ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רות לוקסנבורג נגד מבטחים מוסד לבטוח סוציאלי של העובדים בעמ :

גג' רק'א 29 אוגוסט 2021

לפני:

כבוד השופטת שרה ברוינר ישרזדה – סגנית נשיא
נ.צ מעסיקים מר יצחק אופנהיים
נ.צ עובדים מר קיבורק נלנברדיאן

התובעת
רות לוקסנבורג

ע"י ב"כ: עו"ד בלנק
-
הנתבעת
מבטחים מוסד לבטוח סוציאלי של העובדים בעמ

ע"י ב"כ: עו"ד אלטוס

פסק דין

האם נפל פגם המצדיק התערבותו של בית הדין בגדר סמכותו בהחלטת הועדה לעררים של הנתבעת מיום 18.7.2016 (להלן- ההחלטה)?
רקע נדרש
התובעת הוכרה על ידי הנתבעת כנכה בשעור 100% בכל התקו פה שמאז 2010 ועד 30.6.2015 בשל לקויות שונות.
כמו כן מוכרת התובעת בנכות כאמור ו כמי שאבדה כושרה החל מיום 14.5.2018 ואילך.
התקופה שמאז 1.7.15 ועד 13.5.18 (להלן-התקופה שבמחלוקת). היא תקופה שבה , שאליבא דוו עדה יכולה היתה התובעת להשתכר.
הוועדה בהחלטה סכמה ממצאיה כדלקמן:
בת 57, עבדה כמנהל חשבונות באוניברסיטה, אינה עובדת מ2010 , סובלת מדכאון וחרדות, דום נשימה בשינה, ירידה בשמיעה אוסטאופורוזיס , כאבי ברכים וזרועות. בבדיקה הגופנית ממצאים כמתואר. הוועדה עיינה בחוו"ד של פרופ' וייזר מתאריך 8.5.16, תוצאות בדיקת שינה מ2012 בה נראה דום נשימתי חסימתי בדרגת חומרה קלה – בינונית, מכתבו של ד"ר יופה מ3.9.15 ובכל התיעוד הקיים בתיק לרבות פרוטוקול הביטוח הלאומי. נבדקה ע"י יועץ פסיכאטרי לוועדה ד"ר הראל שמסכם שסובלת מהפרעת אישיות גבולית ותסמונת הסתגלותית דכאונית חרדתית. לפי דעתו מסוגלת לעבודה בהתאם למגבלותיה הגופניות. לדעת הוועדה שמתייחסת למכלול הליקויים, חומרתם והשפעתם המצטברת, הנ"ל מסוגלת לעבודה במשרה מלאה ללא עבודות קשות והרמת משאות, בהתאם להכשרתה מתאריך 1.7.2015.
לטענת התובעת, המסמכים הרפואיים אינם מצביעים על כל שינוי מהותי במצב התובעת מאז 2010 ואילך ומשכך לא היה כל טעם להחריג את התקופה שבמחלוקת מזו שלפניה וזו שלאחריה והתוצאה של קביעת הוועדה אינה מתקבלת על הדעת.
טוענת הנתבעת כי החלטת הוועדה המבוססת על המסמכים שעמדו לפניה וכן על חוו"ד ד"ר הראל , פסיכיאטר יועץ לוועדה. בית הדין אינו מתערב בקביעות הועדה אלא רק מפקח על פעולותיה ולא נפל בפעולות הועדה כאן כל פגם המצדיק התערבות.

הכרעה

כאמור , הוועדה מפנה לכלל המסמכים הרפואיים אך מציינת ספציפית את מכתב ד"ר יופה מ3.9.15. באותו מכתב קובע ד"ר יופה כי חל תהליך שיפור במצבה (המכתב הוצא לצורך החזרת רשיון נהיגה- הוצג בדיון, לא מצוי בחומר שהוגש) . עוד מפנה לחוו"ד פרופ' וייזר מ8.5.16. יצוין שפרופ' וייזר גם עדכן מסקנתו לאור מסמכים נוספים שבשעתו בחרה התובעת לצרף. ר' מכתבו מיום 21. 5.16 שצורף לכתב ההגנה .
מתוך המסמכים שעמדו בפני הוועדה עולה כי קביעותיה התבססו על ממצאי הרופאים וכן על בדיקת ד"ר הראל אשר לפי בדיקתו למרות הלקויות הנפשיות מהן סובלת , מסוגלת לעבוד . (יוער כי אין הבדל ממשי בין האבחנות של ד"ר הראל לבין אבחנות רופאה של התובעת- ד"ר יופה)
בדיון האחרון התאפשר לתובעת להמציא מסמכים רלבנטיים שיש בהם כדי להצביע על כשל בהתנהלות הוועדה. אלא, שכפי שציינה הנתבעת, בפועל אמנם המציאה התובעת מספר מסמכים רלבנטיים , ואולם אלה שנוצרו קודם למועד הדיון בפני הוועדה הם מסמכים ישנים מוקדמים בהרבה (משנת2013) למסמכים מעודכנים של אותם רופאים (ד"ר יופה וד"ר לאופר) משנים מאוחרות יותר עובר לקביעת הוועדה ושהתובעת הציגה לפניה . משכך, העובדה שמספר מסמכים מ2013 לא צורפו על ידי התובעת בפני הוועדה לא זו בלבד שאין בה כדי לבטא פגם בהתנהלותה, אלא שגם אין להם משמעות כיוון שהוועדה קיבלה מהתובעת בזמן אמת מסמכים עדכניים יותר והם הרלבנטיים.
העובדה שהתובעת נמנעה לחלוטין מהמצאת מסמכים משנת 2015 שיש בהם כדי להפריך את מכתבו של ד"ר יופה- רופאה האישי, שהופנה למשרד הרישוי בדבר שיפור במצבה, מדברת בעד עצמה.
אכן מסמכים אחרים של ד"ר יופה מצביעים גם אחרת, ואולם לא מצאתי כי העדפת ד"ר וייזר ובעקבותיו הוועדה , את הגרסה של ד"ר יופה לפיה חל שיפור, כאשר היא באה מפי אותו רופא , היא בלתי תקינה. להפך, יש בה כדי להסביר מדו ע פרופ' וייזר הטיל ספק במהימנות דברי התובעת, כאשר לצרכים אחרים טענה אחרת ביחס למצבה.
אשר למסמכים מאוחרים למועד הדיון בוועדה, ובכלל זה מסמכי המוסד לביטוח לאומי שהכיר ב2017 ב70% נכות ו100% אי כושר (צורפו לכתב התביעה) ומסמכים נוספים מאותה שנה , הרי ברי כי משאלה לא עמדו בפני הוועדה ואף לא היו קיימים בעת הדיון לפניה, אין לומר כי נפל פגם כלשהו בהתנהלותה.
לא למותר לציין בקשר לכך כי מסמכי הביטוח הלאומי מציינים החמרה בפן הפסיכיאטרי ובכך יש כדי להצביע על כך שישנו הבדל בין מצב התובעת בעת הדיון בפני הוועדה שדנה בתקופה שבמחלוקת , לבין המצב שלאחר מכן .
לא זו אף זו, עיון בקביעת רופאת הקרן ב10.10.18 ששבה וקבעה לתובעת 100% נכות מחודש5/18 מעלה שהיא מציינת כי נוספו לקויות חדשות כגון פיברומיאלגיה, דלקת פרקים וקשי בניידות, ואף אבדן של יטה על סוגרים. מכאן , המסקנה כי אין הבדל בין מצב התובעת בתקופה שלפני ואחרי התקופה שבמחלוקת לבין מצבה בתקופה שבמחלוקת אינה תואמת כלל את המציאות. לא למותר לציין כי גם במכתב ד"ר יופה שצרפה התובעת להודעתה שבהמשך לדיון האחרון מה1.3.21 (מכתב מיום 25.5.17) מציין גם הוא כי חלה החמרה במצבה הנפשי (מה שמתיישב עם שינוי העמדה של הביטוח הלאומי גם כן).

אם כן, לא נפל כל פגם בהתנהלות הוועדה.
למרות האמור, ומשמכלל המסמכים הרפואיים עולה כי כבר ב2017 חלה החמרה במצב התובעת, תדון הוועדה מחדש בעניינה ותבחן האם יש מקום לשנות מקביעתה ביחס לאורך התקופה שבה קבעה כי היא מסוגלת לעבוד בכפוף למגבלותיה הפיזיות כדלעיל.
התובעת תהא רשאית להציג לוועדה מסמכים המאוחרים למועד הדיון הקודם בוועדה שהומצאו לבית הדין .

ניתן היום, כ"א אלול תשפ"א, (29 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג ציבור עובדים, מר קיבורק נלנבדיאן

שרה ברוינר ישרזדה, שופטת

נציג ציבור מעסיקים, מר יצחק אופנהיים


מעורבים
תובע: רות לוקסנבורג
נתבע: מבטחים מוסד לבטוח סוציאלי של העובדים בעמ
שופט :
עורכי דין: