ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ד"ר עירן ויינמן נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד הנשיאה הדס יהלום

התובע
ד"ר עירן ויינמן
ע"י ב"כ עו"ד בר אליעזר
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד שירה צמיר

פסק דין

1. התובע הגיש תביעה להכיר באוטם בשריר הלב, כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק.

2. בטופס התביעה למל"ל נרשם:
"ביום 1/3/19 הייתי בתפקיד רופא כונן. בשעות הערב הוקפצתי לניתוח דחוף – מדובר בניתוח מורכב שכלל סכנה ממשית לחיי המטופל. במהלך הניתוח חשתי לחוץ ונסער. ביום למחרת חשתי כאבים בחזה שהתברר לבסוף כאוטם שריר הלב".

3. בתצהיר התובע פירט את נסיונו כרופא ואת תפקידו בבית החולים. התובע פירט את הנסיבות שבהן הוזעק לבית החולים ביום 1/3/19 בשעה 18:40, את הניתוח הדחוף שביצע בשעות הלילה ואת תחושותיו לאחר הניתוח וביום למחרת.

4. בחקירה נגדית העיד התובע:
"...
ש. כשמבצעים ניתוחים, זה יכול להסתבך מכל מיני סיבות?
ת. אין ספק.
ש. גם במהלך הקריירה שלך מטופלים נפטרו במהלך הניתוחים?
ת. קרה, אבל בנסיבות מסוימות מאוד ומעט מאוד. יש מחלקות שבהם אתה יודע מראש שהסיכויים לצאת בחיים שואף ל- 10%. ונכון שעדיין מנתחים.
ש. אתה נכנס לחדר ניתוח בידיעה שהניתוח הזה סביר שייגמר בכשלון?
ת. זה לא בהכרח כשלון. כמו בהתפרצות אבי העורקים. יש 90% סיכויי תמותה. ואם חולה נפטר זה לא כשלון ואם חולה נשאר בחיים זה הצלחה גדולה.
ש. יש ניתוחים שמבצעים בעורקי הצוואר עורק התרדמה, שיש בזה סכנה?
ת. כן. עושים את זה בניתוחים אלקטיביים, ובניתוחי חירום כמעט ולא. שיעור התמותה הוא סביב 25%.
ש. אם מטופל שרד את הניתוח יכול להיות שאחר כך יהיו סיבוכים?
ת. כן.
ש. כולל כניסה לתרדמת?
ת. כן.
ש. יכול להיות שאחרי ניתוח יכולים להיות סיבוכים כגון תרדמת?
ת. כן. אפשר לשער דבר כזה, זה יכול לקרות גם לי.
ש. קרה לך שהיו לך סיבוכים רציניים לאחר ניתוח?
ת. אני בטוח שהיו מקרים כאלה במשך השנים.

באשר לניתוח המדובר, העיד התובע כי היה מדובר בניתוח דחוף של קיבוע חוליות הצוואר ואולם חל סיבוך במהלך הניתוח שבעטיו הזעיקו את התובע, שהיה כונן בביתו.
התובע נשאל לגבי תפקידו כמנהל היחידה והעובדה שהמקרים הנדירים והמסובכים, בדרך כלל מגיעים אליו. כך השיב:
"המקרה הזה הוא נדיר מאד. הגיעו אלי מקרים מורכבים אבל בדרך כלל אני משחק על מגרש מוכר. אני הולך לטפל במשהו שהוכשרתי והתנסיתי וראיתי".

5. התובע הגיע ליום עבודה ביום ראשון 3/3/19 ולאחר שחש מיחושים בחזה, ניגש להבדק על ידי קרדיולוג שאיבחן כי התובע לקחה באוטם שריר הלב.
במסמכי בית החולים נכתב:
"יום טרם קבלתו, בשעות הערב, חש כאב בלתי ספציפי בבתי השחי. התחושה אינה משתנה בתנוחה, ללא קשר למאמץ או מזון. חלף כעבור כשעה וחצי. למחרת היום חש כרגיל. חש בטוב בבוקר ופחות טוב בהמשך פנה לד"ר פז".

עוד מופיע ברישום מידע שמסר התובע – אודות מצב רפואי של אימו, ניתוחים שעבר ועוד.
התובע נשאל מדוע לא סיפר לרופה בבית החולים על הארוע שארע לו בעבודה:

"ש. למרות שאתה רופא בכיר, לא סיפרת שקרה לך ארוע מרגש ומלחיץ בעבודה.
ת. אני מניח שכשאני שכבתי בטיפול נמרץ בקרדיולוגיה הייתי עסוק בהתקף לב ובהפרעת קצב ובכאבים בחזה. ולא ניסיתי לבנות קייס לבטוח לאומי.
ש. אני אומרת לך שזה מכתב שחרור לאחר שהיית מאושפז כמה ימים.
ת. אני הייתי בבית החולים 5 ימים. אני יכול לתאר לך איך מכתבים כאלה נכתבים. מישהו עושה קבלה ... זה עובר אחר כך בהעתק הדבק לאורך כל הדרך".

6. גם ברישומי קופת חולים לא מופיע תיעוד על ארוע חריג בעב ודה. התובע נשאל על כך והשיב:
"אני חושב שאם הרופאה היתה עושה עבודה יותר יסודית היא היתה צריכה לשאול אותי".

7. עוד עלה מהראיות כי לתובע היו תאונות בעבר וכי סיפר בבית החולים כי ארעו בדרך לעבודה או בקשר עם העבודה. משמע – התובע מודע לחשיבות האנמנזה ומועד לצורך לספר בעת קבלת טיפול רפואי, מה הסיבה לתאונה.

8. מטעם התובע הוגש תצהיר של ד"ר אחמד מג'הד.
העד סיפר שהוא זה שהזעיק את התובע ביום 1/3/19 , לבקשת אחות חדר הניתוח, וכי הוא עצמו לא היה בניתוח.
העד נשאל איך ידע לומר שהתובע היה לחוץ, כך השיב:
"כשאני מקפיץ כונן, מדברים פעם אחת וזהו, פה הוא דיבר איתי כמה פעמים בדרך. בנוסף כשהתחלתי לדבר איתו לפני שהוא התרחץ לניתוח ראיתי שהוא לחוץ והוא רצה הסבר אבל הוא לא היה איתי, הוא היה קצת לחוץ".

ואולם משהופנה לכך שיש שיחת טלפון אחת בלבד בינו לבין התובע במועד הרלבנטי, השיב:
"אני שלחתי לו גם הודעות. כי הוא ביקש ממני לעדכן אותו. בדרך כלל זה לא קורה".

9. עוד העידה גב' ארנה שי, בת הזוג של התובע, אשר העידה שהתובע חזר מבית החולים ביום 1/3/19 כשהוא טרוד ומתוח ושיתף אותה בכך שהשתתף בניתוח קשה מאד.

10. לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי בחומר שבתיק, להלן החלטתי.

11. על התובע מטל הנטל להוכיח כי התקיים ארוע חריג בעבודתו.

עיון במסמכים שהוגשו לתיק מעלה כי בזמן אמת, התובע לא קשר בין הארוע הלבבי שבגינו אושפז, לבין ארוע חריג כלשהו בעבודתו.
התובע לא מסר לרופאים שבדקו אותו ביום האישפוז, על ניתוח חריג שביצע אך יומיים קודם. מאידך ידע לספר על נתונים חשובים אחרים, כגון מחלות במשפחה.
גם בקופת חולים לא סיפר על ארוע חריג בעבודתו שקדם לארוע הלבבי. התובע נשאל מדוע והשיב שהיה על הרופאה לשאול אותו. מאידך, הוכח כי במקרים קודמים שבהם ארעו לתובע תאונות עבודה, ידע לספר לרופאים המטפלים מה ארע והיכן.
מהחומר הרפואי עולה שהתובע לא סיפר לרופאים המטפלים על העדר שינה בליל 1/3/19, אף שהעדר שינה הוא סממן חשוב באמנמזה וחזקה כי התובע היה מודע לכך.

התובע צירף לתיק את דוח הניתוח שביצע ביום 1/3/19. מדוח זה לא עולה שמדובר בניתוח חריג. הטענה לחריגות עלתה בעדות התובע עצמו, אולם לא הובאו כל תימוכין לטענתו כי מדובר בניתוח חריג או כי הניתוח השפיע עליו באופן יוצא דופן. לא הובאה אסמכתא לכך שהתקיים דיון מחלקתי אודות הניתוח, כי התובע סיפר על הניתוח לחבריו למחלקה וכיו"ב.
התובע אישר כי הוא נתקל במקרים חריגים מעת לעת, בתפקידו כמנהל היחידה. אמנם העיד כי הניתוח המדובר היה הראשון מסוגו שבו נתקל, אך כאמור, אישר שהיה מעורב בניתוחים מסובכים ובמקרים נדירים. מדובר ברופא בכיר ומקצועי, בעל נסיון וותק של שנים רבות.

דר' מג'הד טען שהתובע היה לחוץ קודם לניתוח וזאת הוא למד מהשיחות שהתקיימו בינהם בעת שהתובע היה בדרכו לבית החולים, אולם בעדותו התברר שהיתה שיחת טלפון אחת בלבד. מעבר לכך לא הוכח שהתובע ודר' מג'הד עמדו בקשר בעת שהתובע עשה דרכו לבית החולים.

אשת התובע הצהירה שהתובע שב מהניתוח והיה נראה לחוץ, וכך גם למחרת לאחר שביקר את המנותח. בכך אין די על מנת להוכיח קיומו של ארוע חריג. ממילא מדובר בעדה בעלת עניין בתוצאות ההליך.

12. סיכום חומר הראיות מעלה כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו ולא הביא די ראיות אשר יתמכו בטענתו כי ביום 1/3/19 התרחש ארוע חריג בעבודתו.

13. לאור האמור, התביעה נדחית.
לפנים משורת הדין אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ח אלול תשפ"א, (26 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ד"ר עירן ויינמן
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: