ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלמה גרין נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופט יוחנן כהן

המערער:
שלמה גרין
ע"י ב"כ עו"ד עדי גרינפלד – מטעם הסיוע המשפטי

-
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד ארז בן דוד

פסק דין

בפני ערעור של מבוטח על החלטת ועדת עררים (אי כושר) מיום 7.1.2021 אשר קבעה כי המערער לא איבד כדי 50% מכושרו להשתכר (להלן – ההחלטה).
רקע עובדתי
למערער, יליד שנת 1999, נקבעה ביום 28.7.2019 נכות זמנית בשיעור 40% בגין מחלת קרוהן ממנה הוא סובל לפי סעיף 13(2)(ב)-(ג) (מותאם) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן- התקנות) וכן נכות זמנית בשיעור 5% בגין מצב נפשי כתגובה למחלת הקרוהן לפי סעיף 34(ב)ב(2) לתקנות.
ביום 5.1.2020 קבעה ועדת ערר (אי כושר) כי בתקופה שבין 1.2.2019 ועד 31.3.2020 שיעור אי כושרו הזמני של המערער להשתכר, עומד על 65%.
ביום 26.10.2020 קבעה ועדה רפואית כי שיעור נכותו של המערער בגין מחלת קרוהן הוא 40% לפי סעיף 13(2)(ב)-(ג) (מותאם) לתקנות ושיעור נכותו בגין מצב נפשי כתגובה למחלת הקרוהן עומד על 5% לפי סעיף 34(ב)ב(2) לתקנות.
ביום 7.1.2021 קבעה ועדת ערר (אי כושר) כי המערער לא איבד כדי 50% מכושרו להשתכר.
תמצית טענות הצדדים
לטענת המערער, הוא סובל ממחלת קרוהן בדרגה קשה ולמרות טיפולים תרופתיים שונים, טרם עלה בידי הרופאים לייצב את מצבו ועל כן, אינו יכול לעבוד מעבר למשרה חלקית; הוועדה לא התייחסה לחומר הרפואי המצוי בתיק ולא נתנה התייחסותה לתלונותיו של המערער; הוועדה אינה מפרטת כיצד ניתן לעבוד במצבו של המערער ועל כן, לא עמדה בחובת ההנמקה המוטלת עליה.
לטענת המשיב, הוועדה נתנה התייחסותה לנסיבותיו האישיות של המערער וקביעתה נמצאת בהלימה לנכותו המשוכללת של המערער העומדת על 46% ובהתאמה להלכת מוהרה וכן בהלימה לדו"ח פקידת השיקום. החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת ונותנת מענה לנכותו של המערער בסוג העבודות אליה היא מפנ ה ומטעימה כי עבודות אלו צריכות להיות בקרבת שירותים ובשים לב למצבו הנפשי של המערער, נקבע כי הוא מ וגבל בתנאי דחק ולחץ. משכך, לא נפלה כל טעות משפטית בהחלטת הוועדה .
דיון והכרעה
החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית-הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד וזאת בהתאם לאמור בסעיף 213 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995.
במסגרת סמכותו של בית-הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד בוחן בית-הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק; חרגה מסמכותה; שקלה שיקולים זרים; או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. הפגם המשפטי בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים יכול להתבטא בסטייה מהוראות החוק והתקנות או בפגם בסדרי עבודתה של הוועדה. (ראו: עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המל" ל (28.4.1999)).
אחת מהחובות המוטלות על הוועדה הרפואית לעררים בהיותה גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה, אשר הנה חיונית גם על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה. (ראו: דב"ע (ארצי) שם/1318-01 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60).
וכן נפסק בעניין זה כי " ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק". (ראו: דב"ע (ארצי) מג/1356 – 01 לביא - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130).
בפרוטוקול הוועדה נקבע כך:
"בן 21. הועדה עיינה בפרוטוקול הועדה הרפואית לפיו בגין מחלת קרוהן נקבעו 40% ותגובה נפשית לחולי 5% מסמכים מתיקו הרפואי דו"ח שיקום ורופא מוסמך והאזינה ברוב קשב לדברי העורר. מדובר בעורר צעיר בעל השכלה תורנית מוגבל במאמץ ובתנאי דחק ולחץ והועדה מקבלת החלטה דרג I לפיה לא איבד כדי 50% מכושרו לעבודה. כשיר לעבוד בעבודות בלתי מקצועיות בקרבת שירותים כמלווה קשיש לא סיעודי, מוסר שיעורים, עבודות מפעליות קלות בישיבה ליד שולחן, מוקדן טלפוני, תצפיתן בחדר בקרה וכדומה הוועדה דוחה את הערר. ".
יצויין כי בפרוטוקול ועדת הערר ( אי כושר) מיום 5.1.2020, אשר קבעה כי בתקופה שבין 1.2.2019 ועד 31.3.2020 שיעור אי כושרו הזמני של המערער להשתכר, עומד על 65% נקבע כך:
"הועדה עיינה בפרוטוקול הרפואי בדוח עובדת השיקום והאזינה לעורר ודודו בקשב רב.
הועדה הגיעה למסקנה כי לאור מצבו הרפואי של המערר ומ... שרק לאחרונה אחל את הטיפול באומירה (נוגד THI) אזי הועדה הגיעה למסקנה שהנ"ל היה כשיר לעבוד באופן חלקי מ – 1/2/19 ועד 31/3/2020 ובהמשך הועדה סבורה שיוכל לעבוד וללמוד באופן מלא. " (הדגשה אינה במקור, י.כ).
לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובעל פה, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות.
קביעת דרגת אי הכושר של מבוטח היא בעניין שברפואה המצוי בלב מתחם שיקול הדעת של הוועדה ועל כן, יימנע בית הדין מלהתערב בקביעות אלה, אלא במקרים חריגים. אמנם נקודת המוצא לקביעת דרגת אי כושר היא כי ליקוייו הרפואיים של מבוטח, כפי שנקבעו על ידי הוועדה הרפואית לעררים, מבטאים דרגה אובייקטיבית של אי כושר להשתכר (עב"ל (ארצי) 327/03 מוהרה – המוסד לביטוח לאומי ( 15.4.2004) (להלן – עניין מוהרה)) אך לוועדה יש יכולת לסטות משיעור הנכות הרפואית לשני הכיוונים בבואה לקבוע את שיעור הנכות התפקודית . כך, ש קיומו של פער בין שיעור הנכות הרפואית לנכות התפקודית אינו מלמד כשלעצמו על פגם משפטי אלא, על היקף ההנמקה לו תידרש הוועדה (בר"ע (ארצי) 39263-03-15 אופנר – המוסד לביטוח לאומי (6.7.2016); בר"ע (ארצי) 41455-06-15 קמחי – המוסד לביטוח לאומי (2.08.2016)) כאשר בענייננו, קיימת הלימה בין שיעור נכותו המשוכללת של המערער העומדת על 46%, לבין החלטת הוועדה כי לא איבד כדי 50% מכושרו להשתכר.
מעיון בפרוטוקול עולה כי הוועדה עמדה בחובת ההנמקה המוטלת עליה. הוועדה התייחסה לליקוייו הרפואיים של המערער ולנתוניו האישיים, קביעת הוועדה כי המערער "מוגבל במאמץ ובתנאי דחק ולחץ" וכי הוא " כשיר לעבוד בעבודות בלתי מקצועיות בקרבת שירותים" ברורה ומובנת גם למי שאינו בקיא בעולם הרפואה כך שניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה.
כן, מסקנות הוועדה תואמות את ממצאיה של עו"ס שיקום, גב' אסתר רבינוביץ, מיום 12.11.2020 לפיהן " לאור האמור לעיל, מומלץ לראותו כמי שלא איבד 50% מכושרו להשתכר" וכן תואמות את עמדת רופא המוסד כפי שזו פורטה בחוות הדעת של גב' רבינוביץ: "לדעת רופא המוסד: לא חל אובדן כושר השתכרות כדי 50% לפחות. מסוגל להמשיך בלימודיו יום שלם או לעבוד בעבודה משרדית מלאה.".
בנוסף , יצויין, כי גם ועדת הערר (אי כושר) אשר קבעה את שיעור אי כושרו של המערער להשתכר באופן זמני, ציינה כי היא סבורה שעם תום תקופת אי הכושר הזמנית, קרי, החל מחודש 3/2020, יוכל המערער "לעבוד וללמוד באופן מלא."
לכך אוסיף, כי טענות המערער הן בעלות אופי רפואי מובהק אשר כול ן עניינ ים המסורים להכרעת הועדה שכללה בהרכבה מומחים בתחום הרפואה התעסוקתית והשיקום , ושבית דין זה, אינו מתערב בהם.
על יסוד כל האמור, הערעור נדחה ללא צו להוצאות.
כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ז אלול תשפ"א, (25 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: שלמה גרין
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: