ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דניאל ליצמן נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת דגית ויסמן
נציגת ציבור (עובדים) , גב' אורית הרצוג

התובע
דניאל ליצמן
ע"י ב"כ עו"ד יהודה הר צבי
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד הילה דמרי

פסק דין

1. התובע, מפעיל מכונת ייצור בחברת ס.ק.מ. ארונאוטיקה בע"מ מבקש להכיר בפגיעה בכתפיו כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

2. התובע עבד בחברה במשך כארבע שנים, מיום 1.5.13 ועד יום 2.6.17.

לטענתו, במהלך העבודה נדרש להכניס לתנור/ מכבש שני חלקים של תבנית כבדה עם חומר, במשקל כ – 70 ק"ג. לאחר מכן להוציא את התבנית וכך חוזר חלילה, במהלך כל יום העבודה, כ – 50 פעמים ביום.

3. התובע ביקש לקבל את עדותו בעניין זה, שנתמכת בשאלון שמולא על ידי המעסיק (נ/3).

4. לאחר ששקלנו את עדות התובע, עדות מנכ"ל החברה המעסיקה – מר אוהד אלדר ואת הראיות שהוצגו, הגענו למסקנה כי דין התביעה להידחות.

5. את התיאור העובדתי לגבי אופי עבודתו של התובע, יש לבחון לאור ההלכה הפסוקה בנושא תורת המיקרוטראומה , כפי שתוארה בעב"ל (ארצי) 44767-07-17 בן עבו – המוסד לביטוח לאומי, 24.1.19 -

"לצורך גיבוש עילת המיקרוטראומה נדרש להוכיח, בהתאם להלכה הפסוקה, כי המבוטח ביצע במהלך עבודתו תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן, שחזרו על עצמן למשך פרק זמן רצוף ואשר ניתן לבודד אותן משאר הפעולות והתנועות שביצע במהלך יום העבודה (עב"ל (ארצי) 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי (28.7.02)). תדירות התנועות החוזרות והנשנות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, "אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, פד"ע לה 523 (2000); כן ראו בקשר לכך את עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי - אסתר נוח (22.12.14); להלן: עניין נוח; עב"ל (ארצי) 54603-11-14 ארקדי קרייזנבורג - המוסד לביטוח לאומי (19.4.17)).

עוד הובהר בפסיקה כי גם במצב של עבודה מגוונת קיימת אפשרות לאבחן תנועות המבוצעת ברצף על פני פרק או פרקי זמן משמעותיים, ככל שניתן לבודדן ממכלול הפעולות שמבצע המבוטח במהלך יום עבודתו (עניין נוח; עב"ל (ארצי) 465/07 עופר יהודאי - המוסד לביטוח לאומי (20.12.07))."

ור' גם הנפסק בעב"ל (ארצי) 52567-06-20 אוברלנגדר – המוסד לביטוח לאומי, 5.5.21).

6. בניגוד לטענות התובע בסיכומיו, השאלון שמולא על ידי המעסיק (נ/3) אינו תומך בגרסת התובע. להלן תיאור העבודה על ידי המעסיק (הטופס חתום על ידי מר אלד שגם העיד בבית הדין):

תיאור העבודה:
"הכנסה והוצאת גומי לתוך מכבש גומי במהלך כל היום . התהליך מתרחש כ 4-6 פעמים בשעה.
בזמן שהמכבש נפתח, העובד מנקה את התבנית בעזרת לחץ אויר, מכניס גומי לתבנית (מדובר על משקלים של פחות מחצי קילו) ולוחץ על כפתור לסגירת המכבש."

בחלק ההערות שבשאלון, המעסיק הוסיף את הדברים הבאים:

"לא ברור לי כלל על איזו פגיעה מדובר ומדוע בכלל יש עילה לתביעה.
העבודה קלה באופן קיצוני, נוחה, משקל נמוך של פחות מ – 1 ק"ג, העוב ד לא יכול להיפגע מהעבודה הזו הוא גם מעולם לא התלונן על קושי כלשהו או על סבל בגלל העבודה."

7. בשאלון שהתובע מילא (נ/2), התובע תיאר שהוא דוחף את התבנית שהיא במשקל כ -70 ק"ג:

"התבנית היתה 70 ק"ג. במשך כל היום, כל 15 דקות, דחפתי ודחפתי את המכונת ידנית, דבר שגרם לקשיים גדולים".

8. בפגיעה בכתפיים, נדרש להוכיח תנועות חוזרות ונשנות באיבר זה.

לא מצאנו תנועות כאמור, לא לפי עדות התובע ולא לפי עדות מעסיקו.

9. כאמור, לטענת התובע התנועות החוזרות ונשנות שהשפיעו על כתפיו הן תנועות הדחיפה והמשיכה של התבנית הכבדה.

בניגוד לעדות התובע, כאילו מדובר בפעולות משיכה ודחיפה של תבנית כבדה, מתיאור המעסיק עולה כי מדובר בתנועה קלה שאינה מצריכה מאמץ מיוחד:

"ממה שהבנתי בתביעה יש תבנית ספציפית שאני משער שעליה הוא מדבר, צריך למשוך אותה מהמכונה ולהכניס אותה למכונה. זאת תבנית אלומיניום לא בדקתי את המשקל שלה אבל היא לא כבדה. והפעולה היא בערך חצי מטר בערך לדחוף ולמשוך ואז לפתוח אותה כי היא על צירים. שתי פלטות שפותח כמו טוסטר. לא מרימים את זה ולא שום דבר.
...
ואוסיף ואומר התהליך של הפתיחה והסגירה זה אחת לחצי שעה, מכניס מחכה 25- 30 דקות ואז לחזור על הפעולה, זאת אומרת שעושים את זה בערך 18 פעמים ביום. ולא מרימים כלום, מושכים פותחים על ציר ומכניסים חזרה.
ש. יש צורך למקם את התבנית במכונה?
ת. באופן כללי מכניסים למרכז המכונה לא משהו מדויק ש. כמה זמן אורכת להערתך זמן של ההכנסה?
ת. 5 שניות, זה פשוט לדחוף
ש. וההוצאה?
ת. אותו דבר אתה מושך ביד אחת, או שתי ידיים זה לא משנה זה לא כבד."

10. מהתיאור לעיל, המצטרף לתיאור הכללי של העבודה (עמוד 6 החל משורה 14), עולה שהתובע אינו נדרש להרים משאות, אינו נדרש להרים את התבנית, ולמעשה - כפי שגם צוין בסיכומיו, טענותיו מתמצות בפעולת המשיכה והדחיפה של התבנית.

לעניין זה, לא מצאנו להעדיף את עדות התובע, כאילו הוא מושך ודוחף תבנית כבדה במשקל 70 ק"ג (שלא נתמכה בכל ראיה חיצונית), על פני עדותו של המעסיק, שתיאר את פעולת המשיכה כפעולות קלות, שאינן קשורות למשקלה של התבנית – "אתה מושך ביד אחת או שתי ידיים, זה לא משנה זה לא כבד". מתיאור זה עולה כי אין מדובר בפעולה פיזית קשה משמעותית, של דחיפה או משיכה של תבנית במשקל רב.

11. לכך יש להוסיף כי בניגוד לעדות התובע, כאילו עבד כל הזמן על אותה מכונה, הרי שהמעסיק העיד ש"עובד לא נמצא בהכרח על מכונה אחת, זה תלוי בסידור העבודה" (עמוד 7 שורה 10).

כלומר, גם טענת התובע כי עבד במשך כל תקופת עבודתו רק על מכונה אחת, לא הוכחה ואינה נתמכת בעדות המעסיק.

12. בהתייחס לתדירות הפעולות, התובע תיאר שהחומר בתבנית נמצא כ – 20 דקות (עמוד 5 שורה 22). כלומר מדובר ל כל היותר בשש פעולות של משיכה/ דחיפה בשעה, שבין כל שתיים מהן, הפסקה בת 20 דקות. עוד יש לציין כי התובע גם ניקה את התבנית בין לבין, ולפי עדותו הניקיון ארך בין דקה עד 20 דקות (עמוד 7 שורות 27 - 32), כך שהתדירות אף נמוכה מכך. ספק בעינינו אם תדירות זו עונה על תנאי המיקרוטראומה.

לא למותר לציין בהקשר זה, כי על פי עדות המעסיק (עמוד 8 שורה 33 ואילך), החומר נמצא במכונה בין 25 ל – 30 דקות, כך שתדירות הפעולות היא אף נמוכה מזו שהתובע תיאר.

13. בהתייחס לעדות המעסיק ולפער שבין התיאור שנמסר בשאלון שמילא ובין עדותו בבית הדין, מקובל עלינו ההסבר שנתן, לפיו בעת שמילא את השאלון, לא ידע באיזו מכונה מדובר ו רק בעדותו בבית הדין התייחס למכונה הספציפית שהתובע תיאר (עמוד 8 שורות 13 – 15).

14. לסיכום האמור לעיל, לא הוכחה תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה, בכל הנוגע לפגיעה בכתפיו של התובע.

אשר על כן, דין התביעה להידחות.

ניתן היום, כ"ב אלול תשפ"א, (30 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

אורית הרצוג,
נציגת ציבור (עובדים)

דגית ויסמן, שופטת


מעורבים
תובע: דניאל ליצמן
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: