ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אנטוני לוינשטיין נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופט יוסף יוספי

המערער:
אנטוני לוינשטיין
ע"י ב"כ עו"ד אורי בלם ציגראוב

-
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד ארז בן דוד

פסק דין

בפניי ערעור של מבוטח על החלטת ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 25.11.2020 (להלן - ההחלטה ו-הוועדה בהתאמה) אשר קבעה כי שיעור נכותו של המערער בגין הפגיעה הקוגנטיבית עומד על 25% לפי סעיף 32(א)(1)ג לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956 (להלן - התקנות), הותירה על כנן את שאר נכויות המערער (נכות בשיעור 5% בגין מצבו הנפשי לפי סעיף 34(ב) 1-2 מותאם ונכות בשיעור 10% בגין כתף שמאל לפי סעיף 40(1) שמאל), קבעה כי לא קיים קשר סיבתי בין הליקוי הצווארי לתאונה הנדונה , ו קבעה כי יש להפעיל את תקנה 15 במלואה.
הוועדה התכנסה מכוחו של פסק דין (ב"ל (ב"ש) 67453-02-20) (להלן – פסק הדין המחזיר).
רקע עובדתי
המערער, יליד שנת 1969, נפגע ביום 19.3.2018 בתאונה אשר הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה.
ביום 15.1.2020 קבעה ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) כי שיעור נכות ו של המערער בגין כתף שמאל עומד על 10%, שיעור נכותו בגין מצבו הנפשי עומד על 5% וכן נקבע כי יש להפעיל בעניינו את תקנה 15 בשליש .
ביום 12.8.2020 קבע בית הדין בפסק הדין המחזיר כי עניינו של המערער יושב לוועדה באותו הרכב.
ביום 21.10.2020 התכנסה הוועדה בהתכנסותה הראשונה מכ וח פסק הדין המחזיר. הוועדה קבעה כי אין קשר סיבתי בין הליקוי בצוואר לבין התאונה הנדונה. על מנת ליתן התייחסותה לחוות הדעת מטעם הגב' סלע , כנדרש, ביקשה הוועדה את תיקו הקודם של המערער בגין אירוע תאונת עבודה משנת 2000 וכן הדמיות אשר בוצעו החל משנת 1999 ועד היום.
ביום 28.10.2020 התכנסה הוועדה בהתכנסותה השני יה מכוח פסק הדין המחזיר, וקבעה כי היא מקבלת את ערר המערער בתחום הנוירולוגי כך ששיעור נכותו בתחום זה יעמוד על 25% בגין הפגיעה הקוגנטיבית ואילו שאר הנכויות אשר נקבעו למערער – נשארות על כנן.
ביום 25.11.2020 התכנסה הוועדה בהתכנסותה השלישית מכוח פסק הדין המחזיר וקבעה כי היא מאמצת את המלצת ועדת הרשות ומפעילה את תקנה 15 במלואה.
הערעור דנן, עניינו החלטות הוועדה מיום 21.10.2020 ומיום 28.10.2020.
תמצית טענות הצדדים
לטענת המערער, הוועדה טעתה בקביעתה כי אין קשר סיבתי בין הנכות בעמוד השדרה הצווארי לבין התאונה הנדונה; וכן טעתה עת דחתה את ערר המערער בעניין שיעור הנכות ביד שמאל , וזאת בין היתר משום שלא בדקה אותו בצורה עניינית ומעמיקה. למרות פסק הדין המחזיר, הוועדה התעלמה מחוות דעתו של ד"ר אלרן, התעלמה מ ממצאי בדיקת ה- EMG, לא התייחסה למגבלה הבינונית - קשה של המערער ביד שמאל, שגתה עת קבעה כי אין עדות לחבלת ראש אצל המערער, לא התייחסה לקביעה החד משמעית כי המערער לא סבל משום נכות מתועדת וממגבלה תפקודית עובר לתאונה, ועל כן, לא קיימה את הוראות פסק הדין המחזיר.
לטענת המשיב, הועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר בו נדרשה לבחון בשנית את חוות דעת ם של דר' אלרן וגב' סלע, וכך עשתה. הוועדה דחתה את טענת קיומו של קשר סיבתי בין הנכות בעמוד שדרה צווארי לבין התאונה הנדונה , וקבעה כי חוות דעתו של ד"ר אלרן לא התייחסה כלל לשאלת הקשר הסיבתי האמור, ו כי בנוסף על פי דו"ח המיון, לא מופיעות תלונות על כאבים בצוואר. שלילת הקשר הסיבתי משום שלא היו כל תלונות של המערער בסמוך לתאונה, היא קביעה רפואית מובהקת.
כמו כן נטען כי, משמצאה הועדה כי דו"ח הבדיקה של ד"ר אלרן ובדיקתו העדכנית של המערער שונים בממצאיהם , רשאית היא לדחות את דו"ח הבדיקה במילים קצרות ובכך לקיים את חובת ההנמקה המוטלת עליה . עוד נטען, כי הועדה לא נתבקשה להתייחס לבדיקת ה-EMG ובקשתה לקבלת הדמיות ה - CT ו- MRI של המערער לא נוגעת לצורך בחינת נכותו האורתופדית אלא לבחינת נכותו הנוירולוגית. על כן, הוועדה קיימה את הנדרש ממנה בפסק הדין המחזיר , ו לא נפל פגם בהחלטת הוועדה, אשר קביעותיה הינן קביעות רפואיות מקצועיות מובהקות הנמצאות במסגרת שיקול דעתה הרפואי והמקצועי של הוועדה.
דיון והכרעה
הלכה פסוקה היא, כאשר עניינו של מבוטח מוחזר לוועדה לעררים לדיון מחדש בעקבות פסק דין בו נקבעו הוראות, על הוועדה לקיים את הוראות פסק הדין במדויק ובמלואן, להתייחס לאמור בפסק הדין, ואל לה להתייחס לנושאים שלא פורטו בו (דב"ע (ארצי) נא/29-01 פרנקל – המוסד לביטוח לאומי , פד"ע כבוד 160 (1992)).
ביקורתו השיפוטית של בית הדין על החלטת ועדה שהתכנסה לאחר פסק דין מוגבלת לבחינת שאלה יחידה – האם מילאה הוועדה אחר הוראות פסק הדין, אם לאו (עב"ל (ארצי) 53609-12-10 עודי – המוסד לביטוח לאומי, מיום 17.2.14).
כאן המקום להזכיר את נוסח פסק הדין המחזיר אשר הורה כדלקמן :
" סופו של דבר - עניינו של המערער יוחזר אל הוועדה על מנת שתתייחס התייחסות עניינית ומנומקת לדו"ח הערכה הנוירופסיכולוגי מאת הגב' סלע ותבחן האם יש בו כדי לשנות את עמדתה בתחום הנפשי. כמו כן תתייחס הוועדה התייחסות עניינית ומנומקת לחוות דעתו של ד"ר חנוך אלרן מיום 16.12.19 ותבחן האם יש בה כדי לשנות מהחלטתה לעניין הנכות האורתופדית והנוירולוגית. אשר לתקנה 15 הוועדה תבחן החלטתה בשנית תוך התייחסות למסמכי הרופא התעסוקתי ד"ר לחמי והאם יש בהם לשנות מהחלטתה. המערער ובא כוחו יוזמנו להופיע בפני הוועדה ויוכלו לטעון טענותיהם בעניינים אלו. החלטת הוועדה תהא מפורטת ומנומקת. "

לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי, ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובעל פה, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל ברובו . ונפרט.
מסקנות הוועדה בהתכנסותה הראשונה מיום 21.10.2020 תועדו בפרוטוקול כך:
"הוועדה עיינה בפס"ד וקראה את חו"ד ד"ר חנוך אלרן מיום 18.12.19 אין בחות דעתו של ד"ר אלרן כל התייחסות לסוגיה של קש"ס בין תלונות המיוחסות לצואר ולאירוע החבלתי. במעמד הועדה עו"ד טען כי בחדר מיון ישנם תלונות מיוחסות לצואר הועדה קראה שוב את סיכום ביקור חדר מיון מיום תאונה אין כל תלונה המיוחסות לצואר או ממצא בדיקה הגופנית הקשור לפגימה צוארית. האזכור היחיד של הצואר הוא ממצאים בבדיקת CT אשר מבוצעת על פי פרוטוקול וכולל גם עמ"ש צואר כפי שנעשה בכל מטופל לאחר חבלה. בנתונים אלו של חוסר תיעוד בסמוך ולאחר החבלה של בעיות צואר כתוצאה מהתאונה הועדה שבה וקובעת שאין קש"ס בין תלונות הצואר לתאונה הנדונה.
הוע(ד)ה עיינה בשנית בדו"ח הערכה נוירופסיכוטי של גב' סלע ישנה פגיעה פרנכימטית פרינטלי שמאל עם אטרופה של חצי המוח לצורך התייחסות מלאה להערכה זו, מבקשת הועדה תיקו הקודם בגין אירוע ת.עבודה קודם משנת 2000 וכן הדמיות CT או MRI אשר בוצעו משנת 99 ועד היום ככל שאלו קיימות בתיקו זה."

מסקנות הוועדה בהתכנסותה השניה מיום 28.10.2020 תועדו בפרוטוקול כך:
"הועדה עיינה בחוו"ד של דר' אלרן שבה הוא מציין שאין כל שינוי בהדמיות ....בתאונה הנדונה לא ה יה איבוד הכרה ולא היו כל סימני צד בבדיקה הנוירולוגית טרם התאונה הנדונה היום 2 תאונות קשות כאשר בגיל 16 מצוין כי נפגע במוחו ואכן הסימנים שרואים בהדמיה הם סימנים של אנדפלומלציה שהם סימנים לפגיעה ישנה. הועדה ביקשה תיק קודם והדמיות ולא קיבלה.
מבחינה נוירולוגית מדובר בבדיקה קוגנטיבית קלה המתבטאת בפגיעה קוגנטיבית בקשב וזיכרון ותפקודים ניהוליים ולכן נכותו הינה 25% לפי ס' 32 א. (1) ג מבחינה נפשית הועדה עיינה שוב בעיון בחוו"ד של הפסיכולוגית גב' סלע ומקבלת את מסקנתה כפי שכתבה בעמוד הסיכום בו קבעה 25% לפגיעה הקוגנטיבית בנוסף ל 5% שכבר נפסקו בתחום הנפשי.
בתחום הנפשי הועדה מותירה את הנכות על כנה – 5% לפי ס' 34(ב) 1-2 מותאם כמו כן הנכות בגין כתף שמאל נותרה על כנה - 10% לפי 40 (1) שמאל צוארי האמור בפרוטוקול מיום 21.10.20 אין קש"ס ל פגיעה בצואר.
סך נכותו 35.87% בתחולה מיום 1.1.20 הנכות הזמנית שנקבעה בדרג I
הועדה תסכם ללא נוכחות עם קבלת דו"ח ועדת רשות."

מסקנות הוועדה בהתכנסותה השלישית מיום 25.11.2020 תועדו בפרוטוקול כך:
"הועדה עיינה בדו"ח ועדת הרשות. הועדה מקבלת המלצת ועדת הרשות ומפעילה ת' 15 במלואה.
הנכויות כפי שנקבעו בועדה מיום 28.10.2020 ויפורטו בסעיף 14 לפרוטוקול".
כתף שמאל - החלטת הוועדה כי היא מותירה את הנכות בכתף שמאל על כנה, אינה מפ ורטת ואינה מנומקת כנדרש אלא צוינה בפרוטוקול באופן לאקוני בלבד בהאי לישנא: " כמו כן הנכות בגין כתף שמאל נותרה על כנה - 10% לפי 40 (1) שמאל ". משכך מצאתי כי נפל פגם בהחלטתה זו.
יד שמאל - למרות שבחוות דעתו קבע ד"ר אלרן כי המערער סובל מהגבלה בינונית – קשה ביד שמאל וקבע כי שיעור נכותו המשולב של המערער בגין הפגימה האורתופדית בצוואר וביד עומד על 30% , הוועדה כלל לא נתנה התייחסותה לפגימה זו, ומשכך נפל פגם בהחלט תה.
עמוד שדרה צווארי- קביעת הוועדה כי לא קיים קשר סיבתי בין הליקוי הנטען לבין התאונה הנדונה מסתמכת על כך שלא קיים תיעוד לתלונות על פגימה זו לאחר התאונה ובסמוך לה ועל כך ש" אין בחות דעתו של ד"ר אלרן כל התייחסות לסוגיה של קש"ס בין תלונות המיוחסות לצואר ולאירוע החבלתי.". עיון בחוות הדעת של ד"ר אלרן מעלה כי אין כך הדבר. בפיסקה הראשונה בעמוד האחרון לחוות הדעת פירט ד"ר אלרן את הפגיעות אשר נגרמו למערער בעקבות התאונה הנדונה בזו הלשון:
"אני קובע כי בעקבות התאונה הנדונה המדוברת מר לונשטיין נפגע קוגניטיבית פגיעה מתאימה ל 25% נכות צמיתה לפי סעיף 32א.(1)(ג) המדבר על ליקוי קוגניטיבי בשניים לפחות מהתחומים קשב, זיכרון או תפקודים ניהוליים. בנוסף נפגע מטנטון (ראה חוות דעת רופא אא"ג) וקיבל 10% נכות לפי סעיף 72(4)( ד)II)). בנוסף עקב הפגיעה האורתופדית בכתף שמאל בו עבר פריקה מלאה של המפרק האקרוקלביקולרי משמאל ומצב לאחר ניתוח שחזור TR+WWD קיימת הגבלה בינונית עד קשה של יד שמאל. בנוסף עדות לפגיעה שורשית צווארית משמאל בגובה C6-7. אני מעריך את דרגת הנכות השורשית והפגיעה האורתופדית 30% נכות צמיתה. כמובן שאחוזים אלו יכולים להשתנות בהתאם לקביעתו של האורתופד אם אכן יקבל חוות דעת אורתופדית" (ההדגשה אינה במקור).
לפיכך, קיים קושי עם קביעת הוועדה כי ד"ר אלרן לא התייחס לשאלת הקשר הסיבתי בין הפגימה הצווארית הנטענת לבין התאונה הנדונה.
כמו כן, בממצאי בדיקת ה CT מיום 19.8.2018, מועד התאונה, צוין כי קיים ממצא " עם דיסקליים אחוריים בין החוליות C5-C6, 5C-4C" אשר על פניו, מהווה תיעוד לפגיעה צווארית. כך שגם אם לא קיימות תלונות מתועדות לאחר התאונה ובסמוך לה על הפגימה הצווארית, הרי שביום התאונה בוצעה למערער בדיקת CT בעלת ממצאים רלוונטיים. וגם אם זו בוצעה כחלק מפרוטוקול טראומה בלבד, על פניו נראה שממצאיה מעידים על פגיעה צווארית. אמנם בדיקת ה CT אינה חלק מהוראות פסק הדין המחזיר, אולם עם זאת, משעה ש הוועדה התייחסה לבדיקת ה CT האמורה וקבעה כי " בנתונים אלו של חוסר תיעוד בסמוך ולאחר החבלה של בעיות צואר כתוצאה מהתאונה" ומשכך "הועדה שבה וקובעת שאין קש"ס בין תלונות הצואר לתאונה הנדונה." - מצאתי כי נפל פגם בהחלטתה זו.
מצב נפשי- עיון בחוות דעתו של ד"ר אלרן מעלה כי אין הוא קובע נכות נפשית למערער אלא קובע נכות בשיעור 25% בגין הפגיעה הקוגנטיבית . קביעת הוועדה כי "מבחינה נפשית הועדה עיינה שוב בעיון בחוו"ד של הפסיכולוגית גב' סלע ומקבלת את מסקנתה כפי שכתבה בעמוד הסיכום בו קבעה 25% לפגיעה הקוגנטיבית בנוסף ל 5% שכבר נפסקו בתחום הנפשי." היא קביעה רפואית מובהקת, המצויה בתחום סמכותה הבלעדי של הוועדה , אשר עולה בקנה אחד עם חוות הדעת אשר זו נדרשה לעיין בהן בשנית בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר.

אחרית דבר
על יסוד האמור לעיל, עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכבה מיום 25.11.2020 על מנת שתפעל כדלקמן:
כתף שמאל – תפרט ותנמק את קביעתה בדבר הותרת שיעור הנכות בגין כתף שמאל על כנו.
יד שמאל - תעיין בחוות דעתו של ד"ר אלרן מיום 16.12.2019 בדבר הנכות ביד שמאל ותבחן האם יש בכך כדי לשנות מהחלטתה בעניין זה.
עמוד שדרה צווארי- תעיין בשנית בחוות דעתו של ד"ר אלרן מיום 16.12.2019, בין היתר באמו ר בה בפסקה הראשונה בעמוד האחרון: "אני קובע כי בעקבות התאונה הנדונה המדוברת מר לונשטיין נפגע קוגניטיבית...... בנוסף עדות לפגיעה שורשית צווארית משמאל בגובה C6-7. אני מעריך את דרגת הנכות השורשית והפגיעה האורתופדית 30% נכות צמיתה"; וכן תעיין בממצאי בדיקת ה CT מיום 19.3.2018; ותבחן האם יש בכך כדי לשנות מהחלטתה בדבר הקשר הסיבתי בין הפגימה הנטענת בעמוד השדרה הצווארי לבין התאונה הנדונה.
המערער ובא כוחו יוזמנו לטעון בפני הוועדה בעילות .
הוועדה תפרט ותנמק החלטתה באופן שבית הדין יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה.
משעה שהערעור התקבל ברובו , המשיב ישלם למערער הוצאות בסך 2,500 ₪ וזאת בתוך 30 ימים , אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.
24. כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ג אלול תשפ"א, (31 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.


מעורבים
תובע: אנטוני לוינשטיין
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: