ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ייעקב כהן נגד ביום 21 ניתנה החלטת בית משפט קמא נשוא בקשת רשות הערעור :

לפני :
כבוד ה שופטת יעל טויסטר ישראלי

המבקש:

ייעקב כהן
נ ג ד
נ ג ד

המ שיבים:

  1. כ.ג חברה לשיווק בע"מ
  2. דוד ספיר שי

החלטה

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון מיום 3.5.21 בת"א 33479-05-19 (כבוד השופטת כרמית בן אליעזר), בגדרה הורתה על הוצאת כתב התביעה המתוקן שהוגש על ידי המבקש ללא נטילת רשות.

רקע

2. המבקש הגיש תביעה כנגד המשיבים בעילה חוזית, כספית, צו עשה , אשר עניינה באכיפת הסכם פשרה (להלן: "הסכם הפשרה") עליו חתמו הצדדים ביום 31.1.19.

3. הסכם הפשרה הסדיר את סיום השותפות העסקית בין המבקש למשיב 1, וסיום העסקתו של המבקש אצל המשיבה 2. בסעיף 12 להסכם נקבע בין היתר כי המשיבה תבצע למבקש גמר חשבון מלא במסגרתו ישולם לו שכר עבודה עד למועד הקובע, תשלום הודעה מוקדמת עבור מחצית חודש 01/2019 ופדיון ימי חופשה בשווי של 3 משכורות.

4. לטענת המשיבה 2 היא שילמה למבקש סכום של 44,789 ₪ בגין הרכיבים המפורטים בסעיף 12 להסכם הפשרה ואף הוגשה על ידה תביעה שכנגד.

5. ביום 5.11.20 הסכימו הצדדים כי "ימונה מומחה בתחום דיני העבודה למתן חוות דעת בסוגיית היקף זכאותו של התובע להפרשי שכר עבודה, הודעה מוקדמת עבור מחצית חודש ינואר 2019 ופדיון ימי חופשה בהתאם לסעיף 12 להסכם הפשרה".

6. בכתב המינוי של המומחה הורה בית משפט קמא למומחה "ליתן חוות דעתו בעניין היקף זכאותו של התובע להפרשי שכר עבודה, הודעה מוקדמת עבור מחצית חודש ינואר 2019 ופדיון ימי חופשה בהתאם לסעיף 12 להסכם הפשרה".
7. ביום 15.2.21 התקבלה חוות דעת המומחה. בהתייחסותו להפרשי השכר לצורך גמר חשבון מלא, כלל המומחה תשלום דמי ההבראה שלא שולמו למבקש בסך כולל של 32,455 ₪.

8. ביום 24.2.21 הגיש המבקש לבית משפט קמא כתב תביעה מתוקן, ללא נטילת רשות, על פי תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984(להלן:"התקנות"), לאור חוות דעת המומחה.

9. נוכח האמור, המשיבים הגישו בקשה למתן הוראות למומחה, לפיה התבקש המומחה לתקן את חוות דעתו הואיל שהיה עליו לחוות דעתו בעניין הפרשי שכר עבודה (קרי סכום הזכאות כנגד קיזוז תשלומים ששולמו ונפרעו) ולא להניח הנחות ולחשב את רכיב דמי הבראה כחלק משכר עבודה. בכך לטענת המשיבים, חרג המומחה מסמכותו , שכן אין ולא הייתה לו כל סמכות בהתאם לכתב המינוי לחשב רכיבים נוספים הנוגעים לסיום העסקתו של המבקש, למעט שלושת הרכיבים שהוגדרו בהסכם הפשרה.
לבקשתם צרפו המשיבים חוות דעת מומחה לפיה הגדרת "שכר עבודה" בחוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958 אינה כוללת דמי הבראה.

10. המבקש הגיש תגובה לבקשה, וביום 9.3.21 ניתנה החלטת בית משפט קמא המורה למומחה להבהיר מה הבסיס להכללת רכיב דמי ההבראה בחוות הדעת בהתחשב בסעיף 12 להסכם הפשרה אליו מפנה החלטת המינוי.
המומחה הגיש הבהרתו וציין, כי בעת ביצוע גמר חשבון מלא לעובד המסיים עבודתו, נכלל ת בתחשיב גמר החשבון, גם הזכאות לפדיון ימי הבראה, ככל שלא שולמו לעובד בפועל.
המשיבים הגישו התנגדותם לשינוי המבוקש והמבקש הגיש תשובתו לתגובת המשיבים.

11. ביום 3.5.21 ניתנה החלטת בית משפט קמא נשוא בקשת רשות הערעור, לפיה המבקש לא היה רשאי להגיש כתב תביעה מתוקן ללא נטילת רשות והורה על הוצאת כתב התביעה מן התיק. עוד קבע בית המשפט כדלקמן:
"ויובהר עפ"י התקנות (למצער, כך היה הדין בהתאם לתקנות הקודמות) לבעל הדין זכות אוטומטית לתיקון כתב טענות בעקבות חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. ואולם, אין הדבר חל על רכיבים ועילות שלא היו חלק מכתב התביעה מלכתחילה. בענייננו בכתב התביעה לא טען התובע כי היה על החברה לשלם לו דמי הבראה ובהתאמה לא תבע רכיב זה אלא רק את שווים הנטען של הרכיבים שעל תשלומם הוסכם בסעיף 12 להסכם הפשרה (קרי: הודעה מוקדמת ופדיון ימי חופשה). יוזכר כי המומחה מטעם בית המשפט מונה לאחר שלא הוגשה מטעם התובע חוות דעת לגבי שווים של רכיבים אלו, אלא מטעם הנתבע בלבד. במצב דברים זה , איני סבורה כי העובדה שמומחה בית המשפט מצא להתייחס לרכיבים אלו, אף שלא נתבעו בכתב התביעה, הקימה לתובע זכות אוטומטית לתיקון כתב תביעה וזאת מבלי להידרש כלל לטענות הצדדים בעניין הזכאות לתשלום רכיב זה והאופן שבו הוסכם כי הנתבע ישופה בגינם".

12. ביום 18.7.21 הוצע לצדדים, כי בקשת רשות הערעור תדחה ללא צו להוצאות והמבקש יהיה רשאי להגיש לבית משפט קמא בקשה לתיקון כתב התביעה , אשר תידון לפי שיקול דעתו של בית משפט קמא וזאת על מנת לחסוך בזמן ובהוצאות ומבלי שהדבר ייחשב כהבעת עמדה באשר לסיכויי בקשת רשות הערעור.
בהיעדר הסכמה מטעם המבקש הועברה הבקשה לתגובת המשיבים.

תמצית טענות הצדדים

13. לטענת המבקש שגה בית משפט קמא בהחלטתו שלא לקבל את כתב התביעה המתוקן שכן בית המשפט הוא שמינה את המומחה והיות ומדובר בעניין שבמומחיות, כבול בית המשפט במידה רבה למסקנות המומחה שמטעמו ובפרט לאחר הבהרת המומחה, אין בית המשפט קמא יכול לקבוע האם דמי ההבראה הינם חלק מרכיב הפרשי השכר אם לאו.

14. עוד טען המבקש , כי בהתאם לפסיקה, נוסח תקנה 136 לתקנות מצביע על כוונת המחוקק להתיר תיקון נרחב, כמעט ללא הגבלה של כתבי הטענות מבלי להידרש לסוגיות משפטיות ו/או פרשנויות שנויות במחלוקת בעת התיקון. כך, עם תיקון כתב התביעה מתיר המחוקק לצד שמנגד לתקן את כתב הגנתו ונמנע קיפוח של בעל הדין שמנגד אשר רשאי לשלוח שאלות הבהרה למומחה ו/או לחוקרו בשלב ההוכחות. המבקש טוען כי תיקון כתב התביעה לפי תקנה 136 לתקנות, ייעשה על פי הפסיקה, גם מקום בו חוות דעתו של מומחה בית המשפט התייחסה לרכיבים שלא נכללו בתביעה המקורית, בדומה למקרה דנן.

15. המבקש מוסיף וטוען כי אף אם היה עותר בבקשה לתיקון כתב התביעה, אך משום ששם ליבו באיחור לעילות או סעדים שהושמטו מתביעתו המקורית, היה בית המשפט נוטה לקבל הבקשה, גם אם במחיר של פסיקת הוצאות ולו בשם עקרון חקר האמת.

16. המשיבים בתגובתם טענו כי תקנה 136 לתקנות קובעת במפורש כי בעל דין רשאי לתקן כתב טענותיו, ללא נטילת רשות מבית משפט לאחר הגשת חוו"ד מומחה, ובלבד שהתיקון נוגע לסעד שביקש, בין להעלאה ובין להפחתה, בין להרחבה ובין לצמצום. לטענת המשיבים התיקון שביקש המבקש לבצע בכתב התביעה המתוקן עניינו ברכיב דמי הבראה בשעה שעילת התביעה הינה בגין אכיפת הסכם פשרה עליו חתמו הצדדים.

17. זאת ועוד, המשיבים טוענים, כי תקנה 136 לתקנות נועדה למצב דברים בו מתגלות לבעל הדין עובדות חדשות מחוות הדעת ובענייננו לא כך הוא הדבר . יתרה מכן ככל וביקשו הצדדים להסדיר רכיבים נוספים לשכר העבודה, היו עושים זאת במפורש במסגרת הסכם הפשרה, כשם שהתייחסו לפדיון ימי החופשה ולהודעה המוקדמת וכשם שהתייחסו לכספי הפיצויים ויתר הרכיבים שקוזזו למבקש על חשבון חובותיו כלפי המשיבה. חוות הדעת של המומחה אינה דנה בעובדות חדשות אלא בפרשנות שביקש המומחה לצקת להסכם הפשרה משלא הבין את מטרת והוראות המינוי שניתנו לו.

דיון והכרעה

18. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

19. החלטות בדבר תיקון כתב תביעה הן החלטות הנוגעות לאופן ניהול הליך וסדרי דין, וערכאת הערעור ממעטת להתערב בהחלטות אלו, אלא במקרים חריגים, בהם ההחלטות חרגו ממתחם הסבירות או עשויות לגרום עיוות דין לאחד הצדדים.
ראה לעניין זה רע"א 5996/06 טרכטנברג נ' סיל מזון בע"מ (10/8/06) בסעיף 5 להחלטה:
"כלל הוא, כי תחום סדרי הדין, ובכלל זה סוגיית תיקון כתב טענות, נתון לשיקול דעת רחב של הערכאה הדיונית שבפניה מתנהל המשפט. בית משפט לערעורים יתערב בשיקול דעת זה רק לעיתים נדירות, מקום שנמצאה חריגה קיצונית מתחום שיקול הדעת הסביר".

20. במקרה דנן נימוקי בית משפט קמא מקובלים עליי ואין הצדקה להתערבות בהחלטה בעניין זה.

21. תקנה 136 לתקנות, שכותרתה: "תיקון כתבי טענות" קובעת כדלקמן:

"בעל דין רשאי, תוך חמישה עשר ימים מהיום שהומצאה לו חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, לתקן, בלי נטילת רשות מבית המשפט, את כתב טענותיו לאור האמור בחוות הדעת; היה בעל הדין תובע, רשאי הוא לתקן את הסעד שביקש, בין להעלאה ובין להפחתה, בין להרחבה ובין לצמצום".

יוער כי כיום, אין בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018 (להלן: התקנות החדשות), תקנה מקבילה לתקנה 136 לתקנות, דהיינו, בעל דין המבקש לתקן את כתב טענותיו נדרש לבקש רשות מבית המשפט כאמור בתקנה 46(א) לתקנות החדשות.

22. בפסיקה נקבע, כי תקנה 136 לתקנות, מאפשרת לבעל דין לתקן את כתב טענותיו לאחר שהוגשה חוות דעת של מומחה ( למצער מומחה מטעם בית המשפט), ללא נטילת רשות מבית המשפט, ולא רק לעניין הסעד המבוקש. עוד נקבע כי התקנה מורה בפירוש, כי תיקון מעין זה ייעשה לאור האמור בחוות הדעת ובזיקה אליה, והיא אינה מקנה לבעל דין חופש פעולה לתקן את כתב הטענות בהתאם לשיקול דעתו ( ראו: רע"א 2540/16 פלוני נ' מדינת ישראל-המרכז הרפואי ע"ש שיבא ( פורסם בנבו, 26.06.2016). בכך שונה נוסח התקנה מהנוסח הקודם של תקנה 178 לתקנות, שלא קשרה את זכות התיקון לתוכן של חוות הדעת ( ראו: ע"א 644/71 אליהו שאבי נ' עובדיה בן יצחק, ו-5 אח', כו(2) 291 (1972)).

23. עוד נאמר בפסיקה, כי התקנה נועדה למצב דברים בו מתגלות לבעל הדין עובדות חדשות מחוות הדעת ( ראו לעניין זה: רע"א 2792/05 צובחי נ' מנהל מקרקעי ישראל ( פורסם בנבו, 25.07.2005). כך למשל בתביעת ליקוי בניה, כאשר מומחה מטעם בית המשפט מתייחס בחוות דעתו לליקויים שלא הופיעו בכתב בתביעה המקורי, רשאי התובע לתקן את כתב תביעתו על ידי כך שיוסיף לו את הליקויים הנוספים שמצא המומחה ( ראו לעניין זה: ע"א 1772/99 זכריה זלוצין ו-67 אח' נ' דיור לעולה בע"מ, נה(4) 203 (2001)).

24. ברע"א 1090/20 לוטונט נ' זילברג הדגישה כבוד השופטת ברון בסעיף 6 להחלטה:

"הזכות הנתונה לבעלי דין לתקן את כתבי טענותיהם לאחר שהוגשה חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט מוגבלת... מבחינת היקף התיקון... ואין מקום להפוך את הכלל הברור, שנקבע בתקנה 136, לנורמה הנתונה לפרשנות ולמניפולציות".

ברע"א 2792/05 מנאע נ' מנהל מקרקעי ישראל הדגיש כבוד השופט גרוניס בסעיף 3 לפסק הדין כדלקמן:
"תקנה זו מתירה לבעל דין לתקן את כתב טענותיו בעקבות הגשת חוות דעת מומחה בלא צורך בקבלת רשות מבית המשפט. התקנה נועדה למצב דברים בו מתגלות לבעל דין עובדות חדשות מחוות הדעת".

בבר"ע 731/06 חישולי כרמל בע"מ נ' קריאף הדגיש כבוד השופט עמית בסעיף 9 להחלטה:

"... הצדדים רשאים להתנות על כוחה וגבורתה של תקנה 136, ולהסכים למינוי מומחה מטעם בית המשפט, ובלבד שלא יהא בחוות דעתו כדי להרחיב את היריעה מעבר לכתבי הטענות".

25. בענייננו כתב התביעה תוקן על ידי הוספת רכיב דמי ההבראה. אכן בחוות דעת המומחה נקבע כי יש לחשב את דמי ההבראה במסגרת גמר החשבון שנערך לעובד המסיים עבודתו אולם אין המדובר בעובדה חדשה ומפתיעה, שמצאה ביטוייה לראשונה בחוות הדעת. כאמור, בכתב התביעה המקורי שהוגש התבקש סעד של אכיפת הסכם הפשרה שנערך בין הצדדים. הסכם הפשרה שנערך בין הצדדים מפורט מאד ודומה כי הצדדים נתנו דעתם לרכיבי התשלום המוסכמים מבלי שכללו בחובו את רכיב דמי ההבראה. כך בסעיף 12 להסכם הפשרה הוסכם על תשלום בגין 3 רכיבים בלבד- שכר עבודה, הודעה מוקדמת ופדיון ימי חופשה.
לאור האמור סבורני, כי אין המדובר בעובדות חדשות שהתגלו מחוות דעת המומחה. תקנה 136 ל תקנות לא נועדה להרחיב את החזית במקום שהעובדות נשוא התיקון היו ידועות עוד בטרם הגשת חוות דעת המומחה.
26. קבלת הפרשנות שמציע המבקש, שהינה לאפשר את התיקון (ללא רשות) גם כשהעובדות כבר היו ידועות עובר למתן חוות הדעת תוביל לכך שלאחר קבלת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט יוכל בעל דין לבצע מקצה שיפורים בתביעתו, ועל ידי כך להרחיב את חזית המריבה. ברי הוא כי אין זו כוונת מתקין התקנות. אציין, אין די בקיומה של זיקה בין התיקון שבוצע לבין חוות הדעת על מנת שבעל דין יוכל לתקן את כתב טענותיו (ללא נטילת רשות) במקום שבו העובדות נשוא התיקון כבר היו ידועות לו עובר למתן חוות הדעת.
27. אשר על כן, הבקשה נדחית.
28. אין באמור כדי למנוע מהמבקש להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה ו/או כל בקשה אחרת בהתאם לדין.
29. המבקש יישא בהוצאות המשיבים בסך של 2,500 ₪ בצירוף מע" מ כדין, אשר ישולמו מתוך הערבון. יתרת הערבון שהופקד יוחזר למבקש באמצעות בא כוחו.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.


מעורבים
תובע: ייעקב כהן
נתבע: ביום 21 ניתנה החלטת בית משפט קמא נשוא בקשת רשות הערעור
שופט :
עורכי דין: