ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שחר רמפל נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופט יוסף יוספי

התובע:
שחר רמפל
ע"י ב"כ: עו"ד אפרים ווגדן

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מורן קונביסר

פסק דין

1. עסקינן בתובענה במסגרתה מבקש התובע להכיר בליקוי השמיעה ובטנטון כפגיעה בעבודה. לאחר הדיון הגישו הצדדים את סיכומיהם בכתב, כאשר התובע אף הגיש סיכומי תשובה.

2. לטענת התובע, הנתבע דחה שלא כדין את תביעתו בנימוק כי אין ירידה בשמיעה המצריכה בחינת טנטון.
בדיקות השמיעה מראות פגיעה בתדירויות הגבוהות והן עונות על הנדרש בחוק. בנוסף, סובל התובע מטנטון קבוע.
ניתן לזהות בבירור את הפגיעה שהתגבשה במהלך השנים לפי בדיקות השמיעה הרבות שביצע התובע החל משנת 2011 ועד 2019. גם בדיקת מאפייני טנטון מאשרת כי לתובע טנטון.

3. לטענת הנתבע, יש לדחות את התובענה, היות וכושר השמיעה של התובע לא פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים בממוצע בתדירויות הדיבור, וכי עקומת השמיעה אינה מתאימה לליקוי שמיעה עקב חשיפה לרעש מזיק, ולפיכך גם לא היה מקום לבחון את נושא ה טנטון. מדובר בתנאי סף, ושתי הבדיקות האחרונות מיום 21.7.19 ו-5.12.19 מלמדות על אי עמידה בתנאי של 20 דציבל בכל אחת מהאוזניים. בכל מקרה הבדיקה השנייה (המאוחרת יותר) מחדדת זאת יותר, היות וברוב המקרים של נזקי השמיעה עקב חשיפה לרעש לא יכולה להיות הטבה, ולכן יש להעדיף את הבדיקה ממכון קולות שהיא מאוחרת יותר. גם הבדיקה ממכון מדנט לא מצביעה על ירידה של 20 דציבל.
אין מקום לביצוע בדיקה שלישית, היות והנתבע כבר שלח את התובע לבדיקה במכון מטעמו והבדיקה הצביעה על הטבה במצב השמיעה.
לסיכום, טען הנתבע כי לא התקיימו התנאים המצטברים הבסיסיים לצורך הכרה בליקוי השמיעה, כך שאין מקום לבחון את נושא הטנטון. לכן, יש לדחות את התובענה ללא מינוי מומחה רפואי.

4. לאחר עיון בטענות צדדים, מצאתי כי יש לדחות את התובענה כבר בשלב זה, וזאת ללא צורך במינויו של מומחה רפואי, ואפרט.

5. בנסיבות המקרה דנן, לא היתה מחלוקת בדבר חשיפת התובע לרעש מזיק. הצדדים היו חלוקים ביחס לתוצאות בדיקות השמיעה של התובע, היינו האם הן עומדות בתנאי הסף של ירידה של 20 דציבל בתדירויות הדיבור בכל אחת מהאוזניים.

6. אין בידי לקבל את טענות התובע, לפיהן הפסיקה לא דרשה ירידה בתדירויות הדיבור של 20 דציבל כדי להכיר ב טנטון, וגם לא את טענותיו לפיהן יש להעדיף 6 בדיקות שמיעה שבוצעו במסגרת קופת החולים ושיש בהן כדי להצביע על ירידה בשמיעה כנדרש בדין.
בנסיבות המקרה דנן, בדין דחה הנתבע את תביעת התובע, היות ובשתי הבדיקות האחרונות שבוצעו במכון מדנט ובמכון קולות לא התקיימה דרישת הירידה ב שמיעה בשיעור של 20 דציבל בכל אחת מהאוזניים.
התובע לא הצביע על טעמים בהם היה כדי לאיין בדיקות אלו . גם בפסיקה נקבע שיש להעדיף את הבדיקה המאוחרת, בשים לב כי אין הטבה בליקוי שמיעה שנגרם מרעש אלא יכולה להיות רק הרעה. לפיכך, מששתי הבדיקות האחרונות משקפות הטבה לעומת בדיקות משנים קודמות, כאשר המאוחרת יותר (מכון קולות) אף מבטאת הטבה לעומת קודמתה (מכון מדנט), הרי שיש לקבלן ולייתר בדיקה שלישית של התובע.

7. מכל האמור לעיל עולה, כי התובע לא עומד בתנאי הסף של הכרה בליקוי שמיעה. לפיכך, יש גם לדחות את ההכרה בטנטון כפועל יוצא.

אחרית דבר

8. דין התובענה להדחות.

אין צו להוצאות.

9. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ב אלול תשפ"א, (30 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.


מעורבים
תובע: שחר רמפל
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: