ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מ.ע.ג.ן נגד מ.ר.ר.ג. יזמות בע"מ :

לפני כבוד ה שופט ארז יקואל

התובעת/המבקשת

מ.ע.ג.ן - יעוץ וניהול נכסים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד מ' וינברג

נגד

הנתבעים/המשיבים

  1. מ.ר.ר.ג. יזמות בע"מ
  2. מחאמיד מוחמד ג'אמל

ע"י ב"כ עו"ד א' אגבריה

החלטה

בבקשה שלפניי, עותרת המבקשת ל פיצול סעדים, במסגרת תביעה כספית שהגישה כנגד המשיבים.

רקע ותמצית טענות הצדדים
בשנת 2016 התקשרה המבקשת עם המשיבים, חברה קבלנית ומנהלה, לצורך הקמת חניון בבניין שבבעלותה. בכתב התביעה מיום 12.3.2019 טענה המבקשת, כי המשיבים הפרו את הצהרותיהם ואת התחייבויותיהם היסודיות באופן בוטה ובמספר רב של מופעים. בגין כך, המבקשת עתרה לחייב את המשיבים בפיצוי כספי בסכום של 3,123,470 ₪.
סכום התביעה מורכב מפיצוי מוסכם (סכום כולל של 2,076,000 ₪, בגין כל יום איחור במסירת ע בודות הבנייה מאז יום 8.1.2018 ועד למועד הגשת התביעה); הפסד שכירות של מקומות חנייה במכפלת החודשים שחלפו מאז יום 8.1.2018; הפסד שכירות על ד ירה בקומת הקרקע בבניין בגין אותה מכפלה; הוצאות חשמל ומים וכן החזר תשלום ששילמה המבקשת למשיבים בגדרי תוספת להסכם ביניהם לצורך השלמת עבודות הבנייה.
בשולי כתב התביעה , עתרה המבקשת לפיצול הסעדים הנתבעים על ידה , מאחר ו לטענתה במועד הגשת התביעה טרם התבררו באופן סופי כל הנזקים וההוצאות שנגרמו לה.
ביום 6.1.2021 הגישה המבקשת את הבקשה שבכותרת , תוך הפנייה לטענות שבכתב התביעה. נטען, כי בעת הגשת התביעה ו אף נכון למועד הגשת הבקשה, טרם התגבשו נזקי המבקשת באופן סופי. המבקשת מוסיפה על כך וטוענת, כי נדרשו עבודות נוספות ונגרמו לה הפסדים נוספים מאז הגשת התביעה ועד למועד עריכת בקשתה (ראה הסיפא לסעיף 5 בבקשה). המבקשת שבה וטוענת, כי בתי המשפט נוטים לקבל בקשות לפיצול סעדים כאשר הנזק טרם גובש באופן סופי . כך לשיטתה ראוי לעשות אף במקרה זה. מודגש, כי עבודות רבות הכרוכות בהוצאות נותרו לביצוע על ידי המבקשת בבניין מושא התביעה, אף לאחר הגשת כתב התביעה והמבקשת היא זו שביצעה ותבצען על חשבונה. המבקשת מפנה לדוגמאות בדמות השלמת בניית החניון, עבודות גמר לאחר התקנת מתקן חנייה בחניון, שיפוץ הדירה בקומה התחתונה שנותרה לא ראויה למגורים עקב העבודה שביצעו המשיבים ושעל פי ההסכם, היה עליהם להשיב את מצבה לקדמותו. המבקשת מפנה אף להפסדים כספיים נוספים הנגרמים לה כעת, כהפסד שכירות על מקומות החנייה בחניון התת קרקעי והפסד שכירות על הדירה בקומת הקרקע, כדוגמאות בלבד שאינן בגדר רשימה סגורה. המבקשת עומדת על זכותה לתבוע מהמשיבים סכומים נוספים, בין היתר, ככל שיתגלו ליקויים ונזקים נוספים.
המשיבים, מנגד, מתנגדים לבקשה ומפנים להעדר התייחסותה למהות הסעד המבוקש אותו יש להתיר בעתיד . נטען, כי אין לאפשר למבקשת לתבוע פיצוי כספי נוסף בעתיד אף אם נחזה שהיא עותרת לאפשר לה לעשות כן . מודגש, כי מבוקש פתח לתביעת סעד עתידי בגין אותה מסכת עובדתית המתוארת בכתב התביעה, להבדיל מפיצול סעדים שונים. לשיטת המשיבים, על המבקשת לעתור לתיקון כתב התביעה בגין הנזקים הנטענים שנגרמו לה עד כה. מודגשת זכותם הנטענת של המשיבים שטענות כנגדם הנובעות מאותה מסכת עובדתית תתבררנה בהליך אחד, מבלי שיוטרדו בהליכים משפטיים נוספים בגי נה.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים והתחשבתי בנסיבותיו הלכאוריות של העניין בראי הדין החל, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. בתמצית, כאשר מדובר בסעד כספי הנובע מעילת תביעה אחת, אין ניתן לפצלו לתביעות שונות ויש לתבעו במלואו בגדרי אותה תביעה. וביתר פירוט.
נקודת המוצא של הדיון מצויה בהורא ות תקנות 45-44 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") החלות על הבקשה בשים לב למועד הגשת התביעה ובגדרן נקבע , כ ך:
"44. (א) תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה; אך רשאי תובע לוותר על חלק מהסעד כדי להביא את התובענה בתחום שיפוטו של בית המשפט.
(ב) תובע שלא כלל בתובענה חלק מהסעד או ויתר עליו, לא יגיש אחרי כן תובענה בשל חלק זה.
45. מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם; אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו".
נחזה כי עניינה של המבקשת בא בגדר תקנה 44 , המורה לבעל דין לתבוע את מלוא הסעד שהוא סבור שהוא זכאי לו ב גדרי תביעה אחת, וככל שלא עשה כן, לא יתאפשר לו להגיש תביעה נפרדת בגין יתרת הסעד בעתיד. לעומת זאת, תקנה 45 עוסקת בתובע אשר זכאי ליותר מסעד אחד. אך במקרה כזה רשאי בעל דין לבקש מבית המשפט לפצל את סעדיו לתביעות נפרדות.
בענייננו, הסעד לו עותרת התובעת הוא יחיד ואין המדובר ב"סעדים אחדים", כלשון תקנה 45, לגביהם ניתן להגיש בקשה לפ צלם לתביעות שונות. הפיצול המותר הוא פיצול בין סעדים שונים מסוגים שונים ו לא ניתן לפצל סעד אחד, כגון סעד כספי, לסעדי משנה.
כך, למשל, יפים לענייננו הדברים שנקבעו ב-רע"א 211/91 גולדין נ' כלל אינוסטמנט האוס בע"מ, פ"ד מה(3), 441 (1991), לאמור:
"כבר נפסק לא פעם כי לפי תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אין אפשרות להרשות פיצול סעד אחד בשל אותה עילה לחלקיו, אלא תקנה זו דנה במתן היתר לפיצול בין סעדים שונים ...ואילו תקנה 44 מחייבת הכללתו בתובענה של מלוא הסעד שהתובע זכאי לו. במקרה דנן נראה, לכאורה, שהמשיבה מבקשת לשייר לעצמה את הזכות לתבוע בתובענה נוספת פרטי נזק נוספים בשל אותן עילות, או להגדיל את הסכום הנתבע בגין פרטי הנזק שנכללו בכתב התביעה; מקרה כזה אינו בא בגדרה של תקנה 45".
עוד יפה ההפניה ל- ע"א 1020/06 קרצר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (13.1.2010), בזו הלשון:

"... כאשר מדובר בסעדים שונים, רשאי התובע לבקש היתר לפיצול סעדים ... אולם, לא ניתן לקבל היתר לפיצול סעדים, כאשר מדובר בפיצול של אותו הסעד... במקרה דנא, שני רכיבי הפיצוי, בגין נזקי גוף ובגין עוגמת נפש, הינם בגדר סעד כספי. ייתכן שדי בתכונה זו כדי להפוך אותם לסעד אחד שאינו ניתן לפיצול ..." (ראו אף ספרו של א' גורן, סוגיות סדר דין אזרחי, מהדורה שתים-עשרה, עמ' 308).
לטענת המבקשת, נגרמו לה נזקים נוספים מאז הגשת התביעה ועד למועד זה. בנסיבות אלו, התרופה המצויה בידיה היא הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה, כטענת המשיבים. ככל שאינה יכולה המבקשת לנקוב שיעורו המדויק של נזק זה או אחר, עליה לבחור בדרך של הערכה. חובתו של בעל דין לעתור לתיקון תביעתו, ככל שהוא עומד על מלוא נזקיו, נקבעה ב -ע"א 259/83 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' סקום (ישראל) בע"מ, לט(4) 141, 146 (1985), כך‏‏:
"הכלל, לפיו חובה על התובע לרכז את כל טענותיו הנוגעות למעשה נזיקין אחד בתובענה אחת, מושתת על העיקרון ועל השיקול, שלא מן הדין להטריד את הנתבע בתביעות רבות בשל אותו מעשה... על-פי הכלל האמור, חובתו של התובע לא רק לכלול בתובענתו את כל טענותיו בדבר אופן גרימת הנזק ומידת נזקו, אלא חייב הוא גם לבקש את תיקון תובענתו, אם וכאשר מתברר לו, לאחר הגשת התובענה, כי נזקו רב יותר משיכול היה לצפות לראשונה. אם נמנע התובע מלתבוע מלכתחילה פיצוי עבור מלוא נזקו או מלבקש תיקון תביעתו, כאשר מתגלה נזק נוסף, לא ירשה לו בית המשפט להגיש לאחר מכן תביעה נוספת בשל אותה עילה".
עוד לטענת המבקשת: " אין כל הגיון בתיקון כתב התביעה... שעה שידוע לכל שבפרויקטים מסוג זה, רשימת ההוצאות שעל התובעת יהא לשלם עקב התנהלות הנתבעים לא תהיה מוחלטת וברורה עד שהפרויקט יושלם לחלוטין". ככל שכך, דבר לא מנע מהמבקשת מלהמתין עם הגשת התביעה עד אשר יתגבש נזקה. משלא עשתה כן, שמורה לה הזכות לנקוט בדרך של הפסקת תובענה, כאמור בתקנה 154 לתקנות, תוך חידושה של התביעה עם התגבשות הנזק באופן סופי.
מכל מקום, הדרך להתמודד עם המצב שנוצר אינה על ידי פיצול תביעתה של המבקשת לתביעות נפרדות. התנהלות כאמור תחתור תחת האינטרס למניעת הטרדת המשיבים כמו גם של מערכת בתי המשפט, על חשבון תור המתדיינים האחר, בתביעות חוזרות ונשנות הנובעות ממסכת עובדתית זהה (ראו: ע"א 512/08 שופרסל בע"מ נ' מוחמד עבד אלקאדר ושות' בע"מ, פסקה 12 (16.5.2011); ע"א 1691/11 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' צוברי, פסקה 22 (15.12.2015); רע"א 3402/18 מדינת ישראל משרד הבינוי והשיכון נ' אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ, פסקה 12 (11 .6.2019); נ' זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי 89-88 (1991); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 169 (מהד' שביעית, 1995); מ ' קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי – הלכה ומעשה כרך א 616 (מהד' חמש-עשרה, 2007); א ' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 306-305 (מהד' שתים-עשרה, 2015)).
יתרה מכך, דומה כי פיצול הסעד הכספי לתביעות נפרדות אינו עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד שהותוו בפרק המבוא לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, שראויה החלתם אף במקרה זה (ראו תקנות 5-1) . בין אותם עקרונות - ניהול הליך שיפוטי יעיל, ראוי והוגן, התחשבות באינטרס הציבורי, חיסכון במשאבים פרטיים וציבוריים, מיקוד המחלוקת והידוקה והדגשת חובתם של בעלי הדין לסייע לבית המשפט במימושם של כל אלו.
סוף דבר

ביתרת טענות הצדדים לא מצאתי ממש שיהא בו לשנות ממסקנתי ו לאור כל האמור, הבקשה נדחית.
בשים לב לתוצאה אליה הגעתי ו למכלול נסיבות העניין, תשא המבקשת בהוצאות ה משיבים, לרבות שכ"ט עו"ד, ללא תלות בתוצאות ההליך, בסכום כולל של 6,000 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים ורק ככל שלא ישולם במועדו, יישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל .

ניתנה היום, י"ז אלול תשפ"א, 25 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מ.ע.ג.ן
נתבע: מ.ר.ר.ג. יזמות בע"מ
שופט :
עורכי דין: