ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יצחק לוי נגד מיכה לוי :

בפני כבוד השופטת תמר בזק רפפורט

תובע

יצחק לוי

נגד

נתבע
מיכה לוי

מלונות שלום בע"מ
אולמי נוף ירושלים בע"מ
ש.ר.י ניהול בע"מ
אולמי בית וגן בע"מ

החלטה

התובע והנתבע הם אחים שירשו מאביהם המנוח מניות בחברות אודותיהן נסוב הליך זה. בין השניים התגלע סכסוך והתקיימו הליכים משפטיים ממושכים . בפסק דין שניתן בהליכים אלו ביום 29.7.19 ( מפי כבוד סגן הנשיא השופט מ' דרורי), נקבע, בין היתר, כי יינקט הליך היפרדות בין הצדדים, במסגרתו יימכרו החברות ונכסיהן, תוך שהתמחרות תהיה פתוחה לכל המרבה במחיר. הצדדים ערערו על פסק הדין ( ע"א 7053/19 וע"א 7109/19). בהסכמת הצדדים ביום 24.2.20 נדחה ערעורו של התובע והתקבל ערעורו של הנתבע, כך שבוטל מנגנון ההתמחרות הפתוחה. נקבע כי בית משפט זה יכריע בסוגית מנגנון ההיפרדות שיינקט תחתיו.

בהמשך לכך, ומשהתיק הועבר לטיפולי, הוריתי לצדדים להציע מתווה היפרדות ולנמק את ההצעה.

לאחר שהוגשו טיעונים, בהחלטה מיום 2.8.20 נדחתה טענת הנתבע כי הוא זכאי לעדיפות בתהליך ההיפרדות באופן שייק בע מנגנון אשר כהנחת מוצא מעניק לו את השליטה בחברות, כך שנדרש מנגנון היפרדות שיוויוני. נוכח כך, מונה מומחה, רו"ח אורי כהן מחברת קוגנום, אשר הוצע בידי הצדדים, לצורך הערכת שווי החברות.

הנתבע הגיש בקשת רשות לערער על ההחלטה מיום 2.8.20 ( רע"א 6739/20) ובהחלטה מיום 23.12.20 נדחתה הבקשה, תוך שצוין:

"14. ההליכים המשפטיים שבין הצדדים החלו לפני למעלה משש שנים, שבהן ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי ופסק דין בערעור שהוגש לבית משפט זה. העניין הושב לביתה משפט המחוזי לשם קבלת החלטה חדשה בדבר מנגנון ההיפרדות שיינקט, ונראה כי בשלב זה ההליך המתנהל בבית המשפט המחוזי מצוי כמעט בישורת האחרונה, שכן לאחר קבלת חוות הדעת מטעם מעריך השווי, אפשר יהיה להכריע בשאלת מנגנון ההיפרדות הספציפי שיינקט. בנסיבות אלה, נראה כי יהיה זה יעיל יותר עבור הצדדים והחברות לחתור לסיום ההליכים המשפטיים ללא עיכובים נוספים.

15. עוד אעיר כי לא שוכנעתי שייגרם למבקש נזק משמעותי אם השגותיו תדחנה לסוף ההליך, ואף לא מן הנמנע כי תוצאתו הסופית של ההליך תייתר בסופו של דבר את השגותיו בנדון. לצד זאת אציין כי מובן מאליו שאם יתברר בסופו של דבר כי אכן התקיימו הליכים מיותרים, ניתן יהיה להביא זאת בגדר השיקולים בעת פסיקת הוצאות ( ראו: רע"א 1481/13 גבעון נ' לוי [ פורסם במאגרים], פסקה 6 (3.4.2013); עניין פרוש, פסקה 19)".

הלכה למעשה, ביום 21.5.21 הוגשה חוות דעתו של המומחה, בה נקבע כי שווי החזקות הצדדים בחברות עומד על כ-150,000,000 ₪. שני הצדדים הביעו את רצונם לרכוש זה את חלקו של זה לפי הסכום הנקוב בהערכת השווי, ונוכח כך השלימו טיעון בעניין מנגנון ההיפרדות הספציפי המתאים. התובע הציע מכירה פומבית בהשתתפות הצדדים או מכרז מעטפות סגורות, בו הרוכש יהיה מי שהציע את הסכום הגבוה והמחיר יהיה זה שהציע המוכר, ולחלופין, התמחרות בדרך של BMBY. הנתבע מצדו חזר על דרישתו לרכישת חלקו של התובע לפי הערכת שווי.

בפסק דין משלים מיום 18.8.21 הוריתי כי ההיפרדות תיעשה על דרך של מכרז מעטפות סגורות, באופן בו הציע התובע כי ייעשה הדבר, תוך שנדחתה טענת הנתבע בדבר זכותו לרכוש את מניות התובע על בסיס הערכת השווי, זאת מהטעמים שפורטו בהחלטה מיום 2.8.20. נקבע כי בכפוף להסכמת המומחה רו"ח אורי כהן, תוגשנה הצעות הצדדים אליו עד ליום 13.9.21 ואזי יוכרז הזוכה בהליכים.
ביום 23.8.21 הודיע המומחה על הסכמתו לניהול הליך ההתמחרות, תוך שהציע שורה של הוראות בדבר אופן הגשת ההצעות וניהול ההתמחרות. לצדדים ניתנה הזדמנות להגיב לדברים, כך שניתן עתה להכריע בעניין זה.

בין לבין, ביום 26.8.21 פנה הנתבע בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין המשלים עד להכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע שתוגש לבית המשפט העליון עם הגשת ערעור. משהגיב התובע לבקשה זו, ניתן להכריע גם בעניינה.

דיון

אשר לבקשה לעיכוב ביצוע – לאור ההיקף המצומצם של הבקשה שלפניי, שתכליתה לאפשר לנתבע להעלות את השגותיו על פסק הדין המשלים בבית המשפט העליון ולעתור שם לעיכוב ביצוע, השאלה העומדת על הפרק היא האם בפרק הזמן הנחוץ לכך עלול להיגרם לנתבע נזק בלתי הפיך או נזק חמור.

כפי שהובהר ונפסק בע"א 1313/19 ירון שגב נ' דניאל אזוגי, עו"ד (פורסם במאגרים 10.4.19):

"כלל נקוט הוא כי אין די בהגשת ערעור כדי לעכב ביצועו של פסק דין, ועל המבקש עיכוב כאמור להוכיח קיומם של שני תנאים, אשר שורר ביניהם יחס של "מקבילית כוחות" – כי סיכויי הערעור להתקבל גבוהים, וכן כי מאזן הנוחות נוטה לעבר קבלת הבקשה (ראו: תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; ע"א 1655/18 מנדלסון נ' מפרק חברת קילופי הזהב, פסקה 8 (30.5.2018); ע"א 2841/18 דגמי נ' אהרון, פסקה 8 (10.6.2018)). באופן קונקרטי יותר, ביחס לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין המורה על העברת בעלות במניות, בית משפט זה קבע זה מכבר כי עצם העובדה שפסק הדין הורה על העברת בעלות במניות אינה מטה, בהכרח, את הכף אל עבר עיכוב ביצוע פסק הדין, ועל המבקש להוכיח כי לביצוע פסק הדין עשויות להיות השלכות הגורמות לו נזק בלתי הפיך (ראו: עניין דגמי, שם; ע"א 375/19 ברון נ' לוינסון, פסקה 3 (30.1.2019); והשוו: ע"א 1282/15 ס.ב. ניהול מקרקעין בע"מ נ' תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע"מ, פסקה 6 (24.3.2015))".
כפי שמציין התובע בצדק, בקשת הנתבע לעיכוב ביצוע איננה מגלה כל נזק רציני שייגרם מביצוע ההתמחרות כשלעצמו, שהוא העומד עתה על הפרק ( כאמור, המועד שנקבע לכך הוא 13.9.21). כעולה מבקשת הנתבע, הטענות בדבר נזקים של ממש נוגעות לאפשרות שהתובע יזכה בהתמחרות וימכור את החזקותיו בחברות או את נכסי החברות לצד שלישי או יבצע בחברות פעולות בלתי הפיכות. סוגיות אלו אינן עומדות על הפרק בשלב זה, שכן ההתמחרות טרם בוצעה וממילא לא זכה בה התובע, כך שהחששות המועלות בבקשה נוגעות לתסריט עתידי שהתממשותו איננה ידועה כלל ועיקר, ובוודאי איננה צפויה בתוך פרק הזמן הנחוץ להגשת ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע לבית המשפט העליון.

אכן, הבקשה לעיכוב ביצוע מפרטת טענות אודות נזקים אפשריים מעצם ביצוע הליך ההתמחרות, אלא שלא נראה שמדובר בנזקים של ממש המצדיקים, ולו עיכוב ארעי, בפרט בשים לב לכך שדרישתו של התובע להיפרדות תלויה ועומדת מזה שנים וההליכים בעניינו מתנהלים מזה כ-7 שנים, כשבפיו טענות רבות כנגד ההתנהלות השוטפת של חברות שהוא בעלים ב-50% מהן.

אשר לטענת הנתבע כי נחוצה השקעת משאבים משמעותית על מנת לגבש הצעת רכישה, לרבות קבלת מימון מגורמים פיננסים – מימון רכישה והטרחה הכרוכה בכך נחוצים, בין אם לצורך רכישת חלקו של התובע על פי הערכת השווי, כפי שהנתבע טוען שהוא זכאי לעשות, ובין אם לצורך ההתמחרות כפי שנקבע בפסק הדין המשלים, כך שאין מדובר בנזק של ממש. הטענה כי האפשרות שהמחיר ישתנה, אם יתקבל הערעור, עלולה לגרום לסירוב גורמי מימון נטענה באופן כללי ואין היא משכנעת, בשים לב לכך שתוצאת קבלת הערעור תהיה מן הסתם הפחתת המחיר.

אשר לטענה כי ביצוע ההתמחרות יגרום לחשיפת הצעות הצדדים, דבר שיציב אותם ואת בית המשפט העליון בפני עובדה מוגמרת – בהינתן שהנתבע לא הציע דרך התמחרות שוויונית חליפית לזו שהציע התובע, הרי שהעומד על הפרק, אם וכאשר יתקבל הערעור, היא דרישתו לרכישת חלקו של התובע על בסיס הערכת השווי. משאלו פני הדברים, חשיפת ההצעות בהתמחרות לא תעמיד איש בפני עובדה מוגמרת ולא תגרע מן האפשרות להיעתר לדרישת הנתבע לרכוש את חלקו של התובע על בסיס הערכת השווי.

אף הטענה לפגיעה בפן הרגשי כתוצאה מהגשת הצעה והתמחרות איננה יכולה להצדיק עיכוב, ולו ארעי, של ההתמחרות. מטבע הדברים, אי הוודאות איננה נוחה לשני הצדדים ונראה שדווקא ביצוע ההתמחרות עשוי דווקא לקצר את תקופת אי הוודאות.

דומה כי לכך כיוון בית המשפט העליון בדבריו ברע"א 6739/20 לעיל בעניינים של הצדדים , על פיהם: "עוד אעיר כי לא שוכנעתי שייגרם למבקש נזק משמעותי אם השגותיו תדחנה לסוף ההליך, ואף לא מן הנמנע כי תוצאתו הסופית של ההליך תייתר בסופו של דבר את השגותיו בנדון. לצד זאת אציין כי מובן מאליו שאם יתברר בסופו של דבר כי אכן התקיימו הליכים מיותרים, ניתן יהיה להביא זאת בגדר השיקולים בעת פסיקת הוצאות".

התוצאה היא, אפוא, שהבקשה לעיכוב ביצוע ההתמחרות נדחית, משום שמאזן הנוחות איננו מצדיק תוצאה זו. אשר לעיכוב מימוש ההתמחרות – מדובר בבקשה מוקדמת, כשבכל מקרה העלאתה בבית משפט זה איננה מוצדקת בהינתן פרק הזמן הנחוץ לפנייה לבית המשפט העליון.

הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית, אפוא.

אשר למתווה שהוצע בידי רו"ח אורי כהן לביצוע הליך ההתמחרות כאמור במכתבו מיום 23.8.21 – מתווה זה מקובל עליי, לרבות ההוראות הנוספות שהוצעו מטעם התובע בהודעתו מיום 26.8.21 ובהתאם ינהגו הצדדים. טענת הנתבע כי קודם לביצוע ההתמחרות יש לגבש נוסח של הסכם היפרדות, איננה מקובלת עליי, ולא הוזכרה במסמכים קודמים שהגיש בהם התבקש לפרט מתווה היפרדות מוצע. אכן, מטבע הדברים, סביר שיידרשו הסכמות, ולחלופין הוראות, לשם יישום ההיפרדות. אך אין בכך כדי לעכב את ביצוע ההתמחרות כשלעצמו, כשהבסיס להתמחרות הוא האמור בהערכת השווי. מה גם שהדגשים בכל הנוגע ליישום בהיפרדות בפועל יהיו שונים בשים לב לזהות הגורם שירכוש, כך שמדובר בדחייה שתסרבל את התהליך שלא לצורך.

המתווה המוצע בידי רו"ח אורי כהן מאומץ אפוא, לרבות ההוראות הנוספות שהוצעו מטעם התובע. עד ליום 14.9.21 יעדכנו הצדדים היכן עומדים הדברים.

הנתבע יישא בהוצאות התובע בסך של 5,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשפ"א, 31 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יצחק לוי
נתבע: מיכה לוי
שופט :
עורכי דין: