיכומי הצדדים , החלטתי לקבל את התביעה.

על אתר אבהיר כי הנתבעת לא הכחישה בכתב ההגנה כי התובעת נכנסה בנעלי התובעים (ראו סעיף 22 לכתב ההגנה) . יש לציין כי התובעת נחשבת על פי חוק המכר (דירות ) קונה משנה כך שיש לנתבעת אחריות כלפיה בהתאם לחוק. בנוסף, אין גם מחלוקת שעובר לרכישת הדירה על ידי התובעת, נשלח מכתב מאת בא כוח הנתבעת בו הובהר כי הנתבעת אחראית לתיקון ליקויים בדירה, ככל שאלה נמצאים באחריותה. התובעת עצמה גם העידה על המצג שהוצג בפניה בדבר מתן אחריות כאמור (ראו עמוד 17 שורות 28-32 ועמוד 18 שורות 13-15).

בסיכומיה, העלתה הנתבעת טענה חדשה לפיה התובעת לא נתנה לה הודעה על אי התאמה ולא נתנה לה הזדמנות נאותה לתיקון הליקויים כנדרש על פי החוק. אני דוחה טענה זו מכל וכל. לא זו בלבד שטענה זו לא הועלתה בכתב ההגנה, כך שזו מהווה הרחבת חזית שיש לדחותה, אלא שזו עומדת בסתירה מוחלטת לנטען בכתב ההגנה .

בכתב התביעה (סעיף 12) טענה התובעת כי "פנתה אל הנתבעת פעמים רבות ודרשה כי תפעל לתקן את הליקויים – לנתבעת ניתנו הזדמנויות למכביר לבצע תיקונים, אולם הנתבעת לא השכילה לנצל הזדמנויות רבות אלה והתייחסה באופן מזלזל ומעליב לפניות התובעת" . על כך השיבה הנתבעת בסעיף 32 לכתב הגנתה בו הכחישה את טענות התובעת כדלקמן: "הנתבעת התייחסה באדיבות לכל טענות התובעת והסבירה לה שכל הליקויים המתוארים הינם בשל רשלנות משפחת גאלי (הרוכשים) ולכן אין לנתבעת חבות לתקן ליקויים אילו ועל התובעת לבוא בדין ודברים עם ה"ה גאלי". קרי, הנתבעת הודתה כי התובעת פנתה אליה וכי דחתה את פניותיה. יש לציין שאף לאחר דיון ההוכחות ולאחר שהוכח כי אין כל בסיס לטענת הנתבעת כי בוצעו שינויים בדירה (כפי שיפורט בהמשך), המשיכה הנתבעת לטעון כי אין לה אחריות לביצוע התיקונים. בנסיבות אלה , טענת ההגנה החדשה של הנתבעת נדחית ואני קובע כי הנתבעת מיצתה את זכות התיקון הנתונה לה על פי החוק.

השינויים שבוצעו על ידי הרוכשים אינם פוטרים את הנתבעת מאחריות

כאמור, הנתבעת טענה כי הרוכשים ביצעו בדירה עבודות שונות שגרמו לליקויים השונים כך שאין לה כל אחריות לתקנם. היא ביססה טענה זו על תמונות שלדבריה נמסרו לה על ידי מר גאלי ואשר מהן ניתן ללמוד על ביצוע שינויים ועבודות נרחבות שבוצעו על ידי הרוכשים (ראו סעיף 25 לתצהיר מר נעים והתמונות שצורפו כנספח 3 לתצהירו).

עדותו של מר גאלי, אשר זומן לעדות כעד מטעם הנתבעת , סתרה לחלוטין טענה זו. בחקירה ראשית נשאל מר גאלי על ידי בא כוח הנתבעת האם לפני שגר בדירה, ביצע בה שיפוצים ושינויים והשיב כדלקמן: "בזמן הבניה. כשעוד היה שלד. אשמח גם לפרט מה. השינויים שביצעתי בזמן השלד היו באישור של רובי נעים. מדובר בשני צינורות שרשוריים של חשמל, שהעברתי מצד אחד של הסלון לצד השני של הסלון לטובת השחלה בעתיד, לאחר שיעשו ריצוף, שאוכל בעתיד להשחיל כבלי רמקולים. זה השינוי שעשיתי בתוך הבית. מעבר לזה, שינויים שיש תמונות שאני באופן אישי העברתי לרובי נעים. אלה תמונות שצילמתי שאדע בעתיד את מיקום הצנרות בבית. אלה לא דברים שאני שיניתי או ביצעתי. הדבר היחיד שעשיתי בזמן בניית השלד זה היה השרשורים של צינורות החשמל" (עמ' 20 שורות 6-12).

במילים אחרות, כל "השינוי" שבוצע על ידי גאלי היה הכנסת שני צינורות שרשוריים שנועדו לצורך השחלה עתידית של כבלי רמקולים. התמונות עליה ן הסתמכה הנתבעת משקפות למעשה עבודות שבוצע ו על ידי הנתבעת או מי מטעמה וצולמו כדי שמר גאלי יוכל לדעת את מיקום הצנרת.

חשוב לציין שבכתב ההגנה טענה הנתבעת כי הרוכשים חיברו באופן רשלני את צינורות הניקוז של המזגנים בדירה לצינור הביוב ובכך גרמה באופן ישיר ובלעדי לנזקים הנתבעים. כאמור, לאחר שבא כוח הנתבעת פנ ה אל המומחה בבקשה לקבלת הבהרות, השיב לו המומחה כי על פי כתב ההגנה הנושא היחיד שנטען היה ליקוי בחיבור צינורות המזגן לצינור הביוב. מכיוון שבביקור התברר כי הרטיבות נגרמת ממקורות רבים, נראה היה לו שהנתבעת לא טוענת כי זה מקור הרטיבות. לדבריו, מאחר שהנתבעת חזרה לטענה כי זה מקור הרטיבות היחיד, אין כל בעיה לבדוק זאת באמצעות חברת אטים, כפי שנעשה. כאמור, הבדיקה הנוספת דחתה למעשה את טענת הנתבעת.

בחקירתו הנגדית נשאל המומחה על השינויים שנטען כי הרוכשים ביצעו ואף הוצגו לו התמונות הרלוונטיות אשר לכאורה מלמדות על ביצוע השינויים. המומחה השיב: "אני לא מכיר את התמונות שאתה מראה לי. לראשונה אני רואה אותן. התנהל פה דיון שלם החל משאלות ההבהרה בתאריך 15.1.20. בהמשך להשלמת חוות הדעת בתאריך 1.10.20. לכל אורך הדרך טען ב"כ הנתבעת שמדובר אך ורק בצנרת של המזגנים, ולכן בוצעה בדיקה רק לנושא צנרת המזגנים. מעולם גם לא בביקור בדירה וגם לא במסגרת שאלות ההבהרה וגם לא בתאריך 1.10.20, עת ששלחתי את ההשלמה לחוות הדעת, שבה מתייחס רק לשינוי של הצנרת מזגנים, לא נטען מעולם שהיו ליקויים אחרים שהשפיעו על איטום הדירה".

ואכן התברר גם בחקירתו הנגדית של מנהל הנתבעת כי העבודה שביצע מר גאלי הייתה הצ ינורות השרשוריים וצינורות המזגן (עמוד 22 שורות 2-8). למעשה בעדותו הוא אישר את עדותו של מר גאלי ושל המומחה.

חשוב גם לציין, כי בניגוד לתובעת שהגישה חוות דעת מטעמה, הנתבעת לא הגישה חוות דעת נגדית, עובר למינוי המומחה מטעם בית המשפט והגשת חוות דעת מטעמו.

לאור כל האמור, אני דוחה את טענת הנתבעת כי השינויים הנטענים שבוצעו על ידי הרוכשים פוטרים אותה מאחריות לליקויים בדירה.

חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט

כאמור, המהנדס רפאל גיל מונה כמומחה מוסכם מטעם בית המשפט.

תקנה 130(ג) ל תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (החלות בענייננו) קובעת כי "מונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, יראו הסכמה זו כהסדר דיוני הכולל את ההוראות המפורטות להלן, אלא אם כן קבע בית המשפט או הרשם אחרת:
(1) לא יוגשו חוות דעת מומחה מטעם בעלי הדין ;
(2) יראו חוות דעת מומחה שהגישו בעלי הדין קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט, כאילו לא נתקבלו כראיה".

כלל ידוע הוא כי בית המשפט ייטה שלא לסטות מחוות הדעת של המומחה מטעמו בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות זאת ורק כאשר קיימת סיבה מיוחדת לכך, יעשה כן בזהירות המתחייבת. כך נפסק כי: "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שיקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן" (ראו: ע"א 293/88 חב' יצחק ניימן נ' מונטי רבי (פורסם במאגר משפטי)).

יפים גם הדברים שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין סולל בונה כדלקמן: "למרבית הצער, מעוררים פרוייקטים של בניה, מחלוקות והתדיינויות בהקשר לליקויי בניה ולאי מילוי ההתחייבויות ההדדיות של כל הגורמים המעורבים. הגיעה העת, שכל הצדדים המעורבים יבינו, שיש סוף פסוק לכל אלה, בחוות דעתו של מומחה המתמנה על ידי בית המשפט בהסכמת באי-כוח הצדדים. סביר להניח שאף אחד מהצדדים אינו יוצא - במקרים כאלה - כשכל תאוותו בידו. אולם, על כל צד להבין כי משנתקבלה חוות דעת ניטרלית של מומחה, שיש בה משום ניסיון רציני להתמודד עם הבעיות המקצועיות הרבות המובאות בפניו, יש לקבל אותה, גם אם לא כל מה שנקבע בה הוא לטעמם ולרוחם של כל הצדדים וגם אם ניתן להצביע על טעויות או על אפשרויות של קביעות אחרות בנושאים אלה או אחרים" (ע"א 2934/94 סולל בונה בע"מ נ' ארז איתן (פורסם ב מאגר משפטי))‏.

כאמור, המומחה ביקר בדירה וחוות דעתו ניתנה לאחר שהוצג ה בפניו תוצאת בדיקת רטיבות שנערכה על ידי מכון התקנים. המומחה השיב לפניית הנתבעת ואף התייחס בהמשך לתוצאות בדיקת רטיבות מורחבת לאיתור מקור הרטיבות שנערכה על ידי חברת אטים. לבסוף, נחקר בחקירה נגדית על חוות דעתו . בחקירה הנגדית המומחה השיב על הדברים בצורה ברורה וקביעותיו לא נסתרו. בחקירתו הנגדית התברר כי בדירה קיימת רטיבות בכל היקף הדירה(ראו עמוד 9 לפרוטוקול).

כאמור, המומחה אמד את עלות התיקונים בסך של 66,150 ₪ כשזו כוללת תיקון באיטום תחתית קירות חיצונים. בחקירתו הנגדית הסביר כי ניתנה לנתבעת אפשרות להוכיח שאין בעיית איטום בהיקף החיצוני, אך היא לא הוכיחה זאת (עמוד 15 שורות 14- 20). הוא הפנה לחוות דעתו שם נכתב במפורש כדלקמן: "ככל שהנתבעת תוכיח כי האיטום בקירות בהיקף הדירה תקין, ולא דורש תיקון, יש להפחית מעלות זו 24,000 ₪ לעניין התיקון הנדרש בנושא זה" (ראו עמוד 7 לחוות הדעת). לפיכך, אין מקום להפחית עלות זו.

מאחר שלא ברור על מה יצוקה רצפת הדירה וייתכן שגם מאזור זה חודרים מים, המליץ המומחה כי את התיקונים תבצע הנתבעת או קבלן מטעמה. אחרת, יש להוסיף עלות בלתי צפויה מראש בסך של 20,000 ₪. בנסיבות בהן ניתנה לנתבעת הזדמנות לבצע את התיקונים הדרושים אך היא דחתה את פני ות התובעת תוך הטלת האשם על הרוכ שים, הרי שהיא מיצתה את זכות התיקון. הדברים מקבלים משנה תוקף במיוחד, שגם כיום עומדת הנתבעת על טענתה כי אין לה אחריות לביצוע הת יקונים הנדרשים. לפיכך, אין מקום להפחית עלות בלתי צפויה זו ואני מאשרה. סך כל עלות התיקון כולל עלות בלתי צפויה זו הוערכה בסך של 86,150 ₪. לסכום זה יש להוסיף עלות בסך של 3,500 ₪ כאמור בתוספת לחוות הדעת כך שזה ע ומד על סך 89,650 ₪.

לסכום זה יש להוסיף עלות בשיעור 30% בשל כך שהעבודה תבוצע על ידי התובעת, 10% פיקוח הנדסי ו-17% מע"מ. לפיכך, הסכום הכולל עומד על סך של 149,993 ₪.

אשר לדיור החלופי, המומחה קבע כי העבודות צפויות להימשך כ-30 יום וכי בתקופה זו לא ניתן יהיה להתגורר בדירה. התובעת דרשה בכתב התביעה פיצוי בסך של 15,000 ₪ בשל כך שעליה לשהות בבית מלון. בסיכומיה טענה כי בהתחשב בעלות האחסון והובלה הפיצוי הנתבע הינו על הצד הנמוך. הנתבעת בסיכומיה לא התייחסה לעלות נטענת זו. בחקירה הנגדית התברר כי התובעת לא מתגוררת בדירה אלא בדירה שכורה. לאור כל זאת אני מוצא לפסוק לה פיצוי נמוך יותר בסך של 10,000 ₪.

כאן המקום לציין את התנהלותה ה בלתי ראויה של הנתבעת. למרות אחריותה כלפי התובעת בהתאם לחוק המכר ולמרות שכאמור התובעת פנתה אליה בבקשה לביצוע התיקונים הנדרשים, הנתבעת דחתה את פניותיה. זאת, לאחר ש אחזה בטענה כי אין מקום לביצוע תיקונים לאור העבודות שבוצעו על ידי הרוכשים. חרף קביעותיו של מומחה בית המשפט ועל אף שבדיון ההוכחות התברר כי אין בסיס לטענותיה, המשיכה הנתבעת להחזיק בעמדתה. לתובעת אשר רכשה למעשה דירה חדשה, נגרמה עוגמת נפש רבה שבגינה יש לפצותה. התובעת תבעה סך של 30,000 ₪. לאור התנהלותה של הנתבעת ובהתחשב בנסיבותיה האישיות של התובעת, אשר בחקירתה הנגדית הסבירה כי היא נאלצת לנדוד בין דירות שונות (עמוד 19 שורות 12-14) סכום זה נראה לי סביר ואני מאשרו .

יש לציין כי הנתבעת טענה בסיכומיה לאשם תורם של התובעת שלטענתה הזניחה את הטיפול בדירה. אני דוחה טענה זו הן בשל כך שזו לא הועלתה בכתב ההגנה ולכן מהווה הרחבת חזית והן בשל כך שלא הוכח כי אי ביצוע תיקונים במהלך התקופה שחלפה גרם לנזקים גבוהים יותר.

סוף דבר

התביעה מתקבלת. הנתבעת תשלם לתובעת בגין הליקויים סך של 149,993 ₪ , בגין דיור חלופי סך של 10,000 ₪ ופיצוי בגין עוגמת נפש סך של 30,000 ₪.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט : אגרת בית משפט כפי ששולמה , שכר טרחת מומחה בית המשפט בו נשאה וכן הוצאות ושכר טרחת עורכי דין בסך של 30,000 ₪.

הסכומים כולם ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ד אלול תשפ"א, 01 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שחף עמרני
נתבע: ר.מ. מקנה וקניין יזמות בע"מ
שופט :
עורכי דין: