ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסף רישרד סילם נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופט מוסטפא קאסם, סגן נשיא
נציג ציבור (עובדים): מר אריה דקל
נציג ציבור (מעסיקים): מר אריה ציליק

התובע:
יוסף רישרד סילם
ע"י ב"כ: עו"ד סאמי אבו ורדה
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד סירין זועבי בסול

החלטה

1. התובע סובל מליקוי בברכיים, אשר לטענתו נגרם לו עקב עבודתו. תביעת התובע להכיר בליקוי ממנו הוא סובל כנובע מתנאי עבודתו נדחתה על ידי הנתבע , וזאת מהנימוק שאין קשר בין מצבו הרפואי לבין תנאי העבודה.
מכאן התביעה שבפנינו.

מהלך הדיון וטענות הצדדים

2. ביום 3.2.21 נשמעו עדו יותיהם של התובע ושל עד התביעה מר מאיר בן עזרא (להלן – " מר בן עזרא"). כמו כן, נשמעה עדותו של עד ההגנה מר חיים תורג'מן (להלן – " מר תורג'מן"), מי שעל פי הנטען שימש כמנהל במחלקה בה הועסק התובע.
בתום הדיון, משנותרו הצדדים חלוקים בדעותיהם ביחס לקיומה ל תשתית עובדתית למיקרוטראומה, ניתנה החלטה ולפיה התבקש הנתבע להודיע את עמדתו ביחס לאותה סוגיה וכן בכל הנוגע למינוי מומחה רפואי בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקוי הנטען.

3. ביום 2.3.21 הודיע הנתבע כי לא חל שינוי בעמדתו, ולפיה לטענתו לא הוכח שתנאי עבודתו של התובע מהווים תשתית עובדתית ל מיקרוטראומה. בהתאם לכך, התבקשו הצדדים לה גיש סיכומים בסוגיה שבמחלוקת.

4. ביום 18.5.21 הגיש התובע סיכומים מטעמו, בגדרם עמד על תנאי עבודתו כפי שהובאו בתצהי ר עדותו הראשית ובעדותו בפנינו, ובתוך כך חזר על טענותיו ולפיהן לגישתו הצליח להוכיח קיומה של תשתית עובדתית למיקרוטראומה. נטען, כי הוכח קיומן של תנועות חוזרות ונשנות, זהות ודומות במהותן הפועלות על מקום מוגדר בגוף, וכן קיומן של רצף תנועות המשתרעות על פני פרק זמן משמעותי במהלך שגרת העבודה. כן נטען, כי ניתן לבודד את התנועות של הברכיים המתרחשות בעלייה וירידה מעמודי החשמל ומסולמות, וכן הטיפוסים תוך כדי הפעלת הברכיים ונשיאת משקלים.
כמו כן נטען, כי תנאי עבודתו של התובע מבססים תשתית עובדתית מספקת לצורך הכרה בליקוי ממנו הוא סובל בברכיים כמחלת מקצוע לפי פריט 14 לתקנות הביטוח הלאומי.
בהתאם לכך, התבקש למנות מומחה רפואי אשר יחווה את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי.

5. ביום 27.6.21 הגיש הנתבע את סיכומיו, בהם נטען כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה ולא הוכיח שתנאי בעודתו מקיימים תשתית עובדתית למיקרוטראומה. נטען, כי גרסת התובע שעלתה בתצהיר ובסיכומיו הינה גרסה מוגזמת ומנופחת ונסתרה במסגרת ישיבת ההוכחות. כן נטען, כי ממכלול תיאוריו של התובע והעדויות עולה כי מדובר במספר מועט של עליות בסולם, שלא בוצעו ברצף ולא נמשכו מעבר לכמה דקות, וכי התובע לא עבד באופן יומי בעבודה התת קרקעית וכי המדובר בעבודה משתנה מיום ליום והכל בהתאם לצרכי העבודה. נטען, כי תנועות הברכיים תוך כדי הכריעות הנטענות הינה מנח סטטי ואין בה תנועתיות. אשר לטענה לעניין העבודה עם מכשיר הקונגו תוך כדי הכריעה, נטען כי מדובר בטענה שנטענה בעלמא ללא שום הוכחה או ראיה.
כמו כן נטען, כי עניינו של העד מר בן עזרה שונה מהמקרה של התובע, שם נקבע כי בן עזרא עולה על סולמות בין 15-16 פעמים ביום, עניין שלא הוכח בעניינו של התובע.
בנוסף, התבקש לדחות על הסף את טענת התובע לעניין תחולת מחלת מקצוע לפי פריט 14 לתוספת השנייה, וכי המדובר בהרחבת חזית פסולה שעלתה רק בשלב הסיכומים. כמו כן נטען בעניין זה, כי פריט 14 דורש עבודה ממושכת עם כלים רוטטים, עניין שלא הוכח.

דיון והכרעה

6. גדר המחלוקת בין הצדדים, נסוב סביב השאלה, האם באופי עבודת התובע יש כדי לענות על התנאים הבסיסיים הנדרשים לצורך הקביעה כי הונחה התשתית העובדתית להכיר בליקוי ממנו סובל בברכיים כנובעים מתנאי עבודתו ולמינוי מומחה רפואי, אשר יחווה את דעתו בשאלת אותו קשר סיבתי, ככל שיקבע קיומו על דרך המיקרוטראומה.

המסגרת המשפטי ת

7. על פי ההלכה הפסוקה, פגיעה מסוג מיקרוטראומה היא תוצאה של צירוף של מקרים שכל אחד מהם הוא בעל אופי תאונתי, ניתן לאיתור בזמן ובשטח, ואשר הצטברותם גורמת לפגיעה ולנזק.
על מנת ליישם את תורת מיקרוטראומה לצורך הוכחת קיומה של תאונת עבודה על המבוטח להוכיח שהייתה סדרה של פגיעות זעירות נפרדות החוזרות ונשנות שכל אחת מהן גרמה נזק זעיר משלה עד שהתהווה במצטבר נזק רבתי (דב"ע מז/ 0-128 ד"ר יהודה פלדמן - המוסד לביטוח לאומי , פד"ע כ 225, דב"ע שן/0-232 המוסד לביטוח לאומי - רבוס חסאן פד"ע כג 31).

8. לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, ללא הפסקה ביניהן, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע וניתן לבודד פעולות אלו אצל העובד ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו (עבל 25130-01-11 מיכאל יושבאייב נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 17.06.12; 45339-06-11 מוראד יעקובי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 04.12.12; עבל 26150-02-11 אלברט אמר – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 27.10.13).

9. ויודגש, שדרך המלך היא, שכאשר מביא מבוטח ראיות מהן עולה, כי ייתכן והיו פגיעות זעירות, על בית הדין למנות מומחה-יועץ רפואי (בג"צ 5944/92 חטיב ואח' - בית הדין הארצי ואח', פ"ד מז(1) 824;
דיון ומסקנות

10. לאחר שנתנו את דעתנו לתנאי עבודתו של התובע ולסיכומי טענות הצדדים, וחרף טענות הנתבע, מוצאים אנו כי בעניינו של התובע הונחה תשתית עובדתית ראשונית ולכאורית כזו, שיש בה כדי לענות על התנאים הבסיסיים הנדרשים לצורך יישומה של תורת המיקרו טראומה.
סבורים אנו שניתן להסתפק בפעולות כפי שתוארו בעדויות והראיות שהונחו בפנינו , תוך בידודן מכלל פעולות אחרות שעושה התובע במסגרת ביצוע עבודתו, ולראות בהן, לכאורה ולצורך שלב זה של הדיון, כתשתית ראשונית ובסיסית, לפחות מבחינת ההיבט העובדתי, לצורך בחינת קיומה של תורת המיקרוטראומה, וזאת בהתייחס לליקוי ממנו סובל התובע בברכיים.

11. לפי המתואר בתצהיר התובע ובדברים שהושמעו מפיו בפנינו, ונתמכו בתצהירי העדים מטעמו, עולה כי התובע עסק מדי יום, באופן חוזר ונשנה, בסדרת פעולות הכרוכות בין היתר בטיפוס על עמודים וסולמות, וזאת תוך הרמת משקלים. כך העיד התובע בפנינו בהקשר לאותו עניין:
"ש: אני רואה שטענותיך הן שאתה כל היום עולה על סולמות ועמודים, ז"א שכל ההכרה לא הייתה מוצדקת בכך שאתה כל היום עושה עבודות של קדיחות תסביר מה אתה עושה.
ת: אני יכול להסביר בפשטות. זה שאתה מטפס בסולם, לא אומר שאתה לא עושה קידוחים בגובה. אם אני לא אקדח ווים ולא אתפוס צנרת, איך אתפוס את הכבל? העבודה שלי גם בגובה וגם למטה. שאני בגובה, אני עושה קידוחים. אם אני צריך לתפוס צינור ונמצא בנקודה מסוימת על סולם, לוקח, מבריג, יורד למטה, מרים את הסולם ועולה עליו שוב. שוב מבצע את הפעולה וכן הלאה. אם זה 30 מט' זה 30 פעם לעלות ו-30 פעם לרדת. אני עולה ויורד" (עמ' 1 ש' 23-27 ועמ' 2 ש' 1-4 לפרוטוקול) . ובהמשך:
"ת: זה לא החלק העיקרי. הרוב טיפוס רגלי.
ש: על עמודי ברזל?
ת: כן.
ש: רוב העבודה שלך על סולמות?
ת: הרבה על סולמות. זה סולם 7 וחצי מטר.
ש: כמה זמן לוקח לך לעלות מלמטה? כמה שניות עד דקה, דקה וחצי?
ת: תלוי. זה לא הרבה זמן. זה תלוי בציוד גם. אם אני עם ציוד כבד יקח לי יותר זמן לעלות. אני קושר אליי כבל למותן. אני לא יכול לענות כך. במצב רגיל שבן אדם מטפס ומטייל זה שניות, אבל אני עם ציוד ולוקח לי יותר זמן מן הסתם. יש עליי משקל כבד מאוד. עשרות קילוגרמים. מה שאמרתי זה בדיוק מה שאני אומר עכשיו, אני לא יכול לומר משהו אחר כי זו האמת". ובהמשך:
"ש: בעבודה עם המונים אתה לא על סולמות ולא על ברכיים?
ת: סולם של מטר וחצי.
ש: תמיד צריך סולם או לפעמים?
ת: לוח המונים זה בין 1.40 והלאה, יוצא מצב שהלוח מגיע לגובה שלי. אמורים לעלות על סולם 2-3 מדרגות.
ש: הבנתי שאתה עולה על הסולם של העמוד רק פעם אחת ויורד.
ת: אני יורד ועולה 30 פעם כדי להמשיך עם הצנרת. אני עולה, יורד וקודח, עולה יורד ושוב קודח. אני תופס צינור על הקיר כדי להשלים את הכבל עצמו ולהגיע לנקודה עצמה.
ש: הצנרת היא על קיר הבית?
ת: כן" (עמ' 6 ש' 1-11 לפרוטוקול). ובהמשך:
"ש: ההתקדמות שלך עם הסולם מבחינת כמה פעמים אתה צריך לקדוח זה תלוי באורך הצנרת שהיא משתנה?
ת: כן. זה יכול להיות 9 מט', 10 מט'. יכול להיות 20 או 30 מט'. לפעמים מקיפים את כל הבית" (עמ' 8 ש' 5-8 לפרוטוקול). ובהמשך:
"הסברתי שבצנרת אחת אפשר לעלות 30 פעמים. אם אני צריך להתקדם כל מטר אז כן. זה שהוא אמר 16 פעמים, אני לא יודע. כל מטר אני עולה פעם אחת. לפי זה הצינור אמור להיות 30 מט'. אני מרכיב 10 צינורות על בית, אם זה 20 אז ברור שזה הרבה פחות מ- 30 פעמים על סולם. לשאלת ביה"ד האם תמיד יש צינורות, אני משיב שבאחוז גבוה מאוד יש צינורות, אלא אם כן חשבו על זה מראש וזה נדיר. אנו עושים חיבורים ישנים וגם הגדלות של החשמל של הבית. בהתקנות ישנות, בתים ישנים, יש צנרת שמוכנה בפנים. אנו משתמשים בכבל, ברוב המקרים זה לא עובר בפנים. אם אני לא טועה, 10 מט' בצנרת סגורה. הכבלים החדשים אסור שיהיו בתוך צנרת" (עמ' 8 ש' 29-30 ועמ' 9 ש' 1-7 לפרוטוקול).

12. בנוסף, על פי העדויות, התובע ביצע עבודות חיבור תת קרקעיות הכרוכות בכריעה על הברך. כך העיד התובע בפנינו בהקשר לאותו עניין:
"ש: לגבי חיבורים תת קרקעיים?
ת: יש תת קרקעי שמזין מהארון. יש שני מצבים.
ש: למה התכוונת בתצהירך?
ת: יש 3 מצבים. תת קרקעי זה חיבור לא שהולך באוויר, אלא או שהוא מושחל בקרקע, נתפס על עמוד ואז יש צורך לחבר לראש העמוד או שהוא מתחבר לאזורים חדשים שבנו. כל האזור הוא חדש ויש שם מרכזי חלוקה וזה נתפס מארון לארון.
ש: מה אתה נדרש כדי לעשות חיבור?
ת: להשחיל את הכבל מצד לצד. אני קושר אותו.
ש: אתה עושה זאת בעמידה?
ת: אני כורע ברך. מדגים. אני אמור לכופף ברך, לקשור את הכבל לחבל ומי שבצד שני אמור למשוך את החבל. יש שני אנשים. אחד מגיש ואחד מושך. צריך לשבת על הברכיים כדי לבצע" (עמ' 9 ש' 17-29 לפרוטוקול).

13. תימוכין לגרסת התובע מצאנו בעדויות וב ראיות שהובאו בפנינו, בניהם עדותו של מר בן עזרא, כמו גם של עד ההגנה מר תורג'מן – הן בעדותו בפנינו והן בדברים שהובאו מטעמו במסגרת " שאלון למעביד בגין מיקרוטראומה - ברכיים" המתייחס לתובע .

כך למשל העיד מר בן עזרא ביחס לחלק מהפעולות שנעשו בשטח העבודה:
"ש: איך חילקתם את העבודה ביניכם, יום אתה עולה ויום הוא?
ת: אנו מגיעים לשטח, בנצרת יש לך מבנים של 5-6 דירות אנו צריכים לבצע 5 חיבורים, העבודה היא לא רק על העמוד, אם אנו עושים עבודה על העמוד 5-6 פעמים, פעם הוא עולה ופעם אני עולה במבנה. העבודה היא לא רק בעמוד, על העמוד פעם אני ופעם הוא עולה. אם חיבור צריך פעמיים, אנו מתחלקים כי במבנה גם אנו עולים, אנו צריכים שני סולמות, כשאנו מתקינים צנרת זאת אומרת שכל מטר להזיז את הסולם, לעלות לעשות את העבודה...העמוד הוא חלק מהעבודה" (עמ' 11 ש' 27-30 ועמ' 12 ש' 1-3 לפרוטוקול). ובהמשך:
"ש: מה אתם עושים בתת קרקעי?
ת: יש לנו חוט משיכה. הצנרת באדמה. יש חוט משיכה, מושכים את הכבל עד לארון. יורדים על הברכיים ועושים את העבודה" ( עמ' 13 ש' 7-9 לפרוטוקול).

כך העיד מר תוג'מן ביחס לחלק מהפעולות שביצע התובע בעבודה :
"ש: האם זו עבודה בגובה או גובה שלהם או על סולמות?
ת: סולמות, אם זה בניין עד הגג עולה עם סולם ולפעמים יותר מזה.
ש: הוא צריך לעלות על סולם, עשה את הפעולה ואז יורד ומסיים במסגרת חיבור כזה?
ת: לא פעם אחת. אלא כמה פעמים, כפעמיים שלוש" (עמ' 14 ש' 26-30 לפרוטוקול). ובהמשך:
"ש: כמה זמן הוא נשאר בראש הסולם?
ת: כ- 20 דקות חצי שעה.
ש: הוא עולה רק עם כלי, כמו מקדחה?
ת: גם עם כלים וגם עם חומר, כלים.
ש: זה לא שיש לו משקל כבד?
ת: יש משקל, מהדק שוקל 4-5 ק"ג למשל..." (עמ' 15 ש' 1 -6 לפרוטוקול). ובהמשך:
"ש: איך מתקינים את הצינורות
ת: עושים חיבור חיצוני לבניין
ש: בממוצע מה המרחק בין שעבר התובע בין הזיז למונה?
ת: בין 5 ל-8 מט'.
ש: וכל פעם התובע עולה על הסולם לוקח את הצינור?
ת: כן.
ש: כמה פעמים צריך לעלות על סולם בהתקנה של 7-8 מט'?
ת: בין 7 ל-10 פעמים. תלוי בכמות היו שהוא שם...
ש: בחיבור התת קרקעי אנו מבינים שאתם עושים את ההשחלה בין מה למה?
ת: בין פילר לפילר.
ש: איך בדיוק נעשית הפעולה הזו?
ת: השחלה. צד אחד מושך וצד אחד משחיל בפנים.
ש: העובד משחיל את הכבל?
ת: עובד בצד השני משחיל.
ש: מה התנועה שהוא עושה בסיטואציה שאתה מתאר?
ת: קשה לי לתאר. כמו שמושכים חבל.
ש: בעמידה? בכריעה? בישיבה?
ת: בטח שלא בישיבה, בטח שלא בעמידה זקופה. עמידה כפופה. זה למטה על הרצפה" (עמ' 16 לפרוטוקול) .

במסגרת " שאלון למעביד בגין מיקרוטראומה - ברכיים", החתום כאמור בחתימת ידו של מר תורג'מן הובאו בין היתר תיאורים לתנאי עבודת התובע, ולאמור:
"טיפוס על עמודי חשמל: בטון, עץ וברזל; עבודה שמתבצעת תוך כדי מאמץ ועומס על הרגליים, הטיפוס נעשה באמצעות כיפוף ויישור הברכיים עם הפעלת כוח פיזי ותוך כדי דחיפת הגוף לכיוון מעלה, טיפוס על סולמות, עליה וירידה בתנועה של כיפוף ויישור הברכיים מספר רב של פעמים במהלך העבודה...נמצא העובד בתנועה עם הברכיים לצורך מתיחת כבל חשמל, השחלתו ותפיסת צינורות. העובד נושא כלי עבודה הנמצאים בדלי הקשורים...לגופו של העובד בזמן הטיפוס על סולמות/עמודים...כן, עבודתו של העובד בטיפוס על סולמות ועמודי חשמל מתבצעת כל שעות היום...
בנוסף לנרשם לעיל , העובד מבצע עבודות חיבור תת קרקעיים שבמסגרתן נדרש ממנו להשתמש במכשירים רוטטים: מקדחות מקיטות תוך כדי כריעה על ברכיו כאשר הרטט עובר בכיוון הברכיים בצורה ישירה (ההדגשה אינה במקור, מ.ק) ".

14. הנה כי כן, כפי שעולה מהראיות, אין חולק כי עבודת התובע כללה תנועה והליכה על הברכיים שהתבטאה בין היתר בעליות וירידות מסולמות ועמודי חשמל , וזאת בחלק משמעותי ביותר מעבודתו ואשר כללו פרקי זמן רצופים של עבודה על הברכיים ולכאורה במשך זמן מספיק לגרימת נזק מצטבר. כמו כן, התובע ביצע עבודות שחייבו אותו לכרוע על ברכיו תוך שבין היתר השתמש במכשירי עבודה רוטטים.

לציין, שאומנם יש יסוד להניח כי התובע במסגרת עיסוקו ביצ ע גם מגוון של תנועות אחרות, אולם אין בכך כדי להשמיט את הבסיס מתחת ליישום תורת המיקרוטראומה כפי שפירטנו לעיל.
15. לפיכך, ועל יסוד האמור לעיל, במצטבר, אנו קובעים את העובדות הבאות:
א. התובע יליד 1969.
ב. החל מיום 5.2.1995 ועד היום , התובע עובד בחברת החשמל כמתקין רשתות וחיבורי חשמל לבתים.
ג. עבודת התובע כרוכה בעליות וירידות חוזרות ונשנות על סולמות בגבהים שונים ( 8-10 מטר) ו סוגי עמודי חשמל שונים (העשויים מבטון, מעץ ומברזל) ובגבהים שונים (בין 8-10 מטר) , עבודה אשר התאפיינה בכיפוף ויישור של הברכיים (לעיתים תוך שימוש במכשירי עזר, כגון: מחזיק רגליים ומטפסים).
ד. התובע ביצע חיבורי חשמל בממוצע 2-3 חיבורים ביום תוך טיפוס על סולמות ועמודי חשמל כאמור, כשהוא נושא דלי עם ציוד הקשור לגבו (במשקל של 4-5 ק"ג) וכן משך כבלים הקשור ים למותן ( באורכים וב משקלים שונים), וזאת לצורך קשירתם וחיבורם לעמודי החשמל . לצורך קשירת הכבל לעמוד, התובע מתח את גופו למעלה בכיוון עמוד החשמל כשברכיו היו בתנוחה מסוימת. פעולה זו שבמהלכה נשאר התובע על סולם נמשכה כ - 15-20 דקות.
ה. לאחר חיבור עמודי החשמל, התובע ביצע בין היתר פעולות של חיבורים והתקנות צינו רות באורכים משתנים (6-30 מטר) על קירות בתים חיצוניים , באופן שעלה וירד מסולמות בגבהים שונים (4-6 מטר) תוך שהזיז את הסולמות והתקדם כל מטר אחד וביצע לסירוגין קדיחות להקמת תופסן מחזיק צינורות. התזוזה עם הסולמות נעשתה בהתאם לאורך הצינורות, כך שבמידה והכבל אורך 30 מטר, התובע עלה וירד 30 פעמים מסולמות.
ו. פעולות החיבורים האמורים (של עמודי החשמל ושל הצינורות), ארכה כשלוש שעות.
ז. כמו כן, התובע ביצע תיקונים לתקלות חשמל, פעולות שחייבו אותו בין הית ר לטפס על עמודים, וזאת בהתאם לצרכי העבודה.
ח. בשמונה השנים האחרונות, החל שימוש בבמות הרמה חשמליות, כאשר חלק מעבודת התובע בוצעה באמצעות אותו ציוד.
ט. בנוסף, התובע ביצע עבודות של חיבורי חשמל תת קרקעיים, ובתוך כך נהג להשחיל כבלים תוך כריעה על ברכיו. במסגרת ביצוע עבודתו זו, התובע נדרש להשתמש במכשירים רוטטים כגון מקדחות מקיטה וקונגו .
י. ביצוע עבודות החיבורים ועבודות התת קרקעיים הא מורות חולקה באופן שווה – 50 אחוז חיבורים ו – 50 אחוז תת קרקעיים.
י"א. בשנתיים האחרונות, התובע קיבל תפקיד של ראש צוות והחל לבצע בין היתר עבודות ניהוליות, תוך ירידה בעבודות הגופניות.
י"ב. התובע עובד 5-7 ימים בשבוע, 10-12 שעות ביום.

סיכום

16. אשר על כן, אנו קובעים כי התובע הניח בפני בית הדין תשתית עובדתית מספקת לצורך מינוי מומחה רפואי אשר יידרש לשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו הוא סובל בברכיים לבין תנאי עבודתו.

17. לשלמות התמונה יצוין, שוכנענו שראוי כי הליקוי ממנו סובל התובע בברכיים יבחן גם בהקשר של פגיעה בדרך של מחלת מקצוע, שכן פריט 14 לחלק ב' של רשימת מחלות המקצוע שב תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954, עוסק במחלות עצמות, פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים הנגרמות על ידי עבודה במכשירים רוטטים, וייתכן שמצבו הרפואי של התובע מתאים גם לכך.

18. בהתחשב בתוצאה אליה הגענו, הנתבע מתבקש להודיע עד ליום 25.9.2021 אם חל שינוי כלשהו בעמדתו, אחרת תינתן החלטה בדבר מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין.

ניתנה היום, י"ח אלול (26 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
מר אריה דקל
נציג ציבור עובדים

מוסטפא קאסם שופט, סגן הנשיא

מר אריה ציליק
נציג ציבור מעסיקים


מעורבים
תובע: יוסף רישרד סילם
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: