ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שרון מאיר נגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה חולון :

לפני כבוד השופט, סגן הנשיא אליהו בכר

עותר

שרון מאיר
ע"י ב"כ עו"ד יהושע גליקס ו/או מיכל גליקס שרליט

נגד

משיבים

1.הוועדה המקומית לתכנון ובניה חולון
2.ראש עיריית חולון מר מוטי ששון
3.מהנדסת העיר חולון אדריכלית מימי פלג
שלושתם ע"י ב"כ עו"ד עופר צילקר
4.ועדת הערר לתכנון ובנייה - מחוז תל אביב
ע"י ב"כ עו"ד יסכה פישר יוסף

פסק דין

לפני עתירה המבקשת לבטל את החלטת המשיבה 4 – ועדת הערר לתכנון ובנייה מחוז ת"א, מיום 30.6.2020. ועדת הערר דחתה את ערר העותר ואישרה את החלטת יושב ראש הוועדה המקומית חולון ומהנדסת העיר לניתוק תשתיות החשמל, הטלפון והמים לגני הילדים שמנהל העותר ברחוב תל חי 4, חולון.
רקע
העותר מנהל מזה כ-30 שנים ללא היתר, גן ילדים בשם "גן עולם קטן" , ברחוב תל חי 4 בחולון , הידועים כחלקה 89 בגוש 7166. במקרקעין מבנה בעל 2 קומות עם חדרי יציאה לגג מעל קומת עמודים מפולשת. בקומת הקרקע ובקומה הראשונה מופעל גן הילדים, ובקומה השנייה נעשה שימוש למגורים.
בשנת 2009 הוגש נגד העותר כתב אישום בעבירה של שימוש במקרקעין בסטייה מהיתר כיוון שניהל גן ילדים במבנה. העותר הודה בעובדות במסגרת הסדר טיעון. ביום 30.6.2009 הורשע העותר וניתן נגדו צו איסור שימוש במבנה שלא למטרת מגורים ואיסור על הפעלת גן ילדים במבנה ללא היתר לשימוש חורג.
אין מחלוקת כי על אף שלא התקבל היתר, המשיך העותר להפעיל במבנה גן ילדים ובו לפחות 70 ילדים (כך על פי הערר שהוגש על ידו מושא עתירה זו), תוך הפרת הצו השיפוטי.
אמנם במרוצת השנים ביקש העותר להכשיר את השימוש במבנה כגן ילדים, והגיש בקשות שונות לקבלת היתר לשימוש חורג ואולם הבקשות נדחו. בכלל זה בשנת 2011 גם נדחה ערר על החלטה הדוחה את בקשתו לשימוש חורג. ביום 28.8.2018 אושרה לעותר תכנית מתאר מפורטת מס' 505- 0171041 – ח/620 למגורים ולהפעלת גן ילדים לכיתת גן אחת במבנה, אולם הליך הרישוי לא הסתיים עד היום ואין בידי העותר היתר להפעלת גן ילדים.
יצוין כי על פי טענת הוועדה המקומית, הבקשה למתן היתר על פי התוכנית הוגשה רק בחודש מרץ 2020, והבקשה נדחתה כיוון שנמצאו במבנה חריגות בנייה משמעותיות וכן שימוש ללא היתר במבנה עבור 3 גני ילדים. עוד יצוין כי העותר הגיש בקשה לתיקון תכנית ח/620 על מנת להתיר הוספת כיתת גן במבנה (תכנית ח/1/620). הבקשה נדחתה על ידי הוועדה המקומית וביום 22.4.2021 נדחה ערר על החלטת הוועדה המקומית.
ביום 25.2.2020 הורתה הוועדה המקומית לתו"ב על ניתוק תשתיות על פי סמכותה כעולה מסעיף 157א(1) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה – 1965, זאת הן בשל השימוש במבנה לגן ילדים ללא היתר והן עקב חריגות בנייה (להלן: "החלטת הניתוק"). לטענתה, על פי דוחות פיקוח במקרקעין חריגות בנייה משמעותיות ובכלל זה בוצעה בנייה ללא היתר בקומת הקרקע וכן חדרי הגג נותקו מהדירות שמתחתן ואוחדו לדירה עצמאית; כמו כן על אף שהתוכנית אישרה הפעלת גן ילדים אחד במבנה, בפועל קיימים במקרקעין מספר גני ילדים המתפרשים על פני קומת הקרקע וכלל הקומה הראשונה.
בין לבין – ביום 20.5.2020 הוגש נגד העותר כתב אישום נוסף בגין אי קיום צו בית המשפט, עבודה במקרקעין ללא היתר ובסטייה מהיתר/מתוכנית ושימוש במ קרקעין ללא היתר ובסטייה מהיתר/תכנית. ביום 22.3.2021 הוגש נגד העותר כתב אישום מתוקן לפיו בנוסף לאי קיום צו שיפוטי משנת 2009, במבנה נותרו חריגות הבנייה כדלקמן: יחידת דיור נפרדת (חמישית) על הגג, הגבהת מעקות בקונטור הגג, בניה בלתי חוקית בשטח 5 מ"ר בגג, נהרסה בניה בלתי חוקית על הגג בשטח 39 מ"ר אולם לא הונמך קיר שנותר, נהרסה בחלקה סככה על הגג אולם הקונסטרוקציה נותרה, במבנה פועלים 3 גני ילדים, הפיכת שטח חדר האשפה ללובי וחדר עגלות בקומת הקרקע למתחם סגור המשמש את גן הילדים (להלן: "כתב האישום המתוקן").
העותר הגיש ערר על החלטת הניתוק וטען בין היתר כי מדובר בסנקציה קיצונית שאין מקום לנקוט אותה באמצע שנת לימודים ולהותיר 70 ילדים ללא גן, כאשר אין בסביבה הקרובה גן חלופי עירוני או פרטי. נטען שאין בניה לא חוקית וכי השימוש כגן ילדים הוא חוקי לפי התוכנית הקיימת, והיתר השימוש מעוכב מטעמים בירוקרטיים בין העירייה לבין פיקוד העורף בעניין מרחב מוגן.
ביום 30.6.2020 ניתנה החלטת ועדת הערר המאשרת את ניתוק התשתיות החל מיום 1.9.2020 – וזאת כדי לאפשר לילדי הגן לסיים את שנת הלימודים. ועדת הערר קבעה כי במקרקעין קיימות חריגות משמעותיות הן ביחס לשימוש והן ביחס לבניה. נקבע כי השימוש בסמכות לניתוק מתשתיות הוא שימוש סביר וראוי בנסיבות העניין. ועדת הערר עמדה על כך שיש חשיבות למתן כלי אפקטיבי בידי מוסדות התכנון וכי בענייננו מדובר בהפרה מתמשכת לאורך תקופה ארוכה ועל אף הכרעה ברורה בהליך הפלילי מש נת 2009. נקבע כי על אף שאושרה תכנית ח/620 בהיקף מצומצם המאזן בין הרצון לאפשר שימוש לגן ילדים ובין ההשלכות הסביבתיות של שימוש זה, הפעילות המשיכה בהיקף החורג מהמותר בתוכנית.
העותר הגיש העתירה על החלטה זו של ועדת הערר. העותר טען כי לא הוכח עובדתית שקיימות חריגות בנייה, וועדת הערר הסתמכה על טענות הוועדה המקומית ללא בחינה, ואילו היו נבחנות הטענות היה מתגלה כי "אין חריגות בניה וכל אלמנט של בניה בניגוד לדין הוסר זה מכבר" (ס' 11 לעתירה), עוד נטען כי "החדרים בגג אינם מחוברים, אין סככות בגג וקיים אישור ליחידת דיור נוספת" (ס' 22 לעתירה). אשר לקביעת ועדת הערר כי במקום קיימים מספר גני ילדים, נטען כי "היו לו 70 ילדים המהווים 2 כיתות גן בלבד. העותר מתכבד להודיע לבית המשפט הנכבד כי לאחר החלטת ועדת הערר הוא מנהל כיום בגן אך ורק כיתת גן אחת המונה 35 ילד" (ס' 13 לעתירה). בתמצית לטענת העותר אין מניעה לאשר את הקיים (כיתת גן אחת וחריגות הבנייה שטרם הוסרו) ומכאן אין מקום לניתוק התשתיות. בד בבד עם הגשת העתירה התבקש צו ביניים לעיכוב ביצוע ניתוק התשתיות על מנת שהורי הילדים שנרשמו לגן לא יוותרו ללא מסגרת מתאימה. על מנת שלא ייווצר מצב בלתי הפיך, ניתן צו ארעי למניעת ניתוק התשתיות עד החלטה אחרת.
המשיבות 1-3 (להלן יחד: "הוועדה המקומית") ביקשו לדחות את העתירה על הסף ולגופה. בין היתר נטען כי העותר הגיש את העתירה בחוסר ניקיון כפיים ובכלל זה הסתיר עובדות מהותיות כמו את ההליך הפלילי משנת 2009, הטעה את בית המשפט בעניין הכחשת חריגות הבנייה וכן לנוכח היותו עושה דין לעצמו ומבצע עבירות באותו עניין בו הוא עותר. לגופו של עניין נטען כי החלטת ועדה הערר סבירה וראויה ואין מקום להתערב בה. נטען כי העותר ביצע בניה ללא היתר/בחריגה מהיתר ושימוש ללא היתר/בחריגה מהיתר ויש הצדקה לניתוק המבנה מתשתיות. עוד נטען כי הניתוק אינו יוצר מצב בלתי הפיך כיוון שניתן יהיה לחבר את המבנה לתשתיות לאחר קבלת היתר והסדרת החריגות וכי למבקש היה די והותר זמן להסדרת כל הנדרש.
ועדת הערר אף היא סברה שיש לדחות את העתירה על הסף מחמת שיהוי – כאשר העתירה הוגשה כחודשיים לאחר מתן החלטת ועדת הערר ובסמוך לתחילת שנת הלימודים בחוסר תום לב ומחמת העדר ניקיון כפיים – תוך הסתרת עובדות מהותיות. לגופו של עניין כי החלטת ועדת הערר היא החלטה סבירה, מנומקת ומפורטת והעותר לא הצביע על פגם מנהלי שנפל בה.
ביום 6.9.2020 התקיים דיון בו טען ב"כ העותר כי "בגן היום 35 ילדים" וכי "הרסנו את רוב מה שהיה צריך". ביום 19.10.2020 הגישה הועדה המקומית דוח ביקורת מיום 9.9.2020 ממנו עולה כי 2 הדירות בקומה הראשונה מותאמות לשימוש כגן, וכך גם קומת הקרקע. עוד עלה מדוח הביקורת כי בקומת הקרקע ובקומת הגג חריגות בניה ובכלל זה קיומה של דירה חמישית שנוצרה מאיחוד חדרי היציאה לגג. ביום 2.11.2020 התקיים דיון נוסף, ובו טען ב"כ העותר כי בכוונתם להכשיר את כל המבנה לשימוש כגני ילדים תוך נקיטת כל הפעולות הנדרשות לשם כך. בהתאם ניתנה הסכמת הצדדים להאריך את הצו המונע ניתוק התשתיות עד לחודש אוגוסט 2021, כאשר ככל שעד מועד זה לא יוסדרו השימושים והבנייה, תיכנס הסנקציה לתוקף.
כעת חודש אוגוסט 2021, טרם ניתן היתר, העותר הורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, והוא מבקש להאריך את הצו המונע את ניתוק התשתיות כיוון שהוא סבור שניתן יהיה להסדיר את השימוש והבנייה בהתאם לבקשת ההיתר שהגיש.
דיון והכרעה
לאחר עיון בכלל טענות הצדדים בהתפתחויות לאחר הגשת העתירה, העתירה נדחית ובהתאם מבוטל הצו המונע ניתוק תשתיות לגן הילדים.
לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת ועדת הערר שהיא החלטה מפורטת ומנומקת שהביאה בחשבון את מכלול השיקולים הרלוונטיים. מדובר בהחלטה סבירה וראויה, במיוחד בהתחשב בעובדה שאין מחלוקת שהעותר ממשיך לעשות שימוש במבנה לגן ילדים ללא היתר, ומדובר כקביעת ועדת הערר בהפרה מתמשכת במשך תקופה ארוכה ובניגוד לצו שיפוטי חלוט.
הדברים מקבלים משנה תוקף מקום בו לאחרונה הורשע העותר על פי הודאתו בהסדר טיעון בעובדות כתב האישום המתוקן וניתן נגדו צו שיפוטי נוסף ביולי 2021 לפיו בין היתר ניתן צו הריסה או התאמה להיתר ואיסור שימוש שיכנס לתוקף בתוך 60 ימים מיום 6.7.2021. בגזר הדין התחשב בית המשפט לעניינים מקומיים בין היתר בכך שהעותר "לקח אחריות על מעשיו, והגיע להסדר ללא צורך בהליכים שיפוטיים ארוכי טווח, תוך הבנה שגן הילדים לא יפתח במידה ולא יקבל היתר, עד סוף שנת הפעילות הנוכחית".
התרשמתי שניתנו לעותר די הזדמנויות וזמן מעבר לסביר על מנת לנסות ולהסדיר את ענייניו, ואין מקום בנסיבות למנוע מהרשות להפעיל את מלוא סמכויותיה כלפי מי שבונה ועושה שימוש שלא כדין במקרקעין.
אציין בהקשר זה כי בקשת העותר למתן היתר אינה כוללת רק שימוש לגן הילדים על פי תכנית ח/620, אלא כוללת בין היתר רצון להכשיר את עבירות הבנייה ובכלל זה גם הקלות בקו בניין אחורי וצדי וכן תוספת יחידת דיור על הגג (הדירה החמישית). (ר' גם בקשה העותר מיום 5.8.2021 להארכת המועד לעיכוב ביצוע הניתוק, לפיה חריגת הבנייה בשטח של 5 מ"ר בגג וכן המתחם הסגור בקומת הקרקע "נמצא בהיתר"). לבקשה זו הוגשה התנגדויות שטרם נדונו והליך הרישוי עודנו תלוי ועומד. בנסיבות אלו, לא מצאתי כי רק סיבות בירוקרטיות או התנהלות הרשות הן שמונעות את אישור השימוש לגן כנטען בעתירה. יצוין כי לעותר ניתנה הזמנות להבהיר את הדברים באמצעות תצהיר אדריכל מטעמו, אך הדברים לא הובהרו די צרכם ולא ניתנה תשובה ברורה לשאלה מדוע לא ניתן היה להגיש בקשה להפעלת גן הילדים ללא הקלות.
לכך יש להוסיף שמצאתי טעם בטענת המשיבים לפיה אין מדובר בנזק בלתי הפיך לעותר. העותר ובעלי המקצוע מטעמו סבורים כי ניתן המבוקש בהיתר הוא בר אישור וככל שכך הם פני הדברים אין מניעה כי ככל שיתקבל היתר יחוברו מחדש התשתיות לגן הילדים. אין מקום להמשיך ולתת אורכות לעותר שנוהג בחוסר ניקיון כפיים ופועל מזה שנים ללא היתרים מתאימים.
סוף דבר
העתירה נדחית.
העותר יישא בהוצאות הוועדה המקומית (המשיבים 1-3) בסך 10,000 ₪ ובהוצאות ועדת הערר (המשיבה 4) בסך 10,000 ₪.

ניתן היום, כ"א אלול תשפ"א, 29 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שרון מאיר
נתבע: הוועדה המקומית לתכנון ובניה חולון
שופט :
עורכי דין: