ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין Ronzina Andebrahan נגד ש.א.ס. שמירה וסיורים בע"מ :

31 אוגוסט 2021
לפני: כבוד הרשמת רעות שמר בגס

התובעת:
Ronzina Andebrahan
ע"י ב"כ: עו"ד ליאב עמר

-
הנתבעות:
1. ש.א.ס. שמירה וסיורים בע"מ
2. דור 2000 (1998) נקיון בע"מ
3. אורביט - משאבי אנוש בע"מ (בפירוק)
4. שופרסל בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד עידו רזגור

החלטה

לפניי בקשות להפקדת ערובה שהגישו הנתבע ות 1 ו-4 במסגרתה התבקש בית הדין להורות לתובעת להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיהן המשפטיו ת היה ותדחה התביעה נגדן.

תקנה 116 א' לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ו – 1991 קובעת לעניין חיוב תובע שאינו תושב ישראל להפקיד ערובה כדלקמן:

"היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט – 1969 יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שיירשמו."

לאור תקנה זו, שעה שמדובר בתובע שהוא עובד זר מאחת המדינות שאמנת האג אינה חלה עליהן, יורה בית הדין על חיובו בהפקדת ערובה לבקשת נתבע, אלא אם הראה ראשית ראיה להוכחת התביעה או בהתקיים טעמים מיוחדים שיירשמו.

בעניינו טוענת התובעת כי עבדה בסניף של הנתבעת 4 (להלן - שופרסל) מחודש מאי 2012 ועד לחודש ספטמבר 2013. לטענתה היא הועסקה כעובדת קבלן באמצעות הנתבעות 1,2 שסיפקו לשופרסל עובדי קבלן בבאר שבע באותה עת. התובעת טוענת כי ילדה ביום 2.10.2013 ולא הוחזרה לעבודתה בתום חופשת הלידה לאחר שנמסר לה על ידי מנהל ב נתבעות 1,2 בשם קוסטה כי אין עבורה עבודה.

הנתבעות 1,2 מכחישות כל קשר לתובעת וטוענות כי אינן מכירות אותה, כי לא עבדה אצלן וכי לא התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים . בנוסף טוענות הנתבעות 1,2 כי היה על התובעת לפעול מול המפרק של הנתבעת 3 (בהיותה חברה בפירוק), זאת בשים לב לטענת התובעת כי בתקופה מסוימת הנתבעות 1,2 הוציאו לתובעת תלושי שכר באמצעות הנתבעת 3.

שופרסל מכחישה אף היא כל קשר לתובעת וטוענת כי אין בידה כל תיעוד לכך שהתובעת עבדה אי פעם בסניפיה. שופרסל טוענת כי מיקרה את פונקציות הניקיון והשמירה במלואן לקבלני שירותים וכי בתקופה הרלוונטית התקשרה עם הנתבעת 1 בהסכם למתן שירותי שמירה ועם הנתבעת 2 בהסכם למתן שירותי ניקיון.

המסמכים שצורפו כראשית ראיה בהליך

במסגרת הליכי גילוי מסמכים הוגשו ההסכמים שחתמה שופרסל עם הנתבעות 1,2 אשר סיפקו לה שירותי כוח אדם וניקיון בבאר שבע בתקופה הרלוונטית (לשנים 2012-2013) . בנוסף צירפה שופרסל העתק של רישיון הנתבעת 1 לפעול כקבלן שמירה, אבטחה וניקיון מיום 15.1.2012 כאשר שם הבעלים, המנהל ומורשה החתימה של הנתבעת 1 המצוין ברישיון הוא של אדם בשם ששון קלימי.

מההסכמים שחתמה שופרסל עם הנתבעות 1,2 עולה כי על אף שמדובר בהסכמים שנחתמו עם שתי חברות שונות שמספקות לכאורה עובדים לסוגים שונים של עבודות, על שני ההסכמים חתום ששון קלימי כמורשה חתימה ומנהל ו אף כתובתן של הנתבע ות 1,2 בשני ההסכמים זהה (קרן היסוד 21/25 באר שבע).

התובעת צירפה לתגובה מטעמה טופס שמילא ששון קלימי שממנו עולה כי ביום 2.7.2000 העביר ששון קלימי את כל מניות הנתבעת 2 לנתבעת 1 , ובנוסף לכך צירפה דוח שהגיש ששון קלימי לרשם החברות של הנתבעת 2 משנת 2012 שבו מצוין כי הנתבעת 1 היא הממונה על דיווחי הנתבעת 2 לרשם החברות.

התובעת צירפה גם צילום מסך של טלפון נייד שבו מופיע מספר הטלפון 052-XXXX811 השייך לאדם בשם קוסטה שהיה מנהלה בתקופה הרלוונטית וטענה כי כאשר מחייגים למספר טלפון זה עונה מענה קולי של הנתבעת 1: "ש.א.ס שירותי נקיון ושמירה, ש.א.ס חברה המתמחה..."

בנוסף צירפה התובעת פלט שיחות בין מספר הטלפון של התובעת (054-XXXXX558) למספר הטלפון של קוסטה (052-XXXX811) שבו נמצאו עשרות רבות של שיחות שבוצעו ממספר הטלפון של קוסטה לתובעת במהלך התקופה שבין חודש מאי 2012 ועד לחודש ספטמבר 2013 שבה טענה התובעת כי הועסקה על ידי הנתבעות.

בתמיכה לטענתה כי עבדה בשופרסל הגישה התובעת שלושה כרטיסי עבודה (לחודשים יוני, אוקטובר ודצמבר 2012). כרטיסי עבודה אלה נושאים את שמה, וכוללים דיווח של שעות העבודה וחתימת מנהל כאשר על אחד הדוחות נכתב בכתב יד "שופרסל אקסטרא סולל בונה" לצד שם וחתימות מנהל (סוזי ומירי). מספר העובד המופיע על גבי כרטיסי העבודה, לצד שם התובעת הוא 4626/141691 ומספר זה מופיע גם בדוח הנוכחות שעליו נרשם " שופרסל אקסטרא סולל בונה".

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשות לחיוב התובעת בהפקדת ערובה להידחות וזאת מטעמים המפורטים להלן:

התובעת הציגה פלט שיחות עם קוסטה אשר שימש לטענתה מנהל מטעם הנתבעות 1,2. מפלט השיחות עולה כי התקיים בין קוסטה לתובעת קשר רציף שדי בו כדי להוות ראשית ראייה להוכחת יחסי עבודה עם הנתבעות 1,2.

במהלך הדיון המקדמי שהתקיים ביום 27.5.2021 ציין ב"כ הנתבעת 1 ביחס לטענת התובעת כי קוסטה היה מנהלה כדלקמן: "לעניין הטלפון של קוסטה שהתקשרו ושמעו צליל, מדובר באיזה יחסים לפני יותר מ-7 שנים, איך היא הכירה אותו קוסטה אז ומאיפה יש לה את הטלפון שלו אני לא יודע, העיכוב והשיהוי הניכר גורם לנו נזק ראייתי". אעיר כי הנתבעת 1 לא הגישה תשובה ל תגובת התובעת וזאת אף שניתנה לה הזכות לעשות כן ולא סיפקה כל מענה או הסבר לטענות התובעת כנגד הנתבעות 1,2 וכנגד המנהל מטעמם בשם קוסטה או למסמכים שהגישה בתיק ובכלל זה לפלט השיחות הכולל עשרות רבות של שיחות בין הצדדים בתקופת העבודה הנטענת .

בפסק הדין שניתן לאחרונה בבית הדין הארצי בעניין אבו מוחסן נפסק כי ניתן לראות בפלט שיחות המתעד שיחות בין התובע לבין המעסיק או בין עובדים אחרים של המעסיק כראשית ראייה להוכחת התביעה (בר"ע 2385-02-17 אבו מוחסן נ' קיבוץ בית הערבה (11.2.21):

"נדגיש, כי ראשית ראייה אינה חייבת להיות מסמך בכתב המאפיין יחסי עבודה (כגון הודעה לעובד, תלושי שכר או דו"חות נוכחות). זאת, במיוחד נוכח מאפייני העסקת העובדים עליהם חלה התקנה, שעמדנו עליהם לעיל, ובכלל זאת היעדר תיעוד מסודר בנוגע לעבודתם. על כן, ראשית ראייה יכולה להיות גם תצהיר של אדם אחר, פירוט שיחות טלפון המעידות על קשר עבודה בין העובד לבין המעסיק (לרבות מי מעובדיו שהיה ממונה על עובדים), הודעות ווטסאפ, הקלטות וכיו"ב."

בהיעדר תיעוד מסודר להעסקתה, ברי כי קיים קושי אינהרנטי לתובעת להציג ראיות נוספות כלשהן הקושרות בינה לבין הנתבעות 1,2 בשלב זה שבו טרם נחקרו עדי הנתבעת, לרבות קוסטה. עם זאת, על פי הנפסק בעניין אבו מוחסן, השיקול של היעדר תיעוד מסודר להעסקה אינו פועל לחובת התובעת במקרה זה, ומשכך ניתן לראות בפלט השיחות ראשית ראייה שמעבירה את הנטל למעסיק להציג את התיעוד אותו הוא מחויב לנהל על פי חוק: "כאמור, אחד ממאפייני העסקת תובעים עליהם חלה התקנה הוא העדר תיעוד מסודר מזמן אמת של תנאי עבודתם, מתכונת עבודתם, התשלומים ששולמו להם ועוד. עמדנו על כך שככל שהפרת החובות הרישומיות על פי דין מעבירה אל המעסיק את נטל ההוכחה, הרי ככל שהתקיימו התנאים להעברת נטל ההוכחה אל המעסיק, ואין בידי המעסיק להציג את התיעוד אותו הוא חייב לנהל על פי חוק (הודעה לעובד, רישומי נוכחות בהתאם להוראות החוק, תלושי שכר, פנקס חופשה וכיו"ב) יש לראות את העובד-התובע כמי ש"הראה ראשית ראייה להוכחת תביעתו".

עוד נפסק בהקשר זה כי מקום שבו המעסיק הפר את החובות הרישומיות המקשות על העובד להוכיח את תקופת העבודה ורציפותה יש לקבוע רף נמוך יותר להוכחת ראשית הראייה שעל עובד להציג משום "שאין מקום ליצור למעסיק שהפר את חובותיו על פי החוק יתרון דיוני, כך שלפני העובד יוצב חסם להגשת תביעה, חיוב בהפקדת ערובה, וזאת בשל העדר ראיות בכתב להוכחת תביעתו, עת העדר הראיות בכתב להוכחת תביעתו נובע מכך שהמעסיק הפר את חובותיו הרישומיות. שכן, בכך ייבנה המעסיק מהפרת חובותיו, ובעקיפין אף ייווצר למעסיק תמריץ להפר את החובות הרישומיות".

התובעת הציגה ראשית ראייה לכך שהנתבעות 1,2 פועלות כמעסיקות קבלניות, מוחזקות בידי אותו בעל מניות שחתם על הסכם לאספקת עובדים לשופרסל בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה. סבורני כי די בקשר הגורדי עליו הצביעה התובעת בין הנתבעות 1,2 בצירוף פלט השיחות בינה לבין קוסטה די בהן כדי להוות ראשית ראייה כדי לפטור את התובעת מהפקדת ערובה לכיסוי הוצאות הנתבעת 1.

לפיכך, ומשעה שקבעתי שניתן לראות בפלט השיחות ראשית ראייה להוכחת התביעה נגד הנתבעת 1 – נדחית הבקשה שהגישה הנתבעת 1 לחיוב התובעת בהפקדת ערובה.

בהתייחס לבקשת שופרסל להפקדת ערובה, אציין כי התובעת הציגה כרטיס נוכחות בו מצוין מפורשות שמה של שופרסל. על אף כרטיס הנוכחות מכחישה שופרסל בעניינו באופן גורף את טענת התובעת כי עבדה אצלה ומכאן שגם כאן קיימת מחלוקת בשאלה האם עבדה התובעת בשופרסל אם לאו.

בפסק הדין שניתן בעניין אבו מוחסן נפסק כי מקום שבו המעסיק מכחיש את עצם קיומם של יחסי עבודה ניתן לראות בכרטיס הנוכחות ראייה וזאת אף אם מדובר בראייה ביחס לחלק מהתקופה בלבד :

" התשובה לשאלה אם הראיות שהציג התובע ייחשבו כ"ראשית ראייה" להוכחת התביעה תלויה בראש ובראשונה בחזית המחלוקת בהליך, כעולה מכתב התביעה ומכתב ההגנה, ולהלן נפרט מספר דוגמאות. כך, עת עצם קיומם של יחסי עבודה שנוי במחלוקת, ראיות המעידות על קיומם של יחסי עבודה, כגון היתר עבודה להעסקת העובד-התובע אצל הנתבע ככל שנדרש היתר כזה או כרטיסי נוכחות הקושרים את הנתבע להעסקתו של התובע לתקופה הרלוונטית לתביעה או חלקה הם בגדר "ראשית ראייה" להוכחת התביעה.

עוד נפסק בהלכת אבו מוחסן כי בנסיבות כגון אלה התובעת לא נדרש ת להציג ראשית ראייה לכל תקופת העבודה הנטענת:

"לטעמנו, השימוש בביטוי "ראשית ראייה" מצביע על כך שהתובע אינו אמור להציג בכתב התביעה או בתגובה לבקשה לחיוב בהפקדת ערובה ראיות שיתמכו בכל רכיבי התביעה לכל פרטיהם, אלא נדרשת רק ראשית ראייה להוכחת תביעתו באופן כללי [השוו: ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה (3) 188, בע' 194 (1991)]. מכאן, שהתובע אינו נדרש להציג ראייה לכל רכיב ורכיב בתביעתו או לכל תקופת העבודה הנטענת, ואינו נדרש לתמוך בראייה כל טענה וטענה בתביעתו."

חבותה האפשרית של שופרסל קיימת גם לנוכח הוראות סעיף 26 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב – 2011 המטיל אחריות אזרחית על מזמין שירות אשר לא נקט באמצעים סבירים למנוע פגיעה בזכויות עובדי קבלן. משכך על פי הפסיקה ומטעמי מדיניות משפטית והגשמת תכלית דיני העבודה, עשויה שופרסל בסופו של יום לחוב בתשלומים המגיעים לתובעת על דרך הכרה בה כמעסיקה במשותף גם לצורך חוקי המגן וחוק עבודת נשים, התשי"ד - 1954 .

כאן המקום לציין כי שופרסל הגישה במסגרת ההליך בקשה לסילוק על הסף אשר נדחתה על ידי כבוד השופטת טרכטינגוט בהחלטה שבה נקבע במפורש כי ההכרעה במחלוקת באשר לזהות המעסיק דורשת בירור עובדתי אשר יתקיים במסגרת התיק העיקרי. שופרסל לא הגישה ערעור על החלטה זו ולא טענה ל שינוי בנסיבות המצדיק לבחון מחדש את ההחלטה כי המקום לברר את המחלוקת בשאלת זהות המעסיק הוא במסגרת התיק העיקרי.

אמנם ההחלטה ניתנה במסגרת בקשה לסילוק על הסף, ואולם בהלכת אבו מוחסן נפסק באופן דומה כי : "ככלל, על בית הדין לדון בבקשה לחיוב בהפקדת ערובה על יסוד הבקשה, התגובה, והתשובה לתגובה, ואין להפוך את הדיון בבקשה לחיוב בהפקדת ערובה לדיון בהליך גופו."

לפיכך, גם מטעם זה סבורני כי דין בקשת שופרסל להידחות וכי טענותיה העובדתיות והמשפטיות יתבררו במסגרת ההליך העיקרי, מהטעם שאין להפוך את הבקשה להפקדת ערובה לדיון בהליך גופו.

סוף דבר

לאור כל האמור והמפורט לעיל דין הבקשות שהגישו הנתבעות 1 ו-4 לחיוב התובעת בהפקדת ערובה לכיסוי הוצאותיהן המשפטיות להידחות.
הואיל והבקשות נדחו תשלם כל אחת מהנתבעות הוצאות בסך 1,500 ₪ לתובעת בתוך 30 יום מהיום.
החלטה הקוצבת מועדים להגשת תצהירים תשלח לצדדים בנפרד.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשפ"א, (31 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: Ronzina Andebrahan
נתבע: ש.א.ס. שמירה וסיורים בע"מ
שופט :
עורכי דין: