ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלון שרעבי נגד שומרה חברה לביטוח בע"מ :

לפני כבוד השופט אריאל צימרמן

התובע:
אלון שרעבי

נגד

הנתבעים:

  1. שומרה חב' לביטוח בע"מ
  2. יובל בר

בקשה מס' 11
בשם התובע (המשיב): עו"ד נועם דבוש
בשם הנתבעת 1 (המשיבה): עו"ד גלית בראון
בשם הנתבע 2 (המבקש): עו"ד אסף ששון

החלטה

בקשת הנתבע 2 להוספת ראיות, לאחר סיום שלב ההוכחות, בהליך שאמור היה להתברר בסדר דין מהיר והנתבעים ש ניהם אינם נוהג ים כאילו הוא כזה.

1. בתמצית: התובע, מר אלון שרעבי (להלן: שרעבי) החליט בשנתו ה-42 כי הגיעה העת להשיג רישיון לנהוג באופנוע כ בד, קיבל רישיון, ורכש אופנוע כבד. לאחר זמן מה, בחודש מרץ 2016, פנה לסוכן הביטוח מר יובל בר (להלן: בר), הוא הנתבע 2, על מנת שיסייע בידו ל הוציא פוליסת ביטוח חדשה לאופנוע. בר עבד אותה עת עם חברת הביטוח שומרה (להלן: שומרה), היא הנתבעת 1, ועמה בא בדברים להפקת הפוליסה. זו הפיקה את הפוליסה, ביום 24.3.2016. בפוליסה צוין: ותק נהיגה נדרש של שנתיים בכלי הרכב המבוטח. ועוד צוין, תאריך שאין חולק כי מי בשומרה המציא יש מאין: רישיון לנהיגה באופנוע כבד מיום 1.1.2014. בפועל, ידוע היום, משאילתה שביצעה שומרה רק לאחר קרות אירוע הביטוח: רשיונו של שרעבי לנהיגה באופנוע כבד ניתן לו רק ביום 25.2.2015. כשנה וחודש לפני הפקת הפוליסה; כשנה ואחד עשר חודשים לפני ששרעבי החליק עם אופנועו ביום 17.1.2017, לאופנועו נגרם נזק של כ-24 אלף ₪ וקסדתו נהרסה אף היא, אך תגמולי ביטוח לא קיבל: והרי אין לו ותק של שנתיים, הודיעה המבטחת.

2. מכאן התביעה, לתשלום תגמולי הביטוח, לרבות ריבית חריגה: שרעבי שלח את רשיון הנהיגה לסוכן הביטוח, טען, ומכאן שכל האחריות בכל עניין הקשור למועד הוצאת הרישיון – על סוכן הביטוח ועל המבטחת. כן טען כי מדובר בתנאי שלא הובלט בפוליסת הביטוח, וכן מדובר בהליך של "חיתום בדיעבד", שבמסגרתה לא ראתה המבטחת לבדוק מראש את התאמת הוותק לתנאי הפוליסה. אשר לסוכן הביטוח, נטען, ודאי שתפקידו של זה להתאים למבוטח-בכח את פוליסת הביטוח הנאותה, ובפרט לוודא כי הוותק תואם לדרישות המבטחת. השיבה שומרה, אם נתמצת: כל שהיה לפניה, כפי שקיבלה מבר, הוא טופס ההצעה המלמד על כי שנת הוצאת הרישיון היא 2014, ועל יסוד המידע שסיפקו שרעבי ובר הפיקה את פוליסת הביטוח, שבו התנאי בדבר דרישה לוותק של שנתיים. עוד הוסיפה, כדי לחמוק מתוצאות הלכת פיקאלי (רע"א 9849/17 פיקאלי נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ (4.6.2019)) בנוסחה טרם הדיון הנוסף בה, כי אין מקום גם לתגמולים מופחתים בשל החמרת סיכון בנסיבות שכן באופן מוחלט, מי שאין לו פחות משנתיים רישיון בסוג ביטוח זה – לא יבוטח בידה כלל . ואשר לסוכן הביטוח בר , הוסיף זה והדגיש הדגשה גדולה: הרישיון כלל לא נשלח לסוכנות הביטוח ולא היה לפני בר העתק הרישיון לעת מילוי הצעת הביטוח . הסוכנות הסתמכה על "שאלות שנשאל" שרעבי ועל תשובותיו , ועל חתימתו על מסמכים המאשרים כי רישיונו הוא משנת 2014 וכי יש לו למעלה משנתיים של רישיון לאופנוע; בעניין המסמכים שהוצגו השיב שרעבי, מבלי לגרוע מיתר טענותיו: אין אלא להניח כי חתם על החלק והפרטים הלא מדויקים הושלמו בסוכנות. הכל כאן – באופן תמציתי וכרקע נדרש לבקשה. עוד יוער: בר ושומרה אינם עובדים ביחד עוד ולמעשה עוינים זה את זה, ומכאן המחלוקת הבלתי שגרתית שבין סוכן הביטוח והמבטחת שאינם מהססים להטיח האשמות זה בזה.

3. דיון מקדמי ממצה התקיים ביום 6.1.2021. מיד בראשיתו העליתי את נושא המסמכים החסרים לכאורה בכתב ההגנה דל הצרופות של בר. המדובר בסדר דין מהיר – הכל אמור היה להיות מצורף לכתב ההגנה. ברור היא גם שמענה לשאלה מה ידע בר ומה הבין שרעבי אמור להמצא בתקשורת שבין המבוטח וסוכן הביטוח, ביקשתי מיד בפתח הדיון לגוף התיק לברר עם בר האם יש בידו תיעוד טלפוני או מסמכים שלא מצאו דרכם לכתב ההגנה. תשובתו הנחרצת של בא כוחו: "מה שהגשנו זה מה שיש בידינו". קרי, תקשורת לוטה בערפל; תקשורת כזו חסרה לא רק בין בר ושרעבי אלא גם בין בר ושומרה, וזאת כמובן בעטיים של הנתבעים שניהם.

4. בהיעדר הסכמות, התקיים דיון הוכחות ביום 4.7.2021. נחקר שרעבי, נחקר נציג של חברת הביטוח שכלל לא היה אמון על המגעים שבין בעלי הדין לעת כריתת חוזה הביטוח, ואחרון נחקר בר. לעת סיום חקירתו ממש התברר כי יש בידו שלל מסמכים, שלא מצאו דרכם לכתב ההגנה, והוא היה מבקש להציגם ולהסתמך עליהם. ביארתי, נוכח העיתוי: יגיש בקשה לאחר הדיון, ויבאר את פשר הצגתם רק עתה. כך עשה בר : ביום 8.7.2021, עתר לצירוף ראיות, הכוללים שני קבצי מסמכים. הראשון (נספחים א' ו-ב') : המסמכים המקוריים שנערכו בידי פלוני בסוכנות, טרם חתימת שרעבי, ובנפרד – מסמכים אלה עם חתימה, קרי ניסיון לקעקע את טענת שרעבי כי חתם על מסמכים על החלק. השני – התכתבויות של בר עם שומרה, המוגשות "לאור טענות המשיב והמשיבה" (אילו בדיוק – לא צוין), והכוללות בין היתר ראיה לכך שלפחות צדו הקדמי של הרישיון נשלח מבר לשומרה. הטעם לאי הגשת הראיות ב"חבילה אחת" כנדרש, הסביר בר, נעוץ בכך שאינו בעל השכלה משפטית, אינו בקיא בסדרי הדין, ונמצאו רק לאחר הדיון מיום 6.1.2021, שאז ערך בר "בדיקה יסודית במשרדו". צירופן עתה יסייע לבית המשפט בחקר האמת והבטחת זכויות הצדדים, נטען.

5. השיב שרעבי: אין להיעתר. ראיות שהייתה חובה לגלותן, ולא גולו; ראיות שאינן מתיישבות עם טענות הנתבע בעצמו בכתב הגנתו לעניין אי קבלת העתק הרישיון בידו; ראיות שנחשפו בשיהוי ניכר, חלקן רק לאחר דיון ההוכחות; חילופי התכתובות עם נציג סוכנות הביטוח הוצגו שלא בידי עורך התכתובות ובלא אפשרות לחוקרו; והגשתן תגרום לתובע עינוי דין. לחלופין, עתר שרעבי לחיוב בר בהוצאות, ואף הציע לשקול את מחיקת כתב טענותיו של בר.

6. שומרה, מנגד, הגישה הודעה קצרצרה שבה הביעה את תמיכתה בצירוף הראיות, המלמדות לשיטתה בין היתר על כי שרעבי לא חתם על מסמכים כלשהם על החלק, ומטיחה בו כי הוא אוחז בקרנות המזבח. כיצד לא מצאו המסמכים – שעיקרם הוא תכתובת מקיפה בינה לבין בר – את דרכם לכתב הטענות מטעמה, לא פירטה.

7. לאחר העיון, וכאשר חרף המתנה טרם תומלל הפרוטוקול המוקלט, באה החלטתי.

8. דין הבקשה להתקבל, אך תוך חיוב הנתבעים שניהם בהוצאות. אבהיר.

9. כידוע, גם למבקש, הרי שעל בעלי דין מוטלת חובה להגיש את ראיותיהם "בחבילה אחת", על מנת שלעת סיום ההוכחות בית המשפט יוכל לפסוק בתובענה ולהביא את ההליך לכלל סיום (ראו: ע"א 579/90 רוזין‎ ‎נ' בן-נון, פ"ד מו(3) 738, 744 (1992); רע"א 6869/20‏ פלוני נ' חברת אל מנאר לפיתוח השקעות בפסקה 4 (6.12.2020)). עם זאת, אין משמעות הדבר שלעולם תימנע מבעל דין הזכות להגיש ראיות בשלב מאוחר יותר, ושילוב מגוון שיקולים אפשר שיביא להיעתרות, החריגה, להבאת הראיות בשלב מאוחר. בין אלה, קבעה הפסיקה: השלב שבו מצוי ההליך; מועד ידיעתו של המבקש על אודות קיומה של הראיה או המועד שבו היה עליו לדעת על כך; ואופי הראיה שהגשתה מתבקשת ו"פשטותה" (ראו : רע"א 2948/15 חוסין נ' רשות הפיתוח, בפסקאות 14-13 (1.7.2015); עניין אל-מנאר בפסקה 4). ניישם לענייננו.

10. אשר לשלב שבו מצוי ההליך: לעת סיום ההוכחות. בר, העד האחרון, הודיע לעת סיום עדותו על קיומם של המסמכים בידו, ולאחר שאפשרתי לו להגיש בקשה סדורה, המציא מסמכים עוד רבים מכפי שהכריז עליהם בדיון. שלב מאוחר להפליא של הדיון להגשת בקשה מעין זו. בעייתי עוד יותר היה אילו נדרשנו כתוצאה מכך לקביעת דיון הוכחות נוסף, וכל זאת בהליך האמור להתברר בסדר דין מהיר. אולם דומה שאין צורך בכך, חרף הערת התובע-המשיב על רצונו לחקור את עורכם של מסמכי התכתובת עמו (נספחים א' ו-ב'). מי שעמד בקשר עם שרעבי לא היה בר עצמו, כי אם פלונית בסוכנות הביטוח, שאת עדותה לא יוכל בר מעשית לקבל. אם חפץ שרעבי לטעון לאי-קבילות המסמכים – יטען (כשם שטען בכתב תשובתו, ס' 3, ביחס לכלל המסמכים שצורפו לכתבי ההגנה) , ובעצם האישור להצגתם אין משום קביעה כי הם קבילים, טרם שהצדדים ישמיעו טענותיהם אגב סיכומים. אם חפץ שרעבי לטעון לחלופין לעניין משקלם של המסמכים – יטען, ואף לכך אין צורך בחקירות, בנסיבות המקרה ובשים לב למסמכים המסוימים שצירופם התבקש. יתרה מכך, טענת החתימה "על החלק" היא ממילא טענה שברור היה כבר משלב מוקדם כי היא דלת עוצמה: מסמך "הצהרה בגין ניסיון תביעות בביטוח אופנוע" שצורף לכתב ההגנה, והכולל בתוכו באותיות טל ומטר את דבר היותו "בעל רישיון נהיגה של שנתיים לפחות לסוג האופנוע המוצע לביטוח" – מודפס, ועליו חתם שרעבי, קרי לא על החלק. מובן שאין בעניין זה כדי לגרוע מטענות אחרות, עוצמתיות בהרבה, שהעלה, אולם צירוף המסמכים א' ו-ב' אינו מצריך המשך ניהול הליך, ודי לנו בטענות בסיכומים. כך גם ביחס למסמכים שבנספח ג' (התכתובת בין בר ושומרה), שביחס אליהם איש (ודאי מי מן הנתבעים) אינו גורס שיש חיוניות בחקירות.

11. אשר למועד גילוי הראיה: אי-שם לאחר הישיבה המקדמית מיום 6.1.2021, לאחר שהחל לחפש מסמכים במשרדו, טען בר בלא לפרט. בכך יש קושי משולש ועצום מבחינת בר. ראשית, מובן מאליו שהמועד לביצוע חיפוש של כל המסמכים שבחזקתו ובשליטתו של בעל הדין הוא לעת הגשת כתב ההגנה בסדר דין מהיר, שהרי לכתב ההגנה אמורים כבר להיות מצורפים כל המסמכים הרלבנטיים (תקנה 214ח לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שחלות על ההליך כאן). שנית, כאמור, ביום 6.1.2021 ביקשתי לברר עם הנתבע ובא כוחו באופן ספציפי, דווקא נוכח דלות הצרופות ומשמעות חסרונן, אם אלו הן ואין עוד. אכן, השיב ב"כ הנתבע, אלו הן ואין עוד. גם אם הדגש היה על הקלטות של שיחות טלפון, לא ניתן לנהל דיון מקדמי על יסוד ההנחה וההצהרה כי אלו המסמכים, ולאחר מכן ללכת ולחפש אחר מסמכים שכאלה. שלישית, אם בר חיפש בעקבות הדיון מיום 6.1.2021, ונניח (שהרי לא פירט) כי גילה בסמוך לאחר הדיון, הרי שהמועד לגילוי מסמכים אלה היה מיד עם גילויים. ודאי שלא הייתה כל הצדקה כי בר יאחז במסמכים האמורים בידו, נגיע לשלב ההוכחות, ננהל את דיון ההוכחות כאילו אין עוד מסמכים רלבנטיים, ורק לעת סיום החקירה ובעיתוי הנוח לו ישלוף בר את המסמכים ויבקש להציגם. אפילו בר עצמו נטול ידע משפטי, לשם כך הוא מיוצג, ואין טענה כי בא כוחו הופתע מכך שבידי שולחו שלל מסמכים שלא הוצגו לעת דיון ההוכחות.

12. אשר לאופי הראיות ופשטותן: אין הן סבוכות. את הפרשנות להן יוכל כל צד לתת בסיכומיו, כשם שיוכל לטעון לקבילותן ולמשקלן. הצגתן לעת הזו אף אינה גורמת לפגיעה חריפה בזכויותיו של שרעבי, המתנגד להצגתן. ההיפך הוא הנכון: דומה בסיכוי גבוה כל צרכו כי הן מקעקעות כליל את הגנתם של הנתבעים שניהם. ככל שהדברים נוגעים לנושא החתימה על החלק (נספחים א' ו-ב') – מלכתחילה כאמור מדובר היה בטענה דלת עוצמה, לכאורה. אולם נספח ג', התכתובת בין בר ושומרה, מחלישים משמעותית את עמדות הנתבעים, לכאורה, לא את שרעבי.

ראשית, מן התכתובת עולה בראש ובראשונה כי העתק רישיון הנהיגה היה בידי בר, סתירה חזיתית לטענתו החוזרת בכתב ההגנה כי "בעת עריכת הצעת הביטוח עבור התובע ע"י סוכנות הנתבע, לא היה בידי סוכנות הנתבע את צילום רישיון הנהיגה של התובע מאחר והתובע לא שלח זאת..." (ראו: המבוא, כמו גם ס' 7, 10 ו-14 לכתב ההגנה, כדוגמה בלבד). חלף הודאה במה שהוא האמת, והוא שרישיון הנהיגה נשלח, בחר בר להטיח בכתב ההגנה האשמות חריפות בשרעבי, בכך שלא שלח רישיון נהיגה, וב"פרטים הכוזבים" שמסר.

שנית, מתברר כי לפחות חלקו הקדמי של רישיון הנהיגה היה בידי שומרה לעת גיבש חוזה הביטוח. בכתב הגנתה שתקה שומרה בשאלה אילו מסמכים עמדו לפניה, ושיתפה פעולה לאורך התהליך עם טענת בר שלפיו שרעבי מעולם לא שלח צילום רישיונו. אולם בפועל, מתברר, קיבלה שומרה כדרישתה לפחות את צדו הקדמי של הרישיון (כעולה מכותרת המסמך; וניכר גם כי התכתובת חסרה את כלל המסמכים שצורפו לה בפועל). אפילו נניח, ואין דרך להניח בהיעדר טענות סדורות, שרק הצד הקדמי של הרישיון היה בידי שומרה, עדיין מצדו הקדמי של הרישיון אמורה הייתה להיות קצרה הדרך לכאורה לשאילתה במשרד הרישוי ולגילוי מועד הוצאת הרישיון.

שלישית, מתברר מן התכתובת כי בניגוד למשתמע מכתב ההגנה, שומרה ודאי לא נסמכה בעיניים עצומות על הצהרות שרעבי. היא ביקשה וקיבלה שלל מסמכים, ובדקה היטב כי היא אינה נוטלת סיכונים מיותרים טרם קבלת הצעת הביטוח. כיצד לא ראתה לבדוק או להעלות את נושא מועד הוצאת הרישיון, לא נדע. יטענו הצדדים כחוכמתם, אך עמדת שרעבי ודאי לא ניזוקה כתוצאה מצירוף מסמכים אלה.

רביעית, מתברר שהתאריך הפיקטיבי של יום 1.1.2014, ששומרה החליטה למלאו כחלק מן הפוליסה למרות שודאי לא הוצג בידי שרעבי, הוא תאריך שנזכר בהתכתבויות בין בר לבין נציג שומרה, זיו שטייג. יוזכר: אם שומרה נסמכה על שנת 2014 כשנת הוצאת הרישיון, לעת הפקת הפוליסה ביום 24.3.2016, ואם שנתיים ניסיון הן תנאי בל יעבור, אזי משמעות האמור היא שיש לבדוק היטב האם "2014" כנזכר בטופס שערכה מי בסוכנות בר ושרעבי חתם לכאורה עליו, אינו מספק בקביעה האם אכן לשרעבי שנתיים ניסיון, או שמא שנה וחודשים אחדים. במקום לבדוק: המצאת תאריך, בסיום ההתדיינות שבין בר ונציג שומרה. נתון שוודאי ידרוש הסברים של הנתבעים, אולם ודאי אינו מזיק לשרעבי חרף צירופו המאוחר של המסמך עתה.

חמישית, הטענות שלפיהן אין שומרה מבטחת כלל מי שיש לו רישיון של למטה משנתיים בסוג אופנוע זה (זאת בניסיון לחמוק מתוצאות הלכת פיקאלי טרם שינויה), עומדות לכאורה בסתירה להתכתבות שנחשפה רק עתה בין בר ושומרה, שם צירף נציג שומרה טבלה המלמדת על גביית תשלומים בסכום גבוה יותר (עד 50%) ממי שיש לו ותק של פחות משנתיים; ודאי לא על הימנעות מוחלטת מלבטח בעלי רישיון נהיגה זה מקרוב. אם יש הסבר לכך הוא יישמע בסיכומים, אך שלב הראיות תם. שוב, נזק לשרעבי אין כתוצאה מכל אלה.

והמסקנה ברכיב זה: שלל ראיות שאינן סבוכות, הצדדים יוכלו לטעון ביחס למשמעותן, אך צירופן עתה (ודאי ככל שהדברים נוגעים לתכתובת נספח ג') ודאי לא פוגע בזכויותיו של שרעבי, אלא רק מעצים לכאורה את סיכויי זכייתו.

13. סיכום האמור מלמד כי לפנינו ראיות שצירופן עתה, אף שהוא מאוחר ויש להצר עד מאד שצורפו רק עתה, הוא בגדר החריג. אין הוא פוגע מהותית בזכויות הצד שכנגד; אין הוא מחייב קיום דיון המשך; אין בו כדי למנוע מן הצדדים, שטרם סיכמו, להידרש גם לאמור במסמכים האמורים בגדרי סיכומיהם; וצירוף המסמכים הוא חיוני לשם ירידה לחקר האמת בנסיבות המקרה. מכאן, שיצורפו. אגב צירופם: הנתבע יציג את כל המסמכים כאשר הם קריאים, וככל שלאלו מן התכתובות יש צרופות, ידאג לצרפן. בנוסף, יערוך בדיקה נוספת בסוכנות שמא מסמכים נוספים בידו: בפרט, אם ידע לשלוח העתק מחלקו הקדמי של הרישיון לחברת הביטוח, משמע קיבל העתק מצילום הרישיון משרעבי, והעתק זה – לא מצא דרכו לתיק. בדיקה דומה תערוך גם שומרה. הודעות ומסמכי שני הנתבעים – עד יום 5.9.2021.

14. שאלה נפרדת היא של הוצאות, לצד שכנגד ולאוצר המדינה. כידוע, תקלות דיוניות שאינן גורמות לפגיעה בזכויות מהותיות, ניתן להתגבר עליהן בדרך של הוצאות (ע"א 189/66 ששון נ' "קדמה" בע"מ, פ"ד כ(3) 477 (1966)), וכך ננהג גם כאן.

15. ככל שהדברים נוגעים לבר – מובן שיש לחייבו בהוצאות, הן לצד שכנגד, הן לאוצר המדינה. בהתנהלותו האריך את ההליך, והשחית את זמנו של התובע ושל בית המשפט. דיון שלם התנהל על יסוד הנחה שגויה כי המסמכים שבכתבי הטענות הם המסמכים הרלבנטיים שעלה בידי הצדדים לאתר, ואין בלתם. הדיון המקדמי הממושך שהתקיים, כך לדוגמה, נסב על האפשרות הריאלית כל צרכה – בהיעדר ראיה של התובע לכך ששלח לבר העתק מרישיונו – שבר יצליח לשכנע כי לא זכה לראות את רישיונו של שרעבי, וכך גם המבטחת. כך גם דיון ההוכחות. באופן דומה, הדיון עד הנה עסק בשאלות של חתימת שרעבי "על החלק", ורק עתה מקעקע לכאורה בר טענה זו. כך, רק לעת סיום דיון ההוכחות מתברר כי הנחות יסוד שעל בסיסן נוהל ההליך ונוהלו החקירות – מופרכות, והצהרותיו של בר בעניין המסמכים שבידו והיותם הבלעדיים והממצים – נעדרות עיגון. רק עתה, בעיתוי שסבר כי הוא נוח לו, בחר להציג מסמכים שבידו, על מנת להדוף את טענות שרעבי ושומרה גם יחד. התנהלות דיונית בעייתית זו, והארכת ההליך שלא לצורך, יובילו לחיובו בהוצאות: בר ישלם לשרעבי שכ"ט עורך דינו בסך 3,500 ₪ ובזבוז זמנו האישי של שרעבי בסכום של 500 ₪, בקשר עם ניהול ההליך ללא המסמכים הנכונים והמלאים עד הנה; בר יישא אף בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 1,500 ₪, שהרי השחית את זמנו של בית המשפט לריק בהתדיינות על עניינים שבהצגת המסמכים מבעוד מועד ניתן היה לייתר, וזמנו של בית המשפט שייך למתדיינים אחרים, הממתינים לתורם. מובן שבר לא יישא בהוצאות לטובת שומרה: לזו לא היה קושי עם הצירוף של המסמכים.

16. אך לא בר לבדו יישא בהוצאות, כי אם גם שומרה, אף שהיא אינה מגישת הבקשה. תשובתה הלאקונית לבקשת צירוף המסמכים היא מפליאה ממש: ודאי שיש לצרפם, עמדתה. אך בעוד שהתכתובות בין בר ושרעבי (נספחים א' ו-ב') לא היו בידה, הרי שהתכתובת נספח ג' ודאי הייתה בידה. תכתובת שכאמור לעיל שופכת אור על דרך הפקתה של פוליסת הביטוח, ועל המידע שהיה בידי שומרה טרם היעתרות להצעת הביטוח של שרעבי, וכל זאת בדרך שמקשה על דרך טיעונה של שומרה. נשאלת אפוא השאלה: כיצד זה שומרה לא ראתה לצרף מסמכים אלה לכתב הגנתה, כמתחייב בחוק? מענה, כך מצופה, היה אמור להמצא בתשובתה לבקשת בר לצירוף המסמכים. ולא בא. רק אותו מענה לאקוני: ודאי שיש לצרף את המסמכים. הסבר אין. אם כך, הרי שגם לשומרה אחריות לאי הצגת חלק מן המסמכים שבר ביקש לצרפם, אף לה תרומה להארכת ההליך, גם אם פחותה מזו של בר (שהרי התקלה נסבה על מספר מצומצם יותר של מסמכים), ואף היא תשא בהוצאות לטובת שרעבי: 2,500 ₪, שכ"ט עורך דינו. בנסיבות שבהן לא התבררה עד תום שאלת הנסיבות שבהן לא הציגה שומרה את המסמכים במועד, אמנע מלהשית גם עליה הוצאות לטובת אוצר המדינה.

17. סוף דבר: אני מתיר את צירוף המסמכים לתיק בית המשפט, כבקשת הנתבע 2. אגב ההיעתרות לבקשה, ישלימו הנתבעים שניהם בדיקה באשר לקיומם של מסמכים נוספים, כאמור בפסקה 13 לעיל. טענות הצדדים באשר לקבילות, משקל ופרשנות המסמכים שמורות להם לעת סיכומים, שממילא לא הגיע המועד להגשתם טרם שהושלם תמלול הפרוטוקול המוקלט. כאמור בפסקה 15 לעיל, הנתבע 2 יישא בהוצאות לטובת בסך כולל של 4,000 ₪ לטובת התובע, ובהוצאות לאוצר המדינה בסך 1,500 ₪; כאמור בפסקה 16 לעיל, הנתבעת 1 תשא בהוצאות לטובת התובע בקשר עם הארכת ההליך שלא לצורך באי-הצגת המסמכים שבנספח ג' לבקשה מיוזמתה שלה וכפי חובתה, בסכום של 2,500 ₪. תזכורת פנימית ליום 6.9.2021.

18. ובשולי הדברים: משקרסה, לכאורה, טענת היעדר צילום הרישיון בידי בר, ולפחות מצדו הקדמי – גם בידי שומרה (וממילא, סוכן הביטוח הוא כמובן שלוחה של המבטחת), אפשר שהנתבעים ישקלו בינם לבין עצמם וזה עם זה, האם יש תוחלת בהמשך ההתכתשות גוזלת המשאבים, ודאי בשים לב להיקף המצומצם עד מאד של התיק. בידם לשקול האם ניתן להסכים, בשיתוף עם התובע כמובן, על נשיאה בתגמולי הביטוח וההוצאות הכרוכות בכך, בחלוקה שווה בין שני הנתבעים. זאת, כמעט למותר לציין, הצעה בלבד. ודאי שאין היא מלמדת כי זו תהיה תוצאת פסק הדין: והרי ראשית על הצדדים לסכם, ואז על בית המשפט ללמוד טענותיהם ולגבש עמדתו. מובן עוד שזכותם של הצדדים שלא להגיע לכל הסכמה, והדבר לא יעמוד להם לרועץ. הצעה זו יסודה בניסיון לחסוך את הצורך בהמשך ההתדיינות, שגזלה די משאבים מכל המעורבים. ככל שהסתייע הדבר, יודיעו הצדדים.

ניתנה היום, ט"ז אלול תשפ"א, 24 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אלון שרעבי
נתבע: שומרה חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: