ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חן רגוטקוביץ נגד רמי רזניק :

בפני כבוד ה שופטת ליאת הר ציון

מבקשים

  1. חן רגוטקוביץ
  2. שמעון רגוטקוביץ

נגד

משיבים
רמי רזניק

פסק דין

לפני בקשה לביטול פסק בורר בהתאם לסעיף 24 לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק הבוררות").

רקע וטענות הצדדים
ברקע, פסק בוררות שניתן ע"י מוסד הבוררות של בורסת היהלומים הישראלית בע"מ (להלן: "הבורסה") ביום 24.5.19 בהעדרו של המבקש 1 אשר חייב את המבקשים 1-2 בתשלום סך של 100,000$ (מאה אלף דולר ארה"ב) למשיב עד ליום 31.7.2019 בהתאם להסכם החזר הלוואה בכתב מיום 4.3.2016 עליו חתומים המבקשים (להלן: "פסק הבוררות").

בבקשה זו, אשר הוגשה ביום 12.8.2019, עותרים המבקשים להורות על ביטולו של פסק הבוררות בשל פגמים שנפלו בו. לטענתם, המוסד לבוררות פעל ללא סמכות; המבקש 1 לא קיבל זימון לבוררות כדין, האמור בפסק הבוררות אינו נכון ואף לא נמסר כלל למבקש 1.

עוד נטען כי הבורסה ניצלה את מעמדה וכפתה את תקנון הבורסה על המבקשים הגם שמדובר בסכסוך אישי ולא עסקי. כן נטען כי המבקש 2, אביו של המבקש 1, אולץ להתייצב לדיון בבוררות מחשש שאי התייצבותו תביא להרחקתו מחברות בבורסה ולא ניתנה לו אפשרות לייצוג משפטי.

לגופו של עניין נטען כי בין השנים 2010 ל- 2016 קיבל המבקש 1 מהמשיב כספים בהיקף של 170,000 $ במזומן, על-סמך היכרות אישית וכספים אלה הוחזרו אף ביתר של 6,000$. אלא שלאחר שנערכה התחשבנות בין הצדדים המשיב דרש להוסיף סכומים נוספים כריבית נשך באופן שנותר לשלם 200,000 $. לטענת המבקשים הם חתמו בכפיה על מסמך לפיו הם חייבים למשיב 200,000 $. לעמדתם, מטרת המסמך נועדה, לטענת המשיב, על-מנת למסמך פעילות כספית שלו לצרכי מס, במסגרת עיסוקיו. לאחר מכן השיב המבקש 1 למשיב סך של 100,000 $, ולכן עמדה יתרת החוב ע"ס 100,000 $- נשך בלבד.

בתשובתו טען המשיב כי הבקשה הוגשה באיחור וכי בית משפט זה נעדר סמכות לדון בבקשה. המבקשים הם יהלומנים וחברים בבורסה ולכן חלות עליהם הוראות תקנון הבורסה לפיהן תביעה בין חברים תובא לבוררות בפני מוסד הבוררות של הבורסה. המבקשים לא מיצו את הדין בעניין פסק הבוררות וויתרו על זכותם לערער עליו לפי תקנון הבורסה בפני ערכאת הערעור של הבורסה ולכן אין עילה/זכות לבטל את פסק הבוררות.

עוד לטענת המשיב, הבקשה אינה מגלה עילה לביטול פסק הבוררות. טענות המבקשים נדונו ונדחו ע"י הבוררים בפסק הבוררות. המבקשים מעלים טענות בעלמא וללא פירוט ואין להם כל טענה כנגד הליך הבוררות/פסק הבוררות וכל טענה מהותית אחרת.

כמו כן, נטען כי המבקשים מודים בחובם כלפי המשיב בכתב וניתן להם יומם. כן נטען כי החוב של מבקש 1 היה מהתקופה בה היה חבר ובטרם הורחק, ונבע מעסקי יהלומים משותפים בינו לבין המשיב. גם חבר מושעה מחויב לחוקי הבורסה ולבוררים. מבקש 1 הוזמן לדיונים בהתאם לתקנון הבורסה, היה מודע לדיונים ולבוררות, ונפגש עם המשיב. הוא סירב להגיע לדיון הבוררות בניגוד לתקנון הבורסה ופעל בניגוד לחובותיו עפ"י התקנון. מבקש 2 ידע שהמבקש 1 רוצה להסדיר חובו אך לא עשה כן, מבקש 2 הודה בחובו למשיב ואין בפיו כל טענה המצדיקה ביטול פסק הבוררות.

הצדדים הגישו תצהירים מטעמם ובדיון מיום 15.6.2021 נחקרו, לאחר מכן הוגשו סיכומים ומכאן ההכרעה.

דיון והכרעה
הצדדים, חברים בבורסה, חתמו על הסכם בוררות ביום 21.5.2019 במסגרתו הסכימו להביא את מלוא המחלוקת להכרעה בפני בוררים מטעם הנהלת הבורסה (ראו; נספח ד לתגובת המשיב). הסכם הבוררות לא נסתר ולא הוכחש ע"י מי מהמבקשים, לא הוכחשה חתימתם עליו, ולא הובא בסיס ראייתי לטענה בדבר פגמים בכריתתו או כפייתו על המבקשים כטענת בא כוחם בסיכומים , ומכאן כי הסכם הבוררות תקף.

על בסיס הסכם הבוררות ניתן פסק בוררות בהעדר התייצבותו של המבקש 1 בדיון הראשון ביום 21.5.2019 (להלן: "הדיון הראשון") וכן לאחר העדרו בדיון השני ביום 22.5.2019 (להלן: "הדיון השני") ובנוכחותו של המבקש 2.

המבקשים עותרים לביטול פסק הבוררות בשל פגמים. כבר עתה אציין כי מצאתי כי יש להורות על דחיית הבקשה ולהותיר את פסק הבוררות על כנו. להלן טעמיי;

ראשית, הבקשה לביטול פסק בוררות שהוגשה ע"י המשיב 2 דינה להידחות על הסף מהטעם שלא הוגשה במועד. הבקשה הוגשה בחלוף למעלה מחודש יים ממועד המצאת פסק הבוררות לידי המבקש 2 אשר לא ביקש הארכת התקופה. סעיף 27(א) לחוק הבוררות נקבע: "לא ייזקק בית המשפט לבקשת ביטול שהוגשה כעבור ארבעים וחמישה יום מיום מתן הפסק, אם ניתן בפני המבקש, או מהיום שנמסר למבקש, על ידי הבורר או על ידי בעל-דין, העתק הפסק, אם ניתן שלא בפניו; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה, אף אם כבר עברה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובכל מקרה שהוגשה בקשה לאישור של פסק בוררות-חוץ".

בענייננו, פסק הבוררות ביום 24.5.2019 ניתן בפניו של מבקש 2. אין מחלוקת כי עותק פסק הבוררות הומצא ע"י הבורסה ביום 28.5.2019 באמצעות דואר האלקטרוני לתיבת הדואר של המבקש 2 (ראו; נספח ב לתגובת המשיב) בקשת המבקשים הוגשה רק ביום 12.8.2019, ועל כן , חלף המועד להגשת הבקשה ביחס לנתבע 2.

אשר למבקש 2 אציין כי לא הוכח מהו המועד בו הומצא לו פסק הבוררות, ועל כן לא הוכח כי חלף המועד להגשת הבקשה.

מעבר לכך, המבקשים לא הוכיחו קיומה של עילה לביטול פסק הבוררות.

סעיף 24 לחוק הבוררות מונה רשימה סגורה של עילות לביטול פסק בוררות הכוללות בין היתר אפשרות לבטל פסק מחמת העדר הסכם בוררות תקף; העדר סמכות של הבורר לפי ההסכם ; או מחמת שלא ניתנה לבעל-דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו.

בענייננו, לא הוכח כי הסכם הבוררות אינו בתוקף. טענת המבקשים כי הבוררים פעלו בניגוד לסמכותם לא פורטה ונטענה בעלמא. כך גם הטענה לפיה המחלוקת בין הצדדים אינה קשורה לבורסה. הגם שלמעלה מן הצורך אציין כי מפרוטוקול הדיונים בהליך הבוררות טענה זו לובנה בין הצדדים והמשיב הראה כי המדובר במחלוקת על רקע שותפות באבנים (ראו עמ' 7-8 להליך הבוררות).

המבקשים טוענים כי המבקש 1 לא ידע על הבוררות ואף לא קיבל זימון לדיון הבוררות , כל שידע כי לאביו יש זימון. על כן, לא ניתנה לו הזדמנות נאותה להתגונן. טענה זו אין לקבלה.

סעיף 15 לחוק הבוררות שעניינו דיון בהעדר בעל דין קובע:

15. (א) בעל דין שהוזמן כדין לישיבה פלונית ולא התייצב, רשאי הבורר באותה ישיבה לדון בסכסוך בהעדרו; בעל-דין שנדרש לטעון טענותיו במועד שנקבע לכך ולא עשה כן, רשאי הבורר לפסוק בסכסוך בהעדרו.
(ב) פסק בוררות שניתן אחרי דיון שהתנהל בהעדר בעל-דין או בהעדר טענותיו, רשאי הבורר, על פי פניית בעל-דין שהובאה לפניו תוך שלושים יום מהיום שנמסר לו העתק הפסק, לבטלו ולחדש את הדיון, אם שוכנע שבעל-הדין נעדר או לא טען טענותיו מסיבה מוצדקת.

כמו כן בהתאם לסעיף 107.12 לתקנון הבורסה, הבוררים רשאים לקים דיון בהעדר בעל דין בתנאי שנמסרה הודעה בעל פה והתראה כי הדיון יתקיים בהעדרו.

פרוטוקול הדיון הראשון במסגרת הליך הבוררות מעלה כי המבקש 1 ידע ואף הוזמן לדיון בבוררות. במהלך הדיון מציין המבקש 2 , אביו של מבקש 1 , כי המבקש 1 לא רוצה לבוא ומאשר כי בנו יודע אודות הבוררות (עמ' 3-4). כמו כן, המשיב מציין בפרוטוקול כי נפגש עם המבקש 1 יום לפני הדיון בבוררות, והוא הודיע כי הוא לא מתכון להגיע.

כמו כן, כעולה מ פרוטוקול הדיון השני שנדחה למחרת, על מנת שהמבקש 2 ישכנע את מבקש 1 להגיע לדיון, המבקש 2 טוען כי בנו, המבקש 1, אינו רוצה להגיע. כנשאל המבקש 2 במהלך הדיון מדוע המבקש 1 לא בא השיב "הוא רוצה לשבת איתו, לעשות איתו חשבונות, הוא יקבע פגישה איתו ויעשו חשבונות שינסו להגיע למשהו" (עמ' 8) וכן "אתמול התחננתי לבן שלי הוא לא רוצה לבוא"( עמ' 9).

כעולה מפרוטוקול הדיון בבוררות , המב קש 2 שכנע את בנו להגיע אבל הוא סרב. לאור אמירותיו של המבקש 2 במסגרת הדיון בבוררות, כמו גם בשים לב לעדות המשיב , הוכח כי המבקש 1 ידע על הדיון , אך בחר שלא להגיע.

בדיון לפני אישר המבקש 2 כי הדברים שאמר במסגרת הדיון בבוררות –נכונים. כמו כן בעדותו לפני העיד המבקש 1 כי ידע שלאביו יש דיון (עמ' 5 שו' 14 לפרו').שילובה של טענה זו במסד העובדתי שהובא לפני רק מחזקת את האפשרות לפיה המבקש 1 ידע אודות הדיון בבוררות. מכאן, יש לדחות את הטענה כי לא ניתנה למשיב 1 האפשרות להתגונן מפני פסק הדין .

מעבר לכך, המבקשים לא הגישו בקשה לביטול פסק הבוררות תוך 30 יום מרגע שנודע להם על מתן הפסק הבוררות, ולמעשה לא פעלו למיצוי ההליכים במסגרת הליך הבוררות, כפי שקובע תקנון הבורסה עליו הם חתומים.

כמו כן מפרוטוקול הדיונים בבוררות עולה כי הבוררים נתנו פסק דין לאחר קיום דיון ענייני במעמד המבקש 2.

למעלה מן הצורך, אציין כי לגופו של עניין המבקשים לא הציגו כל תשתית עובדת ית לטענת הכפייה של הסכם ההלוואה ולטענה בדבר השבת הכספים, המבקש 2 העיד בדיון בבור רות כי הוא אכן ערב לכספים. בכל אופן אין המדובר בטענות הנוגעות לביטול פסק הבוררות.

סוף דבר; הבקשה נדחית. מאשרת את פסק הבוררות בהתאם לסמכותי לפי סעיף 28 לחוק הבוררות. המבקשים יישאו בהוצאות משפט ושכ"ט בסך של 7,000 ₪ בגין הוצאות המשיב.

,

ניתן היום, י"ט אלול תשפ"א, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח לבאי כח הצדדים העתק של פסק הדין.


מעורבים
תובע: חן רגוטקוביץ
נתבע: רמי רזניק
שופט :
עורכי דין: