ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עומרי עמאש נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופט אור לרנר

מבקשים

עומרי עמאש

נגד

משיבים
מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה להארכת מועד להישפט בגין הודעת קנס שמספרה 2150891905 (להלן: "הדו"ח").

המבקש טוען כי הוא שלח בקשה להישפט ולא נענתה (לא צורפה אסמכתא). המבקש כופר בביצוע העבירה, וטוען כי בפיו שלל טענות הגנה.

המשיבה מתנגדת לבקשה, נוכח השיהוי הרב בהגשתה, ומוסיפה כי הדו"ח שולם ביום 18/4/21.

דיון והכרעה

לאחר עיון ושקילה הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

כאמור בתגובת המשיבה, המבקש שילם את הדו"ח ולפיכך נחשב כמי שהודה בדו"ח וזאת בהתאם להוראת סעיף סעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 (להלן: "החוק"). החריגים לעניין זה הם ביטול הקנס על ידי תובע או שבית המשפט החליט לקיים את משפטו על אף שהודיע באיחור על רצונו להישפט כאמור בסעיף 230 לחוק.

על פי הפסיקה הנוהגת, הארכת מועד לאחר תשלום אינה אפשרית אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן כך ברע"פ 2096/07 צפורה כוכבי נ' מדינת ישראל – מקרה בו לא ידע אדם ולא יכול היה לדעת כי תלוי נגדו אישום. עוד לעניין זה, רע"פ 8927/07 אבו עסב נ' מדינת ישראל (29.1.08); רע"פ 7839/08 קורנפלד נ' מדינת ישראל (10.11.08) ורע"פ 9540/08 עופר מוסברג נגד מדינת ישראל (ניתנה ביום 8.1.09), ורבים אחרים.

כעולה מטענות המבקש הוא ידע אודות הדו"ח (לא נטען אחרת), כן הוסיף כי שלח בקשה להישפט, אולם מבלי לתמוך את טענתו באסמכתא או בתצהיר. בירור או כל חומר ממשי שיתמוך בטענותיו. יפים לעניין, בשינויים המחויבים, דבריו של כבוד הש' קרא ברע"פ 1771/19 ליאור עבודי (11.7.19):

"באשר לטענת המבקש 1 כי אין חובה לצרף תצהיר לבקשה להארכת מועד מקום שהבקשה מבוססת על טענות משפטיות בלבד, הרי שבבקשתו להארכת מועד להישפט טען המבקש 1, בין היתר, כי לא קיבל את הודעת תשלום הקנס בדואר. אין חולק כי מדובר בטענה עובדתית, ומשכך, בצדק נקבע כי לא עלה בידו לסתור את חזקת המסירה מקום שטענתו זו נטענה בעלמא וללא כל תימוכין. כבר נפסק בבית משפט זה כי "כאשר דו"ח העבירה, ההזמנה לדיון, או כתב האישום נשלחים בדואר רשום לכתובתו של המבקש במשרד הפנים, לא תעמוד לו, ככלל, טענה לקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות... טענות לשיבושים בהגעת דברי הדואר יש לתמוך בחומר ממשי, ואין להעלות טענות מסוג זה בעלמא וללא כל תימוכין" (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם, [פורסם בנבו] פסקה 35 (25.3.2018))".

הדברים האמורים נכונים במיוחד שעה שמדובר בנוסח בקשה גנרי, המונח לפניי במקרים רבים באותו ניסוח (מילה במילה), עובדה המחזקת את המסקנה כי יש לתמוך את הבקשה בראיות כדי לבסס את הטענות הספציפיות.

זאת ועוד, טענתו הכללית של המבקש כי היא כופר לחלוטין בביצוע העבירה, אין כדי לסייע לו. יפים לעניין דבריו של כבוד הש' דבור בעפ"ת (נצרת) 7150-10-15 עבד אל חלים נ' מ"י (פורסם בנבו), שם טען המערער כי שסיכויי הגנתו גבוהים מבלי לפרטם:

"אמנם, בבוא בית-משפט קמא לבדוק בקשה להארכת מועד להישפט, עליו לתור אחר קיומה של טענת הגנה מהותית וכן אחר הסיבה שעמדה בבסיס האיחור בהגשת הבקשה להישפט. יחד עם זאת, אין די בהעלאת טענת הגנה כאשר סיכויי הוכחתה ו/או אישושה הינם קלושים ונמוכים. הטענה, כי סיכויי ההגנה הינם גבוהים, אין בה לבדה, כאשר היא נעדרת כל משענת ו/או תמיכה ראייתית, ולו לכאורית או ראשונית, כדי להצדיק מתן ארכה, כמבוקש".
טענותיו הכלליות של המבקש בדבר חשש לעיוות דין אם לא יקבל את יומו בבית המשפט אינן מצדיקות הארכת המועד להישפט, במיוחד לאור חלוף הזמן הרב מעת ביצוע העבירה והתשלום .

סוף דבר, הבקשה נדחית.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשפ"א, 31 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עומרי עמאש
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: