ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מעוז עקיבא איגר נגד mens sana holdings ltd. r.n.ch :


בפני כבוד ה שופטת הלית סילש

מבקשים-נתבעים

  1. מעוז עקיבא איגר
  2. אופק אס.אם. בע"מ

נגד

משיבה-תובעת
mens sana holdings ltd. r.n.ch 170.3.031.836-0

פסק דין

בקשת הנתבעים להורות על סילוקה של התביעה על הסף מקום בו המשיבה-התובעת הינה חברה מחוקה.
ברקע הבקשה כתב תביעה במסגרתו טענה התובעת כי שכרה את שירותי הנתבע 1, אשר פעל בעצמו ובאמצעות הנתבעת 2 – חברה שבבעלותו, לצורך קידום פעילות עסקית משותפת לרבות הקמת מיזם בתחום הסחר האינטרנטי, אלא כי הנתבעים הביאו ברשלנותם, בחוסר מקצועיותם ובמצגי שווא אותם הציגו, לכשלון המיזם המשותף, קריסתה המוחלטת של החברה שהוקמה לצורך המיזם ואובדן השקעתה של התובעת. כן הועלו טענות בדבר התנהלות מרמתית, חוסר תום לב והפרתן של הוראות דין שונות.

במסגרת כתב ההגנה הועלו טענות מקדמיות לרבות תניית שיפוט זרה, העדרה של חוות דעת מומחה לדין הזר, הגשת התביעה ללא בקשה לאישורה כתביעה נגזרת, שיהוי רב בהגשת תביעה אשר עוסקת באירועים משנת 2012, ועובדת היותה טורדנית וקנטרנית. בהמשך, אף הוגשה בקשה להפקדת ערובה.
לגוף התביעה נטען כי לא נפל פגם בהתנהלות הנתבעים, וכי התובעת אשר הינה חברת השקעות, פעלה באמצעות מר שיגליק, המנהל עסקים חובקי עולם ובאמצעות אנשי מקצוע מנוסים מטעמה, תוך שהצדדים היו שותפים מלאים להתנהלות העסקית.
לאחר כניסת הצדדים לניהול המיזם התברר מצבה האמיתי של החברה ובהתאם לכך, נפתח משא ומתן מחודש בין הצדדים , שונה מתווה העסקה וההסכמים בין החברות ובהמשך אף נערכה תוכנית הבראה והתייעלות.
בסופו של יום, בחרה התובעת להורות על הפסקת הפעילות העסקית, וזאת לצורך בחינה מחודשת של המיזם, מינוי מנהלים והשתלטות על המיזם, תוך ניתוק ונישול הנתבעים.
הנתבעים שבו והעלו תהיות באשר למעמדם של אלו אשר הציגו עצמם כאלו הפועלים בשמה ובעבורה של התובעת ובמסגרת הדיון אשר התקיים ביום 4.4.2021, הוסכם כי התובעת תציג פרוטוקול של התאגיד הממנה את מר שיבליק לפעול בשמה ובעבורה וכי יצורף אישור של עורך דין בדבר קבלת ההחלטה בהתאם להוראות הדין ומסמכי היסוד של התאגיד.

ביום 6.5.2021 הוגשה הודעת התובעת אליה צורף מסמך אשר נטען כי הוא מקיים אחר ההחלטה מיום 4.4.2021 (להלן: " מסמך האישור התאגידי"). מחמת הזהירות הנדרשת נוכח מעורבותו של עורך הדין שאינו בא כוח התובעת, אציין אך כי המסמך עורר סימני שאלה לא מעטים.

ביום 4.7.2021 הוגשה הבקשה לסילוק התביעה על הסף, תוך שנטען במסגרתה כי התובעת הינה חב' שוויצרית אשר נמחקה וחוסלה על ידי משרד המשפטים הפדרלי השוויצרי עוד ביום 17.2.2020, דהיינו בטרם הגשת כת התביעה, וזאת בהמשך להליך מחיקה אשר החל עוד בחודש אפריל 2018.

הנתבעים ביקשו להוסיף להפנות לסימני השאלה אשר הועלו על ידם בשלבים קודמים של ההליך כמו גם טענו כי מגישי ההליך, בשם החברה המחוקה, ידעו היטב את מצבה המשפטי, והסתירו זאת מהנתבעים ומבית המשפט. בגוף הבקשה הועלו טענות קשות כנגד אלו אשר לכאורה היוו את המוציאים והמביאים בשם התובעת. הנתבעים הוסיפו והעלו טענות באשר למסמך האישור התאגידי, לרבות העובדה כי ממכתבו של עורך הדין בלכר, המייצג את עורך הדין החתום על האישור התאגידי, עלה כי אישור החתימות לא בוצע על פי פקודת הראיות או בהתאם להחלטת וועדת האתיקה הארצית 4/12 שעניינה אישור חתימה באמצעות היוועדות חזותית.

בהינתן כל אלה נטען על ידי הנתבעים כי אין ולא היה מקום לניהולו של ההליך, על ידי חברה מחוקה, וכפועל יוצא יש להורות על סילוק התביעה תוך חיוב בהוצאות ראליות.

במסגרת תשובת התובעת נטען כי דין הבקשה להידחות עת היא מהווה ניסיון נוסף של הנתבעים לחמוק מניהול ההליך כדבעי, והמדובר בבקשה המוגשת בחוסר תום לב.
לשיטת התובעת, הנתבעים מודעים לעובדה כי הבקשה אינה נכונה עובדתית ומשפטית, אלא כי הם מבקשים באמצעותה להימנע מגילוי מסמכים רלוונטיים להם התחייבו.
משכך, לא אך שאין מקום להורות על סילוק התביעה על הסף, אלא כי יש להורות על מחיקת כתב ההגנה מכוח הוראות תקנה 60 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט 2018.

הוסיפה התובעת וטענה כי בהתאם להלכה, אין מקום להורות על סילוקה של תביעה ביחס לחברה מחוקה, אלא יש להתנות את המשך ניהולו של ההליך בהחייאתה, בהתאם למנגנון הקבוע בהוראות הדין, ותוך הפנייה להוראות סעיף 342נב לחוק החברות התשנ"ט 1999 (להלן: "חוק החברות").

לשיטת התובעת, היא עצמה כמו גם מר שיגליק, סברו עקב שגגה, שכחה, ואי הכרת החוק, כי לא קיימת בעיה עם ניהולו של ההליך , שעה שמדובר בחברה מחוקה טכנית.

התובעת ביקשה להדגיש כי הפעילות המשותפת בוצעה תוך שימוש בתובעת כגוף תאגידי, ואולם יכולה הייתה להתבצע באותה מידה בדיוק, באמצעות כל תאגיד אחר, וכי אין לבחון את תוצאות התנהלות הצדדים אך בסיס העובדה כי מר שיגליק בחר לקדמה באמצעות התובעת.
מהותית, כל הפעילות שביצעו הנתבעים, התקיימה מול מר שיגליק, באמצעות התובעת, ועל כן הטענה האבסורדית לעניין סילוק התביעה, אינה מיועדת אלא למשוך זמן, להטעות את בית המשט ולמנוע הגעה לחקר האמת.

באשר לאישור התאגידי נטען כי הובהר במסגרתו כי החברה המחתה למר שיגליק עוד בחודש מרץ 2018, את כל הזכויות בתביעה, והזכויות הנובעות ממנה, וכי בהתאם לייפויי הכח חויב מר שיגליק להמשיך ולנהל את ההליך המשפטי ולשמש כנציג של החברה בכל הנוגע לתביעה כנגד הנתבעים.

לבסוף נטען על ידי התובעת כי לנוכח העלאת הטענה על ידי הנתבעים, ייבחן בא כוח התובעת את נושא החייאת החברה, הן בשוויץ והן בישראל , כאשר שתי האפשרויות קיימות על פי דין והינן טכניות, ואינן משנות את מהות התביעה. כל זאת מקום בו בית המשפט בישראל רשאי להורות על ביטול החיסול לבקשת כל אדם המעוניין בדבר, לרבות חברת חוץ המנהלת עסקים בישראל, גם אם לא נרשמה כחב' חוץ.

בנוסף, ובמקביל לבקשה להחייאת החברה, מכוח הוראות סעיף 342נב לחוק החברות התשנ"ט 1999, בוחנת החברה את האפשרות לבקש מבית המשט את הוספתו של מר שיגליק כתובע נוסף בהליך, עד להשלמת הליך הביטול של מחיקת החברה. בהמשך, התבקשה בפועל הוספתו של מר שיגליק כתובע, מכוח הזכויות הקיימות לו במסמכי החברה, וכמי שהעביר את הכספים בפועל. עוד הוסף כי יש לעת הזו, ליתן ארכה בת 90 יום לצור הגשת הבקשה להחייאת החברה, תוך הפנייה לפסקי דין שונים שניתנו בעניין זה.

במסגרת התגובה לתשובה נטען די בעובדה כי מר שיגליק מודה בתשובתו כי החברה חוסלה, על מנת להצדיק סילוקה של התביעה.
עוד ביקשו הנתבעים להפנות את שימת הלב לעובדה כי הליך מחיקת התובעת החל עוד בשנת 2018 והסתיים בחודש פברואר 2020, ועניינו מחיקתה של חברה שוויצרית ולא ישראלית ומשכך כי חלק הארי של הטענות הנקובות בתשובה, אינו רלוונטי.
באשר למסמך האישור התאגידי נטען כי אמינותו מוטלת בספק, וכי בכל מקרה אחר עומדים המבקשים על חקירתם של כל הנוגעים בעריכת וחתימתו של מסמך זה, עת כי אין בו כדי המחאת זכות בין חברה שחוסלה, לאחר שחוסלה, לבין מר שיגליק.
הנתבעים ביקשו להפנות לאי התאמות לכאורה הקיימות בין טענות התשובה לכתבי הטענות ומסמכים שונים שהוגשו במסגרת ההליך, וזאת במיוחד לעניין הצגתו של מר שיגליק כבעליה של התובעת, וזאת בהינתן הנקוב בכתב התביעה. הנתבעים הודיעו כי הם מתנגדים לתיקון כתב התביעה ובכלל זאת הוספת התובע.

לאחר שחזרתי ונתתי דעתי לכתבי הטענות, לבקשה, תשובה והתגובה לתשובה, נחה דעתי כי דין התביעה להימחק. טעמיי להלן;

מהותית ועובדתית – מנוהל כיום הליך משפטי בשמה של חברה זרה, מחוקה, דהיינו גוף שאינו קיים עוד משפטית.

אין כל מקום לניהולו של הליך בדרך זו, ובניגוד לטענות ב"כ התובעת אין המדובר בעניין "טכני", אלא מהותי, וזה היורד לשורשו של הליך.

אני ערה לכלל טענות ב"כ התובעת באשר לטעם בגינו הוגשה בקשה זו על ידי הנתבעים, אלא כי אלו אינן מאיינות, אף ככל ויש בהן ממש, את ה עובדה הפשוטה על פיה מבוקש להמשיך ולנהל הליך על ידי מי שאינו קיים.

טענות התובעת על פיהן רק במקרים חריגים, בהם ברור כי אין לתובעת כל סיכוי לזכות בתביעתה, יורה בית המשפט על סילוקה, נכונות הן. אלא כי במקרה דנן – לא קיימת כלל תובעת אשר יכולה להביא את דברה בפני בית המשפט.

לא מצאתי ממש בטענות התובעת בדבר קיומה של הלכה על פיה ניתן להוסיף ולנהל הליך בעניינו של תאגיד שאינו קיים. אין בהפניה להוראות סעיף 342נב לחוק החברות כדי לסייע בידי התובעת, שכן סעיף זה עוסק באפשרות ביטול חיסולה של חברה, אלא כי "חברה" מוגדרת בסעיף ההגדרות של חוק החברות, כזו אשר התאגדה לפי חוק זה או פקודת החברות/ פקודת החברות משנת 1921 או פקודת החברות משנת 1919. אין הסעיף עוסק, אף לא בקירוב, בתאגיד שוויצרי.
עוד לא מצאתי לאמץ את טענות התובעת על פיהן יש להחיל את הוראות סעיף 342נב על התובעת, כמי שהינה "חברת חוץ" וזאת בהעדר כל מקור חוקי לעשות כן.
לעניין זה יודגש הוראות סעיף 342נג לחוק החברות, עניינן החלת ההוראות על חברת חוץ במקרה של פירוק על ידי בית המשפט, ולא במקרה של חיסול חברה שוויצרית על ידי הרשויות בשוויץ.

כל זאת עוד קודם שנדרשתי לבחינת קיומם של נכסים ופעילות של התובעת כיום בישראל, המהווים תנאי להחלתו של סעיף 342נג לחוק החברות, כאשר ביחס לאלו לא הוצגה ראיה של ממש.

באשר לשיקול הדעת של בית המשפט לאפשר המשך ניהולו של ההליך לצד מתן הנחיות בדבר החייאתה של החברה, אציין כי פסקי הדין אליהם ביקש ב"כ התובעת להפנות את שימת הלב, עניינן חברות אשר התאגדו בהתאם להוראות הדין הישראלי ולא הדין השוויצרי, ואין הדוגמאות דומות למקרה.

בבחינת למעלה מן הנדרש אבהיר כי אף אילו היה לבית משפט זה שיקול דעת בעניינו של התאגיד השוויצרי המחוק, ספק באם היה שיקול דעת זה מוביל במקרה דנא למסקנה בדבר הותרת ההליך על כנו וזאת בהינתן חוסר הבהירות הרב, עובדתי ומשפטי, הקיים בעניינה של תובעת זו.
כך לדוגמא שאלת היתכנות ביטול חיסולה של החברה הזרה, התהליכים הנדרשים לצורך כך או פרק הזמן שיידרש לעניין זה – אינם בגדר ידיעה שיפוטית.
לא הוצגה בפני כל חוות דעת או ראייה אחרת, אשר מכוחה ניתן היה ללמוד תשובה ביחס לאיזה מן השאלות דלעיל, ואין כל הצדקה למתן ארכה שרירותית בת 90 יום, על בסיס בקשה ערטילאית בדבר אפשרות הגשתן של בקשות אלו ואחרות, בין בארץ ובין בשוויץ ביחס לתובעת.
ויודגש, במסגרת סעיף 22 לתשובת התובעת כל שנטען הוא כי בא כוחה ייבחן את נושא החייאת החברה הן בשוויץ והן בישראל וכי שתי האפשרויות קיימות על פי דין.

דהיינו, לשיטת התובעת, יש להמשיך ולקיים הליך משפטי, ביחס לחברה זרה, שהיא חברה מחוקה, וזאת תוך במקביל ייבחן בא כוחה כיצד להוסיף ולהתנהל בעניינה.
איני מוצאת כי המדובר במצב דברים אותו יש להתיר או כזה שהינו סביר משפטית ודיונית.

על כל אלו יש להוסיף את חוסר הנוחות העולה מתוך העדר התאימות הלכאורי בין טענות שונות שהועלו על ידי התובעת במסגרת התשובה.
כך לדוגמא נטען במסגרת סעיף 14 כי התובעת ומנהלה מר שיגליק לא סברו, עקב שגגה ואי הכרת החוק כי קיימת בעיה עם העובדה כי טכנית, החברה נמחקה.
באותו סעיף ממש, הוסף ונטען כי מר שיגליק לא זכר כלל כי החברה נמחקה בשנת 2020.
לא ברור כיצד פעולה שמקורה בשגגה ואי הכרת החוק, יכולה להתקיים לצד טענה בדבר מצב דברים בו הנתונים העובדתיים כלל אינם ידועים.

התובעת הוסיפה ועתרה לצירופו של מר שיגליק כתובע נוסף בהליך.
איני מוצאת להורות כן, וזאת ממספר טעמים, אשר די בכל אחד מהם כדי להביא לדחיית הבקשה, לא כל שכן הצטברותם, כמפורט להלן.

צירופו של בעל דין להליך, נעשה על דרך של תיקון כתב התביעה.
היתר לתיקון זה, לא יינתן בשל ציון הסוגיה במסגרת תשובה לבקשה לסילוק על הסף.

עוד אין התיקון נעשה מקום בו התובעת מבקשת מחד לבחון את האפשרות להגשת בקשה להוסיף את המנהל כתובע עד להשלמת ביטול המחיקה (סעיף 24 לתשובה), ומאידך גיסא עותרת כבר כעת לצירוף בעל הדין הנוסף (סעיף 36 לתשובה).

בניגוד לבקשת התובעת כמפורט בסעיף 24 לתשובה, צירופו של בעל דין להליך אינו בגדר "הסדר גישור" עד להשלמת הליך החייאת התובעת (אם וככל ויתקיים הליך כזה), אלא כי היה מקום לבחון את ההצדקה לעשות כן, וזאת כנגד הגשתה של בקשה כדבעי, על בסיס הוראות הדין ופסיקתו של כבוד בית המשפט העליון, ותוך מתן הדעת לסוגיות שונות לרבות השלכות הצירוף על הטענות הנקובות בכתב התביעה הנוכחי, חשיבותו של בעל הדין הנוסף לבירור הסכסוך בכללותו, השלב בו מצוי ההליך, יכולת המבקש להגיש את כתב התביעה מלכתחילה כשהוא כולל את בעל הדין הנוסף, המועד בו נודעו לתובעת העובדות המקימות בסיס להגשתה של הבקשה וכיוצא באלו. אין בתשובה המונחת בפני כדי מענה לאלו.

כל זאת, עוד קודם שאדרש לעובדה כי התובעת כלל אינה יכולה להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה, עת שהיא לא קיימת, ולא הוגשה בקשה כלשהי על ידי מר שגליק (אשר מעמדו בתובעת אינו נטול סימני שאלה נוכח הפער בין התיאור העובדתי בסעיף 34 לכתב התביעה לבין זה הנקוב בסעיף 14 לתשובה).

אני ערה לטענות התובעת באשר לתוכנו של מסמך האישור התאגידי, והשלכותיו על מערך היחסים שבין הנתבעים לבין מר שיבליק. בזהירות רבה אציין כי גם מסמך זה עורר סימני שאלה לא מעטים, לרבות השאלה כיצד יכול תאגיד שאינו קיים לאשר או להמחות זכויות, או שאלת המשמעות המשפטית של המחאה זו על מערך יחסי הצדדים לרבות מערך היחסים שבין התובעת לבין הנתבעים.
יוסף כי לא צורף למסמך, העתק האישור משנת 2018 הנזכר בו, או הבהרה באשר לפער הרעיוני שבין היות מר שיבליק מוציא ומביא בשם החברה לבין היותו נמחה של זכויותיה. למען הסדר הטוב אציין כי ככל וסימני שאלה אלו היו המכשול היחיד העומד בפני התובעת, יכול והיה מקום לקיים דיון פרטני בסוגיה זו, קודם ההכרעה בבקשה. ואולם, עת מצטרפים סימני שאלה אלו לכלל הנתונים הנקובים לעיל, נהיר כי אין מקום להתיר את התיקון, או להכשיר במסגרתו המשך ניהול של הליך משפטי, על ידי חברה זרה , מחוקה.

טענה נוספת אשר הועלתה על ידי התובעת הינה כי השימוש בגוף התאגידי, לצורך קידום הפעילות המשותפת בין הצדדים, היא פרי בחירתו של מר שיבליק, אשר יכול היה, באותה מידה, לנהל את המיזם באמצעות חברה אחרת או במישרין באופן עצמאי.
גם מקום בו תתקבלנה טענות אלו במלואן, אין בכך כדי לאיין את העובדה כי הייתה זו התובעת אשר פתחה בהליך, וטענה באופן מפורש, כי הנתבעים חבים כלפיה בתשלום סכום של למעלה מארבעה מיליון שקל, אשר הושקעו על ידה (ראה לדוגמא סעיפים 1-3 לכתב התביעה).

בהינתן כל אלה, ותוך שנתתי דעתי לכלל טענות הצדדים, אני מורה על מחיקת התביעה.

בהתייחס להוצאות ההליך נתתי דעתי למהות ההליך , השלב בו הסתיים ההליך על דרך של מחיקתו, התנהלות הצדדים במסגרת ההליך ועלויות הסבירות של ניהולו של הליך משפטי זה. בהינתן כל אלה יועמדו הוצאות הנתבעים על סך של 40,000 ₪ אשר ישוחררו לידי הנתבעים מתוך העירבון שהופקד בקופת בית המשפט. היתרה תושב לידי עורך הדין שינדלר.

המזכירות תתבקש להמציא לצדדים העתק פסק דין זה.
זכות ערעור לכבוד בית המשפט העליון בהתאם להוראות הדין.

ניתן היום, כ"א אלול תשפ"א, 29 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מעוז עקיבא איגר
נתבע: mens sana holdings ltd. r.n.ch
שופט :
עורכי דין: