ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אליף מוהרה נגד ממונה על חדלות פירעון :

בפני כבוד ה שופט אפרים צ'יזיק

מבקשים

אליף מוהרה, ת"ז XXXXXX785

נגד

משיבים

  1. ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון
  2. עו"ד מיכל גלבוע (נאמנת)

החלטה

בפניי בקשה מטעם הנאמנת מיום 23.8.2021 למתן קביעה/הצהרה בנוגע לזכויותיו של היחיד בנכסי מקרקעין הידועים כגוש 15563 חלקה 52 וגוש 15563 חלקה 51.

רקע עובדתי :

היחיד, יליד שנת 1968 , הצהיר במסגרת הבקשה למתן צו לפתיחת ההליכים/דו"ח על מצבו הכלכלי כי כלל חובותיו כלפי עשרה נושים שונים בגין קריסת עסק בתחום השיפוצים והבנייה, שאותו הקים בשנת 1987, נאמד בסכום כולל של 5,607,943 ₪ בפועל עד לסוף שנת 2020 הוגשו כנגדו חמש תביעות חוב בסכום של 1,306,765 ₪.

בתאריך 21.12.2020 הוגש על ידי הנאמנת דו"ח ממצאי בדיקה של היחיד לפי סעיף 153 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018 שממנו עולה כי היחיד מתגורר ביחד עם בני משפחתו בדירת מגורים שגודלה כ – 140 מ"ר ואשר שווייה המוערך בשוק החופשי הינו כ – 750,000 ₪ .

בנוסף לכך, נטען על ידי הנאמנת כי היחיד הינו בעל זכויות קנייניות בדירת אביו המנוח (1/22 חלקים בעיזבון) בשווי מוערך של כ – 50,000 ₪ וכי עו"ד מוטי בן ארצי מונה לשמש כנאמן על נכסי האב המנוח במסגרת תיק פש"ר (מחוזי חיפה) 43438-01-13 .

בתאריך 1.2.2021 הגישה הנאמנת לתיק ביהמ"ש הודעה בכתב מטעמה שבה נטען כי במסגרת הליך פש"ר אשר התנהל בעבר כנגד היחיד בבית המשפט המחוזי לפי בקשת נושה, צירף המנהל המיוחד באותו תיק , עו"ד ירון רג'ואן , פס"ד מיום 30.7.2020 אשר ניתן על ידי ביה"ד האזורי לעבודה בנצרת (מותב בראשות כבוד השופט חיים סומך) בתיק ב"ל 1941/98 עבד אלראוף מוהרה נ' המוסד לביטוח לאומי פס"ד שממנו עולה כי המנוח החזיק בבעלותו שני מבני מגורים (מבנה אחד בשטח 166 מ"ר ומבנה נוסף בשטח של 488 מ"ר) ואשר שוויים המוערך על פי הערכת שמאי מקרקעין הינו כ – 500,000 ₪ .

לטענת הנאמנת, מפסה"ד עולה כי במהלך שנת 1992 האב המנוח, מר עבד אלראוף מוהרה ז"ל , העביר לילדיו ללא תמורה שטח מקרקעין שגודלו כ – 321 מ"ר וכי בנוסף לכך העביר לחזקתם ללא תמורה שטח מקרקעין שגודלו כ – 1488 מ" ר.

הנאמנת צירפה להודעה את פרוטוקול חקירת החייב מיום 7.9.2014, אשר התברר בפניה במסגרת הליך חדלות פירעון קודם שבו שימשה כמנהלת מיוחדת (תיק פש"ר 54165-05-13), שממנו עלה כי הינו מתגורר בבית אשר נמצא בבעלותו, אולם בנוסף לכך בנה תוספת לבית ישן שגודלו כ - 160 מ"ר ואשר נבנה בחלקת מקרקעין הנמצאת בבעלות הוריו.

עוד נטען בבקשה, כי במסגרת החקירה אשר התבררה במשרדה בנוגע להליך זה בתאריך 16.8.2020 , כי דירת מגוריו ששטחה כ – 140 מ"ר , רשומה על שמו ועל שם רעייתו , וכי גם היתר הבניה הוצא על שמו, ברם המקרקעין שעליהם נבנתה הדירה רשומים על שם סבו המנוח.

הנאמנת אף צירפה להודעתה פסיקתא/פס"ד וצו אישור עיקול אשר ניתנו על ידי בית משפט השלום בחיפה בתאריך 11.7.1996 בתיק מספר א/7723/96 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אליף מוהרה בע"מ חברה לעבודה בניין ומסחר ואח' ושמהם עולה כי לחייב זכויות קנייניות בנכס מקרקעין אשר נמצא בגוש מספר 15563 חלקה 52.

הנאמנת צירפה את פרוטוקול הדיון מיום 24.11.2019 אשר התקיים בבית המשפט המחוזי בנצרת בנוגע לעיזבונו של האב המנוח, ואשר גם הוא ניהל הליך חדלות פירעון (פש"ר 43438-01-13) וכן גם את החלטת ביהמ"ש (כבוד השופט צפריר) אשר ניתנה בסיום הדיון, ממנה עולה כי הנאמן אשר מונה באותו תיק (עו"ד מוטי בן-ארצי) פנה אל יורשי החייב על מנת לקבל את עמדתם בנוגע לנכסים שאותם הותיר המנוח עם פטירתו .

מדברי הנאמן, עו"ד מוטי בן-ארצי , וכן גם מהחלטת ביהמ"ש המחוזי בנצרת עולה כי החייב ובני משפחתו מסרבים באופי קונסיסטנטי להגיע לדיו נים בביהמ"ש ולשתף עימו פעולה, וכי כתוצאה מחוסר שיתוף הפעולה מצד החייב ובני משפחתו ניתן אישור לנאמן לפנות אל בית המשפט לענייני משפחה לצורך קבלת מידע מתאים בתיקי העיזבון של אבי החייב המנוח וכן גם של סבו המנוח.

בתאריך 12.4.2021 הודיעה הנאמנת לבית המשפט כי החייב סירב לשתף עימה פעולה ולהעביר לרשותה מסמכים מהותיים בנוגע לזכויותיו במקרקעין ובנוסף לכך אינו משלם לקופת הנשייה את החוב אשר הצטבר לחובתו בסך של 5450 ₪ ואף אינו מגיש דו"חות הכנסות והוצאות ובשל כך ביהמ"ש הורה לחייב להשיב לטענות הנאמנת עד ליום 30.5.2021.

בתאריך 23.8.2021 הודיעה הנאמנת לביהמ"ש כי החייב ממשיך במריו ומסרב לשתף עימה פעולה וכי סך חובות הפיגורים אשר הצטברו החל מחודש נובמבר 2020 עומד על סך של 12,000 ₪ ולפיכך הינה עותרת למתן פס"ד הצהרתי ולפיו ליחיד ישנן זכויות קנייניות במקרקעין אשר נמצאים בגוש 15563 חלקה 52 ובגוש 15563 חלקה 51.

דיון והכרעה :

על פי פסיקת בית המשפט העליון הסוגיה האם בעלות השנויה במחלוקת של חייב בנכס מסויים צריכה להתברר במסגרת הליך נפרד במסגרת ערכאה אזרחית, או לחילופין במסגרת בית משפט של חדלות פירעון הינה סוגיה דיונית אשר מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט של חדלות פרעון מקום בו מצא כאשר דרך המלך לנקוט בהליך נפרד נוגעת בעיקר למקרים ש בהם מדובר במחלוקת אשר בירורה הינו מורכב מבחינה עובדתית ו/או כי מעורבים צדדים שלישיים (ראה : ע"א 601/17 עו"ד עמיד מח'ול - מנהל מיוחד לנכסי יוסף חכמי (בהסדר נושים) נ' דוד אוחנה ואח' מיום 31.5.2018) .

ככלל, הליך של בקשה למתן הוראות נועד לצורך הנחייה ופיקוח של בית המשפט על פעילותם של נושאי תפקידים שונים ולצורך יצירת אמצעי יעיל לפיקוח על בעל תפקיד בפעולותיו השוטפות לצורך ריכוז ההליכים הנוגעים לגוף חדל הפירעון בפני בית משפט אחד ככל שהדבר אפשרי ובעיקר כאשר מדובר בסכסוך לגבי מסת הנכסים של הגוף המצוי בהליכי חדלות פירעון.

הפסיקה עמדה על כך שככלל הליך של מתן הוראות אינו מיועד לפתרון מחלוקות מהותיות בין נושא התפקיד לבין צדדים שלישיים, ובעיקר במקרים שבהם נדרשת הכרעה במחלוקת אשר מחייבת דיון מורכב הכרוך בהכרעה בעובדות.

עם זאת, הפסיקה הכירה בכך שייתכנו מקרים שבהם ניתן להכריע במחלוקת מהותית בין בעל תפקיד לצד שלישי במסגרת הליך של בקשה למתן הוראות בהתמלא מספר תנאים: האחד – שבירור הסוגיה שבמחלוקת נדרש לצורך מתן הוראות לבעל התפקיד לשם "ביצוע יעיל וראוי" של תפקידו; השני – שבירור המחלוקת לגופה אינו כרוך בהכרעה בעובדות או אינו מחייב בירור עובדתי מורכב, וניתן להכריע בעובדות בדרך פשוטה וקצרה; והשלישי – שבניהול ההליך בדרך מקוצרת אין כדי לגרום עיוות דין או כדי לפגוע בזכויות דיוניות ומהותיות של בעל דין (ראה : ע"א 3284/19 שיף הזנפרץ נאמנים (2004) בע"מ ואח' נ' יוסף בר ואח' מיום 31.1.2021 והאסתכתאות דשם).

בהליכי חדלות פירעון נוטים לרכז את כל העניינים השונים הקשורים בהליך לטיפול לפני בית המשפט של חדלות פירעון , למעט בעניינים מינהליים או ליליים ולהכריע מכח הוראת סעיף 279(א) לחוק חדלות פירעון בכל שאלה שבמשפט או בעובדה אשר מתעוררת בעניין הליכי חדלות פירעון שלפניו , או אם מצא כי ההכרעה בה נדרשת לשם ייעול ההליכים כאמור, למעט בכל הנוגע להליכים פליליים או מינהליים בכפוף להוראת סעיף 31 לחוק חדלות פירעון .

מכח הוראת סעיף 279(ב) לחוק חדלות פירעון אין בית המשפט של חדלות פירעון מוגבל על ידי כל צו מבית משפט אחר, והינו רשאי להורות כי תועבר אליו כל תביעה שהגיש היחיד או שהוגשה כנגדו ואשר מתנהלת בבית משפט אחר ושחלה לגביה הקפאת הליכים (סעיף 279(ג) לחוק חדלות פירעון) , אולם לחילופין הינו רשאי מכח הוראת סעיף 29(5) לחוק חדלות פירעון להתיר את המשך ניהולה שלא בפניו באם קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו בנוגע למורכבות ההלי ך או לניהולו .

יש לציין, כי בעוד שהוראת סעיף 178 לפקודת פשיטת הרגל איפשרה לבית המשפטו להכריע בכל שאלה שבית המשפט ראה צורך לדון בה למען השלמות בעשיית צדק או בחלוקת נכסים במקרה הנדון, הרי שהוראת סעיף 279 לחוק חדלות פירעון מקנה לבית המשפט סמכויות מצומצמות יותר כאשר ההליכים העיקריים אשר ניתנים לרכזם במסגרת ביהמ"ש של חדלות פירעון הינם הליכי פירוק שיתוף במקרקעין, חלוקת רכוש בין בני זוג , הליכים המסורים לסמכותו של ביהמ"ש הכלכלי ואשר נוגעים לחדלות פירעון , הליכים בביה"ד לעבודה , תביעות של חדל הפירעון ונגד חדל הפירעון (ללא הגבלת סכום) ובקשות לניהול עיזבון הורי היחיד המנוחים אשר היחיד הוא גם אחד מיורשיהם (ראה : עודד מאור ואסף דגני , הפטר (כרך ב') , התשע"ט – 2019 , עמ' 1209 – 1212) .

כך גם בירור של סכסוך עם צד ג' בנוגע לקופת הנשייה או להליך חדלות הפירעון יתנהל ככלל בדרך של בקשה למתן הוראות, כאשר בית המשפט היה רשאי לקבל את הראיות בעל פה או בתצהיר מכח הוראת סעיף 279(ה) לחוק חדלות פירעון כאשר מטרת ההליך למתן הוראות לא נועד לפתרון מחלוקות מהותיות ומורכבות מבחינה משפטית ועובדתית בין הצדדים אלא לסייע בידי הנאמן במילוי תפקידו כאשר הפגיעה בזכויותיו של צד ג' נשקלת באשר ליכולת שלו להתגונן בהליך מקוצר וללא הליכי ביניים לעומת הליך רגיל המתנהל בבתי משפט (ראה : מאור ודגני, שם, עמ' 1216 - 1220) .

במקרה דנן לא רק שלא הובאו על ידי הנא מנת נתונים נוספים בכל הנוגע לתוצאות ההליך המשפטי אשר התנהל בבית המשפט המחוזי ו/או כתוצאה הימנו אלא שגם במסגרת הליך זה החייב מסרב לשתף פעולה עם הנאמן, ולכן לצורך מתן ההכרעה בכל הנוגע למתן פסה"ד ההצהרתי המבוקש , שהינה על פניו סוגיה מורכבת , יידרש , כל הנראה , לזמן מספר לא מבוטל של עדים ואף תידרש בחינה של נתונים מהותיים בנוגע לירושת האב המנוח ואף בנוגע לדרך חלוקת העיזבון בין יורשי המנוח וכך לסרבל את ההליך שלא לצורך.

אשר על כן, בנסיבותיו הייחודיות של מקרה זה על הנאמנת לנקוט בהליך נפרד במסגרת הערכאה האזרחית הרלוונטית (הדבר נכון גם מבחינת ההסתכלות על שאלת הסמכות העניינית).

הנאמנת רשאית לנקוט בהליך אזרחי נפרד לצורך מתן פסה"ד ההצהרתי המבוקש, על מנת שניתן יהיה להפרע מנכסי היחיד.


מעורבים
תובע: אליף מוהרה
נתבע: ממונה על חדלות פירעון
שופט :
עורכי דין: