ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלעזר סלב נגד איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ :

לפני כבוד השופטת הבכירה סבין כהן

תובעים

אלעזר סלב
ע"י ב"כ עוה"ד ישראל נחמיאס

נגד

נתבעים

איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אמיר עזר

פסק דין

תביעת מבוטח את מבטחת רכבו בגין נזקי צד שלישי לפיצוי בגין נזקי צד שלישי ששולמו על ידי המבוטח, לאחר שהמבטחת סירבה לשלם לצד השלישי את תגמולי הביטוח.

1. במועדים הרלוונטיים לתובענה, היה התובע הבעלים של אופנוע, אשר היה מבוטח אצל הנתבעת בביטוח המכסה נזקי צד שלישי.

ביום 18.8.19, התרחשה תאונה בין אופנוע התובע ובין אופנוע צד שלישי, עבד אבו שהאב (להלן:- "עבד").
התאונה התרחשה בשל אשמו של התובע.
עבד תבע את התובע ואת הנתבעת לשלם לו את נזקיו כתוצאה מאירוע התאונה. הנתבעת טענה, כי האירוע לא התרחש בנסיבות שנטענו וסירבה ליתן כיסוי ביטוחי לאירוע. התובע עצמו לא התגונן מפני התביעה וניתן נגדו פסק דין בהעדר הגנה.
משניתן פסק דין כנגד התובע והוא החל לשלם את הסכום הנתבע, הגיש התובע תביעתו שלפניי, במסגרתה טען, כי על הנתבעת לשפות אותו, בהתאם לתנאי הפוליסה, בסכומים ששילם על פי פסק הדין שניתן נגדו.

2. הנתבעת כופרת באירוע התאונתי. לטענתה, האירוע לא התרחש בנסיבות שפורטו על ידי התובע ולכן לטענתה, היא פטורה משלם את תגמולי הביטוח.

3. העידו לפניי התובע וכן נהג האופנוע הנפגע. התובע הציג תמונות ממקום התאונה וכן צילום אסמכתאות בדבר התשלום לעבד, לפי פסק הדין.
מטעם הנתבעת העיד חוקר מטעמה. החוקר העיד בדבר חקירה שערך הן ל תובע והן לעבד. כן חקר החוקר את חברם של עבד והתובע מר גריגורי מושאילוב ( להלן גם:- "גרישה").

4. הנתבעת מבססת טענותיה לעניין אופן התרחשות התאונה בממצאי חקירה שמהם עולה, כי לתובע ולנתבע מכר משותף, הוא גרישה. במועד אירוע התאונה לא היו עדים במקום ולתובע היה קשר בסמוך לתאונה עם גרישה.

5. לאחר ששמעתי את העדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי התובע הרים את הנטל להוכיח את אופן התרחשות התאונה וכי אותם ספקות שהעלתה הנתבעת, אין די בהם על מנת לקבוע, כי מדובר בהונאת ביטוח וכי אירוע התאונה לא התרחש בנסיבות כפי שפורטו על ידי התובע .

6. בהתאם לתיאור התובע ועבד את התאונה, התאונה התרחשה ביום שבת, באזור התעשייה באשקלון. התובע טוען, כי הגיע למחסן שבו אחסן דברים באזור התעשייה. התובע יצא מכביש צדדי ואילו הנתבע נסע בכביש הראשי, התובע לא נתן לנתבע זכות קדימה, הרכבים פגעו זה בזה, לרכבו של התובע נגרמו שפשופים שלא הצריכו תיקון ואילו רכבו של עבד נפגע. הצדדים החליפו פרטים והתובע הלך לדרכו.
עבד הוסיף וציין, כי לאחר האירוע, התקשר לגרישה, חברו שמתגורר באשקלון, החבר הגיע וגרר את האופנוע לחצריו. לאחר שחברת הביטוח של התובע משכה את עבד ולבסוף הודיעה, כי לא תיתן כיסוי ביטוחי לאירוע, תבע עבד את התובע ואת המבטחת. משניתן נגד התובע פסק דין, הגיעו עבד והתובע להסכמה, כי הת ובע ישלם את החוב בפריסת תשלומים.

7. העדים נשאלו בחקירתם הנגדית באשר לגרישה.
בפלט השיחות של התובע בסמוך לאירוע התאונה, עולה, כי התובע שוחח עם גרישה עובר לאירוע התאונה, בחודש שקדם לתאונה וגם יום עובר לתאונה. לאחר התאונה שוחח התובע עם גרישה בסוף החודש. ביום 30.8.19, השתתפו גרישה והתובע במירוץ אופנועים, כאשר לגרישה אופנוע דומה לאופנוע שיש לעבד.
עבד העיד, כאמור, כי את האופנוע פינה לביתו של גרישה.
כן הסתבר, מתוך חקירה שערכה הנתבעת, כי בשנת 2017, בעת שגרישה נהג על האופנוע של עבד, התרחשה תאונה ועבד קיבל תגמולי ביטוח, אותם ביקש להעביר לגרישה.
לפי טענתו של עבד, גרישה היה זה שהיה אחראי לתאונה, הוא זה שתיקן את האופנוע ולכן תגמולי הביטוח הועברו אליו.
עוד הסתבר, תוך כדי חקירתו הנגדית של עבד, כי לאחר שהגיע עם התובע להסדר תשלומים באשר לפירעון החוב, העביר עבד לתובע את שרידי האופנוע, בכך שאפשר לו לפנות לגרישה ולקחת ממנו את שרידי האופנוע. עבד לא ידע לומר האם בפועל התובע נטל מגרישה את שרידי האופנוע, אך ב"כ התובע הסכים בסיכומיו, כי יש להפחית מסכום התביעה את שווים, כפי שהוערך על ידי השמאי.

8. למעשה, הנתבעת סבורה, כי אותה מערכת יחסים עם גרישה, מלמדת על קנוניה שנרקמה בין הצדדים כדי להונות את המבטחת.
ואולם, לא מצאתי באותו קשר עם גרישה, כקשר שיש בו כדי להעיד על נסיבות אחרות שבהן התרחשה התאונה.
בהתאם לעדותם של התובע ושל עבד, גרישה הינו אדם שמסייע לבעלי אופנועים במתן עצה, או בתיקון או רכישת חלפים , כאשר גרישה גם אינו גובה תשלום מחבריו בגין א ותו סיוע.
מדובר בקבוצה, של בעלי אופנועים, אשר אף משתתפים בתחרויות או ברכיבה ומטבע הדברים תהא היכרות בין חברי הקבוצה.
גרישה כגורם מקשר הינו מי שמסייע לחברי הקבוצה ולכן סביר, כי חברים שונים יכירו את גרישה.
מכאן, ברורה היכרותו של עבד עם גרישה וגם ברורה היכרותו של התובע עם גרישה. אמנם, מדובר בצירוף מקרים, אך לא בצירוף מקרים בלתי אפשרי או בלתי סביר, אלא בהינתן העובדה שמדובר בתאונת אופנועים, הרי שסביר שיהיו למעורבים מכרים משותפים.

9. ביחס לתובע, התובע ציין, כי רכש את האופנוע בשנת 2017, השתתף במירוצים ספורים וגרישה סייע לו אז.
הדבר גם מסביר את שיחות הטלפון שהיו בין גרישה ובין התובע בסוף חודש אוגוסט 2019, שאז התקיים מירוץ, שבו השתתפו גם התובע וגם גרישה. התובע עצמו לא הסתיר את השתתפותו במירוץ ולמעשה פרסם אותו בדף הפייסבוק שלו.

10. בחקירה הנגדית וגם בדו"ח החקירה , ניסתה הנתבעת לרמוז, כי ייתכן והאופנוע שנפגע בתאונה הינו אותו אופנוע שגרישה נהג בו במהלך אותו מירוץ, שכן לגרישה אופנוע דומה לזה של עבד.
ואולם, לא מצאתי כל תימוכין לטענה זו והיא אף בלתי סבירה בעיניי .
לא רק שאין תימוכין לאפשרות שהאופנוע של גרישה נפגע במירוץ ובית המשפט מניח, כי אם היה נפגע, ניתן היה למצוא מידע זה בכל אותם פרסומים בנוגע למירוץ, אלא שעסקינן בתאונה שהתרחשה כשבועיים ימים עובר למירוץ.
התובע דיווח לנתבעת על התרחשות התאונה כבר למחרת התאונה ואף עבד פנה לשמאי מטעמו עובר למירוץ, כך שכבר ביום 26.8.19 הוכנה חוות דעת מטעמו של עבד, כשהאופנוע נבדק ביום 20.8.19. לו אמנם מדובר היה באופנוע שנפגע במירוץ, לא היו פונים הצדדים למבטחת או לשמאי מייד לאחר אירוע התאונה ואף לא סביר, כי הצדדים חזו את העתיד, כך שהקדימו תביעה לאפשרות שהאופנוע של גרישה ייפגע בתחרות.

11. מכאן, יש להסיק, כי אמנם ביום 18.8.19 התרחשה תאונה, בה נפגע האופנוע של עבד. אמנם, מדובר בתאונה שלא היו לה עדים, אלא שלא מצאתי שלא לתת אמון בגרסת המבוטח בהקשר זה, גרסה אשר נתמכה בעדותו של עבד ובנזקים שנגרמו לאופנוע.

12. הנתבעת ניסתה לבסס טענותיה להיעדר מקרה ביטוחי על סתירות אלו ואחרות בעדותו של התובע , או של עבד.
לא מצאתי, כי סתירות אלו מעידות על כך שמדובר באירוע שלא התרחש.
התובע אמנם ניסה ליישב באופן פתלתל שאלות אלו ואחרות במהלך העדות, אך התרשמותי היא, כי התובע עשה כן מתוך הלחץ בו היה נתון תוך כדי החקירה, כשהוא יודע שחברת הביטוח מנסה לטעון, כי אינו דובר אמת ול א כי ביקש להונות את חברת הביטוח.

13. לדוגמא, כאשר נשאל התובע באשר להתקשרויות שלו עם עבד עובר לאירוע, השיב התובע כי מעולם לא הכיר את עבד ומשכך גם לא שוחח עמו, אך נראה היה, כי מתוך חששו, כי ייתכן ונמצאה שיחה כזו, כי ביקש לכסות כל אפשרת ואמר, שאם אמנם ישנה שיחה כזו, הרי שזו שיחה שהתקיימה בטעות. התובע בשלב זה אינו יודע מה כוללת חקירתה של הנתבעת ולכן זה ההסבר היחיד שיכול היה לתת להימצאות שיחת טלפון כזו בפלט השיחות, הסבר הגיוני, שכל מי שלא ביצע שיחה לאדם אחר ישיב, כאשר בפועל, לא היתה שיחת טלפון כאמור והתובע יודע, כי לא נמצאת שיחה כאמור בפלט השיחות שלו, רק לאחר שהוצג הדו"ח, לאחר החקירה הנגדית.

14. כאשר נשאל התובע באשר לאופן שבו שוחח עם עבד לאחר האירוע, ציין, כי שוחח ממספר טלפון של חבר. התרשמתי, כי בעניין זה התובע לא נתן תשובה ישירה והלך סחור סחור בטרם השיב. אך איני סבורה, כי האמור מעיד על שקר ששיקר התובע. בפועל, הוא אמנם לא שוחח עם עבד או גרישה ממספר הטלפון שלו בסמוך לאירוע. ייתכן והתובע לא זכר את דרך ההתקשרות (בנוגע לגרישה למשל, ציין, כי שוחח עמו בהודעות, בעוד שהסתבר, כי שוחח עמו בטלפון) וייתכן, כי כפי שה עיד בסופו של דבר, לא היה מעוניין, משיקולים שונים, לבצע שיחות טלפון ממכשיר הטלפון הנייד שלו, אך בפועל, אין כל חולק שהוגשה תביעת ביטוח לנתבעת ואף סביר להניח, כי נוצר קשר כלשהו בין עבד ובין התובע, אם כי קשר כאמור אינו אמור להיות קשר מעבר לקשר חד פעמי.

15. הנתבעת עמדה בסיכומיה על מלים או עובדות אלו ואחרות שציינו העדים, אך איני סבורה, כי יש ב אמירות אלו כדי ללמד, כי הגרסה אינה גרסת אמת, גם לא הצטברותן של עובדות אלו יחד, כאשר סבורתני, כי מדובר לכל היותר בניסיונה של הנתבעת להיאחז בשוליים על מנת ללמוד, כי מדובר בבדיית גרסה. בית המשפט אינו מצפה כי העדים יזכרו את העובדות כולן באופן מדוייק, בוודאי לא לאחר שלוש שנים. לעתים, זיכרון מוחלט מעיד על היפוכם של דברים ועל שינון של גרסה.
בסופו של יום, בית המשפט בוחן את מכלול הדברים ובמקרה דנן, המכלול מעיד על גרסה סדורה, עקבית והגיונית.

16. כך למשל, העד עבד ציין, כי לא זכר האם בזמן התאונה פגעו הרכבים זה בזה. במועד חקירתו על ידי החוקר ציין העד, כי הרכבים אמנם פגעו זה בזה ואיני סבורה, כי יש מקום לזקוף לחובתו את העובדה ששלוש שנים לאחר התאונה, לא זכר האם היה מגע בין הרכבים, אם לאו , כאשר זכר באופן מוחלט, כי בשל התפרצותו של התובע לכביש נגרמה התאונה. התובע העיד לעניין הפגיעה, כי האופנועים השתפשפו זה בזה. על פניו, המגע הפיזי היה מינימאלי והדבר מסביר את הסיבה שבגינה עבד לא זכר פרט זה באופן מדוייק.

17. הנתבעת מבקשת ללמוד סתירה מעדותו של התובע, כאשר פעם ציין, כי האופנוע עמד וכי פעם ציין, כי הרים את האופנוע לאחר שנפל. אין באמור כל סתירה והעובדה שהתובע לא ציין באופן מפורש באחת הפעמים, כי האופנוע נפל אינה סותרת את עדותו, כי האופנוע שלו, אף הוא נפל, עדות שחזרה על עצמה גם בפני החוקר וגם בבית המשפט (ראה עמ' 8 שורה 17, שם מציין התובע מפורשות, כי נפל) .

18. התובע ציין, כי לאחר שהצדדים החליפו פרטים, התובע פנה לדרכו. עבד אף הוא אישר זאת, אך לאחר מכן ציין, כי הוא התפנה מהמקום בסיועו של גרישה.
התובע מצדו, לא ידע עובדה זו עד אשר החוקר מטעם הנתבעת סיפר לו על הקשר שבין גרישה ובין עבד.
איני מוצאת כל סתירה בעדותו של עבד בעניין, כאשר העיד תחילה, כי הצדדים החליפו פרטים והלכו לדרכם ובין הפירוט שנתן לאחר מכן לעניין האופן שבו התפנה. העד נתן פירוט רלוונט י לעניין התאונה ולאחר מכן, כאשר נש אל בעניין, השיב ללא כל התחמקות.
העד נשאל והשיב :
"ש: במקום התאונה מה עשית הודעת על התאונה התקשרת למישהו.
ת: התקשרתי לחבר לגרישה."

ובהמשך:
"ש: איך הוא ידע?
ת: אני התקשרתי אליו לבוא ולאסוף את השרידים הוא ראה את האופנוע, ואת מקום התאונה.
ש: ראה את אלעזר.
ת: לא. הוא נסע. גריגורי בא אחרי התאונה.
ש: לאן לקחתם את האופנוע לאחר התאונה.
ת: לבית של גריגורי."

סוגיית המעורבות של גריגורי למעשה הועלתה על ידי העד עצמו כבר במהלך החקירה על ידי החוקר ופרטיו של גריגורי נמסרו למבטחת על ידי העד, כאשר גריגורי גם נחקר על ידי החוקר. מכאן, כלל לא ברור איזה פרט בעניין ביקש העד להסתיר.

20. הנתבעת מבקשת ללמוד מכך שהעד אמר, כי הגיע לאיזור התעשייה, כיוון שרצה לתדלק, כי אינו דובר אמת, שכן אמר קודם, כי הוא בדרכו לעיר מגוריו.
אלא, שבעניין זה, הנתבעת אינה מדייקת, העד ציין, כי הוא רוכב להנאתו, כאשר הכיוון הכללי הוא רהט ולא ציין, כי היה בדרכו לבית ומשכך, אין כל פסול בתדלוק בתחנת דלק המצויה באיזור התעשייה, כאשר הכיוון לרהט נשמר.

21. הנתבעת מבקשת ללמוד מכך שהתובע לא ידע לומר את שם הרחוב שבו התרחשה התאונה, כי התאונה לא התרחשה. ואולם, העובדה שהתובע לא ידע מהו שם הרחוב, אין בה כדי ללמד דבר. מדובר בתאונה שהתרחשה באזור תעשיה. לא מצופה, כי אדם ידע את שמות כל הרחובות בעיר מגוריו, בוודאי לא באזור תעשיה. אם אמנם החוקר סבר, כי לא יכול היה לאמת את דבר התרחשות התאונה, כיוון שלא ידע בדיוק היכן התרחשה, יכול היה החוקר לבקש מהתובע לגשת אתו למקום התאונה.
החוקר לא ציין, כי התובע סירב לכך או כי לא ידע להצביע על מקום התאונה, אלא רק כי לא ידע מהו שם הרחוב בו התרחשה התאונה. עדותו זו של החוקר יכולה ללמד או כי החוקר לא ביקש לדעת מהו מקום התאונה, או כי לא היתה לכך כל חשיבות ואף לא מן הנמנע, כי החוקר 'התעצל' לצאת לשטח . בוודאי אין בכך כדי ללמד דבר על התובע עצמו, אשר לכתב התביעה צירף תמונות של מקום התאונה.

22. התובע ציין במהלך ישיבת קדם המשפט, כי שוחח עם גריגורי בהודעות, כאשר בעדותו, כאשר הוצג תדפיס השיחות עם גריגורי ציין, כי שוחח עמו גם טלפונית. התובע לא ידע ליישב סתירה זו והנני סבורה, כי פעל בעניין זה, כפי שפעל בנקודות אחרות, כאשר ניסה למצוא הסבר הגיוני לסתירה. התובע יכול היה לומר בפשטות, כי לא דייק, או כי לא זכר, תחת זאת התבלבל בלשונו וחבל שכך.
ואולם, בפועל, אין מדובר בשיחות שהוסתרו. התובע טוען, כי הציג לחוקר את ההתקשרות עם גריגורי וכי שלח לו פלט שיחות, ואף ביקש בבית המשפט, על מנת לאמת את טענתו, כי לא שוחח עם גריגורי, לפנות לפלט השיחות, כך שעל פניו, אין בעדותו כדי להסתיר את העובדה שהיה בקשר עם גריגורי, בין בכתב ובין בעל פה. התובע זכר כי השיח היה בכתב וניסה להיאחז בטענה זו.

23. גם העובדה שהתובע תיאר פעם אחת את גרישה כחברו ופעם אחת כמכר, אין בה כדי לשנות. מדובר לכל היותר במטבע לשון והתובע אינו טוען, כי הוא וגרישה היו חברים, מעבר חברות הקשורה לתחביב בתחום האופנועים.

24. עוד מפנה הנתבעת לעדותו של עבד, כי בגדיו ניזוקו בזמן התאונה. הנתבעת טוענת, כי עבד לא תבע את נזקיו אלו ומכאן יש להסיק, כי לא התרחשה התאונה ואין כל סבירות שעבד יתבע רק נזק חלקי.
איני סבורה, כי יש ממש בטענה זו. העובדה שעבד ציין, כי ניתן לראות את סימני התאונה על בגדיו אין בה כדי ללמד, כי הבגדים ניזוקו באופן שבו אין בהם כל שימוש. מדובר בבגדי רכיבה, אם אלה השתפשפו כתוצאה מהתאונה, אין בכך כדי ללמד, כי עבד לא התכוון לעשות בהם שימוש עתידי, או כי מדובר בנזק בלתי הפיך. דווקא העובדה שעבד לא תבע את נזקי הבגדים יש בה כדי ללמד, כי לא התכוון להונות את הנתבעת, שכן אם אמנם התכוון להונות, סביר להניח שיאדיר את נזקיו.

25. הנתבעת טוענת, כי התובע לא הביא את גרישה לעדות מטעמו.
בעניינו של גרישה העיד עבד, כי גרישה כלל אינו בארץ כיום. מעבר לכך, התובע ידע, כי לנתבעת טענות בקשר למעורבות של גרישה, אך לא ידע מה היקפן. כאשר גרישה לא היה נוכח בתאונה, התובע בוודא לא סבר, כי יש להעיד את גרישה. למעשה, העובדה שגרישה הגיע למקום התאונה נודעה לראשונה במועד העדות, כאשר לכל היותר, התובע ידע בדיעבד, כי האופנוע של עבד מצוי אצל גרישה. התובע גם לא ידע, כי לגרישה ולעבד מעורבות בתאונת עבר ומשכך, כאשר לנתבעת ספקות בנוגע לאופן התרחשות התאונה בשל מעורבותו של אדם אחר, מצופה היה דווקא מהנתבעת כי תעיד את אותו אדם על מנת להוכיח את טענותיה.

26. לעומת אותם אי דיוקים בגרסת התובע, יש תימוכין לגרסתו של התובע בעצם העובדה שהתובע שילם לעבד את הסכומים שנפסקו לחובתו.
הנתבע לא התגונן מפני תביעתו של עבד ואף לא הגיש בקשה לביטול פסק הדין, כיוון שלא היתה לו כל הגנה מפני התביעה וממילא דינה של בקשה כאמור היה להידחות.
העובדה שהתובע שילם לעבד את הסכומים שנתבעו מלמדת, כי אין קנוניה בין הצדדים ואם אמנם מדובר בהעברת כספים שאין מאחוריה דבר, לא היה נחתם בין הצדדים הסדר כתוב, בנוכחות עורכת הדין וגם לא היה צורך בפריסת תשלומים משמעותית, אם אין מאחוריה דבר.

27. עדותם של התובע ושל עבד לעניין אופן התרחשות התאונה תאמה זו את זו. התובע אף העלה בעדותו פרט שעלה בחקירתו של עבד בפני החוקר, לפני שידע כי זו הגרסה.

התובע ציין, כי למיטב זכרונו, הטלפון של עבד נשבר בזמן התאונה ולכן רשם את פרטיו על פתק. עבד העיד אף הוא בפני החוקר, כי הטלפון נשבר. מדובר בפרט שאינו רלוונטי לנסיבות התאונה ממש ועדותו של התובע בעניין היתה ספונטנית ויש לפיכך ליתן בה אמון.

28. סוף דבר, התובע הרים את הנטל להוכיח מקרה ביטוח ומשכך, על הנתבעת לשפותו בגין הסכומים ששילם לעבד.

לטענת הנתבעת, לאור עדותו של עבד בדבר העברת השרידים לתובע, הרי משלא הוכח שווים של השרידים, אין להסתפק בטענת התובע, כי שווים של השרידים 5,000 ₪.

מסכימה אני, כי בסוגיה זו, ראוי היה שהתובע ייתן פירוט באשר לגורל השרידים, אם אלה אמנם הועברו לרשותו.

יצויין בהקשר זה, כי הדברים עלו בעדותו של עבד והתובע לא נדרש להשיב לעניין לאחר העדות, אך עבד עצמו ציין, כי כלל אינו יודע האמנם התובע לקח את השרידים מגרישה, אם לאו.

29. ככלל, תביעתו של עבד לא כללה את שווי השרידים, כאשר שווים הופחת על ידי השמאי וממילא סכום התביעה אינו כולל את שווי השרידים. השרידים ניתנו לתובע למעשה כמעין הטבה, שכן עבד לא היה חייב להעביר אותם אל התובע.

משכך, סבורתני, כי שעה שהשרידים הועברו לתובע זמן רב לאחר התאונה (בהתאם לעדותו של עבד, רק לאחר שהתובע החל לשלם עבור הנזק) ושעה שלא ידוע, כי נעשה בהם שימוש כלשהו על ידי התובע, הרי שאין מקום להעריך את שווי השרידים מעבר לשווים בהתאם לחוות הדעת השמאית ויש להפחית לפיכך מסכום התביעה את שווי השרידים כפי ששם אותם השמאי וכפי שהסכים לכך ב"כ התובע.

30. אני מחייבת אפוא את הנתבעת לשלם לתובע את הסכום של 62,973 ₪.
סכום זה יישא ריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

כן תישא הנתבעת בהוצאות המשפט (אגרות משפט ושכר עדים) וכן תישא בשכ"ט ב"כ התובע בסכום של 8,775 ₪.

ניתן היום, י"ז אלול תשפ"א, 25 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אלעזר סלב
נתבע: איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: