ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מרדכי גאלי נגד המוסד לביטוח לאומי :

24 אוגוסט 2021
לפני: כבוד הנשיאה הדס יהלום

התובע:
מרדכי גאלי
ע"י ב"כ: עו"ד אברהם סקוריק

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אליאור עמר

החלטה

1. התובע הגיש תביעה להגדלת שיעור הקצבה המיוחדת.

2. על פי החלטה מיום 31/3/21 ובהמשך לבקשת התובע לגילוי מסמכים, היה על הנתבע למסור לתובע עיון בתיק השיקום וכן הודעה בדבר מסמכים לגביהם טוען הנתבע כי אינם אמורים להמסר לעיון התובע, כולל פירוט של מהות המסמך ותאריכו והסבר מדוע מדובר במסמך חסוי . הנתבע התבקש להגיש את המסמכים שלגביהם טען לחיסיון, במעטפה , לעיון בית הדין.

3. ביום 10/6/21 הוגשה לתיק בית הדין הודעת הנתבע אליה צורפה טבלה ובה רשימה של מסמכים ולצידם תאריכים.
הנתבע ציין כי הואיל והתיק מכיל מסמכים רבים משנת 1987 שאינם רלוונטיים לתביעה, מסר מסמכים משנת 2013 ואילך.
המסמכים נמסרו לעיוני במעטפה.

4. התובע טוען כי עומדת לו הזכות לעיין במלוא תיק השיקום שלו בנתבע ולא רק במסמכים משנת 2013, שכן בעבר נבחנה זכאותו לקצבה מיוחד ולזכויות נוספות במחלקת השיקום וכי מסמכים אלה רלוונטיים לבירור זכאותו לקצבה מיוחדת לעתיד ולעבר.
התובע הפנה להחלטות שניתנו בבתי הדין האזוריים בתיקים ב"ל (ת"א) 37151-03-20 ו-ב"ל (חיפה) 38712-08-19.

5. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 מסדירה את נושא הגילוי והעיון ומסמיכה את בית הדין או הרשם –

"ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

הוראת תקנה 46(א) נועדה להבטיח "משחק בקלפים פתוחים" והבטחת יעילות הדיון כאשר נקודת המוצא היא לאפשר גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת.
כנגד עקרון הגילוי ניצבים ערכים של יעילות הדיון; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד-המגלה; ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים, ובכלל זה הגנה על פרטיותם.
ע"ע (ארצי) 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ, מיום 22.5.05.

6. למבחן הרלוונטיות היבט צר במסגרתו בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענות המבקש בהליך העיקרי והיבט רחב, במסגרתו על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חסיונו, גם על הציבור ועל צדדים שלישיים.
ע"ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים – קלרק אבנצ'יק, מיום 28.2.07

7. ככל שמתקיים מבחן הרלוונטיות, על שני היבטיו, על בית הדין להידרש לאיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים לגיטימיים המוכרים בהלכה כשוללים גילוי, כגון חסיון.

8. הטוען לחסיונם של מסמכים, עליו להוכיח כי קיים חיסיון המוכר בדין מכוח חוק או הלכה פסוקה. ככל שמדובר בחיסיון יחסי, על הטוען לחיסיון להראות כי העניין שיש בחיסוי הראיה עדיף על הצורך לגלותה לשם עשיית צדק.
בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, פ''ד סב(4) 167.

9. לצורך בחינת זכאות התובע לגילוי המסמכים המבוקשים, מקובלת עליי עמדתה של חברתי כבוד השופטת הבכירה חנה טרכטינגוט בתיק ב"ל 37451-03-20 יצחק – המוסד לביטוח לאומי (מיום 16.6.21) לפיה נקודת המוצא היא שהמבוטח רשאי לקבל לעיונו את כל החומר שעמד בפני פקיד התביעות בעת קבלת ההחלטה וכי לצורך הכרעה בשאלת גילויים של מסמכים לגביהם טען כי הם פנימיים, ניתן להיעזר בשיקולים המפורטים בחוק חופש המידע, המסייגים את חובתה של רשות ציבורית למסור מידע פנימי.

10. רובם הגדול של המסמכים שהועברו לעיוני במעטפה, הם תכתובות שונות בין עובדי הנתבע, ביחס לתובע. תכתובות אלה כוללות הוראות והנחיות לטיפול בתיק, בירורים בין עובדי הנתבע והמלצות שונות.
בעניינם של מסמכים מסוג זה, מקובלת עליי טענת הנתבע, כי מדובר במסמכים פנימיים שאין לגלותם.

11. להלן החלטתי ביחס לכל אחד מהמסמכים ברשימה.

א. התכתבות פנימית – מיכל ברק עו"ס
תרשומת בכתב יד שאינה נושאת תאריך וכוללת נתונים אינפורמטיביים בלבד ביחס לתובע. לא מצאתי כל מניעה להעבירה לעיון התובע.

ב. מייל פנימי - 6/12/20
תכתובת בין עובדי הנתבעת לבין הלשכה המשפטית ביחס לתביעה המתבררת בתיק זה. אין להורות על גילוי המסמך .

ג. מייל פנימי - 14/9/20
בקשה לקבלת הערכה תפקודית של התובע. מדובר בתכתובת פנימית בין עובדי הנתבעת ואין להורות על גילויה.

ד. מייל פנימי - 6/12/20 מדובר באותו מייל שבסעיף ב'.

ה. מזכר פנימי מאת לשכת האקטואר אל מחלקת השיקום– היוון קצבת נכות נפגעי עבודה – 6/2/19 מדובר במסמך פנימי של הנתבע ואין להורות על גילויו.

ו. גיליון רפואי רופא המוסד – 12/3/19.
תכתובת בכתב יד בין גב' מיכל ברק – עו"ס לבין לבין רופא המוסד. לתובע זכות לעיין במסמך זה, העומד בבסיס החלטות הנתבע בעניינו.

ז. מצב תיק – מידע פנימי – 17/3/19
תדפיס של מסך מחשב הכולל נתונים אינפורמטיביים בלבד ביחס לתובע. לא מצאתי כל מניעה להעבירו לעיון התובע.

ח. דו"ח תיקים פנימי עם התכתבות פנימית – 14/4/19 במסמך שכותרתו "דו"ח תיקים לחייב" שהופק ממערכת הוצאה לפועל ונושא את שמו של התובע. על גבי המסמך מופיע רישום בכתב יד.
מדובר בדו"ח תיקי הוצאה לפועל של התובע והוא רשאי לעיין בו.

ט. דו"ח עו"ס – 29/10/15
מדובר בשני מסמכים, מהתאריכים 29/10/15 ו- 2/1/15 הכוללים מידע על התובע, החתומים על ידי עו"ס דינה אומנסקי ומיועדים לעו"ס מהמועצה האזורית חבל יבנה.
אין מדובר במסמך פנימי של הנתבע. התובע זכאי לעיין ב מסמכים אלה.

י. תכתובת פנימית – 11/6/19
יא. תכתובת פנימית – 12/2/13
יב. מזכר פנימי – 23/1/13
יג. תכתובת פנימית – 16/12/12
המסמכים שסומנו י' עד יג' הם תכתובת של עובדי הנתבע בינם לבין עצמם ביחס לתובע. מדובר במסמכים פנימיים ואין להורות על גילויים.

12. ביחס למסמכים המצויים בתיק השיקום מהתקופה שלפני שנת 2013 - בהודעה מיום 10/6/21 ציין הנתבע כי ככל שהתובע חפץ לעיין ביתר המסמכים בתיק, התיק פתוח לעיונו בתיאום עם הלשכה המשפטית.
לאור זאת, הצדדים יתאמו ביניהם עיון כאמור.

13. סוף דבר
הנתבע יעביר לעיון ב"כ התובע את המסמכים אשר סומנו א', ו', ז', ח', ט' כאמור בסעיפי ההחלטה וזאת עד ליום 30/9/21.

14. הצדדים יתאמו מועד לעיון בתיקי התובע מהתקופה לפני שנת 2013.

15. ככל שהתובע מבקש גילוי מסמכים ספציפי, יגיש בקשה תוך 10 ימים מקבלת המסמכים מהנתבע.
התיק יובא לעיוני ביום 20/10/21.

ניתנה היום, ט"ז אלול תשפ"א, (24 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: מרדכי גאלי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: