ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עלי טמיזה נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופט דניאל גולדברג

המערער
עלי טמיזה

ע"י ב"כ: עו"ד ליאור לויט
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד אסף שפירא

פסק דין

המערער הגיש ערעורו כנגד החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 5.2.21 (להלן: " הוועדה").
המערער, יליד 1980, תושב כפר אידנה שבסמוך לחברון , נפגע בעבודתו כפועל בניין באירוע מיום 10.9.19 (להלן: "האירוע בעבודה"). בפרוטוקול הוועדה נרשם תיאור המקרה "חבלה נפל מגובה 4 מטר", וכי הוכרה "חבלת גב וברכיים בעיקר מימין, חבלת צלעות מצד שמאל".
ועדה רפואית מדרג ראשון התכנסה בעניינו של המערער ביום 29.3.20 (להלן: "דרג ראשון") ללא נוכחות.
כאמור, הוועדה שעל החלטתה הוגש ערעור זה, בדרג השני, דנה בערעורו של המערער ביום 5.2.21.
למערער התלוותה מלווה ממקום העבודה שלו לצרכי תרגום.
מפי המערער נרשמו בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים דברים אלו: " קודם כל יש לי כאב בגב מלמטה עולה עד לכתפיים לפעמים הידיים נרדמות ועכשיו מתחיל חזק יורד לרגליים לפעמים לא יכול לרוץ ואפילו ללכת 2 מטר, לפעמים יש לי לחץ לכיוון המפשעה".
הוועדה ערכה בדיקה אורתופדית ונוירולוגית ופירטה ממצאיה בפרוטוקול. לסיכום קבעה הוועדה כי היא דוחה את הערר הן מבחינה אורתופדית והן מבחינה נוירולוגית ומותירה את קביעת הוועדה בדרג הראשון על כנה.
בהליך זה התקיים דיון מוקדם בפני הרשמת אסתר שחור ביום 5.8.21.

דיון והכרעה
במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד. במסגרת זו, בית הדין בוחן אם הוועדה הרפואית לעררים טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים, התעלמה מהוראה המחייבת אותה, סטתה מהוראות החוק והתקנות, או שנפל פגם בסדרי עבודתה (עב"ל 10014/98 הוד נ' המוסד לבטוח לאומי פד"ע לד 213 (1999)).

עיקרי טענות המערער הם –
הוועדה מדרג ראשון דנה בעניינו ללא נוכחות בשל התפרצות נגיף הקורונה, ולא הייתה מוסמכת לקבוע ממצא בדבר 0% נכות ללא נכות. בשל קיום הדיון ללא נוכחותו, נפגעה זכותו של המערער לדיון בעניינו בשתי ערכאות רפואיות .
למערער הייתה קבועה בדיקת MRI לאחר הוועדה והיה על הוועדה לדחות את הדיון בעניינו כדי לעיין בתוצאות הבדיקה.
הוועדה לא נתנה ביטוי למשמעות בדיקות CT של המערער .

דיון ללא נוכחות בדרג ראשון
לטענת המערער, נפגעה זכותו לעמוד בפני שתי ועדות רפואיות בפועל, משהוועדה הרפואית מדרג ראשון התכנסה שלא בנוכחותו. המערער טען כי ועדה שמתכנסת ללא נוכחות המערער אינה יכולה לקבוע, כפי שקבעה הוועדה בדרג הראשון, כי אין למערער נכות, בשל החשיבות העליונה של הבדיקה הקלינית בקביעת נכות.
המשיב הצביע על ההזמנה לוועדה מדרג ראשון שנשלחה למערער ולבאת כוחו דאז עו"ד גואטה ביום 10/3/20. לטענת המשיב לוועדה לעררים נתונות כל הסמכויות שיש לוועדה מדרג ראשון ומשהוגש ערר באה הוועדה לעררים במקום הוועדה מדרג ראשון באופן שגם אם נפל פגם בעבודת הוועדה מדרג ראשון, הוא נרפא בכך שהעניין נדון בדרג השני והבחינה היא של קביעותיו ומסקנותיו של האחרון. לפיכך המשיב טוען כי אין כל הצדקה להשיב את עניינו של המערער לדרג הראשון.
עמדת בית הדין הינה כלהלן: ערעור זה לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי, הוא בשאלה משפטית. טענת המערער כי הוועדה התקיימה ללא נוכחותו בשל התפרצות נגיף קורונה, היא טענה עובדתית שאינה עולה מההזמנה שנשלחה למערער. עם זאת, צודק המערער כי הוועדה מדרג ראשון לא הייתה מוסמכת לקבוע דרגת נכות ללא בדיקה של המערער, ללא הסכמו, בהתאם להוראת תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגע בעבודה), התשט"ז-1956. אף נכונה טענת המערער כי אי התייצבות המערער לוועדה לא הצדיקה קיום דיון בהיעדרו, שכן על פי תקנה 8 לתקנות, היה על הוועדה לקבוע דיון נדחה ולהזמין את המערער. עם זאת, הערעור שהוגש לבית הדין לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי, הוא על קביעות הו ועדה הרפואית לעררים ולא על החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון. על פי הפסיקה, הדיון בוועדה הרפואית לעררים הוא דיון "מחדש", ואין מדובר בערכאה מבקרת בלבד. בית הדין אינו מקל ראש בטענת המערער בדבר "אבדן" הזכות לדיון בשתי ערכאות רפואיות, אך הליכי הערר מטרתם לתקן, בין היתר, טעויות ממין אלו שנפלו בוועד ה מהדרג הראשון, וביקורתו של בית הדין הינה ביחס להחלטת הוועדה הרפואית לעררים.

בדיקות ה-MRI ובדיקות ה- CT
המערער טען כי בפני הוועדה מסר שהוא עומד לעבור בדיקת MRI והיה על הוועדה להמתין עם קביעתה עד לקבלת תוצאות בדיקת ה MRI. משלא עשתה כן טוען המערער כי יש להחזיר עניינו לוועדה הרפואית לעררים על מנת שתבדוק אותו מחדש לאחר שתעיין בתוצאות הפענוח מיום 6.3.21. לטענת המערער תוצאות בדיקת ה-CT בהכרח מלמדות על קיום ממצאים בעניינו של המערער, שאחרת לא היה נשלח לביצוע בדיקת MRI.
מנגד המשיב טען כי המערער לא אמר דבר בדיון בפני הועדה באשר לבדיקת MRI שהוא צפוי לעבור. לפיכך, קיום בדיקה חודש לאחר התכנסות הוועדה אין בו כדי ללמד על פגם בעבודת הוועדה. הוועדה הבהירה כי בדיקת ה- CT לא הדגימה ממצא דיסקלי מהותי וממילא לא נפל פגם בעבודת הוועדה.
המחלוקת בשאלה האם מסר המערער כי הוא עומד לעבור בדיקות MRI קרוב – היא מחלוקת עובדתית. ככל שאכן מסר המערער על זימונו לבדיקת MRI קרובה, חלוקים הצדדים בשאלה אם היה על הוועדה להמתין לתוצאות הבדיקה בטרם תקבע מסקנותיה?
בפרוטוקול הוועדה לא נרשם כי המערער מסר שהוא מתעתד לערוך בדיקת MRI. דברי המערער כפי שהובאו לעיל נרשמו בהרחבה ובאופן המעלה רושם אותנטי. באה עמו מי מטעמו (ממקום עבודתו) שתסייע לו בתרגום כך שמכשול השפה לא יהיה לו לרועץ. חזקת התקינות המנהלית עומדת לוועדה באופן שסביר כי לו היה מציין עניין כזה, היה נרשם מפיו. בהעדר רישום בפרוטוקול, ככלל אין מקום להניח הנחות עובדתיות כפי שטוען להן המערער ללא תימוכין כלשהן בכתב. כאמור, הערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי הוא בשאלה משפטית בלבד.
בדיון המוקדם בהליך זה נתבקש המערער לבחון אם יש בידיו הפנייה בכתב לבדיקת ה-MRI. המערער נתבקש להמציא הפנייה לבדיקת ה-MRI, בשל ההנחה שלו היתה הפניה כזו בכתב, היה על הוועדה לראותה בתיקו הרפואי ולהסיק מסקנותיה לגביה ואף לברר ולבחון אם יש מקום להמתין ולחכות לתוצאותיה . אולם, המערער, לאחר בדיקה, מסר כי לא היתה הפניה כזו. בנסיבות אלו אף לא ניתן לדעת אם המערער אכן מסר כי צפויה בדיקת MRI. גם אם נניח שהמערער אמר לוועדה כי זומן לבדיקה קרובה אך הדבר לא נרשם בפרוטוקול , הרי שגם בערעורו בהליך זה המערער אינו טוען שנקב בתאריך הקבוע לו לביצוע בדיקה. ממילא נראה שגם לפי גרסתו, לא ניתן לקבוע אם דיבר על בדיקה כזו בעלמא, ללא שהיו לו תור או הפנייה לשם כך. לו אכן כך הדבר (ומבלי שניתן לקבוע עובדתית שבכלל היתה אמירה כלשהי), אי אפשר לומר שהוועדה לא נהגה כשורה ככל שבחרה לקבוע עמדתה בלא להמתין לנתונים שלא היה כל צפי שיגיעו ושלא הוברר אם אכן נאמר לה כלל לגביהם .
השגות המערער לגבי קביעת הוועדה בנוגע לבדיקות ה-CT, לפיה לא הודגם בה ממצא דיסקלי מהותי, חולקות על שיקול דעתה הרפואי של הוועדה, שבו בית הדין אינו מתערב.
סוף דבר
הערעור נדחה, ללא צו להוצאות.
ערעור ברשות לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים.

ניתן היום, י"ח אלול תשפ"א, (26 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: עלי טמיזה
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: