ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שי מאיר נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד הנשיאה הדס יהלום

התובע:
שי מאיר
ע"י ב"כ עו"ד פילובסקי

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד בן שלום

החלטה

1. התובע הגיש תביעה לתשלום קצבה מיוחדת לנכים.

2. על פי החלטה שהתקבלה בדיון מיום 21.3.21, ובהמשך לבקשת התובע למתן צו לגילוי מסמכים, היה על הנתבע למסור לתובע עותק מתיק השיקום וכן הודעה בדבר מסמכים לגביהם טוען הנתבע כי הם חסויים ובמקביל למסור את המסמכים החסויים במעטפה לעיון בית הדין.

3. ביום 29.4.21 הוגשה לתיק בית הדין הודעת הנתבע בצירוף המסמכים לגביהם נטען כי הם חסויים, במעטפה סגורה.
על פי האמור בהודעת הנתבע, החומר החסוי הנו "תכתובות פקידים".

4. ביום 13.5.21 התובע הגיש הודעת עדכון ובקשה לעניין המסמכים.
התובע טען כי עומדת לו הזכות לעיין במלוא תיק השיקום שלו בנתבע ובכלל המסמכים והתרשומות הנוגעים לזכאותו לקצבה מיוחדת.
נטען כי משרד ב"כ התובע מטפל בעשרות רבות של נפגעי עבודה בעניינם מוגשות תביעות לקיצבה מיוחדת וכי במהלך השנים התגלו פגמים בהליך הבחינה שנערך בנתבע וכי לצורך ביסוס התביעה הוא נדרש לתיק השיקום המלא.
נטען כי בתיקים שהתנהלו בבית הדין בחיפה נמסרו לידי התובעים תיקי השיקום המלאים לרבות גליונות השיקום הידניים.
התובע הפנה למספר מקרים ספציפיים וכן להחלטת כבוד השופט טל גולן בב"ל (חי') 38712-08-19 במסגרתה חוייב המוסד לביטוח לאומי למסור לידי ב"כ התובע שם, את גליון השיקום הידני.

כן הוגשה תגובת התובע לרשימת המסמכים החסויים שערך הנתבע במסגרת מכתב שנשלח לב"כ התובע וצורף לתגובה.

5. הנתבע טען כי מדובר במסמכים חסויים. הנתבע לא התייחס לכל מסמך ומסמך אלא העלה טענה כללית כאמור.

6. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 מסדירה את נושא הגילוי והעיון ומסמיכה את בית הדין או הרשם –

"ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

הוראת תקנה 46(א) נועדה להבטיח "משחק בקלפים פתוחים" והבטחת יעילות הדיון כאשר נקודת המוצא היא לאפשר גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת.
כנגד עקרון הגילוי ניצבים ערכים של יעילות הדיון; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד-המגלה; ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים, ובכלל זה הגנה על פרטיותם.
ע"ע (ארצי) 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ, מיום 22.5.05.

7. למבחן הרלוונטיות היבט צר במסגרתו בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענות המבקש בהליך העיקרי והיבט רחב, במסגרתו על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חסיונו, גם על הציבור ועל צדדים שלישיים.
ע"ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים – קלרק אבנצ'יק, מיום 28.2.07

8. ככל שמתקיים מבחן הרלוונטיות, על שני היבטיו, על בית הדין להידרש לאיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים לגיטימיים המוכרים בהלכה כשוללים גילוי, כגון חסיון.

9. הטוען לחסיונם של מסמכים, עליו להוכיח כי קיים חיסיון המוכר בדין מכוח חוק או הלכה פסוקה. ככל שמדובר בחיסיון יחסי, על הטוען לחיסיון להראות כי העניין שיש בחיסוי הראיה עדיף על הצורך לגלותה לשם עשיית צדק.
בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, פ''ד סב(4) 167.

10. בעניין שבפניי, הנימוק היחיד לאי גלויים של המסמכים לגביהם נטען כי הם חסויים נעוץ בטענת הנתבע כי מדובר בתרשומת פנימית .

11. לצורך בחינת זכאות התובע לגילוי המסמכים המבוקשים, מקובלת עליי עמדתה של חברתי כבוד השופטת הבכירה חנה טרכטינגוט בתיק ב"ל 37451-03-20 יצחק – המוסד לביטוח לאומי (מיום 16.6.21) לפיה נקודת המוצא היא שהמבוטח רשאי לקבל לעיונו את כל החומר שעמד בפני פקיד התביעות בעת קבלת ההחלטה וכי לצורך הכרעה בשאלת גילויים של מסמכים לגביהם טען כי הם פנימיים, ניתן להיעזר בשיקולים המפורטים בחוק חופש המידע, המסייגים את חובתה של רשות ציבורית למסור מידע פנימי.

12. בהחלטה מיום 23.6.21 הוריתי לנתבע להבהיר את עמדתו ביחס לגילוי המסמכים בתיק כאן, לאור עמדות הנתבע בתיקים אחרים, כפי שהובאו על ידי התובע בבקשה לגילוי מסמכים.
בתגובת הנתבע, הבהיר כי הודעותיו בתיקים האחרים שצוינו אינה מתייחסת למסמכים פנימיים אלא למסמכים כגון גליונות טיפול, רישומים של פקידת שיקום, תיקי שיקום ואין התייחסות למסמכים פנימיים כגון אלה המצויים במעטפה שהועברה לעיון בית הדין בתיק כאן.

13. רובם הגדול של המסמכים שהועברו לעיוני במעטפה הם תכתובות שונות בין עובדי הנתבע, ביחס לתובע. תכתובות אלה כוללות הוראות והנחיות לטיפול בתיק, בירורים בין עובדי הנתבע והמלצות שונות .
בעניינם של מסמכים מסוג זה, מקובלת עליי טענת הנתבע, כי מדובר במסמכים פנימיים שאין לגלותם.

14. להלן החלטתי ביחס לכל אחד מהמסמכים ברשימה.

א. גליון רפואי מיום 15.9.20.
מדובר בתכתובת בכתב יד, בין מנהלת תחום בכירה שיקום לבין רופא המוסד. לתובע זכות לעיין במסמכים מסוג זה, העומדים בבסיס החלטות הנתבע בעניינו. על כן יש לגלותו.

ב. מסמך ללא תאריך שנרשם בכתב יד.
מדובר בתרשומת פנימית קצרה בכתב יד שאינה נושאת תאריך או חתימה ואין מקום להורות על העברתה לתובע.

ג. מסמך תפקודי מתאריך 19.10.20.
מדובר בטופס שמולא על ידי פקיד שיקום ורופא מוסמך. המסמך רלוונטי להליך ולהחלטת הנתבע בעניינו של התובע. על כן התובע זכאי לעיין בו.

ד. מסמך מיום 1.8.19.
מדובר במסמך עבודה של הנתבע שאינו נוגע לעילת התביעה המתבררת ואין מקום לגלותו.

ה. גליון התכתבות/גליון רישום.
מדובר בעשרה עמודים של תרשומת בכתב יד שנערכה על ידי פקידי הנתבע ובה תיעוד פעולות והחלטות בעניינו של התובע במהלך שנים.
בחלק מהעמודים נרשם בראש העמוד "גיליון התכתבות" ובחלק מהעמודים נרשם בראש העמוד "שיקום מקצועי – גליון רישום".
הרישום עוסק בטיפולים שניתנו לתובע לאורך השנים ובזכאותו לתשלומים שונים ולקצבאות במהלך השנים.
הרישום כולל גם תמצית חוות דעת מקצועיות שניתנו בענייננו של התובע.
כמו כן, כולל התיעצויות בעניינו (למשל התייעצות מיום 26/1/69).
בנוגע לגליון המדובר, אני סבורה כי התובע זכאי לעיין במסמך, אשר כולל מידע לגביו לאורך השנים. ואולם, אין התובע זכאי לעיין בהתייעצויות פנימיות הכלולות במסמך. לפיכך, על הנתבע למסור לתובע עיון במסמך, תוך מחיקת חלקים אשר הם בגדר התייעצות פנימית.

ו. שני עמודים של "רישום אישי" משנת 2003 .
מדובר בשני עמודים בהם מופיעה תרשומת בכתב יד. בראש העמוד נכתב "בקור בית ק. מיוחדת".
מדובר במסמך הנוגעים לתהליכי עבודה והתייעצות פנימית ולכן אין למסור עיון בו.

ז. שלושה עמודי תכתובת דוא"ל.
מדובר בתכתובת של עובדי הנתבע הנוגעת לתהליכי עבודה ולתובע אין זכות לעיין בו.

ח. מסמך מתאריך 28.5.1980 בקשר למימון רכישת רכב.
ט. מסמך ללא תאריך בנוגע להיוון.
י. מסמך בכתב יד – זימון תיק.
יא. תרשומת מתאריך 24.1.93 בנוגע לבקשת התובע לקבל אישור על גובה אחוזי נכות.
יב. פלט מחשב עם פרטיו של התובע, על גביו נרשם בכתב יד שהתובע מבקש לקבל מסמך רפואי.
יג. תכתובת בין עובדי הנתבע מיום 23.11.77 בעניין קצבה מיוחדת לעוזרת בית.
יד. תכתובת מיום 7.1.75 בעניין קצבה מיוחדת עבור עוזרת בית.
טו. תכתובת מיום 25.1.76 בקשר להארכת קצבה מיוחדת.

המסמכים שסומנו ח' עד טו' הם תכתובת של עובדי הנתבע בינם לבין עצמם ביחס לתובע. מדובר במסמכים פנימיים ולתובע אין זכות לעיין בהם.

טז. מסמך מיום 27.1.81 – חישוב תוספת יוקר.
מדובר במסמך שנערך על ידי עובדי הנתבע ואינו רלוונטי לתביעה המתבררת.

יז. תרשומת בכתב יד שהכתוב בה מחוק, למעט המילים: "הודעתי לו שיביא הצעות מחיר". התרשומת אינה נושאת תאריך. אין מקום להורות על גילויה.

יח. תרשומת פנימית (ללא תאריך) בעניין מקדמה לריהוט.
מדובר במסמך פנימי שנערך על ידי עובדי הנתבע ואין לגלותו.

יט. תכתובת מיום 4.3.80 בעניין קצבה מיוחדת עבור עוזרת בית ואחזקת רכב (המסמך צויין פעמיים – גם בסעיף כא').
כ. תכתובת מיום 16.7.79 בעניין גובה הקצבה.
כב. תרשומת בכתב יד מיום 8.1.03.
המסמכים שסומנו יט' עד כבוד הם תכתובות של עובדי הנתבע בינם לבין עצמם ביחס לתובע ולתובע אין זכות לעיין בהם.

כג. מסמך מיום 5.10.88 ובו תרשומת על הזמנת תיקו של התובע. מדובר במסמך פנימי ואין להעבירו.

כד. תרשומת מיום 7.9.81 בעניין המשך תשלום הקצבה לתובע.
מדובר בתכתובת פנימית בין עובדי הנתבע. לתובע אין זכות לעיין בה.

כה. תרשומת מיום 6.3.75 בעניין דו"ח נפגעי עבודה.
מדובר בתכתובת בין עובדי הנתבע שאינה רלוונטית לתביעה המתבררת.

כו. תרשומת מיום 4.11.74 בעניין עדכון תשלומי קצבה מיוחדת.
מדובר בתכתובת פנימית בין עובדי הנתבע. לתובע אין זכות לעיין בה.

כז. תרשומת מיום 5.1.87 בעניין זכאות למענקים (המשך התרשומת גם בסעיף כח').
מדובר בתכתובת בין עובדי הנתבע שאינה רלוונטית לתביעה המתבררת.

14. סוף דבר
הנתבע יעביר לעיון ב"כ התובע את המסמכים אשר סומנו א', ג', ה' כאמור בסעיפי ה החלטה וזאת עד ליום 30/9/21.

15. המעטפה עם המסמכים כולם תמצא במזכירות בית הדין והנתבע מתבקש לסור לבית הדין ולקחת את המעטפה.

16. ככל שהתובע מבקש גילוי מסמכים ספציפי, יגיש בקשה תוך 10 ימים מקבלת המסמכים מהנתבע.
התיק יובא לעיוני ביום 20/10/21.

ניתנה היום, 24/8/21 , בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: שי מאיר
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: