ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יואב פרוכטמן נגד שולחת ההודעה :

לפני כבוד השופט נצר סמארה

תובעים

  1. יואב פרוכטמן
  2. טל דגן

ע"י עוה"ד מירב ברוך

נגד

נתבעת
שולחת ההודעה

צד ג'

הפניקס חברה לביטוח בע"מ
ע"י ורד סולמי הירשפלד

נגד

הרצל סרוסי קבלנות ופיקוח בניין בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד שלמה ברמץ

פסק דין

לפניי תביעת ביטוח שהגישו חלק מן המבוטחים כנגד מבטחת בביטוח עבודות קבלניות בגין נזקי שריפה שנגרמו לביתם במהלך העבודות.

א. העובדות הצריכות לעניין ועיקר טענות הצדדים

התובעים הם בני זוג, בעלים של בית פרטי ברעננה. לצורך ביצוע עבודות שיפוצים והוספת קומה לביתם התקשרו התובעים עם קבלן בנייה וביצוע עבודות שיפוצים, "הרצל סרוסי קבלנות ופיקוח בניין בע"מ" (להלן: "צד ג' הקבלן").

לטענת התובעים, הם רכשו ביטוח מתאים לעבודות קבלניות מול סוכנת ביטוח, והביטוח נעשה אצל הנתבעת.

ביום 13.11.2017 כאשר עבודות הקמת הקומה השנייה טרם הסתיימו פרצה דליקה בקומה השנייה. התובעת הצליחה לכבות שריפה אך נגרמו נזקים בגין השריפה. התובעת הודיעה על השריפה לצד ג' וזה הודיע לנתבעת.

הנתבעת הפעילה מומחים חוקר שריפות ושמאים. חוקר השריפות קבע שסביר כי הדליקה נגרמה מחפץ בוער כדוגמת סיגריה בלתי כבויה שמצאה את מקומה בין אריזות הקרטון.

ביום 23.11.2017 הגיש צד ג' לנתבעת חוות דעת מומחה מטעמו הקובעת כי הנזק שנגרם לבית התובעים מהשריפה עומד על סך 346,742 ₪ וכי משך זמן הטיפול הוא חודשיים ובפרק זמן זה התובעים וילדיהם יצטרכו לשהות מחוץ לביתם בעלות של 20,000 ₪ לחודש. לכן, לטענת התובעים, הקבלן העמיד את תביעתו לביטוח בסך של 386,742 ₪. עוד טוענים התובעים, כי ביום 05.12.2017 ביקשה הנתבעת, באמצעות סוכנת הביטוח, כי התובעים יחתמו על תצהיר, לפיו אין להם ביטוח נוסף. התובעים העבירו את התצהיר לסוכנת הביטוח.

לטענת התובעים, על אף שהם מבוטחים בפוליסת עבודות קבלניות, כאמור לעיל, ועל אף שמדובר בביתם שניזוק בשריפה, הנתבעת לא שילמה להם את תגמולי הביטוח, אלא שילמה לצד ג'. התובעים טוענים כי הנתבעת שילמה את תגמולי הביטוח לצד ג', שהוגדר לטענתה כמבוטח ראשי, בעוד שהתובעים טוענים כי במפרט הפוליסה מוגדרים התובעים וצד ג' כמבוטחים ביחד ואף אחד מן המבוטחים לא הוגדר כמבוטח ראשי. כמו כן, טוענים התובעים כי הקבלן לא תיקן את נזקי השריפה בהתאם למפרט העבודות שקבעה הנתבעת, אלא ביצעה תיקונים מינוריים בלבד.

עוד טוענים התובעים כי נזקי השריפה גבוהים יותר מהסך של 135,962 ₪, סכום אותו שילמה הנתבעת לצד ג', ועומדים על סך 386,742 ₪. התובעים מבקשים לחייב את הנתבעת בסך של 346,742 ₪ בהתאם לחוות דעת מומחה הקבלן, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ובתוספת מדור חלופי בסך 40,000 ₪ (עלות של 20,000 ₪ לחודש עבור חודשיים כפי חוות דעתו של המומחה מטעם צד ג'), ובסך כולל של 386,742 ₪.
לחילופין, מבקשים התובעים לחייב את הנתבעת בשיעור הנזק שהוערך על ידי שמאי הנתבעת בסך 182,580 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ובתוספת מדור חלופי בסך כולל של 40,000 ₪.

לחילופי חילופין, מבקשים התובעים לחייב את הנתבעת בהוצאות שהוצאו על ידי התובעים בפועל בסך של 23,834 ₪ בתוספת סכום המע"מ על סכום הנזק שקבע השמאי מטעם הנתבעת (156,052 ₪) בסך 26,528 ₪ (סכום המע"מ אותו קיזזה הנתבעת מאחר שלטענתה צד ג' הקבלן המתקן את נזקי השריפה זכאי להתקזז במע"מ לכן לא זכאי לתוספת מע"מ), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית בסך של 27,490 ₪. סך הכל, סכום של 51,324 ₪ ובתוספת מדור חלופי בסך של 40,000 ₪.

מנגד, טוענת הנתבעת כי היא שילמה את תגמולי הביטוח לצד ג' הקבלן שהינו המבוטח הראשי בפוליסה לביטוח עבודות קבלניות. לטענת הנתבעת, תביעתם של התובעים צריכה להיות מופנית כלפי צד ג' הקבלן ולא כלפי הנתבעת. עוד טוענת הנתבעת כי מתנהלת תביעה בין צד ג' הקבלן לתובעים בבית משפט השלום בראשון לציון (להלן: "ההליך הנוסף") ואם הנתבעת תחויב במסגרת ההליך שבכותרת לשלם לתובעים ואילו צד ג' הקבלן יחויב במסגרת ההליך הנוסף, הרי שהתובעים יקבלו כפל פיצוי.

כמו כן, טוענת הנתבעת כי התובעים יכולים היו להביע הסתייגות בקשר עם תנאי הפוליסה אך לא פעלו כן אלא רק בדיעבד, לאחר שהנתבעת שילמה תגמולי ביטוח לצד ג', יוצאים התובעים נגד רישומו של צד ג' כ'מבוטח ראשי'.

בנוסף, טוענת הנתבעת כי לתובעים אשם תורם בשיעור ניכר לאור התנהלותם הקלוקלת או חוסר תום לבם שהביאו אותם לנזקים הנטענים והמוכחשים.

אשר לראש הנזק "דיור חלופי" טוענת הנתבעת כי לא נדרש דיור חלופי עבור התובעים מאחר שקומת הקרקע של בית התובעים לא ניזוק לכן הם אינם זקוקים למעבר לדיור חלופי. לטענת הנתבעת, מדובר בניסיון לנפח את סכום התביעה.

בד בבד עם הגשת כתב ההגנה שלחה הנתבעת הודעת צד שלישי כנגד הקבלן. לטענת שולחת ההודעה היא כבר שילמה לצד ג' הקבלן את תגמולי הביטוח בגין הנזקים שנגרמו לתובעים בגין אירוע השריפה. עוד טוענת שולחת ההודעה כי צד ג' פעל בחוסר תום לב כאשר קיבל לידיו תגמולי ביטוח בגין הנזקים שנגרמו לתובעים כאשר לא היה בכוונתו לשקם בפועל את הנזקים או לא היה בכוונתו להעביר את תגמולי הביטוח לתובעים ובכך התעשר שלא כדין על חשבון הנתבעת והתובעים. ככל שלא שוקמו הנזקים על ידי צד ג', טוענת שולחת ההודעה כי אז על צד ג' להשיב לה את הסכום ששולם לו ולחילופין להעבירו ישירות לתובעים. אשר ליתר ראשי הנזק הכלולים בכתב התביעה והמוכחשים טוענת הנתבעת כי ככל ונגרמו, הרי שהם נגרמו בגין מעשיו או מחדליו של צד ג' הקבלן.

מנגד, טוען צד ג' כי הוא קיבל לידיו את תגמולי הביטוח בהתאם לפוליסה והיות והפוליסה הופקה לטובתו כמבוטח הראשי.

לטענת צד ג' הוא סיים לבצע את כל עבודות שיקום השריפה ולשביעות רצון שולחת ההודעה כי העבודה אכן בוצעה, אחרת לא היה מקבל תגמולי ביטוח מהנתבעת שולחת ההודעה.

צד ג' מתנגד לכל השבה של סכום ששולם לו, אף לא בחלקו, מאחר שעבודת השיקום בוצעה במלואה.

הצדדים הגישו את תיקי מוצגיהם הכוללים, בין היתר, את מסמכים הפוליסה השונים, לרבות הצעת ביטוח חוות דעת המומחים, חוקרי השריפות, מהנדסים והשמאים, הודעות תשלום, חשבוניות תשלום והתכתבות בין הצדדים ומי מטעמם.

התקיימה לפני ישיבת הוכחות ביום 12.04.2021 במסגרתה העידו ונחקרו מטעם התובעים על פי הסדר הבא: התובע, שמאי מטעם הנתבעת מר רם מלאכי, נציג סוכנות הביטוח מטעם הנתבעת, מר לינוי עסיס, מיישב תביעות מטעם הנתבעת, עו"ד עדי עשת, המומחה המהנדס מטעם הנתבעת, מר רון אבני נחמן.

בתום חקירת העדים והמומחים הוחלט כי הצדדים יגישו את סיכומי טענותיהם בכתב. האחרון שבסיכומים (סיכומי תשובה מטעם התובעים) הוגש ביום 02.07.2021. משסיכומי הצדדים הוגשו כולם, כל שנותר הוא לדון ולהכריע בתובענה על יסוד כל החומר המונח לפניי.

ב. דיון והכרעה

ב.1. הסוגיות שבמחלוקת

השאלה המרכזית העומדת בבסיס המחלוקת היא השאלה למי מהמבוטחים בפוליסה היה על הנתבעת לשלם את תגמולי הביטוח בגין נזקי השריפה – האם לתובעים או שמא לצד ג' הקבלן.

ככל שייקבע כי הנתבעת שילמה לצד ג' הקבלן שלא כדין או שלא בהתאם לתנאי הפוליסה אזי יהיה צורך לבחון אם על צד ג' להעביר את תגמולי הביטוח לתובעים (או באמצעות הנתבעת) ואת היקפם והאם יש להוסיף על תגמולי הביטוח סכומים נוספים כפי טענת התובעים.

סוגיות שנויות במחלוקת אלו הוסכם עליהן על ידי ב"כ הצדדים בקדם המשפט מיום 03.12.2020 (עמ' 5 ו-6 לפרוטוקול).

כמו כן, ככל שייקבע כי הנתבעת שילמה לצד ג' הקבלן כדין או בהתאם לתנאי הפוליסה, אז עדיין יהיה צורך לבחון אם צד ג' הקבלן תיקן את הנזקים שנגרמו מהשריפה. אם צד ג' תיקן בחסר אזי יהיה על הנתבעת לשלם לתובעים את גובה החסר.

ככל שתחויב הנתבעת בתשלום תגמולי ביטוח אז יהיה צורך לבחון אם הנתבעת זכאית להשבה של תגמולי הביטוח מצד ג' הקבלן.

ב.2. האם בדין שילמה הנתבעת לצד ג' הקבלן את תגמולי הביטוח

ב.1.2. כללי

בגין ביצוע עבודות בקומה השנייה בבית התובעים רכשו האחרונים פוליסת ביטוח עבודות קבלניות אצל הנתבעת אשר מכסה, בין היתר, נזקי שריפה. שמם של התובעים נקוב באופן מפורש תחת כותרת "שם המבוטח" שבפוליסה, ולצדם רשומים שמות מבוטחים נוספים והם שמו של צד ג' הקבלן, קבלני משנה ועובדיהם. יובהר כי בין שמות המבוטחים המנויים מפריד צירוף המילים "ו/או".

לטענת התובעים, הפוליסה הוצאה לבקשתם וביוזמתם ולשם כך מפנים להתכתבות בין התובע לנציגי סוכנות הביטוח (מוצגים ת/5 – ת/10), כאשר אין חולק כי התובעים שילמו מחצית מהפרמיה ישירות לנתבעת (מוצג ת/17) (עמ' 12, שורות 25-18, שורות 32-31 לפרוטוקול), כאשר את המחצית השנייה שילם צד ג' הקבלן.

איני מקבל טענה זו של התובעים כי הם אלו שיזמו את רכישת הפוליסה.

הנתבעת טענה כי צד ג' הקבלן הוא שיזם את רכישת הפוליסה מול סוכנות הביטוח והדבר אושר על ידי סוכן הביטוח, מר לינוי עסיס, שאת הפרטים של התובעים הוא קיבל מצד ג' הקבלן (עמ' 29, שורות 12-5 לפרוטוקול).

בעקבות השריפה שפרצה בקומה השנייה של בית התובעים שלחה הנתבעת לבית התובעים את שמאי רם מלאכי, חוקר השריפות שחר דדון והמהנדס רון אבני נחמן. חוקר השריפות הגיע למסקנה כי השריפה נגרמה בשל בדל סיגריה בוערת שהושלכה על ידי עובדי צד ג' (מוצגים נ/ו' ו-ת/1). המהנדס נחמן ערך מפרט עבודות הנדרשות לתיקון נזקי השריפה וקבע כי הנזק שנגרם לבית התובעים הוא 175,851 ₪ כולל מע"מ (מוצגים נ/ה' ו-ת/3 ועמ' 37, שורות 3-1 לפרוטוקול). אלא שהשמאי מלאכי אשר התבסס על חוות דעתו של המהנדס נחמן קבע כי הנזק שנגרם לבית התובעים הוא גבוה במעט ועומד על סך 182,580 ₪ (מוצגים נ/ד' ו-ת/4) ובנוסף העריך כי משך הזמן לביצוע עבודות השיקום ייערך עד חודשיים (עמ' 25, שורות 19-18 לפרוטוקול) כאשר במשך זמן זה לא יוכלו התובעים לשהות בביתם ויצטרכו לשכור דיור חלופי לאותו פרק זמן בעלות של 10,000 ₪ לחודש.

אלא שהתובעים מלינים על כך שהנתבעת שילמה את תגמולי הביטוח, בסך של 156,052 ₪ לצד ג' הקבלן, הגם שהנזק נגרם לתובעים, והגם שעבודות השיקום שקבע המהנדס נחמן והשמאי מלאכי מטעם הנתבעת בחוות דעתם, העבודות לא בוצעו במלואן על ידי צד ג' הקבלן, למעט תיקונים ספורים בסכום כולל של 29,647 ₪ כולל מע"מ, כמפורט בשלוש החשבוניות במוצג ת/90 עמודים 482, 488 ו-492).

בעניין זה, יש לציין כי צד ג' הקבלן העביר לנתבעת חשבוניות נוספות בגין תיקון נזקי השריפה אלא שמעיון בהן עולה כי מדובר בחשבוניות שהוצאו במועדים הקודמים בשבועות ובחודשים לאירוע השריפה ולכן, לטענת התובעים, אינן יכולות להיות קשורות לתיקון נזקי השריפה.

אולם, אני מקבל את הסברו של השמאי מלאכי מטעם הנתבעת בחקירתו לפיו אמנם החשבוניות הקודמות למועד השריפה אינן קשורות לשריפה אך מצביעות על העלות שהוציא צד ג' הקבלן על מושא החשבוניות. דהיינו, החשבוניות משקפות את המחיר האמיתי של הרכוש שנפגע בעת שהוא נרכש (עמ' 24, שורות 27-19 לפרוטוקול). לא מן הנמנע, כי חלק מהחשבוניות אשר מועדן הוא עובר למועד השריפה הצריכו עבודות הכנה וחומרי בנייה מצד צד ג' הקבלן על מנת להתקין את המוצר שהוזמן על ידי צד ג' הקבלן (מושא חשבוניות).

איני מקבל את טענת הנתבעת, לפיה התובעים כשלו בהבאת ראיותיהם ולמעשה לפנינו מצב של עדות יחידה של בעל דין, כמשמעותה בסעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971. בראש ובראשונה, עדותו של התובע אינה עומדת לבדה היא זוכה לסיוע הן מאסמכתאות והן מאי מתן עדות מצדו של צד ג' הקבלן. שנית, התובע הוא הגורם שהתנהל מול יתר הצדדים בתיק לרבות המומחים מטעם הנתבעת, ולתובעת, בת זוגו של התובע, היה חלק קטן בכל "הסיפור" (עמ' 16, שורות 23-21 לפרוטוקול), והוא הסתכם בכיבוי השריפה והדיווח לצד ג' הקבלן אודות השריפה. לא מעבר לכך.

עתה, אדרש לשאלה אם תשלום תגמולי ביטוח לצד ג' הקבלן על ידי הנתבעת נעשה בהתאם לפוליסה או שמא היה עליה לשלם לתובעים.

ב.2.2. 'מבוטח ראשי' בפוליסה

לטענת הנתבעת, היא שילמה את תגמולי הביטוח לצד ג' הקבלן כדין ובהתאם לסעיף 18 לתנאים הכלליים בפוליסה, מאחר שהוא ה'מבוטח הראשי' בפוליסה, כפי העולה מרשימת הפוליסה (מוצג נ/א').

התובעים דוחים טענה זו וטוענים כי אין בפוליסה כל הגדרה של 'מבוטח ראשי' והפוליסה לא מגדירה אף אחד מן המבוטחים כ'מבוטח ראשי'. התובעים טוענים, כי סעיף 18 לתנאים הכלליים של הפוליסה קובע כי רק אם נקבע בפוליסה 'מבוטח ראשי' אז ישולמו לו תגמולי הביטוח בגין אירוע הביטוחי בעבור כלל המבוטחים בחזקת נציג המבוטחים. מכאן, מבקשים התובעים לטעון כי רק אם המבוטח הראשי הוגדר בפוליסה ולא במסמך אחר הרי שהוא ייחשב כמבוטח ראשי.

מעיון ברשימת הפוליסה (מוצג נ/א') עולה שתחת כותרת "שם המבוטח" מנויים השמות הבאים: "הרצל סרוסי קבלנות ופיקוח בניין בע"מ ו/או קבלני המשנה ועובדיהם ו/או פרוכטמן יואב ו/או דגן טל (היזמים)". זאת, מבלי לציין מיהו 'המבוטח הראשי'. אולם, באותו מסמך, רשימת הפוליסה, נכתב בבירור בפתיח של המסמך תחת שם המבוטח שם של מבוטח אחד בלבד הוא שמו של צד ג' הקבלן, ורק בהמשך הרשימה צוינו שמות מבוטחים נוספים. מה שמעיד על בכורה או עיקריות של צד ג' הקבלן המבוטח על פני יתר המבוטחים.

לכן, איני מקבל את הטענה של התובעים, לפיה אף אחד מן המבוטחים לא הוגדר כ'מבוטח ראשי'.

התובעים צירפו לתיק המוצגים שלהם דוגמאות של פוליסות דומות של ביטוח עבודות קבלניות (מוצגים ת/134 – ת/165), לרבות פוליסות שהנתבעת הוציאה (מוצגים ת/143, ת/149 ו-ת/150), ששם מנויים מספר מבוטחים ואחד מהם מוגדר באופן מפורש תחת הביטוי 'מבוטח ראשי'.

ראשית, אני דוחה את טענת הנתבעת, לפיה אין לקבל את הפוליסות של חברות ביטוח שונות שם מופיע באופן מפורש צמד המילים 'מבוטח ראשי', בשונה מהפוליסה שלפנינו. דרישתה של הנתבעת כי פוליסות אלו יוצגו בידי חתמי אותן חברות ביטוח אינה ריאלית הן מאחר שמדובר במספר רב של חתמים שהיו צריכים לתת עדות כאשר נראה כי מדובר בפוליסות אותנטיות, והן מאחר שמבין הפוליסות שצירפו התובעים צורפו גם פוליסות של הנתבעת ולגביהן היא יכולה הייתה לבדוק את אותנטיות הפוליסות ומשלא הגישה כל הודעה בעניין חזקה כי מדובר בפוליסות אותנטיות.

שנית, מהדוגמאות של הפוליסות הדומות שצירפו התובעים ניתן לראות כי המבוטח שהוגדר כמבוטח ראשי הוא גם זה שמופיע בפתיח רשימת הפוליסה. מקום שצד ג' הקבלן מופיע הוא לבדו בפתיח רשימת הפוליסה, אני סבור כי הוא זה שהוגדר 'מבוטח ראשי' אף אם לא באופן מפורש אז במשתמע.

הגם שמסמך הצעת הביטוח עליה מסתמכת הנתבעת כעוגן לכך שצד ג' הקבלן הוגדר כ'מבוטח ראשי', אינו עונה להגדרה זו משום שעל פי סעיף 18 לתנאים הכלליים של הפוליסה הגדרת 'מבוטח ראשי' צריכה להיות בפוליסה ולא במסמך אחר, הרי שיש במסמך הצעת הביטוח כדי ללמוד על אומד דעתם של הצדדים.

אני ער לטענת התובעים כי מסמך הצעת הביטוח לא הועבר להם מעולם, לא על ידי צד ג' הקבלן, לא על ידי הנתבעת ולא על ידי סוכנות הביטוח, לא לפני ההתקשרות בחוזה ולא לאחריה והם ממילא לא חתומים עליו. ברם, איני יכול לקבל טענה זו של התובעים מאחר שבהסכם הקבלנות שנכרת בין התובעים לצד ג' הקבלן נקבע בסעיף 3.1 שבו כי הצדדים יערכו ביטוח עבודות קבלניות אשר יהיה על שם צד ג' הקבלן, בהתאם להצעת הביטוח מאת אירית אהרוני סוכנות לביטוח (2009) בע"מ. כלומר אף אם התובעים לא חתומים על מסמך הצעת הביטוח ואף אם הם לא קיבלו אותו לידיהם, הרי שעל פי סעיף 3.1 להסכם הקבלנות חזקה כי הם ידעו אודותיו והביעו הסכמתם לכך שצד ג' הקבלן יירשם כמבוטח ראשי.

על פי סעיף 18 לתנאים הכלליים שבפוליסה תגמולי ביטוח ישולמו ל'מבוטח ראשי' אשר ינהל משא ומתן עם המבטחת בשם כל המבוטחים.

התובעים הסמיכו את צד ג' הקבלן לפעול מול הנתבעת כפי שאישר ב"כ התובעים בקדם המשפט (עמ' 3, שורות 3-2 לפרוטוקול), כפי העולה ממוצג ת/18 שם ביקשו התובעים מרעיית הקבלן סרוסי שתאשר כי הוא מטפל בעניין מול הנתבעת, כפי שעולה ממוצג ת/19 שם עולה מעורבותם של התובעים בחשבוניות שיש להעביר לצד ג' הקבלן שיעביר לנתבעת, וכפי שהעיד סוכן הביטוח שהעיד מטעם התובעים, כי את תביעת הביטוח מול הנתבעת ניהל צד ג' הקבלן (עמ' 30, שורות 11-10 לפרוטוקול).

ככל שלאחר מכן התגלה לתובעים כי עבודות השיקום בגין השריפה לא היו לשביעות רצונם או לא בהיקף שעולה בחוות דעת המהנדס נחמן והשמאי מלאכי, אזי הטענה של התובעים היא מול צד ג' הקבלן ולא מול הנתבעת.

הסמכת צד ג' הקבלן מלמדת כי התובעים פעלו לפי התנאים הכללים בפוליסה וראו בצד ג' הקבלן כנציג כל המבוטחים ומי שיפעל מול הנתבעת ולמעשה כ'מבוטח ראשי'.

טענת התובעים כי הנתבעת הסתירה מהם את כוונתה לשלם לצד ג' הקבלן את תגמולי הביטוח לא נכונה וחסרת תום לב, מאחר שאם התובעים הסמיכו את צד ג' הקבלן לפעול מול הנתבעת לרבות הגשת תביעה לתגמולי ביטוח בגין האירוע הביטוחי בדמות נזקי שריפה, הרי שהיה על התובעים לדעת כי הנתבעת צפויה לשלם לצד ג' הקבלן את תגמולי הביטוח. מקום שהנתבעת כמבטחת שילמה בסופו של דבר בגין האירוע הביטוחי, בהתעלם משאלת זהות המבוטח בר הפיצוי, הרי שאין לייחס לה כוונה של הסתרה, שהרי לא מצאתי כי לנתבעת אינטרס להעדיף את צד ג' הקבלן על פני התובעים, זולת האינטרס בתשלום תגמולי הביטוח בהתאם לתנאי הפוליסה ולמסמכים השונים הקשורים בפוליסה.

על עובדת היות צד ג' הקבלן מבוטח ראשי ניתן ללמוד גם מהסקר שנערך לפני עריכת הביטוח בו נכח מר הרצל סרוסי לבדו (מוצג נ/ג'). ברור הוא כי אם הרכוש הנסקר היה שייך לתובעים הרי שהם היו מתייצבים בזמן שהסוקר מטעם הנתבעת מעריך את סיכוני הפרויקט.

לפיכך, אני מקבל את טענת הנתבעת כי עובדת היות צד ג' הקבלן כמבוטח ראשי שיקפה את רצון הצדדים, והיא באה לידי ביטוי בהסכם הקבלנות, במסמך הצעת הביטוח, ברישומו של צד ג' הקבלן לבדו בפתיח רשימת הפוליסה כמבוטח, והן מהתנהלות והתנהגות התובעים עובר להפקת הפוליסה ואף לאחר קרות מקרה הביטוח.

איני מקבל את ניסיון התובעים לראות בהגדרה של אחד המבוטחים בפוליסה כ'מבוטח ראשי' כ"תנאי מגביל" בהתאם לסעיף 3 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 ותקנה 3 לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (צורת הפוליסה ותנאיה), תש"ם-1980, באופן שהייתה על הנתבעת החובה להבליט תנאי מגביל זה. מדובר בטענה מרחיקת לכת. הגדרת מבוטח אחד מבין מספר מבוטחים ביחד בפוליסה כ'מבוטח ראשי' אינה מהווה תנאי מגביל. חזקה כי הגדרת מבוטח ראשי בפוליסה נעשית בהסכמת יתר המבוטחים או מאחר שהמבוטח הראשי הוא שזה משלם על הפוליסה או מאחר שהאינטרס המבוטח הראשוני הוא שלו. אני לא רואה בכך כל עניין המגביל את זכויות יתר המבוטחים. מדובר בטענה בעלמא.

איני מקבל את טענת התובעים כי מאחר שהנזק נגרם לביתם ולפריטים שבו, קרי לנכסים שבבעלותם המבוטחים בפוליסה, הרי שהם אלו שאמורים להיות משופים.

מקום שנגרם הנזק לבית ולרכוש שבבעלות התובעים, הרי שעל הנתבעת המבטחת לפעול לתיקון הנזקים ושיקום הרכוש בין באמצעות אנשי מקצוע שיתקנו בפועל ובין באמצעות שיפוי סכומים שהוציאו המבוטחים כדי לתקן וכדי לשקם את הנזקים. כלומר, עצם היות התובעים בעלי הנכסים והרכוש המבוטחים בפוליסה אינה מזכה אותם באופן אוטומטי בתגמולי ביטוח כספיים, להבדיל משיקום הנכסים שניזוקו. בנסיבות העניין, הנתבעת אכן שילמה לצד ג' הקבלן על מנת שזה יתקן את נזקי השריפה בבית התובעים. ככל שנזקים אלו לא תוקנו או לא תוקנו בהיקף הנדרש הרי שיש להפנות את הטענה כנגד הקבלן מבצע התיקון, קרי צד ג' הקבלן, ולא כלפי הנתבעת.

עוד טוענים התובעים, כי הנתבעת ביקשה מהם אישור על היעדר ביטוח נוסף (מוצגים ת/19 – ת/23) (עמ' 14, שורות 10-9 לפרוטוקול) וכפי שגם מאשר נציג הנתבעת (עמ' 33, שורות 19-15 לפרוטוקול), וזאת במטרה להראות כי אם התכלית באישור כזה הייתה למנוע מצב של כפל ביטוח, הרי שהם אלו שהיו אמורים לקבל את תגמולי הביטוח.

איני מקבל את טענה זו של התובעים, שהרי עדיין ייתכן מצב בו יש מספר מבוטחים בפוליסה והמבטחת תדרוש את האישור על היעדר ביטוח נוסף מהמבוטחים שאינם מוגדרים כ'מבוטח ראשי' כדי בסופו של יום תוכל לקבוע אם יש מקום בכלל לשלם ואת היקף התשלום. השאלה למי מהמבוטחים תשלם הנתבעת מוסדרת על ידי מי שהוגדר כ'מבוטח ראשי'. במילים אחרות, הדרישה להיעדר ביטוח נוסף שהופנתה לתובעים אכן מלמדת על זכאות לקבלת תגמולי ביטוח אך אינה מלמדת על זהות המבוטח שיקבל את תגמולי הביטוח.

ככלל אני מקבל את טענת התובעים כי יש לראות בתובעים ובצד ג' הקבלן כמבוטחים בעלי אינטרסים שונים, הרי שהחבות הביטוחית קמה אמנם בעקבות אותו אירוע (למשל שריפה) אך הזכות של כל מבוטח היא זכות נפרדת לפיצוי, מאחר שהיא מתייחסת לאינטרס אחר, ואין מדובר בחיוב אחד כלפי שני נושים.

אלא שכלל זה תקף רק בכל הקשור לנזקים שנגרמו לתובעים בלבד ולא לצד ג' הקבלן. למשל, ראש הנזק דיור חלופי הוא נזק שנגרם לבעלי הבית ולא לצד ג' הקבלן. לעומת זאת, נזקי שריפה שנגרמו במהלך עבודות הבנייה של צד ג' הקבלן והוא זה שמוגדר כמבוטח ראשי בפוליסה, הרי שהוא זה שיישאר בחיסרון כיס בהוצאות שיוציא לתיקון נזקי השריפה. במילים אחרות, בהיבט של תיקון נזקי השריפה האינטרס המבוטח של התובעים ושל צד ג' הקבלן הוא זהה.

חיזוק לכך ניתן לקבל מהסברם של עדי הנתבעת שאישרו כי תשלום תגמולי הביטוח לצד ג' הקבלן נבע בין היתר מכך שהשריפה פרצה במהלך עבודות הפרויקט בבית התובעים, והנזק נגרם לעבודות הפרויקט, שכן הפוליסה ביטחה את עבודות הפרויקט.

אני מסכים אם הנתבעת כי פוליסת ביטוח עבודות קבלניות מופקת ככלל על שם קבלן העבודות ומכסה נזק שנגרם לפרויקט (עמ' 1 לתנאים הכלליים של הפוליסה במוצג נ/א').

ראו: ע"א 5775/02 נווה גן (א.כ.) בניה פיתוח והשקעות בע"מ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח(2) 307 (05.01.2004).

בעניין זה, העיד גם סוכן הביטוח כעד מטעם התובעים כי מדובר בפוליסה המבטחת עבודות וכל עוד הפרויקט לא נמסר, העבודות הן באחריות צד ג' הקבלן והוספת התובעים כמבוטחים הינה במקרה שבו יש נזק למשל לצד ג' או לעובד שלו שאז התובעים עלולים להיתבע בעצמם (עמ' 30, שורות 27-21 לפרוטוקול). חיזוק לכך, ניתן למצוא גם בעדותו של נציג הנתבעת אשר העיד כי בפוליסה עבודות קבלניות מבוטחות עבודות המבוצעות על ידי הקבלן ולכן התשלום מבוצע לקבלן וללא מע"מ (עמ' 34, שורות 3-1 לפרוטוקול).

איני מקבל את טענת התובעים בסיכומי התשובה מטעמם כי טענה זו של הנתבעת בדבר האינטרס המבוטח בביטוח עבודות קבלניות, היא טענה שהועלתה לראשונה בסיכומי הנתבעת ואין לה זכר בכתב ההגנה ואף לא במכתב הדחייה של הנתבעת. הגם שמכתב ההגנה מטעם הנתבעת אין טענה מפורשת כי הביטוח מכסה נזק לעבודות, הדבר בהחלט עולה באופן ברור מעיון בפוליסה עצמה שצורפה לכתב ההגנה. אשר לאי העלאת הטענה במכתב הדחייה, הרי שלא ברור לאיזה מכתב דחייה מתכוונים התובעים. הרי מעולם לא נשלח מכתב דחייה למי מהמבוטחים אלא רק הודעת תשלום לצד ג' הקבלן (מוצג נ/ז') ומענה להודעות דוא"ל מטעם התובעים ובאי כוחם (כפי שמנויים בתיק המוצגים מטעם התובעים).

אני מקבל את טענת הנתבעת כי הנזק נגרם בקומה השנייה בבית התובעים בה בוצעו עבודות, קומה שלא אוכלסה על ידי התובעים או בני משפחתם בעת השריפה ולא היו בה מיטלטלין של התובעים, כפי שאישר השמאי מלאכי (עמ' 25, שורות 17-15 לפרוטוקול). לכן, אין לקבל את טענת התובעים בדבר הנזק שנגרם להם בגין השריפה, להוציא הוצאות שהוציאו לרכישת פריטים שניזוקו בשריפה.

למעלה מזאת, תגמולי הביטוח הועברו לצד ג' הקבלן ביום 15.01.2018 (מוצגים נ/ז' ו-נ/ח') בעוד שהתובעים פנו לנתבעת רק אחד עשר חודשים לאחר מכן (מוצגים ת/36 ו-ת/37) ובדרישה להעברת מסמכים בלבד. התובעים לא פנו לנתבעת סמוך לאחר השריפה בדרישה לקבלת תגמולי ביטוח. יש לציין כי התובע אישר בחקירתו הנגדית כי לא שלח מכתב דרישה לתגמולי ביטוח לנתבעת (עמ' 18, שורות 18-15 לפרוטוקול). אם התובעים היו זכאים לטענתם, לקבל את תגמולי הביטוח, אז נשאלת השאלה מדוע לא הגישו מכתב דרישה לנתבעת בניגוד לסעיפים 5 ו-6 לתנאים הכלליים שבפוליסה (הקיימת בכל הפוליסות בכל חברות הביטוח שצורפו על ידי התובעים) המחייבת את המבוטח להודיע מיד למבטחת על מקרה הביטוח ולהגיש תביעה לתגמולי ביטוח בצירוף חשבוניות.

לפיכך, תשלום תגמולי הביטוח לצד ג' הקבלן בהיותו 'המבוטח הראשי' היה בהתאם לפוליסה.

ב.3.2. גובה הסכום לתשלום

איני מקבל את טענת הנתבעת לעניין אי כיסוי עבור נזק תוצאתי. אמנם, צודקת הנתבעת כי הפוליסה אינה מכסה נזק תוצאתי הנובע מחוסר ביצוע עבודה או אבדן חוזה (מוצג נ/א' ג'קט הפוליסה עמ' 3 תחת "חריגים לפרק א'). עם זאת, התביעה דנן עוסקת בין היתר באי ביצוע מלוא תיקוני נזקי השריפה כאשר נזקי השריפה מכוסים בפוליסה, ולא מדובר בתביעה הנוגעת לעניין אי ביצוע עבודות הבנייה מושא הסכם הקבלנות או לעניין ליקויי בנייה כפי התביעה שכנגד שהגישו התובעים בהליך הנוסף.

איני מקבל את טענת הנתבעת כי אם היא תחויב לשלם לתובעים תגמולי ביטוח הרי שיצא כי הנתבעת שילמה למבוטחים יותר מכפי המגיע מאחר שכבר שילמה לצד ג' הקבלן. מדובר בעניין טכני גרידא מאחר שברור הוא כי ככל שיהיה בסכומים שתשלם הנתבעת לתובעים כפילות לסכומים שכבר שילמה לצד ג' הקבלן, הרי שיהיה על צד ג' הקבלן להשיב לנתבעת סכומים חופפים אלו.

אותה התוצאה חלה גם לעניין התביעה שכנגד שהגישו התובעים בהליך הנוסף כנגד צד ג' הקבלן. ברור הוא כי אם הנתבעת תחויב לשלם לתובעים סכומי כסף על בגין נזקי השריפה, התובעים לא יוכלו להמשיך ולעמוד על תביעתם לקבלת פיצוי מצד ג' הקבלן בגין נזקי השריפה כפי שגם אישר התובע בחקירתו (עמ' 17, שורה 32 ועמ' 19, שורות 25-24 לפרוטוקול).

לטענת התובעים, מהערכת הנזק של השמאי מלאכי מטעם הנתבעת בסך של 182,580 ₪ יש להפחית את גובה דמי ההשתתפות העצמית בסך של 20,100 ₪ וכן סכום שלוש החשבוניות שהציג הצד ג' לנתבעת בסך של 29,647 ₪. כך שהנזק הנומינלי הישיר שנגרם לתובעים הוא 132,833 ₪.

לסכום זה, טוענים התובעים, יש להוסיף על דרך האומדנה עלות ניהול ופיקוח ועלויות ביטוח שהשמאי מלאכי לא כלל בחוות דעתו (עמ' 25, שורות 14-10 לפרוטוקול), פיצוי בגין עגמת נפש בשל חלוף הזמן והפרשי הצמדה וריבית ממועד השריפה ועד למועד התשלום בפועל.

לגבי פיצוי עגמת נפש אכן בית המשפט יוכל לפסוק על פי מיטב שיקול דעתו.

לגבי עלות ניהול ופיקוח ועלויות ביטוח בזמן ביצוע עבודות השיקום, אם יוכח כי אכן מגיע לתובעים תגמולי ביטוח בסכום השווה לעלות תיקון ושיקום נזקי השריפה , הרי שמדובר בראש נזק שעל התובעים להתכבד ולהוכיח אותו באמצעות אסמכתאות על גובה העלויות. בית המשפט לא יכול להעריך ראש נזק שכזה שכן אין בידו כל כלי להערכה שכזו.

אשר לעלויות ביטוח, אם יוכח כי אכן מגיע לתובעים תגמולי ביטוח בסכום השווה לעלות תיקון ושיקום נזקי השריפה, הרי שהתובעים יצטרכו להוכיח באמצעות הצעות מחיר לפוליסת ביטוח מתאימה, לחילופין על הנתבעת, שממילא מציעה ביטוחי עבודות קבלניות מטעמה, להפיק לתובעים פוליסה מתאימה הכוללת כיסויים מפני כל הסיכונים האופייניים המופיעים בפוליסה מושא התובענה, לרבות אש, ועל חשבונה של הנתבעת מבלי שהתובעים יצטרכו לשלם עבור פוליסה כזו.

מקום שהתובעים מודים שחלק מהנזקים תוקנו הרי שהנתבעת טוענת כי התובעים אינם מבצעים הפרדה בין הנזקים שתוקנו לבין הנזקים שלא תוקנו. הפרדה שמתבקשת להיעשות בחוות דעת שמאי.

אני מקבל טענה זו של הנתבעת.

אמנם, התנהלותה של הנתבעת אשר נמנעה מלבדוק אם נזקי השריפה תוקנו על פי חוות דעתם של המומחים שהיא עצמה מינתה (עמ' 26, שורות 21-19 ועמ' 34, שורות 7-6 ועמ' 36, שורות 27-25 לפרוטוקול) ותחת זאת בחרה לשלם לצד ג' הקבלן כמעט "באופן עיוור" את תגמולי הביטוח, היא התנהלות בעיתית ומדאיגה בלשון המעטה. יחד עם זאת, אין לשכוח כי נטל הראיה בתביעה מוטל על שכמם של התובעים בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". החובה בהוכחת הנזק שנגרם לתובעים באי תיקון מלוא נזקי השריפה הוא על התובעים ולא על הנתבעת או על צד ג' הקבלן. לשם כך, היה עליהם להביא חוות דעת שמאית המראה, בין היתר, כי חרף תשלום תגמולי הביטוח בגין השריפה לצד ג' הקבלן, זה לא תיקן את מלוא נזקי השריפה, ואת היקף הנזקים שלא תוקן.

לא ברור מדוע התובעים, אשר הנזקים שנותרו בביתם בשל אי תיקון מלוא נזקי השריפה, נזקים אשר מצויים בביתם שלהם ולהם הגישה המלאה לאותם נזקים, לא טרחו להגיש חוות דעת שמאי הבוחנת את עלות היקף הנזקים בגין השריפה שנותר לתקן. בעניין זה, יצוין כי חרף כתב המינוי שהתובע הפיק למשרד השמאים "כפתורי את דבי" בגין בחינת נזקי השריפה (מוצג ת/34), לא ברור אם כתב המינוי השתכלל לכדי חוות דעת שמאית ואם השתכלל אז מדוע חוות דעת זו מעולם לא הוגשה לבית המשפט בהליך זה.

כאשר נשאל התובע מדוע לא הגיש חוות דעת מטעמו שמפרידה בין נזקי ליקויי הבנייה (מושא התביעה שכנגד בהליך הנוסף) לבין נזקי השריפה (או נכון יותר לומר נזקי השריפה שלא תוקנו על ידי צד ג' הקבלן), השיב התובע כי בתביעה דנן מתבררת אך ורק הטענה שלו כנגד הנתבעת המבטחת בשאלה מדוע שילמה לצד ג' הקבלן את תגמולי הביטוח בגין נזקי השריפה ולא לתובעים (עמ' 17, שורות 7-1 לפרוטוקול).

לעניין גובה התשלום אותו הוא תובע מהנתבעת, העיד התובע כי מקום שהנתבעת, באמצעות מומחיה, קבעה כי נזקי השריפה עומדים על סך של 182,000 ₪, הרי שזה הוא סכום תביעתו בתוספת עלויות פיקוח וביטוח (עמ' 17, שורות 15-10 לפרוטוקול). אלא שבקביעת הנתבעת את גובה תגמולי הביטוח בגין השריפה אין די כדי לקבוע את גובה הפיצוי המגיע לתובעים, אם בכלל, מהסיבה הפשוטה כי התובע מאשר כי חלק קטן מהנזקים כן תוקן על ידי צד ג' הקבלן (עמ' 17, שורות 19-18 לפרוטוקול). במצב זה, בו חלק מן נזקי השריפה תוקן על ידי צד ג' הקבלן, ברור הוא כי התובעים לא היו זכאים לקבל את מלוא תגמולי הביטוח שהנתבעת שילמה לצד ג' הקבלן.

במצב דברים זה, בו חלק מן הנזקים תוקן וחלק אחר לא תוקן, הרי שהיה צורך שהתובעים יצרפו חוות דעת שמאית שתבחן מה מבין הנזקים שהמומחה מטעם הנתבעת קבע כי יש לתקן בעקבות השריפה, תוקן או לא תוקן. כך היה בידי בית המשפט את האמצעי המתאים לבחון את עצם טענת התובעים לעניין אי תיקון מלוא נזקי השריפה ואת היקף הנזקים שלא תוקנו.

צודקת הנתבעת בטענתה כי הגם שלתובעים טענות כנגד אי ביצוע כל עבודות תיקון נזקי השריפה ובכלל זה לאי ביצוע כלל עבודות על פי ההסכם וטענות כנגד ליקויי הבנייה (מוצג נ/יד' עמ' 16,ְ שורות 31-30 לפרוטוקול), התובעים לא הראו אלו נזקים נגרמו מליקויי בנייה ומאי ביצוע עבודות על פי הסכם הקבלנות ואילו נזקים נגרמו מאי תיקון כל נזקי השריפה (עמ' 19, שורות 16-1 לפרוטוקול). ככל שהחוסר טמון בכך שצד ג' הקבלן לא העביר לתובעים את החשבוניות התיקון הרי שהטענה שיש לתובעים צריכה להיות מול צד ג' הקבלן ולא מול הנתבעת.

עוד בעניין זה יובהר כי צד ג' הקבלן, במסגרת הדרישה לגילוי מסמכים, פנה לב"כ התובעים על מנת לאפשר לו או לשמאי מטעמו לבקר בבית התובעים על מנת לבדוק את טענת התובעים בדבר אי תיקון מלוא נזקי השריפה (מוצג ג/ו'). אלא שהתובעים סירבו לדרישה זו. על פי הסברו של התובע "היום נזקי השריפה קבורים בקירות. אין מה לבדוק... הוא לא ביקש אחרי השריפה! הוא מדבר עכשיו בהליכים פה בבית המשפט. 3 שנים אחרי..." (עמ' 21, שורות 12-9 לפרוטוקול).

איני מקבל תשובה מתחמקת זו של התובע. הייתה דרישה עניינית של צד ג' הקבלן להיכנס לבית התובעים על מנת לבדוק את טענתם לעניין אי תיקון מלוא נזקי השריפה וסירוב בלתי ענייני אין לו כל מקום. התובעים לא יכולים מחד שלא להגיש כל חוות דעת שמאית בדבר הנזק שלא תוקן בעקבות השריפה ומאידך גם לחסום את דרכו של בעל דין יריב מלבדוק טענה זו. התובעים אינם יכולים לאחוז את המקל בשני קצותיו.

לא ברור מה הכוונה שנזקי השריפה "קבורים בקירות" כלשונו של התובע בחקירתו הנגדית, כאמור לעיל. אם משמעות הדבר כי הנזקים כבר תוקנו על ידי התובעים, הרי שבוודאי צריכה להיות בידי התובעים אסמכתא לתיקון שהם עשו ואם לא צירפו הרי שהדבר עומד לחובתם, ואם לא תוקנו עד היום אזי לא ברור מדוע לא ניתן לבדוק אותם.

עם כל הכבוד להסברו של התובע, לפיו כל שהתובעים מבקשים להראות בתביעתם הוא כי תגמולי הביטוח שולמו למבוטח הלא נכון, הרי שטענה זו לא הייתה מתעוררת ככל שצד ג' הקבלן היה מתקן את מלוא נזקי השריפה לשביעות רצונם של התובעים. רוצה לומר כי ברור הוא מכל וכל כי רק משום שהתובעים סבורים כי נזקי השריפה לא תוקנו במלואם מעלים התובעים את הטענה, לפיה תגמולי הביטוח היו אמורים להיות משולמים להם ולא לצד ג' הקבלן.

מכאן, שאת הטענות בגין אי תיקון מלוא נזקי השריפה על התובעים להפנות לצד ג' הקבלן ובמסגרת ההליך הנוסף, ואין להם עילה כנגד הנתבעת.

לכל היותר, זכאים התובעים להחזר בגין ההוצאות שהוציא מכיסם לתיקון נזקי השריפה, עבור גופי תאורה, ווילון ומאווררי תקרה, בסך של 22,927 ₪ (מוצגים ת/114 – ת/118 ועמ' 13, שורות 32-31 לפרוטוקול). התובעים צירפו לכך חשבוניות ומהן עולה זיקה ברורה לשריפה.

צד ג' הקבלן או הנתבעת לא סתרו את הזיקה של חשבוניות אלו לשריפה.

כמו כן, צד ג' הקבלן לא פעל לתקן את הנזקים מושא חשבוניות התיקון שהתובעים נשאו בהם.

לכן, יוצא כי ביחס לסכום החשבוניות שהתובעים נשאו בהן (מוצגים ת/114 – ת/118) בגין השריפה, צד ג' הקבלן קיבל תשלום ביתר. ברור כי סכום זה ככל שהנתבעת תחויב בתשלום לתובעים, צד ג' יהיה מחויב בהשבתו לנתבעת.

איני מקבל את טענת הנתבעת כי מסכום זה יש לקזז דמי השתתפות עצמית על סך 20,000 ₪. הנתבעת כבר ביצעה קיזוז של השתתפות עצמית בתשלום תגמולי ביטוח לצד ג' הקבלן. מקום שצד ג' הקבלן והתובעים הם מבוטחים ביחד, הנתבעת לא רשאית לבצע קיזוז נוסף של דמי השתתפות עצמית.

לאור זאת, צד ג' הקבלן ישיב לנתבעת תגמולי ביטוח בהיקף של 22,927 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד קבלת התשלום על ידי צד ג' הקבלן ועד למועד ההשבה בפועל לנתבעת.

אשר לראש הנזק בדבר דיור חלופי בסך של 20,000 ₪ עבור פרק זמן של חודשיים, שהתובעים לא יוכלו להתגורר בביתם בשל תיקון נזקי השריפה, התובעים זנחו ראש נזק זה בסיכומיהם.

בנוסף לכך, מקום שטענת התובעים לחיוב הנתבעת בתשלום תגמולי ביטוח לתובעים משום שמרבית עבודות השיקום לא בוצעה על ידי צד ג' הקבלן לא נדחתה בשל אי הוכחתה, הרי שממילא הטענה לדיור חלופי, שהיא נגזרת מאותן עבודות שיקום, נופלת גם היא.

למעלה מזאת, התובעים לא הוכיחו כי דיור חלופי היה דרוש בנסיבות העניין מקום שהקומה השנייה שהייתה בבנייה ולא הייתה מאוכלסת, היא שנפגעה לבדה מבלי שקומת הקרקע, בה התגוררו בני הבית, נפגעה. לכן, אף אם הייתי מגיע למסקנה כי על הנתבעת לשלם לתובעים תגמולי ביטוח בגין נזקי השריפה, הם לא היו זכאים לפיצוי או שיפוי עבור דיור חלופי, הואיל ואין מניעה כי התובעים ובני משפחתם ימשיכו להתגורר בקומת הקרקע של ביתם בזמן שיקום עבודות השריפה.

למעלה מן המתחייב אומר כי התובעים זנחו את תביעתם לנזקים בסך של 346,742 ₪, כפי שהופיעה בכתב תביעתם.

ב.4.2. ראשי נזק חופפים בשתי תביעות עומדות ותלויות

כפי שכבר ציינתי לעיל, במסגרת ההליך הנוסף שצד ג' הקבלן פתח כנגד התובעים בגין אי תשלום תמורת הפרויקט הגישו התובעים כאן תביעה שכנגד כנגד צד ג' הקבלן. במסגרת התביעה שכנגד בהליך הנוסף נתבעים פיצויים בגין ליקויי בנייה וכן פיצויים בגין אי תיקון נזקי השריפה. התביעה לתשלום פיצויים בגין אי תיקון נזקי השריפה במסגרת התביעה שכנגד קשורה קשר הדוק עם התביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין נזקי השריפה בתביעה שלפנינו. הדבר גם אושר על ידי התובע בחקירתו (עמ' 19, שורות 25-24 לפרוטוקול). ברור הוא כי התובעים לא זכאים לקבל מהנתבעת תגמולי ביטוח בגין נזקי השריפה וגם לקבל מצד ג' הקבלן (במסגרת התביעה שכנגד בהליך הנוסף) פיצויים בגין אי תיקון אותם נזקי שריפה. מדובר בכפל פיצוי פר אקסלנס.

אמנם, התובע העיד בחקירתו כי לא יעמוד על ראש נזק לפיצוי בגין אי תיקון נזקי השריפה שבתביעה שכנגד במסגרת ההליך הנוסף אם יזכה בתביעה דנן. אולם, אני סבור כי הדרך שבה בחרו התובעים לנהל את תביעתם, על ידי הגשת תביעה נפרדת כנגד המבטחת בבית משפט אחר על פני הוספת המבטחת כנתבעת נוספת בתביעה שכנגד בהליך הנוסף, היא לא נכונה, מכבידה ומעמיסה על מערכת בתי המשפט, מערכת שעמוסה ממילא. לכן, אני סבור כי התנהלות זו של התובעים חייבת לגרור אחריה סנקציה כספית הולמת.

ג. סיכום

אשר על כן, התביעה מתקבלת חלקית.

הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים הבאים:

כל סכומי חמש החשבוניות (מוצגים ת/114 – ת/118) (סכום כולל של 22,927 ₪), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד החשבונית ועד למועד התשלום המלא בפועל.
הוצאות משפט, ובכלל זה אגרת בית המשפט ושכ"ט עו"ד, בסך כולל של 15,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.
שכר העד מטעם התובעים, מר לינוי עסיס, בסך של 600 ₪ כפי שנפסק בדיון בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

צד ג' הקבלן ישלם לנתבעת שולחת ההודעה את הסכומים הבאים:

תגמולי ביטוח בהיקף של 22,927 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד קבלת התשלום על ידי צד ג' הקבלן ועד למועד ההשבה בפועל לנתבעת, כנגד צירוף אסמכתא בדבר תשלום לתובעים בהתאם לסעיף 62.1 לעיל.
הוצאות משפט, ובכלל זה אגרת בית המשפט ושכ"ט עו"ד, בסך כולל של 8,500 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

הנתבעת ושולחת ההודעה תישא בשכר העדים והמומחים מטעמה, כפי שנפסק בדיון.

לאור התנהלות התובעים, כאמור בסעיף 60 לעיל, ישלמו התובעים הוצאות לקופת אוצר המדינה בסך של 3,500 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לבאי כוח הצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ד אלול תשפ"א, 01 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יואב פרוכטמן
נתבע: שולחת ההודעה
שופט :
עורכי דין: