ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שי עוזרי נגד אופנת פליפר בע"מ :

לפני כבוד ה שופטת לימור ביבי

התובע/המבקש

שי עוזרי
ע"י ב"כ עו"ד קרן שלף

נגד

הנתבעת/המשיבה

אופנת פליפר בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רונית סיטון-זלקינד ו/או ליאור שלמה
ואח' ממשרד מ. פירון ושות'

פסק דין

לפני בקשת הסתלקות מוסכמת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק" ו- "בקשת ההסתלקות" בהתאמה).

הבקשה לאישור תובענה ייצוגית הוגשה ביום 06/05/21 על ידי מר שי עוזרי (להלן: "המבקש") ועניינה בטענת המבקש כי המשיבה - חברת פליפר בע"מ (להלן: "המשיבה") לא מילאה אחר הוראות תקנה 34 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג – 2013 (להלן: " התקנות") שעה שלא פרסמה, את הסדרי הנגישות שקיימים בסניפיה, את פרטי רכז הנגישות ואת התאמות הנגישות באתר האינטרנט שלה. בכך, הפרה המשיבה לטענת המבקש את הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח – 1998 (להל ן: "החוק ", ו- "בקשת האישור").

על פי הנטען בבקשת ההסתלקות, המשיבה אמנם חולקת על טענות המבקש, אך לאור חשיבות הנושא העומד בבסיס הבקשה לאישור התובענה ומבלי להודות בטענות המבקש-פרסמה המשיבה את התאמות הנגישות באתר האינטרנט שלה, (עניין שלטענתה אין בו כל קושי ועלותו זניחה), מינתה רכז נגישות שפרטיו מפורסמים גם הם באתרה ונוסף על כך פרסמה הצהרת נגישות.

על רקע האמור לעיל, הוגשה ביום 21/07/21 בקשת הסתלקות מוסכמת. במסגרת בקשת ההסתלקות צוין כי - מבלי שמי מהצדדים מודה בטענות רעהו, ולאחר שהצדדים שקלו את הסיכויים והסיכונים שבהמשך ניהול הליך בקשת האישור, הוסכם בין הצדדים, באשר למשיבה כדלקמן:
המשיבה פעלה לפרסום הסדרי הנגישות, פרטי רכז הנגישות והצהרת נגישות באתר האינטרנט שלה.
המשיבה התחייבה להמשיך ולפעול גם בעתיד בהתאם להוראות החוק והתקנות בכל הנוגע לפרסום הסדרי הנגישות ופרטי רכז הנגישות באתר האינטרנט שלה.
המשיבה תעניק 5% הנחה בחנויותיה לאנשים עם מוגבלות בכפוף להצגת תעודה (ללא כפל הנחות), לתקופה של 3 חודשים ממועד אישור הסדר זה. המשיבה תדאג להציג שילוט מתאים בדבר ההנחה, במקום בולט בכל סניפיה וכן תפרסם הודעה בעניין באתר האינטרנט שלה.

לאור הדברים האמורים, סבור המבקש כי אין עוד צורך בהמשך ניהול התובענה ובקשת האישור דנא, וכי בפעולותיה של המשיבה כמפורט לעיל ובהסכמות שניתנו על ידה, יש כדי להוות שירות טוב ומועיל לקבוצה ולציבור בעניינים נשוא הבקשה לאישור התובענה וזאת, מבלי הצורך לנהל הליך משפטי ארוך ויקר ותוך חיסכון רב של זמן ומשאבים שיפוטיים.
לפיכך, ונוכח ההסכמות שהושגו, ומבלי שצד כלשהו מודה בטענות הצד האחר,סבורים הצדדים, כי בתיק דנן יהיה זה נכון וצודק ליישב את המחלוקת בדרך של הסדר הסתלקות כפי שיפורט להלן.

הסכמת המשיבה להסתלקות המבקש ניתנת בכפוף להתחייבות כדלקמן:
המבקש מוותר בזאת, באופן סופי ומוחלט, על כל תביעה, זכות, טענה או דרישה, מכל מין וסוג שהוא, הקשורים בבקשת האישור ו/או בתובענה כנגד המשיבה, לרבות ומבלי לגרוע מהאמור, נגד נושאי משרה או בעלי תפקיד במשיבה או מי מטעמם.
המבקש מסכים כי בית המשפט יסלק את הבקשה לאישור כנגד המשיבה וכן יורה על דחיית התביעה.
המבקש ובאת כוחו מתחייבים בזאת שלא להיות מעורבים במישרין או בעקיפין בכל תביעה כנגד המשיבה בקשר עם עניינה של בקשת האישור דנן.

עוד הוסכם בין הצדדים, כי לאור טרחת המבקש ובא כוחו בקשר עם הגשת התביעה והבקשה לאישור, בניהול המשא ומתן וההסכמות שהושגו במסגרת הסדר ההסתלקות, לאור התועלת שהביאה עמה בקשת האישור, ובכפוף לאישור הסדר ההסתלקות, להמליץ בפני בית המשפט לפסוק גמול למבקש בסך של 2,000 ₪ ולשאת בשכר טרחת באת כוחו בסך של 8,000 ₪ בצירוף מע"מ כנגד חשבונית מס כדין.

דיון והכרעה;
בפסק דין אשר ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב, מפי כבוד השופט ח' כבוב בת"צ 5398-06-19 צפתי נ' רהיטי קיבוץ השלושה השקעות בע"מ (28/11/19) (להלן: " עניין צפתי"), בבקשת הסתלקות אשר נסבה אף היא - בדומה לעניין לפנינו – על תובענה ייצוגית המבוססת על הפרת החובה בפרסום הסדרי נגישות, אישר בית המשפט את בקשת ההסתלקות וריכז את הוראות הדין והפסיקה הרלוונטיים. על מנת להביא דברים בשם אומרם אציין כי עיקרי פסק דין זה מבוססים על הדרך אשר נכבשה על ידי בית המשפט באותו העניין.

סוגיית ההסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית מוסדרת בסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, אשר קובע בין היתר:
"(א) מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה:
(1) אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה;
(2) התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה.
(.....)
(ד)(1) אישר בית המשפט את הסתלקותם של כל המבקשים או כל באי הכוח המייצגים מבקשה לאישור או שבית המשפט מצא שנבצר מהם להמשיך בתפקידם בבקשה לאישור, רשאי בית המשפט לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג במקומם, לפי הענין, בתוך תקופה שיקבע, וכן רשאי בית המשפט להורות על פרסום הודעה על כך, והכל אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין ובהתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור; בהודעה יצוין האמור בפסקה (4).
(.....)"

מנוסחו של הסעיף עולה, כי הסתלקות מהליך ייצוגי וכן קבלת טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקות, לא יעשו אלא באישור בית המשפט.
עוד קובע הסעיף כי הליך הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית כולל שני שלבים: בשלב הראשון, על בית המשפט לבחון האם יש מקום לאשר את בקשת ההסתלקות וכן, הגמול לתובע הייצוגי (סעיפים 16(א) ו- 16(ב) ל חוק תובענות ייצוגיות); בשלב השני, אליו נדרש בית המשפט רק ככל שאושרה ההסתלקות בשלב הראשון, על בית המשפט לבחון האם יש מקום למנות מבקש או בא כוח מייצג חלופיים ולאפשר את המשך ניהול ההליך (סעיף 16(ד) לחוק)(ראו גם עניין צפתי בסעיף 9; ת"צ 24356-04-10 בלהה הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (22/12/10) (להלן: "עניין הר-עוז"); אלון קלמנט, "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא 5, 63 (2011)).

המחוקק העניק לבית המשפט שיקול דעת רחב האם להיעתר לבקשת הסתלקות או לדחות בקשה שכזו. כך, סעיף 16(ד)(1) ל חוק תובענות ייצוגיות, העוסק בהסתלקות מההליך בשלב הדיון בבקשה לאישור, כבעניין דנן, קובע כי בית המשפט "רשאי" לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג וכן "רשאי" להורות על פרסום הודעה על כך (עניין צפתי בסעיף 9; להרחבה ביחס לאבחנה האמורה שעורך החוק בנוגע להסתלקות בין שלב הבקשה לאישור לבין שלב התובענה הייצוגית, ראו עניין הר-עוז, פסקה 22).

בכל הנוגע לאישור הסדרי הסתלקות מתוגמלת, כבמקרה דנן, בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (5/8/18), התווה בית המשפט העליון קווים מנחים לדיון בבקשה לאישור הסדרים מסוג זה וכן עמד על הסכנות הגלומות באישורם (פסקאות 22-31). בית המשפט העליון קבע, כי, ככלל, אין לפסול גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא הכוח המייצג במסגרת הסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית. יחד עם זאת, נקבע כי הסתלקות מתוגמלת אפשרית, אך מהווה חריג לכלל ולכן יש להיעתר לה רק במקרים המתאימים (שם, בפסקה 26).

עוד נקבע, כי בבואו לדון בבקשת הסתלקות מתוגמלת, על בית המשפט לבחון ראשית האם הראתה התובענה עילת תביעה לכאורה, קרי לוודא שאין מדובר בתביעת סרק, ושנית, על בית המשפט לתת דעתו לתועלת שהביאה בקשת האישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה. ודוק, לעניין זה אין די בתועלת כללית ועמומה ועל בית המשפט להתרשם כי לקבוצה צמחה תועלת קונקרטית ורלבנטית כתוצאה מההליך. ביחס לכך, אחת השאלות שעל בית המשפט לשאול את עצמו היא האם אמנם היה צורך בנקיטת ההליך הייצוגי לשם השגת התוצאה שהתקבלה (שם, בפסקה 25; עניין צפתי בסעיף 10).

מן הכלל אל הפרט;
לאחר שבחנתי את בקשת האישור (תשובת המשיבה לבקשת האישור לא הוגשה עובר להגשת בקשת ההסתלקות) וכן את בקשת ההסתלקות, הגעתי למסקנה, כי יש מקום לאשרה, על כל רכיביה, בהיותה מאוזנת וסבירה. ראשית מצאתי, כי על פניו לא מדובר בתביעת סרק, הנעדרת כל עילה ולו לכאורה. זאת, בהינתן שלאחר הגשת בקשת האישור, הגם כי המשיבה חלקה על הנטען, בפועל תיקנה המשיבה וביצעה את כל התאמות הנגישות הדרושות באתר האינטרנט שלה, מינתה רכז נגישות שפרטיו מפורסמים גם הם באתרה ופרסמה הצהרת נגישות– פעולות המלמדות על פניו ולכאורה על כך שמלכתחילה לא נהגה המשיבה כדין. זאת ועוד, נוכח המתווה המוסכם בין הצדדים הכולל - התחיבות המשיבה להמשיך להקפיד לפעול גם בעתיד (כפי שכבר עשתה לאחר הגשת בקשת האישור כאמור) בהתאם להוראות החוק והתקנות בנוגע לפרסום הסדרי הנגישות בסניפיה ; פרסום פרטי רכז הנגישות באתר האינטרנט שלה; כמו גם ההסדר ביחס להענקת הנחה בחנויותיה לאנשים עם מוגבלות לתקופה של שלושה חודשים ופרסומו בסניפי המשיבה שיש בו לדידי סוג של פיצוי בשל הפגיעה, ככל שהייתה כזו, בציבור הלקוחות בעלי מוגבלות - הרי שצמחה לקבוצה תועלת קונקרטית ורלבנטית כתוצאה מההליך.
זאת ועוד, בשים לב לכך שבסיכומו של דבר יש בהסדר כפי שהוא בכדי לסלק מחדליה של המשיבה על פי הדין, הרי שהנני רואה עין בעין עם טענת הצדדים ולפיה לאור ההסדר אין יתרון ממשי בהמשך ניהול ההליך.

בשים לב לאמור לעיל, ובפרט לאור התועלת שצמחה לחברי הקבוצה כתוצאה מנקיטת ההליך, מצאתי את סכומי הגמול ושכר הטרחה המוצעים על ידי הצדדים כסבירים בנסיבות העניין ומקובלים עליי. (ראו בדומה קביעת בית המשפט בעניין צפתי בסעיפים 11-12)

נוסף על כך, במסגרת בקשת ההסתלקות, התבקש בית המשפט לקבוע כי בנסיבות העניין אין צורך להורות על פרסום הודעה בדבר הסתלקות המבקש בהתאם לסעיף 16(ד)(1) לחוק. לעניין זה, אציין, כי סעיף 11(ב) ל תקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע – 2010, קובע כי:
"(ב) הוגשה בקשה הסתלקות, יורה בית המשפט על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לפי הוראות סעיף 25 לחוק וכן על משלוח ההודעה כאמור, ליועץ המשפטי לממשלה, בצירוף העתק מן הבקשה ומן התובענה, למנהל בתי המשפט וכן לגוף או בעל תפקיד כקבוע בתקנה 3(א), ורשאי בית המשפט להורות על משלוח כאמור גם לאדם אחר כפי שיורה. "

מנוסח התקנה עולה לכאורה, כי יש חובה לפרסם את דבר הגשת בקשת ההסתלקות עם הגשתה ואף קודם לאישור ההסתלקות על ידי בית המשפט וכי, על פניו, אין לבית המשפט שיקול דעת בסוגיה גם במקרה בו בקשת ההסתלקות מוגשת בשלב הבקשה לאישור (כפי שעולה מנוסח סעיף 16(ד)(1) ל חוק תובענות ייצוגיות לעיל). אלא שבמסגרת ההלכה הפסוקה נקבע כי תקנה 11(ב) אינה שוללת את שיקול דעתו של בית המשפט להורות על אישור הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, מבלי להורות על פרסום הודעה בדבר הגשת בקשה להסתלקות ומבלי להורות על משלוח הודעה לגורמים המנויים בתקנה (ראו ע"א 1362/12 היועץ המשפטי לממשלה נ' סלקום ישראל בע"מ (13/5/13); עניין הר-עוז, פסקאות 27-28).
בהתאמה להתוויות כפי שנקבעו בפסיקה ושיקול הדעת המוקנה לבית המשפט לעניין זה, לאחר ששקלתי, מצאתי להיעתר לבקשת הצדדים האמורה.
אשר לכך, הרי שכפי שצוין על ידי לעיל, המחדל המרכזי אשר שימש בסיס להגשת התובענה הוא העדר פרסומם של הסדרי הנגישות הקיימים בסניפי המשיבה, העדר פרסום פרטיו של רכז הנגישות והעדר פרסום הצהרת נגישות. אלא, שמחדליה אלו של המשיבה הוסרו לחלוטין עוד בטרם הוגשה בקשת ההסתלקות ויתרה מכך המשיבה אף התחייבה להמשיך גם בעתיד לנהוג בהתאם להוראות החוק והתקנות, ולפרסם את הסדרי הנגישות, פרטי רכז הנגישות והצהרת נגישות באתר האינטרנט שלה. משמסולק המחדל, הרי שאין עוד הצדקה להגשת תובענה וקל וחומר להכרה בתובענה כייצוגית. בנסיבות אלו אף אין מקום לבצע פעולות כלשהן לשם איתור מבקש ובא כוח מייצג חלופיים. לכך יש להוסיף כי ממילא אין בהסתלקות המבוקשת משום מעשה בית דין .

לאור כל האמור, הנני מוצאת לפטור את הצדדים מפרסום מודעות בדבר הגשת בקשת ההסתלקות. (ראו בדומה קביעת בית המשפט בעניין צפתי בסעיף 13).

סוף דבר:
ניתן לבקשת ההסתלקות, על כל סעיפיה וחלקיה, תוקף של פסק דין.

בהתאמה תשלם המשיבה למבקש סך של 2,000 ₪ וכן תשלם לבא כוח המבקש שכר טרחה בסך 8,000 ₪ כולל בצירוף מע"מ.

אני מורה בזאת על דחיית התביעה האישית של המבקש ועל מחיקת בקשת האישור.

ניתן היום, כ"ב אלול תשפ"א, 30 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שי עוזרי
נתבע: אופנת פליפר בע"מ
שופט :
עורכי דין: