ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עיריית רחובות נגד אילה אזולאי :


בפני כבוד ה שופטת אדנקו סבחת- חיימוביץ

המאשימה -המ שיבה

עיריית רחובות

נגד

הנאשמת- המבקשת
אילה אזולאי

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקשת ביום 16.03.21 בהעדר התייצבות, מכוח סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.

כנגד המבקשת הוגש כתב אישום המייחבירה לפי סעיף 10 (א)(3) לחוק עזר לרחובות (העמדת רכב וחנייתו) התשס"ח-2008 (להלן: " החוק"), בכך שביום 10.05.20 החנתה את רכבה על מדרכה. עסקינן בעבירה של ברירת קנס, וכתב אישום הוגש לנוכח בקשת המבקש ת להישפט.

ביום 16.03.21 הורשעה ונגזר די נה של המבקש ת בהעדר ה, לאחר שזומנה כדין לדיון שנקבע למועד זה, אך לא התייצב ה, והושת עליה קנס בסך 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו.

על פי אישור המסירה המצוי בתיק בית המשפט, ההזמנה לדיון נשלחה לכתובת המבקשת באמצעות דואר-ישראל , ובהעדרה לאחר ביקור שלישי הודבקה במקום.

ביום 30.06.21 עתרה המבקשת לביטול פסק הדין. לטענה לא התייצבה לדיון כיוון שלא קיבלה את ההזמנה לדיון. הנאשמת התבקשה להבהיר טענותיה לנוכח הימצאות אישור מסירה בתיק. ביום 17.08.21 הבהירה, כי במקום בו היא גרה, ליחידת הדיוור מוביל שביל צדדי לדלת בעורף, וכי על השליחים לתאם הגעה לצורך זיהוי והכוונה , וכי בישוב קיים משרד דואר ועם קבלת דואר רשום הדוורית מתאמת הגעה לצורך חתימה על אישור מסירה על כן היא מבקשת שתישלח אליה הזמנה בדואר רשום.
לגופו של עניין נטען כי החנתה את רכבה במפרץ, מקום בו החניה מותר ת כשרק גלגל אחד על המדרכה ומבלי שהפריעה למעבר והפנתה לתמונה שצ ילמה.

המשיבה התנגדה לבקשה משאין בסיס להעדר התייצבות המבקשת לדיון אליו הוזמ נה כדין. לגופו של עניין נטע ן, כי הדוח ניתן על חניה על מדרכה לפי סעיף 10(א)(3) לחוק. סעיף העבירה אינו מתייחס למספר הגלגלים שנמצאים על המדרכה אלא לעצם העמדת הרכב על מדרכה ציבורית. כמו כן הפנתה המשיבה לצילום הפקח מיום העבירה ממנו עולה, כי שני גלגלי הרכב נמצאים על המדרכה באופן שאף גם לחסימה של המדרכה. בנסיבות אלה עתרה המשיבה לדחות הבקשה ולהותיר את פסק הדין על כנו.

דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים נחה דעתי, כי דין הבקשה להידחות.

המבקשת זומ נה כדין לדיון בהתאם לאישור המסירה המצוי בתיק בית המשפט.
תקנה 44ג' לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד – 1974, שכותרתה: "דין הזמנה", קובעת "הזמנה למשפט, לפי סימן זה, דינה כהזמנה למשפט וככתב אישום שהומצא לנאשם כדין ודין העתק ממנה, משהוגש לבית המשפט, כדין כתב אישום שהוגש לבית המשפט כדין".

בהתאם לסעיף 240(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, בעבירות קנס כמו בענייננו, יראו נאשם שזומן כדין ולא התייצב, כמי שמודה במיוחס לו וניתן לדון בעניינו שלא בנוכחותו ולגזור את דינו (ראו רע"פ 6543/16 נווה נ' מדינת ישראל (31.8.16)).

כמפורט לעיל, כתב האישום הוגש נוכח רצונה של המבקשת להישפט בגין דוח שנרשם לחובת ה. המבקשת זומ נה כדין לדיון, בהתאם הורשע ה ונ גזר דינה בהעדר ה, כך שלא נפל כל פגם בהליך עצמו. משצורף אישור מסירה המעיד על מסירת ההזמנה לדיון בכתובתו של המבקשת, הרי שעתירתה של המבקש ת לבטל את פסק הדין בשל כך שלא קיבל ה זימון לדיון, דינה להידחות. אציין, כי כלל החלטות בית המשפט, לרבות פסק הדין נשלחו לאותה הכתובת (האגם 5, ניצן) בדואר רשום. משכך לא עלה בידי המבקשת לסתור את חזקת המסירה.

חרף האמור לעיל, על בית המשפט, לבחון האם ישנה הצדקה לביטול פסק הדין מטעמים שאינם פגם בהליך עצמו, אלא באפשרות שטענותיה של המבקש ת לגופן עשויות להביא לשינוי התוצאה בתיק. הלכה היא, כי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, בטענה לעיוות דין, צריכה להיות מלווה בתשתית ראייתית בעלת משקל המצביעה על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה (ראו רע"פ 2474/18 יואל גולדנברג נ' מדינת ישראל (26.7.18) וההפניות בפסקה 9).

המבקשת טע נה בבקשת ה, כי החנתה את רכבה במפרץ בו החניה מותרת כשגלגל אחד על המדרכה ומבלי שהפריעה למעבר והפנתה לתמונה שצ ילמה.

סעיף 10(א)(3) לחוק, שכותרתו "איסור חניה על פי תקנות התעבורה", קובע כי:
"לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד, כולו או חלק ממנו, באחד המקומות המנויים להלן, אלא לשם מניעת תאונה או לשם מילוי אחרי הוראה מהוראות תקנות אלה או אם סומן בתמרור אחרת; ואלה המקומות:
...
(3) על מדרכה, למעט במקום שהוסדר להעמדת הרכב והחנייתו כאמור בסעיף 4(ג)".
משהודתה המבקשת, כי החנתה את רכבה עם גלגל אחד על המדרכה, הרי שאף לפי גרסתה שלה לא עומדת לה הגנה שכן אין בסעיף רל וונטיות למספר הגלגלים העומדים על המדרכה ודי בעצם העמדת הרכב על מדרכה ציבורית. הגם ששאלת ההפרעה רלוונטית רק לרכב האוחז בתג נכה, הרי שמהתמונות שצירפו הצדדים עולה בבירור שאופן העמדת הרכב לא אפשר מעבר להולכי רגל, עגלות ילדים ועגלות נכים, וכי לפי התמונה שצילם הפקח של המשיבה שני גלגלי הרכב על המדרכה. בנסיבות אלה לא עלה בידי המבקשת להצביע על כל עיוות דין העלול להיגרהתוצאה היא שדין הבקשה להידחות.

משזומנה המבקש ת כדין, אך לא התייצב ה לדיון והבקשה לא מגלה כל הגנה, לא מצאתי כל עילה לביטולם של הכרעת הדין וגזר הדין שניתנו כנגד המבקש ת בתיק שבכותרת.

נוכח כל האמור לעיל, הבקשה לביטול הכרעת הדין וגזר הדין נדחית.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"א אלול תשפ"א, 29 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עיריית רחובות
נתבע: אילה אזולאי
שופט :
עורכי דין: