ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסף אקוקה נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופט יוסף יוספי

התובע:
יוסף אקוקה
ע"י ב"כ: עו"ד אביחי דהן

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מורן קונביסר

פסק דין

1. המערער הגיש תובענה במסגרתה עתר להכיר בליקוי השמיעה והטנטון כפגיעה בעבודה.

2. ביום 12.11.20 הגיעו הצדדים להסכמה ביחס לתשתית העובדתית אשר הועברה למומחה וזאת בהאי לישנא:

"1. התובע ילד שנת 1952.
2. התובע שימש כמפעיל מכונות במפעלי ים המלח משנת 1979, והוא סיים לעבוד ביום 30.6.19.
3. התובע עבד בקרבת מכונות שונות, והוא היה חשוף לרעש מזיק".

3. לפיכך, ביום 9.12.20 מונה ד"ר ארז בנדט, מומחה ברפואת א.א.ג, למומחה מטעם בית הדין, והוא נתבקש לענות על השאלות הבאות:

"א. האם מתקיים בתובע התנאי הקבוע בסעיף 84א(א)(2) לחוק?
ב. ככל שקיים ליקוי שמיעה - האם קיים קשר סיבתי בינו לבין עבודת התובע בתנאי רעש מזיק?
ג. האם מתקיים בתובע התנאי הקבוע בסעיף 84א(ב)(1) לחוק?
ד. האם מתקיים בתובע התנאי הקבוע בסעיף 84א(ב)(3) לחוק בנוגע לשאלה - האם הפניות לרופא בנוגע לטנטון היו אותנטיות?
ה. האם סובל התובע מטנטון תמידי, וככל שכן - האם קיים קשר סיבתי בינו ובין עבודת התובע בתנאי רעש מזיק?".

4. ביום 3.1.21 השיב המומחה לשאלות עליהן נשאל תוך שהוא מציין בזו הלשון:

"יש קשר סיבתי בין החשיפה לרעש לבין היווצרות והחמרת הטינטון. החמרת הטינטון באוזן השמאלית בשנת 2019 קשורה ככל הנראה לתהליך התחלואתי באוזן השמאלית שעדיין לא אובחן".

בהחלטה מיום 8.4.21 התיר בית הדין לצדדים להציג את שאלות ההבהרה אותן ביקשו הם להציג:

5. ביום 18.4.21 השיב המומחה לשאלות עליהן נשאל ואחר כך הגישו הצדדים את סיכומיהם בכתב.

6. לטענת המערער, המומחה קבע כי מתקיים קשר סיבתי בין החשיפה לרעש לבין הליקוי בשמיעה והטינטון והחמרתו. תשובות המומחה לשאלות ההבהרה מחזקות את עמדת המומחה כי יש להכיר בתובענ ה. באוזן ימין ישנו נזק מעורב שבהתאם לפסיקה מזכה בהכרה. משקיימת ירידה בשמיעה , הטינטון בכל מקרה עומד בעינו גם אם ייקבע ו בסופו של יום 0% נכות בגין ירידה בשמיעה, כך שיש להותיר את קביעת הנכות לוועדה הרפואית.
לסיכום, טען המערער שיש להכיר בירידה בשמיעה ובטינטון ככאלו שנגרמו כתוצאה מעבודתו ברעש מזיק.

7. לטענת המשיב, יש לדחות את התובענה. מחוות הדעת ומתשובות המומחה לשאלות ההבהרה עולה באופן ברור, כי התובע לא עומד בתנאי הבסיסי והראשוני של ירידה בכושר השמיעה בשיעור של 20% דציבל. העובדה כי המומחה הגדיל והתייחס ליתר התנאים שלא לצורך אין בה כדי להתעלם מהתנאי המהותי. כמו כן, אין מקום ללקט מתוך חוות הדעת של המומחה את הפסיקה היחידה בה הוא כותב שישנה ירידה שלפחות חלקה התפתחה עקב תחלואה אחרת, בשים לב כי מדובר בהתייחסות רק לאוזן שמאל. כלומר, גם אם מדובר בליקוי מעורב, הוא נוגע לאוזן אחת ולא לשתי האוזניים. החוק מדבר על תנאים מצטברים וברורים. משלא התקיימו התנאים להכרה בירידה בשמיעה, הרי שאין מקום לבחון את נושא הטינטון והמומחה הרחיב בנושא יתר על המידה. לפיכך, יש לדחות את התובענה.

דיון והכרעה

8. לאחר עיון בחוות הדעת, בתשובות לשאלות ההבהרה ובטענות הצדדים, מצאתי כי אין מנוס מדחיית התובענה, ואפרט.

9. מעיון בחוות דעתו של המומחה עולה, כי התובע לא עומד בתנאי הקבוע בסעיף 84א(א)(2) לחוק, היות ו"בכל שלוש בדיקות השמיעה ממכונים מוכרים כושר השמיעה בתדירויות הדיבור בהולכת העצם באוזן הימנית אינו שווה או גרוע מ-20 דציבל ". די היה בכך כדי להוביל לדחיית התובענה, הגם שלדידו של המומחה מדובר בליקוי שמיעה עקב חשיפה לרעש מזיק, כמו גם ביחס לטינטון שיש לדחות את ההכרה בו בהיעדר ליקוי שמיעה כנדרש בחוק. חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא בתשובות המומחה לשאלות ההבהרה, שם הוא מציין כי אי עמידה בתנאי הרלוונטי הוא סייג חוקי להכרה בפגיעה בעבודה או במחלת מקצוע, גם אם זו אינה קביעה רפואית גרידא.
קרי, יכול ולאדם יהיה ליקוי שמיעה אבל לא יעמוד בתנאי הסף שמזכים בהכרה בנכות ובפיצוי. המומחה אף התייחס לתוצאות בדיקת השמיעה של תדירויות הדיבור של הולכת אוויר, אף על פי שהחוק והפסיקה מתייחסים לשמיעה בהולכת עצם בתדירויות הדיבור.

10. כמו כן, אין בידי לקבל את טענת התובע ביחס לפסיקה אליה הפנה , ולפיה מדובר בליקוי מעורב , היות ובמקרה דנן ממילא מדובר רק ביחס לאוזן אחת (שמאל) ולא לשתי האוזניים כנדרש, וזאת בשים לב כי ממילא לא מדובר בקביעה חד משמעית מצד המומחה.

11. מכל האמור לעיל עולה, כי יש לדחות את התובענה בהתבסס על תשובות המומחה ובשים לב כי המערער לא עמד בדרישת החוק והפסיקה לעניין שיעור הירידה בשמיעה בשתי האוזניים בתדירויות הדיבור לפי הולכת עצם. כפועל יוצא נדחית גם ההכרה בטינטון.

אחרית דבר

12. דין התובענה להדחות.

אין צו להוצאות בשים לב כי המערער גימלאי.

13. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ב אלול תשפ"א, (30 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.


מעורבים
תובע: יוסף אקוקה
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: