ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עמיחי חנינה נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופט, סגן הנשיאה ארז נוריאלי

המבקש

עמיחי חנינה

נגד

המשיבה
מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה להורות על העברת חומר חקירה בהתאם לסעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ") ובקשה לעיון בחומר חקירה לפי סעיף 74 לחסד"פ.
ביום 16.9.20 הוגש כנגד המבקש כתב אישום, המייחס לו מכירת תכשיר שלא כדין, עבירה לפי תקנות 2( א), 2(ג), 15 ו-17(א)(1) לתקנות החומרים המסוכנים ( רישום תכשירים להדברת מזיקים לאדם), התשנ"ד-1994 (להלן: "התקנות").
על פי המתואר בכתב האישום, מכר הנאשם בשתי הזדמנויות שונות חומרי הדברה אסורים: ביום 18.9.17 מכר הנאשם למפקח המשטרה הירוקה חומר הדברה מסוג " אדמירל" אשר מכיל Bifenthrin מרוכז, מכירתו מותרת רק למדביר מורשה. ביום 6.11.17 מכר הנאשם למפקח המשטרה הירוקה חומר הדבר מסוג " פולריס" אשר מכיל Chlorpyrios חומר אשר נאסר לשימוש על ידי המשרד להגנת הסביבה בשנת 2007.

טענות הצדדים:
הבקשה לפי סעיף 108 לחסד"פ:
ביום 14.7.21 הוגשה בקשה לפי סעיף 108 לחוק, לפיה מבוקש להעביר לידי המבקש חומר חקירה הנדרש להגנתו: נתונים מספריים לגבי מספר כתבי האישום אשר הוגשו בגין התקנות וללא כל עבירה נוספת ( להלן: "מסד הנתונים"). כמו כן ביקשה ב"כ המבקש לקבל העתק מכתבי האישום, לרבות מספרי ההליכים והסטטוס בהם מצויים ונתונים בדבר תיקים אשר נחקרו בעבירות לפי התקנות ונסגרו לרבות עילת הסגירה.
עוד ביקשה ב"כ המבקש את העתק מדיניות המשרד לאיכות הסביבה בהעמדה לדין של נאשמים רק בעברות מכוח התקנות.
לטענת ב"כ המבקש, יש בחומרי חקירה אלה כדי לבסס טענות לאכיפה בררנית ופגיעה בשוויון. לדבריה קבלת מסד נתונים זה יאפשר לה לבחון את מדינות העמדה לדין, במקרים אחרים בנסיבות דומות ב"כ המשיבה טען כי די בנתונים שמצויים בידי ב"כ המבקשת נוכח הצהרתה לפיה מודעת לקיומם של כתבי אישום נוספים שהוגשו נגד אחרים בהתאם לתקנות. ב"כ המשיבה עתר לדחיית הבקשה להעברת מדיניות המשרד לאיכות הסביבה, נוכח קיומה של חזקת תקינות מנהלית, אשר עומדת למאשימה.

הבקשה לפי סעיף 74 לחדס"פ:
ב"כ המבקש, עותרת כי בית משפט יורה למאשימה להעביר לידה את תעודת בדיקה של חברת " בקטוכם" (להלן: "החברה") שמספרה 385411 (להלן: "התעודה"). לטענתה לא ברור מדוע הוחלפה התעודה בתעודה המצויה בתיק. עוד טענה ב"כ המבקש ל פירוט משמעות השיטות in house method , ו-in house procedure' based on cipac ( להלן: "השיטות") וההבדל בין צורת הבדיקה בה השתמשה החברה באופן שיאפשר לה להבין אופן ביצוע הבדיקות.
עוד ביקשה ב"כ המבקש לקבל את נהלי החברה לטיפול בדגימות ונהלי החברה המתייחסים לדיווח על ממצאי הבדיקות ( להלן: "הנהלים").
לטענת ב"כ המשיבה, התעודה הועברה לידי המבקש עוד ביום 17.11.20 אשר לנהלים המבוקשים לדבריו הם אינם מצויים בחזקת המשיבה וכי לשם השגתם נדרשת המבקשת להגיש בקשה מכוח סעיף 108 לחסד"פ, כאשר בבקשה מסוג זו תידרש המבקשת להוכיח רלוונטיות המבוקש כאשר לטענתה של המשיבה מדובר " במסע דיג".

דיון והכרעה:
לשון סעיף 108 לחסד"פ:
"בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיזמת בית המשפט, לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר להמציא לבית המשפט במועד שיקבע בהזמנה או בצו, אותם מסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו".
לשון סעיף 74 לחסד"פ:
" ( א) הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או נרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו.
(ב) נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתבוע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו."
על חשיבות האפשרות למתן גישה לחומר רלבנטי המצוי בידי המשיבה עמד בית-המשפט העליון, בין היתר בבש"פ 2043/05 מדינת ישראל נ' זאב. נקבע כי כאשר נבחנת בקשה לפי סעיף 108 בהקשר למידע שנועד לאפשר טענת הגנה מן הצדק, ובפרט טענה לאכיפה בררנית, קיימים קריטריונים ספציפיים העומדים בבסיס מערכת השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהקשר זה.
סעיף 108 לחוק נועד לאפשר השגת חומר שאינו חלק מ"חומר חקירה" אך עשוי לסייע למי מהצדדים ( בש"פ 9305/08 פלוני ואח' נ' בית ספר אל מאמוניה לבנות ואח').
בבש"פ 9287/20 שאול אלוביץ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 14.01.2021) נקבע: " גם אם חומר שהתבקש על ידי נאשם אינו מהווה " חומר חקירה", ועל כן הוא לא יימסר לעיונו לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, באפשרותו לפנות לבית המשפט בבקשה לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי... זאת, בפרט במקרים שבהם מבקש הנאשם חומר אשר יש בו, לשיטתו, כדי לבסס טענה בדבר קיומה של אכיפה בררנית".
מאסופת הפסיקה עולה כי בית המשפט לא יתיר " מסע דיג" בלתי ממוקד אחר חומר, מתוך תקווה ספקולטיבית של ההגנה שמא ואולי יימצא באותו חומר סיוע לנאשם ( ר' בג"ץ 620/02 התובע הצבאי הראשי נ' בית הדין הצבאי, פ"ד נז ((4) 625 (2003) ( להלן: "בג"ץ התובע הצבאי הראשי")
על בית משפט לבחון מהי מידת הזיקה של החומר המבוקש להליך הפלילי המסוים. ככל שמדובר בזיקה רחוקה ושולית, שהמסקנה המתבקשת היא, שמדובר בתקווה ספקולטיבית בלבד, שמא יימצא בחומר המבוקש סיוע לנאשם – לא תיכון זכותו לעיין בחומר המבוקש ובית משפט ייטה לדחות הבקשה.
עוד נקבע בעניין זה כי" :נאשם זכאי לקבל נתונים סטטיסטיים בדבר מדיניות העמדה לדין, על מנת שיוכל לטעון לאכיפה בררנית במסגרת הגנה מן הצדק. זכות זו תקום לנאשם רק לאחר שיוכל להצביע על תשתית ראייתית ראשונית וראוי שלא להכביד ברמת ההוכחה הנדרשת בהקשר זה. בקשה להמצאת נתונים סטטיסטיים תוגש על יסוד סעיף 108 לחסד"פ" )ההדגשה אינה במקור, א.נ. ע"ח ( מחוזי מרכז) 14473-10-15 זייפר בע"מ נ' עירית נתניה). במקרה שלפני לא הוצגה תשתית ראייתית ראשונית ובסיסית לקיומו של צורך במסד הנתונים.

מן הכלל אל הפרט:
אפנה כעת לבחינת הבקשה לגופה, זאת לאור הכללים דלעיל והמדיניות המשפטית המקובלת:
הבקשה לקבלת כלל כתבי האישום, כללית. לא זו אף זו, מהבקשה עולה כי ב"כ המבקש איתרה במאגרי מידע (כמפורט בסעיף 15 לבקשה) פסקי דין דומים ופסקי דין נוספים הכוללים עבירות דומות. בנסיבות אלו, אין מקום להיעתר לבקשה.
בע"ח ( מחוזי נצ') 47827-04-15 מדינת ישראל נ' יהודה ברמי (פורסם בנבו, 14.06.2015) קבע בית המשפט: " בשלב הבא, וככל שנמצא בסיס כלשהו לחשד בדבר אכיפה בררנית, יש לערוך איזון בין עוצמתו של החשד לבין שיקולים ואינטרסים אחרים... יש לבחון כל מקרה לגופו תוך איזון בין האינטרסים הרלבנטיים".
בעניין זה אפנה לבע"ח מחוזי ירושלים 61900-01-17 נתן צבאח נ' מדינת ישראל )החלטה מיום 26.2.17 (: "...המבקש יכול לבסס את הגנתו על הנחית פרקליט מדינה ויישומה בעניינו, וכן בהתבסס על תיקים דומים אשר הוגשו בערכאות השונות, וזאת באמצעות המאגרים המשפטיים...".
אשר לבקשתה של ב"כ המבקש לקבל לידה כלל תיקי החקירה הסגורים: מדובר בבקשה כללית ורחבה ביותר אשר אינה עומדת באמות המידה אשר נקבעו בבג"ץ התובע הצבאי הראשי משכך איני מוצא מקום לקבלה ( ר' גם בעע"מ 7485/19 אוסיד קשקוש נ' מדינת ישראל - משרד המשפטים (נבו 06.07.2020) ‏‏ פסקה 28).
באשר לבקשתה של המשיבה לקבל את לידה את פירוט "השיטות ונהלי החברה", לא מצאתי כי יש מקום להיעתר לדרישה זו, ככל ותחפוץ המבקשת לבחון קיומם של שיטות ונהלים, תוכל לעשות כן, אגב חקירת עדי התביעה הרלוונטיים.
יש ממש בטענת ב"כ המשיבה לפיה כלל החומרים המבוקשים בבקשה לפי סעיף 74 אינם תואמים את סוג הבקשה וכי נכון היה להגישה לפי סעיף 108 לחסד"פ על פי טיבם.
עם זאת, איני מקבל את הטענה, לפיה יש לדחות בשל כך, את הבקשה על הסף . אין ולא קיימת מניעה, לה גשת בקשה לפי סעיף 108 בטרם ניתן מענה לכתב האישום.
אשר על כן, יגיב ב"כ המשיבה לבקשה לקבלת "נהלים ומדיניות העמדה לדין" של המשרד לאיכות הסביבה וזאת בתוך 7 ימים מהיום.
המזכירות תעביר החלטתי לידיעת ב"כ הצדדים.
ת.פ לפני לאותו מועד.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשפ"א, 31 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עמיחי חנינה
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: