ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלי אלמקייס נגד דאל הדר השקעות וניהול בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת ליאת הר ציון

תובעים

אלי אלמקייס

נגד

נתבעים

  1. דאל הדר השקעות וניהול בע"מ
  2. אשר בן חמו

החלטה

עניינה של החלטה זו בהעברת התובענה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי מחמת חוסר סמכות עניינית של בית המשפט זה.

רקע וטענות

ברקע תביעה שהגיש התובע, בעל מניות בחברת המדפיסים ד.ע.א. בע"מ (להלן: "החברה") כנגד הנתבעים, בעלי מניות אף הם בחברה זו. התביעה הוגשה ביחס לשתי חברות בע"מ. מהותה של התביעה כפי שהוגדרה בכתב התביעה היא: "הסרת קיפוח, חוזית, הצהרתית, מתן חשבונות". סכום התביעה הוערך בסך של 400,000 ₪. התביעה הוגשה בטענה לקיומו של חשש מהותי לקיפוח זכויות התובע כבעל מניות, ומבוקש , בין היתר, בהתאם לסעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט- 1999 (להלן: "חוק החברות") להושיט לתובע בעל מניות המיעוט סעד של הסרת הקיפוח.

נוסף לסעד הכספי המשוער במסגרת התביעה מבוקש בין היתר; מתן צו למתן חשבונות של חברת המדפיסים בע"מ; לקבוע זכאות התובע לשליש מכל הרווחים שהתקבלו בחברה החל מיום 11.3.19; להורות על מכירה כפויה של המניות בחברה לנתבעים, ועל העברת פעילות עסקית של חברת מדפיסים בע"מ.

בהתאם לכתב התביעה, עולה כי קיים סכסוך בין הצדדים על רקע הסכם עקרונות להקמת החברה וטענות הדדיות להפרות ההסכמים.

ביום 11.5.2021 הגישו הנתבעים בקשה לגילוי מסמכים. בהמשך הוגשה תגובה ואף תשובה ביחס לבקשה זו. בטרם ניתנה החלטה בבקשה , העלה ביום 28.6.2021 בית המשפט מיוזמתו מכוח סמכותו את שאלת הסמכות העניינית של בית המשפט זה לדון בסעדים ההצהרתיים המבוקשים בתובענה זו ונדרשה הבהרת התובע.

התובע במענה לכך טען כי המדובר בתביעה כספית בעיקרה וכי גם הסעדים ההצהרתיים תכליתם בסופו של יום לאפשר אומדן של הנזק הכספי שנגרם בגין אי השקעתו, הפסד רווח והסתרת כספים, וכי למעשה הסעדים ההצהרתיים כרוכים יחד עם התביעה כספית ונועדו לשרת את תביעת התובע שהינה כספית במהותה וזהו הסעד העיקרי. לטענתו, הסמכות לדון בסעדים הצהרתיים הכרוכים, הינה בהתאם לכלל בדבר הטפל הולך אחר העיקר . בכל מקרה, לצורך קידום בירור התיק, התובע מותיר לשיקול דעת בית המשפט את ההכרעה בעניין זה.

הנתבעים מנגד טוענים כי מהות הסכסוך בסמכותו העניינית של המחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי. לטענתם, מהות ההליך עניינו בדיני חברות ולראיה ניתן לראות כי מבוקש בכתב התביעה סעד בהתאם לסעיף 191 לחוק החברות להוסיף את חברת המדפיסים בע"מ ,וכן מבוקש סעד של מכירה כפויה של מניות. בנסיבות אלו עותרים הנתבעים למחיקת התביעה.

התובע בתשובתו טוען כי אין מקום להורות על מחיקה שעה שניתן להורות על העברה ושב וטוען כי הוא מותיר את העניין לשיקול דעת בית המשפט. כן לטענתו הנתבעים עצמם בהליכים אחרים הנוגעים לחוק החברות הכירו בסמכות של בית המשפט השלום לבירור טענותיהם והם עצמם הגישו תביעה, שבינתיים נמחקה, לבית המשפט השלום.

דיון

בחנתי טענות הצדדים ואני סבורה כי יש להורות על העברת התביעה לבית המשפט המחוזי.

ככלל, קביעת הסמכות העניינית בתחום האזרחי מוכרעת על פי מבחן הסעד, אשר לפיו יש לקבוע את זהות הערכאה המוסמכת בהתבסס על הסעדים המבוקשים בכתב התביעה (ראו: רע"א 6500/19 גבריאל נ' אשד (7.5.2020)).

לצד זאת, קיימים תחומים מסוימים שבהם נקבעו מבחנים אחרים לסיווג סמכותן העניינית של ערכאות השיפוט (ראו; עע"מ 3309/11 קוטלרסקטי נ' המועצה המקומית תל מונד (6.1.2013)).

כך למשל, בסעיף 40(6) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט") נקבע כי בית המשפט המחוזי (או המחלקה הכלכלית שבו, אם קיימת בו מחלקה מעין זו, ראו: סעיפים 42ד-42ה לחוק בתי המשפט) יהא מוסמך לדון ב"עניין כלכלי" כמשמעותו בסעיף 42ב לחוק בתי משפט, וזאת אף אם על-פי שוויו, מצוי אותו עניין כלכלי בסמכותו של בית משפט השלום (ראו: רע"א 4180/15 בירן נ' צוקר (15.7.2015 ) וכן רע"א 7257/20 עמר נ' אריאלי (07.03.2021)).

וכך נקבע בדברי ההסבר להצעת התיקון לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 59) (סמכות בעניינים כלכליים), התש"ע-2010, ה"ח 484, 358 שבמסגרתה הוצע להקנות לבית המשפט המחוזי את הסמכות לדון ב"עניין כלכלי":
"הרציונל שבבסיס ההסדרים המוצעים בהצעת חוק זו הוא יצירת תשתית קבועה ומהודקת של מערכת שיפוט יעילה ומקצועית שבה יידונו מרבית העניינים הנעוצים בדין הכלכלי. ההסדרים המוצעים יאפשרו התמקצעות של השופטים שידונו בעניינים הכלכליים ויביאו לאחידות ולעקביות הפסיקה בעניינים אלה ולהקטנת אי-הוודאות ולהגברת היציבות בתחום הכלכלי".

סעיף 42ב מגדיר מהו "עניין כלכלי". כך סעיף 42ב(א)(1) קובע כי עניין כלכלי הוא בין היתר עניין אזרחי לפי "הוראות חוק החברות" (למעט מקרים ספציפיים בחוק שאינם רלוונטיים לענייננו). כמו כן בהתאם לסעיף 42ב(א)(3) "עניין כלכלי" הוא "עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של בעלי מניות בחברה ככאלה, המוסדרים בתקנון החברה או בחוזה אחר".

סעיף 51(א)(א1) לחוק בתי משפט קובע כי בית משפט השלום לא ידון בעניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב, אלא בהתקיים אחד החריגים הקבועים בו, שאינם רלבנטיים במקרה דנן.

פרשנות סעיף 42ב(א)(3) לחוק בתי משפט שהובא לעיל, נדונה במסגרת ה"פ (ת"א) 21643-01-11 עגיב יעוץ וניהול בע"מ נ' הראל (4.5.11) כאשר נקבע כי מהות הסכסוך היא הקובעת אם סיווג התביעה הינו "עניין כלכלי" או עניין אזרחי רגיל וכך נקבע:
"הצדדים היו חלוקים ביחס למשמעות המונח "ככאלה" בס' 42ב(א)(3) ("ענין בקשר לזכויות או חובות של בעלי המניות ככאלה"). לטעמי, מונח זה נועד להבחין בין סכסוך בין בעלי מניות בחברה, הנובע מהיותם בעלי מניות בה, לבין סכסוך בין מי שהם במקרה בעלי מניות בחברה, אולם הסכסוך ביניהם אינו נוגע להיותם כאלה (כגון סכסוך שכנים בין מי שהם במקרה בעלי מניות באותה חברה וכד'). סכסוך כזה, שאינו נוגע להיותם של בעלי המניות – "כאלה" – איננו צריך להיות נדון כמובן במסגרת המחלקה הכלכלית. אולם, הסכסוך דנן הוא סכסוך הנוגע לחברה, ולשאלה מי צריכים להיות בעלי המניות בה".

במקרה דנן, עיון בכתב התביעה מגלה כי הסכסוך בין הצדדים, בעלי מניות, נסב על טענות התובע להפרת ההסכם ביניהם בנוגע לשותפות ולהפרות הסכם עקרונות בחברה, אשר אין חולק כי הוא הסכם בין בעלי מניות בחברה ככאלה בנוגע להקמתה ולניהולה. התביעה הוגשה מכוח חוק החברות.

אין מדובר בסעד כספי בלבד. הסעדים ההצהרתיים הנוספים הנדרשים הינם כאלה הנובעים מעילות מכוח חוק החברות. בית משפט זה אינו מוסמך להורות על מכירה כפויה של המניות בחברה לנתבעים ועל העברת פעילות עסקית של חברת מדפיסים בע"מ כמבוקש. הזיקה הכלכלית הינה דומיננטית במקרה זה. ועל כן ניתן לקבוע כי מלוא הסעדים עולים לכדי "עניין כלכלי " כהגדרת החוק. ויודגש בנסיבות אלו כפי הובא לעיל, אין נפקא מינה לשוויי התביעה.

בהקשר זה אציין כי העובדה כי מדובר בסכסוך בעל היבטים חוזיים אין בה כדי לשנות מהמסקנה האמורה. שכן, כפי שנקבע בעניין עגיב: "סכסוכים רבים בין בבעלי מניות הם בעלי אופי חוזי ואולם המאפיין סכסוכים שהם בסמכותה של המחלקה הכלכלית הוא כי מדובר בסכסוכים חוזיים המתייחסים לעניין הקשור בזכויות וחובות של בעלי המניות בקשר לחוזים בינהם".

בנוסף, יש לדחות טענת התובע לפיה ניתן לדון בסעדים ההצהרתיים מכוח עקרון הטפל הולך אחר העיקר. ראשית מעיון בכתב התביעה לא התרשמתי כי המדובר בסעדים הצהרתיים משניים שניתן לקבוע כי הם טפלים להליך העיקרי. שנית, משמצאתי כי עניינה הדומיננטי של התביעה הינה ביחסים בין בעלי מניות וזכויותיהם מכוח ההסכם ביחס לחברה ובטענות מכוח חוק החברות וגם אם קיימות טענות אזרחיות במהותן, המדובר בנושאים כלכלים כרוכים שנושאם אחד או שהם נובעים מאותן נסיבות ושחלקו של העניין הכלכלי הוא משמעותי ומטעמי יעילות אין מקום להורות על פיצול הדיון בהתאם לאמור בסעיף 42ב(א)(6) לחוק בתי משפט הקובע:

עניין אזרחי שהוא בסמכות בית משפט שלום לפי סעיף 51(א)(2) או (3) או בסמכות בית המשפט המחוזי לפי סעיף 40, הכרוך בעניין כלכלי כאמור בפסקאות (1) עד (5), ובלבד שנושאם אחד או שהם נובעים מאותן נסיבות ושחלקו של העניין הכלכלי הוא משמעותי; לא היה חלקו של העניין הכלכלי משמעותי, רשאי בית המשפט להעביר גם את העניין הכלכלי לבית המשפט המוסמך לדון בעניין האזרחי כדי שידון בהם יחדיו, אם לדעתו הנזק מפיצול הדיון עולה על התועלת מקיום הדיון בפניו; בית המשפט שאליו הועברה תובענה לפי סעיף זה לא יעבירנה עוד;

בנסיבות אלו יש לקבוע כי מהות הסכסוך הינו עניין כלכלי בין בעלי מניות הנובע מהיותם בעלי מניות בקשר לחובות וזכויות ביחס להסכם עקרונות שנחתם ביניהם, אשר מסור לסמכותו הבלעדית של בית המשפט המחוזי.

בנסיבות מורה על העברת התובענה בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 79(א) לחוק בתי משפט, לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז בהתאם לסעיף 42ה(א) לחוק בתי משפט.

התובע יישא בהוצאות הנתבעים בסך של 750 ש "ח.

המזכירות תפעל להעברת התיק בהתאם לנוהל החל.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשפ"א, 31 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אלי אלמקייס
נתבע: דאל הדר השקעות וניהול בע"מ
שופט :
עורכי דין: