ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דניאל קלינק נגד המוסד לביטוח לאומי :

02 ספטמבר 2021
לפני: כבוד השופטת אופירה דגן-טוכמכר
נציג ציבור (עובדים) מר איתן סלע
נציג ציבור (מעסיקים) גב' הילנה ערד שטיינבך
המבקש:
דניאל קלינק
ע"י ב"כ: עו"ד א. וולפוביץ'

-
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ד. קוסקאס כהן

החלטה

האם יש להכיר בפגימה בגב ובמרפק (טניס אלבו) של התובע כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה ? בשאלה זו נדרש בית הדין להכריע בהליך דנן.

עיקר התשתית העובדתית היא כדלקמן:
התובע יליד 1969 מכונאי רכב במקצועו. החל מחודש אפריל 2013 התובע עבד במוסך "הילוך שישי".
בשנת 2019 רופא תעסוקתי קבע כי התובע סובל מכאבי גב כרוניים והמליץ לשלבו בעבודה משרדית בלבד.
התובע הגיש לנתבע תביעה להכרה בפגיעות בגבו ובמרפקו (טניס אלבו) כ פגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה.
ביום 8/5/19 נמסרה לתובע הודעה כי תביעתו נדחתה מן הטעם שלא הוכח קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לבין מחלת יו, אשר התפתחו כתחלואה טבעית.

טענות הצדדים:
לטענת התובע, יש לקבל את התשתית העובדתית אשר פורטה בעדותו ובעדות העד מטעמו, אשר לטענתו היו קוהרנטיות והתיישבו זו עם זו ולא נסתרו בכל ראיה ש כן הנתבע לא הציג ראיות מטעמו ולטענת התובע רק הערים קשיים על בירור התביעה.
לטענת התובע עבודתו במוסך היתה ייחודית שכן עיקר עיסוקו היה בפירוק ובתיקון גירים ומנועים ולא בביצוע טיפולים שגרתיים . כלומר, אין מדובר בפעולות מגוונות אלא בפעילות חוזרת ונשנית אשר כללה שימוש תדיר בפטיש פניאומטי לפתיחת מאות ברגים ביום כפי שהיא באה לידי ביטוי בסרטוני וידאו שהתובע צילם והגיש לתיק.
עוד טוען התובע כי הוא נאלץ לבצע את עבודתו בתנוחת כיפוף ממושכת באופן המאמץ את שרירי הגב התחתון באופן סטטי לפרקי זמן ממושכים.
הנתבע טוען כי לא הוצגה כל ראיה לעניין סדר היום של התובע וכן הוא טוען כי עבודתו הייתה מגוונת ולא עמדה במבחנים על פי תורת המיקרוטראומה. הנתבע מפנה לשאלון שמילא המעסיק (הוגש וסומן נ/3) שבו צויין כי התובע לא נדרש להרים משאות כבדים באופן חוזר ונשנה, וכי גם מעדות העד מטעם התובע עולה כי התובע נעזר במנוף לצורך הרמת גיר / מנוע.
הנתבע חוזר על שנקבע בפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בתיק עב"ל 1012/00 אלי שבח נ' המל"ל ותיק עב"ל 52567-06-20 יוסי אוברלנגדר נ' המל"ל בשניהם נדחתה תביעה של מכונאי רכב להכרה בפגיעת גב כפגיעה בעבודה.
אשר לפגיעה במרפק הנתבע טוען כי מעדותו של התובע עולה כי עשה שימוש בשתי הידיים, ולא רק בידו הדומיננטית (ימין).

הכרעה

המסגרת הנורמטיבית
בעיות אורתופדיות ופגימות במפרקי הגוף הן תופעה שכיחה ביותר, המאפיינת את כלל האוכלוסייה מעל גיל מסוים. פגימות מסוג זה אינן מיוחדות למי שמבצע עבודה פיסית מסוג כזה או אחר שכן הן עשויות לנבוע מגורמים שונים ומגוונים, לפעמים הם תוצאה של אירוע תאונתי נקודתי או מצטבר (מנגנון מיקרוטראומה), ולפעמים הם תוצאה טבעית ובלתי נמנעת של הזדקנות וחולשת הגוף.
בית הדין הארצי לעבודה קבע בשורה ארוכה של פסקי דין את הכללים להכרה בפגימה כתאונת עבודה לפי תורת המיקרוטראומה. בעב"ל 317/97 המל"ל נ' יניב פד"ע לה 532, 533 נקבע כדלקמן:
"תנאי להכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה הוא קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה לנזק אצל המבוטח".
בעב"ל 1012/00 אלי שבח – המל"ל (פסק הדין מיום 28/7/02 פורסם בנבו) נקבע:
"יסודותיה של הפגיעה הזעירה המרכיבה את המיקרוטראומה.. בדומה ליסודותיה של התאונה בעבודה הינם שניים, דהיינו האירוע – האירוע החיצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה והנזק הבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל תנועה כזו. לאור האמור יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה"
כפי שנקבע בעב"ל 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי – אסתר נוח [פורסם בנבו] (22.12.2014) על המבוטח להוכיח קיומם של אירועים חוזרים ונשנים, משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה. רק מקום שבית הדין מתרשם כי ניתן לבודד תנועה קונקרטית, חוזרת ונשנית, יש מקום למינוי מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין תנאי העבודה לבין הפגימה.
עוד הודגש בפסיקה כי אין בכוחה של עבודה פיזית וקשה להפוך למיקרוטראומה, שכן "השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים', לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים"[דב"ע (ארצי) מו/64 - 0 אבשלום מיכאלי - המוסד לביטוח לאומי, (לא פורסם), כפי שצוטט בדב"ע (ארצי) מח/77 - 0 אליעזר מזרחי - המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] פד"ע יט 538 (1988)].
הדברים מקבלים משנה תוקף מקום שמדובר במחלת גב אשר נמנית על המחלות שגורמים רבים מובילים להתפתחותן (multiple causal diseases).
בעבר נתגלעו בפסיקה חילוקי דעות ביחס לשאלה, האם ניתן ליישם את תורת המיקרוטראומה במקרה של מחלת גב. במשך שנים רבות נקבע, כי אין ליישם את תורת המיקרוטראומה על מחלות גב, ואולם הלכה זו השתנתה במהלך השנים, לאחר שבית הדין הכיר בקיומו של קשר סיבתי בין העיסוק רב השנים במקצועות, לבין שכיחות הופעתם של כאבי גב (עב"ל 338/96 המוסד לביטוח לאומי – עובדיה פד"ע לו 213). ואולם נדמה מהפסיקה כי בכל הנוגע להכרה בכאב גב כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה יש לנקוט במשנה זהירות, ולעמוד באופן דווקני על קיום התנאים שנקבעו לשם כך בפסיקה.

מן הכלל אל הפרט
מעדותו של התובע ושל העד מטעמו בבית הדין עולה כי עבודתו כמכונאי רכב במוסך התמקדה בפירוק והרכבה של גירים ומנועים (כ 80% מהזמן) ורק בשארית הזמן הוא עשה עבודה אחרת, כגון טיפולים שוטפים לכלי רכב. כך העיד העד מטעם התובע מר דימיטרי מינגליוב (עמ' 6-6 לפרוטוקול):

ש. כמה פירוק של גירים ומנועים ביום או בשבוע ?
ת. האמת לא ספרתי . אבל אחד שניים , תלוי .... אחד שניים ביום וביתר הזמן היה מתקן את הגיר שפירק או המנוע . אם זה היה שעות נוספות היה גם נשאר ש.נ. .
ש. כמה זמן לוקח לפרק גיר ולהרכיב גיר ?
ת. רק לפרק גיר לוקח 4 שעות . לתקן אותו זה תלוי בחלקים שצריך להחליף בגיר , בין עוד שעתיים לתקן , להרכיב זה אותו זמן , כמעט עוד 4 שעות. גיר אחד – 10 שעות . הוא היה עובד על שני ליפטים . לפרק לא לוקח שעתיים.
כמעט 4 שעות לוקח לפרק גיר אחד.
ש. במה זה היה כרוך לפרק גיר ?
ת. פטיש אויר , בוקסות , ופשוט לפרק . מפרקים מתלה, גלגלים , מפרידים גיר מהמנוע . זה מאות ברגים לפרק גיר אחד. מפרקים עם פטיש אויר , הכל , ובוקסות , את כל הברגים.
ש. אמרת שהתובע גם מפרק מנועים . גם במנועים זה פחות או יותר אותו זמן ?
ת. זה כמעט אותו זמן .
ש. כמה פעמים בשבוע הוא היה מרכיב ומפרק מנועים ?
ת. אני לא ספרתי גירים ומנועים שהוא עשה. אך היה תמיד עושה את זה . אני הייתי מסתכל שהוא היה עושה את הגיר ומנוע .
ש. עם איזה כלים מתקנים את הגיר ?
ת. פטיש אויר פנאומטי .
ש. יושבים או עומדים ?
ת. מתקנים את זה גם בגובה ומתכופפים לגיר .
ש. זה על ליפט
ת. היתה שאלה על תיקון גיר . הוא מתקן בעמידה ליד שולחן .
ש. ואתה אמרת שהוא משתמש בפטיש פנאומטי
ת. כן. ש. יש שוני בין סוגי הרכבים לפירוק שלהם, לגירים ,
ת. זה אותו סוג של עבודה , פשוט לעשות את העבודה .
ש. וכשמפרקים גיר או מנוע , יש מנוף
ת. כן. אם זה בנפרד , צריך לקשור כדי להרים במנוף.
ש. הוא עומד על הליפט
ת. כן, יש ג'ק מיוחד שמוציאים אותו מתחת לאוטו כשהאוטו על הליפט .
גיר שוקל בין 40-45 קילו .

גם התובע העיד בפנינו באופן דומה, ואף הציג רשימה של כל הגירים בהם טיפל אותה ערך בזמן אמת (לצרכי בקרה למקרה של טענות על תקלה), וממנה עולה כי טיפל בכ- 12 גירים / מנועים בחודש וביתרת הזמן ביצע משימות אחרות מעדות שני העדים עולה כי פעולת הפירוק וההרכבה של הגיר כשלעצמה אורכת מספר שעות.
יש לציין כי בשאלון שמילא התובע (ראה נ/2) התובע תאר עבודה מגוונת יותר, דהיינו לא תאר עבודה על רכב אחד לצורך פירוק והרכבה של גיר אלא טען שעבד על 5-6 רכבים ביום. כך בתאור העבודה רשם התובע:
"אני מגיע לעבודה ומתחיל לפתוח ולסגור ברגים ואומים בגלגלים בעזרת פטיש אויר (מכשיר הברגה פניאומאטי מופעל ע"י לחץ אויר גבוה). בכל יום מטפל לפחות ב - 5-6 רכבים".
יאמר מיד כי הנתבע הגיש לת יק שאלון שמילא המעסיק (ר' מוצג נ/2) ממנו עולה כי לגישת המעסיק התובע ביצוע עבודה מגוונת של מכונאי רכב, ביצע טיפולים שוטפים מצמדים בלמים עבודה על ליפט מתחת לרכב ומעליו (ר' מוצג נ/3). המעסיק אף ציין (בדומה לעדות העד מטעם התובע כי עבודות הרמה נעשו באמצעות מנופים וכלים פניאומטיים).
בנסיבות העניין אין בידינו לקבוע כי כל עבודתו של התובע ה ייתה בפירוק גירים על אף שיש להניח כי עסק במשימה זו בחלק ניכר מהזמן. כך או כך, מכל העדויות שבפנינו עולה כי עיקר שעות העבודה של התובע לא היו על שולחן העבודה אלא באזור הרכב מעליו ומתחתיו , באשר בעת עבודת מכונאות שגרתית כמו גם בעת תיקון גיר, עיקר העבודה במוסך היא בפירוק ובהרכבה, פעילות אשר דורשת פתיחה / סגירה של מאות ברגים ואומים מסוגים שונים תוך הטיות של הגוף בהתאם לצורך בזויות שונות ומגוונות לשם פירוק גלגלים מתלים וכיו"ב (יצויין כי מעדותו של התובע עולה כי בעת שהמתין לחלפים שהוזמנו לתיקון הגיר, או בעת שלא היה גיר/מנוע לפירוק הוא עסק בעבודה שגרתית במוסך).
לנוכח כל האמור לעיל אנו סבורים כי הוכחה תשתית עובדתית המצדיקה מינוי מומחה לבחינת הקשר הסיבתי שבין תנאי העבודה לבין תסמונת מרפק טניס שאובחנה אצל התובע, ואולם אנו סבורים כי בכל הנוגע לתנועות הגב, הרי שהעבודה הי יתה מגוונת ואין בה כדי להצדיק מינוי מומחה.
החלטה בדבר מינוי מומחה תינתן בנפרד.

ניתנה היום, כ"ה אלול תשפ"א, (02 ספטמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מר איתן סלע
נציג עובדים

אופירה דגן-טוכמכר, שופטת – אב"ד

גב' הילנה ערד שטיינבך
נציג מע סיקים


מעורבים
תובע: דניאל קלינק
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: