ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אילן פרס נגד המוסד לביטוח לאומי :

25 אוגוסט 2021
לפני:

כבוד השופט, סגן הנשיאה דורי ספיבק

המערער:
אילן פרס
ע"י ב"כ עו"ד און רונן
-
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אורי כץ

פסק דין

לפניי ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 24.2.21, ש קבעה למערער נכות יציבה בשיעור של 14.5%.
רקע עובדתי

המערער, יליד שנת 1958 ומנהל פרויקטים במערכות מיזוג אוויר בעבודתו, אובחן כלוקה בסרטן עור מסוג BCC. מחלתו הוכרה כפגיעה בעבודה כתוצאה מחשיפה לשמש.
ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 9.75%. המערער הגיש ערר על החלטת זו, שהתקבל בחלקו. ועדת הערר העלתה את שיעור הנכות ל – 14.5%.
המערער הגיש ערעור על החלטת ועדת הערר, הוא הערעור שבפניי. במהלך הדיון המקדמי שהתקיים ביום 13.7.21 בפני חברתי כבוד הרשמת רעות שמר בגס הגיעו הצדדים להסכמה כי עניינו יוחזר לוועדת הערר על מנת שתשקול בשנית את מועד תחילת הנכות, וזאת לאחר שתיתן דעתה לאמור בטבלה ביחס לנגע מסוג SCC שנפל בשנת 2014.
עם זאת, הצדדים נותרו חלוקים ביניהם בשאלת שיעור הנכות בגין הצלקות, ומשכך הועבר התיק למתן פסק דין בשאלה זו בלבד.
טענות הצדדים

המערער טוען כי ועדת הערר שגתה בקביעת נכות יציבה בגין הצלקות החל משנת 2016, משום שרק בשנת 2019 הוא החל לעבור ניתוחים להסרת הנגעים. בנוסף שגתה ועדת הערר בקביעת נכות בגין ריבוי צלקות ולא נימקה מדוע קבעה נכות בשיעור 5% לפי סעיף 75 (1) (ב) בהתאם ל תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 רק במחצית.
המשיב טוען כי שיעור הנכות, מועד תחולתה והתאמת סעיפי הליקוי הן קביעות רפואיות שבית הדין לא יתערב בהן וכי היה על הוועדה לקבוע דרגת נכות אחת לכל הצלקות ולא לקבוע נכות נפרד בגין כל צלקת בנפרד.
דיון והכרעה

סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, קובע כי בית הדין מוסמך לדון בערעור על החלטות ועדה רפואית (נפגעי עבודה) בשאלה משפטית בלבד. על פי הפסיקה על בית הדין לבחון אם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה.
בהתאם לכך נפסק כי בית הדין לעבודה נעדר סמכות לדון בהיבט הרפואי של קביעת הנכות ובסמכותו לדון בשאלת קיומה של טעות משפטית בלבד. קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן.
לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל בחלקו וזאת מהטעמים המפורטים להלן.
מפרוטוקול ועדת הערר עולה כי הוועדה האזינה לדברי ב"כ המערער וציינה אותם לפרוטוקול כדלקמן:
"הוועדה מדרג ראשון שגתה במועד התחולה. הוועדה קבעה מועד תחולה ל-1/16 התיעוד הראשון שמתועד הינו 12/2014 שם התפרצה המחלה. הטענה שגם אם קובעים נכות צמיתה לאור העובדה שצצו עוד ועוד גידולים בגוף ועבר 4 פרוצדורות באוזן נכון לקבוע נכות זמנית ולאחר מכן נכות צמיתה שהעניין מתגבש. בתקופת הגידולים היא זאת התקופה שצריכה להיות זמנית.

לגבי סעיף 81-הוועדה הראשונה קבעה 5% פחות מבינוני.
לאילן יש מקריBCC ו- SCC ונזקי שמש.

לעניין פריט 75-הוועדה הראשונה קבעה למעשה 5% על כל הצלקות. סבורים שזה לא משקף, או שקובעים על כל צלקת בנפרד אלא קובעים על סך כל הצלקות."

לאחר מכן ערכה הוועדה למערער בדיקה קלינית וסיכמה את ממצאיה כדלקמן:
בדיקה

"באזורים חשופים לשמש גבות, ידיים, אמות, מצח, רכות, ריבוי של קרטוזות סולריות מעורבות עם סולר לנטיגו, באזרו שוק ימין בחלק הקדמי צבעם מעט שונה מהסביבה דבוקה לרקמות עמוקות אינה קלואידית.

אורך 3.5 ס"מ, רוחב מק' 2 ס"מ מצביע על אמה שמאלי קדמי באורך 2.5 ס"מ על 2 מ"מ צבעה מתמזג, אינה קלואידית אינה דבוקה לרקמות ארוכות ואינה מכוערת.

צלקת באמה ימין אורכה 1.5 ס"מ רוחב 3 מ"מ, צבעה שונה מעט מהסביבה אינה דבוקה לרקמות עמוקות ואינה רגישה.
צלקת מעל גבה עין שמאל 1.1 שמאל בקושי נראית.

באוזן שמאל קיים תהליך גדול באפרכסת שמאל התופס חלק ניכר מהאפרכסת, בגלל טריות המקרה אין אפשרות לקבוע בשלב זה נכות."

מסקנות

"מבחינת הצלקת הוועדה דוחה את הערר. נכותו תואמת 5%.

מדובר בתובע הנחשף לשמש ופיתח נזקי קרינת שמש הכוללים קרטוזות סולריות, סולר לנטיגו וכן גידולים סרטנים מסוג SCC, BCC, יש לציין ל-27/1/21 אובחן CSS באפרכסת אוזן שמאל מועמד לניתוח (ראה תיאור בבדיקה).
לאור ממצאי הבדיקה ולאור המסמכים המעידים על הסרת מס' גידולים סרטניים תוך קיום עכשווי של נזקים טרום סרטניים הוועדה מקבלת את הערר וקובעת נכות לפי סעיף מותאם 81(2) 10%.

לעניין התחולה-המסמכים הקיימים בתיק מעידים תחילת המחלה משנת 2016.

אין עדות על הופעת נזקי קרינת שמש מ-2014 ועל כן הוועדה דוחה את הערר לעניין התחולה."

ועדת הערר פירטה את ממצאי הבדיקה הקלינית ופירטה את הצלקות על גופו של המערער ובכלל זה את מצבן, מיקומן, צבען, מידתן וכן את מידת הכיעור. בשקלול הממצאים הגיעה ועדת הערר למסקנה כי הממצאים הקליניים תואמים נכות בשיעור 5% ולפיכך דחתה את הערר.
מסקנת ועדת הערר כי נכותו של המערער בגין צלקות תואמת נכות בשיעור 5% מבוססת על בדיקתה הקלינית, דהיינו מדובר במסקנה שהיא פרי הפעלת שיקול דעת רפואי. כידוע, הקביעות האם יש בממצאים רפואיים מסוימים כדי להקנות שיעורי נכות הן קביעות רפואיות מובהקות, המצויות בתחום שיקול דעתה הבלעדי של הוועדה ואין לבית הדין הכלים או הידע להתערב בהן.
עם זאת, קיים קושי להתחקות אחר הלך מחשבה של ועדת הערר ביחס למועד תחולת הנכות בגין הצלקות. הטעם לכך הוא שוועדת הערר קבעה את מועד התחולה ליום 1.1.2016 מבלי שהפנתה לתיעוד המלמד על קיומן של צלקות בראשית שנת 2016, כאשר מנגד טוען המערער כי החל לעבור ניתוחים להסרת הנגעים החל משנת 2019 ורוב הצלקות החלו להתגבש החל משנה זאת.
אציין כי מעיון בתעודות רפואיות שהציג המערער עולה כי ביום 21.1.2019 עבר המערער ניתוח להסרת נגע כיבי מדמם משוק ימין וכי ביום 5.2.2020 עבר ניתוח להסרת נגע במצח וביום 8.7.2020 עבר ניתוחים לכריתת נגע עורי ביד ימין ושמאל. בנוסף, מעיון בתיעוד רפואי מיום 12.5.2021 עולה כי למערער קיים נגע נוסף מדמם באוזן שמאל אשר בעטיו הופנה המערער לניתוח דחוף לכריתת האוזן.
מהתיעוד הרפואי עולה לכאורה כי הצלקות עודן ממשיכות להתהוות, ומשכך קיים קושי להתחקות אחר הלך קביעת ועדת הערר שקבעה נכות יציבה לצלקות. ועדת הערר לא נימקה מדוע אין היא קובעת נכות זמנית ואף לא הבהירה מדוע לא שקלה לקבוע נכויות זמניות לאורך התקופה בה התגבשו הצלקות, זאת עת היא מציינת לעניין הנגעים כי לאור טריות הנגע באוזן לא ניתן לקבוע נכות כרגע.
בנסיבות אלה בהן לא ניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה של ועדת הערר בקביעתה נכות יציבה החל משנת 2016, וסבורני כי יש להשיב את עניינו של המערער אל הוועדה על מנת שתשקול בשנית החלטתה לעניין תחולת הנכות בגין הצלקות.
עם זאת, לא מצאתי לקבל את טענת המערער לפיה יש להורות על החלפת הרכב הוועדה. על פי ההלכה הפסוקה, דרך המלך היא החזרת העניין לוועדה באותו ההרכב. רק כאשר קיים חשש ממשי שהוועדה נעולה בעמדתה, או שההרכב אינו נאות, יוחזר עניינו של המבוטח לדיון בפני ועדה בהרכב שונה (ראו עב"ל 231/09 קופפרברג נ' המוסד לביטוח לאומי (21.10.09); ברע 58030-01-16 וייס נ' המוסד לביטוח לאומי (4.8.16)).
עניינו של המערער נדון בפני הוועדה בהרכב הנוכחי פעם אחת בלבד. מאחר שהפגם המשפטי שנפל בהחלטתה הוא שלא ניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה של ועדת הערר בקביעתה תחולת מועד הנכות היציבה לעניין הצלקות החל משנת 2016, סבורני כי לא הוכח קיומו של חשש שהוועדה נעולה בדעתה, או כי מתקיים טעם אחר המצדיק סטיה מדרך המלך.
סוף דבר

דין הערעור להתקבל באופן שעניינו של המערער יושב לוועדת הערר באותו הרכב על מנת שתפעל כדלקמן:
ועדת הערר תשקול בשנית את מועד תחילת הנכות וזאת לאחר שתתן דעתה לאמור בטבלה ביחס לנגע SCC שנפל בשנת 2014.
בנוסף תשקול ועדת הערר בשנית קביעתה לעניין הצלקות וזאת הן ביחס למועד תחילת הנכות והן ביחס למועד תחילת הנכות היציבה. ועדת הערר תתייחס בהחלטתה באופן מנומק למועד הרלוונטי שבו החל המערער לעבור את הניתוחים שגרמו לצלקות וכן לכך שהמערער צפוי לעבור ניתוחים נוספים.
החלטת הוועדה תהיה מנומקת ומפורטת.
המערער וב"כ יוזמנו אל הוועדה ויטענו טענותיהם בפניה.
המשיב יישא בהוצאות המערער בסך 3,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.
על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום ממועד קבלתו.
ניתן היום, י"ז אלול תשפ"א, (25 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אילן פרס
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: