ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אילן פוזן נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת שרון אלקיים
נציג ציבור (עובדים) מר יהונתן דקל
נציג ציבור (מעסיקים) מר חיים אפל

התובע
אילן פוזן
ע"י ב"כ: עו"ד רינת גולן
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד שירה צמיר

פסק דין

1. עניינו של הליך זה בתביעתו מר' אילן פוזן (להלן – התובע) להכיר בליקויים בראשו, בגבו ובכתף ימין כנובעים מתאונה מיום 2.1.20 אשר הוכרה על ידי הנתבע כתאנת עבודה.
הנתבע הכיר בפגיעה בעמוד שדרה צווארי ומותני כנובעות מהתאונה אולם דחה את טענות התובע לפגיעת בראש, חזה וכתף ימין, בטענה כי פגימות אלה אינן קשורות לתאונה.
2. בין הצדדים לא נפלה כל מחלוקת עובדתית ולפיכך הועבר התיק למותב זה לצורך מינוי מומחה רפואי בשאלה הרפואית שבמחלוקת ועל בסיס עובדות מוסכמות שהגישו הצדדים כדלקמן:

א. התובע יליד 26.7.1988 עבד בתקופה הרלוונטית כחשמלאי מוסמך.
ב. התובע נפגע בתאונה ביום 2.1.20, אשר אירעה בשעה 15:50 לערך.
ג. התובע נהג ברכב פרטי והיה חגור.
ד. רכב פרטי סטה ממסלולו לתוך הנתיב בו נסע התובע. התובע פגע ברכב מאחור.
ה. ברכבו של התובע נפתחו כריות אויר.
ו. תביעה להכרה כפגיעה בעבודה הוכרה ביום 10.3.20. התאונה הוכרה כפגיעה בעבודה.
ז. הפגימות שהוכרו: כאבים בעמוד שדרה צווארי ומותני.
ח. הפגימות שנדחו: ראש, חזה, כתף ימין.
ט. תקופת אי הכושר שאושרה: 3.1.20 עד 18.1.20.

3. לאור הסכמה זו, מינה בית הדין בהחלטה מיום 14.11.20 את ד"ר פעילן ז'ק יעקב, כמומחה רפואי מטעם בית הדין (להלן: המומחה).

4. המומחה נתבקש להשיב לשאלות כדלקמן :
מהו ליקויו של התובע כעולה מהחומר הרפואי שלפניך?
לשאלה זו השיב המומחה כי "חבלה בצואר, בכתף ימין, בע"ש הגבי ובע"ש המותני. בדיקות העזר אובחנו כתקינים. לא אובחנה פתולוגיה בבדיקה קלינית."

האם קיים קשר סיבתי, לרבות על דרך של החמרה, בין הליקוי ממנו סובל התובע [בראש, כתף ימין וחזה] לבין האירוע בעבודה מיום 2.1.20, כמתואר בעובדות המקרה?
לשאלה זו השיב המומחה כי "קיים קשר סיבתי סביר של חבלה בכתף ימין ובע"ש גבי. איני מוצא קשר סיבתי לראש."
5. לבקשת הנתבע, ניתנה ביום 6.2.21 החלטה במסגרתה נתבקש המומחה להשיב על שאלות הבהרה כדלקמן:
א. בהתחשב בכך שבדיקות ההדמיה (מיפוי ו- US) שללו כל פגיעה גרמית או ברקמות הרכות בפרק הכתף, נא פרט מהי הפגימה בכתף ימין, ועל סמך מה קבעת כי נגרמה פגיעה בכתף ימין בעת התאונה?
לשאלה זו השיב המומחה כי "מיפוי עצמות- אינו מיועד ואינו אבחנתי לבדיקת פגיעה ברקמות הרכות בכתף. –US של הכתף- לא הדגים פתולוגיה רצועתית או גידית או במעטפת המפרק. ממצאים אילו- אינם שוללים חבלה ללא גרימת נזק רצועתי או גידי או במעטפת המפרק וכד'."
ב. בחוות דעתך קבעת כי כאבי כתפיים נגרמו עקב מתיחה של שריר הטרפציוס בעת התאונה, כחלק מפגיעה בצוואר שהוכרה. אם כך, נא נמק מדוע קבעת כי ישנה חבלה בכתף ימין ומדוע יש להכיר בה כפגימה נפרדת (שכן כאבים בעמ"ש צווארי הוכרו)? נא התייחס גם לכך שבדיקות ההדמיה תקינות.
לשאלה זו השיב המומחה כי " בחוות דעתי כתבתי והסברתי : "כאבי צואר מלווים ברוב המקרים בכאבים לאורך שרירי הטרפציום, אשר אחיזתו הרחיקנית מגיעה עד לחלק התחתון של ע"ש הגבי. סביר שתלונות של "צואר" תפוס היו בחלקן כתוצאה מפתולוגיה בכתפיים ובע"ש הגבי. בנוסף, סביר שפתיחת הכריות התאונה- פגעה גם בע"ש הגבי/בית החזה ובכתף הימינית. לאור הנ"ל- להערכתי יש מקום להכיר בחבלה בכתף ימין ובע"ש הגבי כתוצאה מהתאונה הנדונה". בדיקות ההדמיה התקינות שבוצעו ופורטו בחוה"ד- אינם שוללים חבלה ללא גרימת נזק רצועתי או גידי או במעטפת המפרק וכדו'."
ג. מתי נזכרת תלונה ראשונה על כאב בכתף ימין (לאחר התאונה)? האם אין בפרק זמן זה כדי לנתק את הקשר הסיבתי? נא נמק תשובתך.
לשאלה זו השיב המומחה כי "לא. לשאלה לא צורף תיעוד רפואי נוסף השולל את אשר כתבתי בחוות דעתי. עיינתי שוב בתיק הרפואי – ביום 2.2.20. ראה הסבר בחוות דעתי ובתשובה שאלה ."
ד. לא נקבע כעובדה כי פתיחת כרית אויר בתאונה פגעה בכתף ימין (ובבית החזה). האם לאור זאת תשתנה חוות דעתך? נא נמק תשובתך.
לשאלה זו השיב המומחה כי "מפרקי הכתפיים מהווים את החלק החיצוני של בית החזה. למיטב ידיעתי וניסיוני- פתיחת כריות ברכב, קדמיות וצידיות- "חובטות" ישירות על בית החזה והכתפיים- תלוי בזוית הישיבה וזוית הפגיעה. מכאן סביר שמר פוזן נחבל בבית החזה ובכתף ימין. לא צורף לשאלה תיעוד נוסף השולל את הנ"ל. אין מקום לשינוי חוות דעתי."
6. לבקשת הנתבע, ניתנה ביום 1.5.21 החלטה במסגרתה נתבקש המומחה להשיב על שאלת הבהרה נוספת כדלקמן:
בחוות דעתך שללת קשר סיבתי בין התאונה והראש, ומצאת כי קיים קשר סיבתי לחבלה בגב/בית חזה ובכתף ימין.
נא עיונך בתעודות אי הכושר שניתנו לתובע והבהר איזו תקופת אי כושר אם בכלל קשורה לחבלות בהן הכרת.
לשאלה זו השיב המומחה כך:
" עיינתי שוב בתיעוד הרפואי :
ביום 5.1.20 ניתן א.מ. עם אבחנה של ת.ד.
ביום 8.1.20 ניתנה ת.ר.ר.נ.ע. עם אבחנות של ת.ד., כאבי צואר וגב תחתון.
ביום 14.1.20 ניתנה ת.ר.נ.נ.ע. עם אבחנות של ת.ד., כאבי צואר וגב תחתון.
לא ניתנו ת.ר.נ.נ.ע. נוספות.
למיטב הבנתי – הת.ר.נ.ע. הוכרו ע"י המל"ל.
לראשונה התלונן על כאבים ב"ש הגבי הכתפיים- ביום 2.2.20- כחודש לאחר התאונה, לאחר תום תקופת אי הכושר שניתנה.
לכן ברור שאינן מופיעות בת.ר.נ.ע. שניתנו.
ראה הסברי בחוה"ד ובתשובתי הקודמות לשאלות ההבהרה לגבי בקשר הסיבתי."
תמצית טענות הצדדים
7. ביום 6.7.21 הגיש התובע את סיכומיו וח זר על טענותיו בכתב התביעה. בנוסף טען כי המומחה הרפואי עמד על עמדתו כי ישנן חבלות בצוואר, בכתף ימין, ובעמוד השדרה המותני וקבע כי יש קשר סיבתי של חבלה בכתף ימין ובעמוד שדרה גבי ושאינו מוצא קשר סיבתי לראש. עוד טוען התובע כי, הרים את נטל ההוכחה והוכיח שקיים קשר סיבתי בין החבלה בכתף ובעמוד השדרה הגבי לתאונת העבודה מיום 2.1.20. התובע לא עמד בסיכומיו על תביעתו לחבלה בראשו או בחזה (בנפרד מהכתף).

8. ביום 26.7.21 הגיש הנתבע את סיכומיו. לטענתו, התובע זנח את טענותיו ביחס לפגימה בראש ובחזה. ממילא המומחה נתן את חוות דעתו כי קיים קשר סיבתי של חבלה בכתף ימין ובעמוד שדרה גבי, אך אין קשר סיבתי לראש.
לגבי החזה, המומחה קישר בין טענות התובע לכאבים בחזה לפגיעה בכתף ולא מצא חבלה עצמאית בחזה.
את טענות התובע בסיכומי לגבי הפגיעה בעמוד שדרה גבי יש לדחות משלא נתבעו כלל.

זאת ועוד, הנתבע טען כי יש לדחות תביעת התובע להכיר בחבלה בכתף ימין חרף קביעות המומחה כי קיים קשר סיבתי. לטענת הנתבע לאור העדר אבחנה של פתולוגיה בבדיקה קלינית ובהיות צילומי הרנטגן, מיפוי עצמות ואולטרסאונד תקינים הרי שאין חבלה. כן מדובר בטענות שהופיעו בשיהוי. עוד טען כי חוות הדעת התבססה על עובדות שלא נקבעו – חבלה כתוצאה מכרית האוויר שנפתחה.

דיון והכרעה
9. נקדים אחרית לראשית ונאמר כי לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ועיינו בחוות הדעת ובתשובות ההבהרה, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה, לגבי כתף ימין בלבד, כפי שיבואר להלן.

המסגרת הנורמטיבית
10. הלכה פסוקה היא כי חוות דעת המומחה הרפואי משמשת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל: "בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין" ( עב"ל (עבודה ארצי) 315/06 יוסף מיכאלי - המוסד לביטוח לאומי (5.2.09)).

11. עוד נקבע בפסיקה כי בית הדין ייתן משקל מיוחד לחוות דעת המומחה אשר מונה כדי לייעץ לבית הדין בתחום הרפואי, ולא לא יסטה ממנה אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. זאת כל עוד אין בחוות הדעת פגמים גלויים לעין ואין היא בלתי סבירה על פניה (ר' עב"ל (ארצי) 389/09 לגזיאל שמואל - המוסד לביטוח לאומי (14.2.11)); ר' עוד דב"ע נו/0-244 המוסד לביטוח לאומי - יצחק פרבר (26/2/1997); עב"ל 1608/04 שלום אזולאי - המוסד לביטוח לאומי (27/1/2010); עב"ל (ארצי) 315/06 יוסף מיכאלי – המוסד לביטוח לאומי (5.2.2009); דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס – המוסד לביטוח לאומי (2.11.1999); עב"ל 341/96 שמעון מליחי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 377; עב"ל (ארצי) 615/08 ישראל גרינהיים – המוסד לביטוח לאומי (22.3.2009); עב"ל 1035/04 דינה ביקל – המוסד לביטוח לאומי (6.6.2005)).

מן הכלל אל הפרט
12. מחוות הדעת אשר הוגשה מטעם המומחה הרפואי, ד"ר פעילן, עולה כי לדעתו ליקויו של התובע הם חבלה בצוואר, בכתף ימין, בע"ש גבי ובע"ש מותני. כאמור לעיל שני הליקויים הנוגעים לצוואר ולע"ש מותני כבר הוכרו על ידי הנתבע.
המומחה לא מצא כי קיימת חבלה בראשו של התובע, וממילא מדובר בליקוי אותו זנח התובע בסיכומיו.
13. לגבי ע"ש גבי, המומחה קבע קיומו של קשר סיבתי בין כאבי התובע בע"ש גבי והתאונה. אולם בעניין זה טען הנתבע בצדק, כי לא מדובר בליקוי שנתבע במסגרת תביעת התובע. משכך, לא הוסמך המומחה לבחון ליקוי זה כחלק מליקויי התובע.
במאמר מוסגר נציין, כי אין מניעה שהתובע יפנה לוועדה הרפואית עם טענותיו לגבי כאבים בע"ש גבי ואף יפנה את הוועדה לקביעות המומחה, שכן שאלת הקשר הסיבתי בנוגע לאיבר זה הינו בסמכותה של הוועדה, וזאת מאחר שלא נדחה מפורשות על ידי פקיד התביעות.

14. לא כך בנוגע לכתף ימין ולראש. הנתבע דחה במפורש טענת התובע לקשר סיבתי בין ליקוי נטען בראש ובכתף ימין לבין התאונה. לפיכך, ולאור זניחת טענות התובע ביחס לראש, נותרה המחלוקת בנוגע לליקוי בכתף ימין בלבד.
המומחה קבע כי קיים קשר סיבתי בין התאונה לבין החבלה בכתף ימין. המומחה הבהיר כי אומנם לא נמצאה פתולוגיה רצועתית או גידית במעטפת הפרק, אולם ממצאים אלו אינה שוללים חבלה.
עוד מציין המומחה כי כאבי הכתפיים נגרמו עקב מתיחה של שריר הטרפציוס בעת התאונה, ותלונות של צוואר תפוס היו בחלקן מפתולוגיה בכתפיים ובע"ש הגבי. המומחה העריך כי פתיחת הכריות פגעה גם בע"ש הגבי/ בית החזה ובכתף ימין וציין כי, פתיחת כריות ברכב קדמיות וצידיות חובטות ישירות על בית החזה והכתפיים, אולם הפגיעה תלויה הן בזווית הישיבה והן בזווית הפגיעה.

נוסיף כי המומחה היה ער לעובדה שחלף כחודש עד שהתובע התלונן על כאב בכתף ימין וקבע כי אין בה כדי לנתק את הקשר הסיבתי.
15. אכן, כטענת הנתבע, ככלל, אין די בחוות דעת המנוסחת בלשון "יתכן" על מנת להוכיח קשר סיבתי בין הפגיעה לבין התאונה, ואין אנו נמצאים במצב שבו חרף הלשון הזהירה בה נקט המומחה, התרשם בית הדין כי לא נותר ספק ביחס לדעתו של נותן חוות הדעת כי מתקיים קשר סיבתי (עב"ל (ארצי) 738-08 המוסד לביטוח לאומי - יוסף אלטיט (18.11.10); עב"ל 11988-08-11 המלל - ניר מוניס (22.11.12).

אולם בענייננו לא מדובר בציון של אפשרות, במילים "יתכן" או "אפשרי" אלא בקביעת קיומו של קשר סיבתי ברמת הוודאות הנדרשת של 51% לפחות. כלומר קביעת המומחה כי סביר לדעתו שקיים קשר – די בה כדי להרים את הנטל המוטל על התובע להוכחת תביעתו.
16. בהתאם לפסיקה, על מנת שאירוע תאונתי יוכר כפגיעה בעבודה נדרש כי האירוע התאונתי גרם, בין מיד ובין לאחר מכן, לפגיעה פיזיולוגית באדם [דב"ע (ארצי) שם/0-96 המוסד לביטוח לאומי – וייל, פד"ע יב' 225 (1981); עב"ל (ארצי)16221-03-11 המוסד לביטוח לאומי – ראמי חרמון (28.6.2012)]. אובדן כושר העבודה, אפילו אם הוא תולדה של כאב בלבד, הוא בגדר פגיעה פיזיולוגית כאמור (עניין חרמון). כמו כן נפסק כי נוכח העובדה שביטוח נפגעי עבודה מקנה גם זכות לריפוי ולשיקום, בגדרן של חבלות שיביאו להכרה ב'תאונה' כב'תאונת עבודה' יבואו לא רק חבלות שהביאו לאובדן כושר עבודה אלא גם אותן חבלות שהצריכו ריפוי ושיקום", ועל כן "גם היזקקות לטיפול רפואי כתוצאה מתאונה מספיקה לצורך הכרה בתאונה כב'תאונת עבודה', ואין חובה כי המבוטח יהיה זכאי לדמי פגיעה דווקא על מנת שהתאונה בה נפגע תוכר ככזו"[עב"ל (ארצי) 20974-01-16 קלרה שמורק – המוסד לביטוח לאומי (24.1.2017)].

בענייננו המומחה קבע כי התובע סבל מכאבים בכתף ימין שבאו לידי ביטוי בתלונותיו לגבי הקרנות מהצוואר. בהתאם קיבל תעודות אי כושר בציון הפגימה בצוואר.
חוות דעתו ועמדתו של המומחה לא השתמעה לשני פנים. היא הייתה חדה וברורה, כמו גם מבוססת ולעניין. עיון בחוות הדעת, מעלה כי המומחה קרא את החומר הרפואי שעמד בפניו בעיון רב. המומחה ענה בצורה מנומקת, מפורטת, בהירה וברורה, תוך שיקול דעת מעמיק והתייחסות לכל אישור רפואי ולכל עובדה אשר הוצגה בפניו, על כל השאלות שנשאלו. המומחה היה מודע למכלול הנתונים הרפואיים והנתונים העובדתיים בעניינו של התובע וניכר כי רק לאחר מחשבה מעמיקה הגיע למסקנה בדבר קיומו של קשר סיבתי רפואי והתיישבותם של הממצאים הרפואיים עם העובדות שהופנו אליו.
17. למעלה מן הנדרש נוסיף כי, בעניינים של ביטחון סוציאלי, פועל הספק באשר לקשר הסיבתי לטובת התובע, אולם נפסק כי יש לשקול כל מקרה לגופו ולבחון את חוות הדעת כמכלול (עב"ל 213/98 שרלוט וינמן – המוסד לביטוח לאומי, (6.1.2003); (ראו עב"ל 106/07 דורית גלס – המוסד לביטוח לאומי , (20.5.2007)).

כאור, בעניינו חוות דעתו של המומחה מבוססת על הערכה מקצועית ועל בסיס ניסיונו ומקצועיותו של המומחה. תשובת המומחה לשאלות ההבהרה חד משמעית ואף שלעיתים מנוסחת בלשון של סבירות הרי שמדובר בלשון זהירה שכן ידוע כי בתחום הרפואה די שהתובע יוכיח קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה לאירוע ברמת סבירות ולא נדרשת וודאות.
18. כללם של דברים, במקרה הנדון, עיון בחוות הדעת של המומחה הרפואי בכללותה ומשקלה המצטבר, מביא למסקנה כי קיים קשר סיבתי בין תאונת הדרכים שעבר התובע לבין הליקוי בכתף ימין .

19. סוף דבר
א. התביעה להכיר בחבלה בכתף ימין מתקבלת.
ב. התביעה להכיר בחבלה בראש – נדחית.
ג. התביעה להכיר בליקוי בעמוד שדרה גבי – שהועלתה לראשונה בסיכומי התובע ואינה בסמכות בית הדין – נמחקת.
ד. משעסקנן בתביעה בתחום הביטחון הסוציאלי, אין צן להוצאות.
ניתן היום, י"ח אלול תשפ"א, (26 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

יהונתן דקל
נציג ציבור (עובדים)

שרון אלקיים, שופטת

חיים אפל
נציג ציבור (מעסיקים)


מעורבים
תובע: אילן פוזן
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: