ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מגדל חברה לביטוח בעמ נגד מוסדות ביאלא :

לפני:

כבוד השופטת שרה שדיאור
נציג ציבור (עובדים) מר משה נחמיה
נציג ציבור (מעסיקים) מר אליעזר יצחק דשן

התובעת
מגדל חברה לביטוח בעמ

ע"י ב"כ: עו"ד איריס גולדשטיין
-
הנתבעת
מוסדות ביאלא- מודיעין עילית ע"ר

ע"י מנהלה מר משה פרידמן

פסק דין

בפני בית הדין תביעת התובעת- קופת גמל , כנגד מעסיק בגין כספים שלכאורה לא העביר בגין עובדיו.

הכרעת הדין
השתלשלות הדברים וטענות הצדדים
התובעת הגישה תביעתה נגד הנתבעת שלפנינו בגין אי העברת תשלומי הפרשות ודמי גמולים עבור עובדיה של הנתבעת.כתב התביעה המקורי הועמד על סך של 220,964 ₪.
בכתב ההגנה הצביעה הנתבעת על סדרת ליקויים בכתב התביעה ובין היתר ציינה כי למרות שהתביעה הוגשה בחודש מאי 2019, הוכללו בה "חיובים" כביכול עבור החודשים 5-6/2019; הסכומים שמצויים ב"פנדינג" לא הופחתו מסכום התביעה; התביעה מתייחסת לעובדים שמספר שנים כבר אינם עובדים בנתבעת כשלפחות לגבי אחד מהם מצורף דו"ח עזיבה .לפיכך כבר בכתב ההגנה נטען כי בגין יש להפחית מסכום התביעה סך של 57,264.11 ש"ח.
עוד נטען בכ. ההגנה ובאופן מפורט בצירוף אסמכתאות ביחס לעובדים מסוימים כי למרות הנטען בכתב התביעה בפועל הועברו כספים עבורם; התביעה מתייחסת גם לעובדים שאינם מבוטחים בנתבעת (בכלל או לתקופות); הנתבעת העבירה נתונים לב"כ התובעת בטרם הגשת התביעה מהם עלה כי התובעת אינה מייחסת כראוי את מועדי קליטת התשלום אלא באיחור או שלא באופן מלא.
הנתבעת ציינה בכתב ההגנה כי לאחר שהתובעת תערוך מחדש את תחשיביה וניתן יהיה לברר מה היא חבה וממתי, הרי ככל שיוותר חוב ריבית היא תשלמו כפי שכבר הבהירה לתובעת טרם הגשת התביעה.
בתאריך 23/12/19 התקיים דיון ובו חזר נציג הנתבעת על טענתו כי:

אכן במסגרת התצהירים צומצמה טענת התובעת לחוב והועמדה על סך 158,278 ש"ח.
גם לכך התייחסה הנתבעת בתצהירה וטענה שאין מדובר בחוב בשיעור שכזה.
בישיבת ההוכחות מיום 4/2/21 הגיעו הצדדים להסכמות ספציפיות שמצאו ביטויין בפרוטוקול (ע' 9 ו-10 לפרו') , ועל מנת שלא להאריך לא נחזור עליהן אלא ככל הנצרך לשם מתן פסק דיננו. ההסכמות קיבלו תוקף של החלטה.(ע' 10-11 לפרו').
משכך הוסכם כי בית הדין יכריע בשאלת הריביות והוצאות המשפט .בית הדין הורה כי הצדדים יגישו הודעה משותפת ובה התייחסות לכל אותן סוגיות הדורשות בירור כפי שסוכמו ביניהם.
בסופו של דבר , למרבה הצער, הוגשו הודעות נפרדות , ראשונה של התובעת, מתוכ נן עלה כי הסתיימו המחלוקות לעני ין עצם החוב ,ואולם הצדדים לא הצליחו להגיש הודעה משותפת.
בתאריך 18/2/21 הגישה הנתבעת הודעה בדבר מילוי חלקה בהסכמה ובהחלטה , ואי מילוי ע"י התובעת.
בתאריך 24/2/21 הוגשה הודעת התובעת , ובה הפירוט , וממנו עולה כי נותר אך ורק חוב ריביות מכל התביעה. (ויש בו גם התייחסות לטעויות של התובעת.)
על יסוד הודעות הצדדים וכלל ההליך , יוכרע מטה מה שנותר והדרוש הכרעה בשלב זה.

הכרעה בהסכמות
ביחס לסעיף 2 להסכמה – בהתאם להודעות הצדדים בסופו של דבר- הוחזרו ההמחאות כנדרש והכספים נקלטו לטובת העובד הרלוונטי.
לענין ס' 3 להסכמה- הנתבעת ערכה בירור ביחס לכסף שנותר ב"פנדינג" ובכך מצתה חובתה.
ביחס לסעיפים 7-9 להסכמה – הודיעה הנתבעת כי פעלה בהתאם למוסכם.
לגבי סעיף 11 להסכמה (תשלומי חודש12/18-) לאחר עיון בכלל ההודעות עולה כי סך של 3,131 ₪ שנותרו לתשלום כבר שולמו על ידי הנתבעת. בכך סולק החוב עבור חודש זה.
כמו כן לפי הודעת הנתבעת - פטורה התובעת מאחריות ביחס ל: העובד מר הר זהב (סעיף 1 להסכמות) נוכח הסכמות הצדדים –ביחס לחובות שמאז חודש 11/2017; העובדת מרים רבינוביץ (סעיף 6 להסכמה) -חובות בגין החודשים 2-7/18 בהם, לפי הצהרת הנתבעת לא עבדה אותה עובדת; חובות כלפי העובד שטרנברג אליהו יהודה (סעיף 3 להסכמות) מאז חודש 7/2017 שבו לפי הצהרת הנתבעת מבוטח העובד בקופת הראל.

לאחר כל אלה נדרשת הכרעתנו בשאלת הריבית ובשאלת ההוצאות.

ריבית
אשר לענין הרבית- סכימת כל הפרשי הרביות שציינה התובעת בהודעותיה ביחס לאיחורים ספציפיים בחודשים ספציפיים לגבי עובדים ספציפיים- עומדת על סך של 13,600 ₪.
התובעת עותרת לחייב את הנתבעת בשיעור הרבית האמור . בתביעתה עתרה לחיוב בפיצויי הלנה.
מקום בו המעסיק אינו מעביר לקרן את דמי הגמולים בהתאם למועדים שנקבעו בהוראות הדין, מחוייבת קרן הפנסיה לגבות מהמעסיק פיצויי הלנה כאמור בהוראות חוק הגנת השכר התשי"ח -1958 ולחילופין, רבית החשב הכללי זאת בהתאם להוראות תקנה 11 לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תשלומים לקופות גמל) התשע"ד 1964 שלשונה:
"(א)לא הפקיד מעביד תשלומים בעד עובד לקופת גמל במועד הקבוע בתקנה 10, ישלם לקופת הגמל ריבית, לרבות ריבית שנצטברה בשל חוב ריבית, בעד התקופה שמתחילה ביום 16 בחודש העוקב לחודש העבודה שבעדו נדרשה הפקדת התשלומים, ומסתיימת במועד התשלום בפועל; ריבית כאמור תהיה בשיעור הריבית בשל איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית שמפרסם החשב הכללי של מדינת ישראל מזמן לזמן.
(ב) חברה מנהלת תפעל לגביית תשלומים לפי תקנת משנה (א)."
(יוער כי קודם לכך הוסדר שיעור הרבית בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד-1964)
ריבית פיגורים היא בבחינת הגבול התחתון של שיעור הריבית שיש להעניק לקופת גמל שעה שהמעביד מעביר אליה את התשלומים באיחור. [ע"ע(ארצי) 112/08 ש.ח.ן. כרמלי עבודות קבלנות בע"מ - קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין, 17/05/09; ע"ע(ארצי)357/06 ק.ל.ע. קרן השתלמות לעו"ס בע"מ - מועצה מקומית פקיעין ואח', 9/06/09].
מתוך גרסת הנתבעת לאורך ההליך עולה בבירור כי היא מודעת לכך שלא כל הסכומים שולמו במועדם והיא נכונה הייתה לכתחילה להעביר את הפרשי הרבית המגיעים.
פסיקת פיצויי הלנה והפחתתם נתונה לשיקול דעתו של בית הדין לעבודה בשים לב לנסיבות המקרה הנדון. ככלל, בית הדין רשאי להפעיל את שיקול דעתו ולהורות על הפחתת פיצויי ההלנה על פי אמות המידה שבסעיף 8 לחוק הגנת השכר, במקרה בו אי התשלום במועד נבע " מנסיבה שלמעביד לא הייתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש לדעת בית הדין האזורי, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו". (ענין קלע לעיל).כן נקבע, כי ספק ביחס למגמה זדונית של המעסיק בעיכוב התשלום "צריך להתפרש לקולא", אך הכל בהתאם לנסיבות (עע) 300215/98 דומוס תעשית רהיטים בע"מ - מירב בן הלל, 31/05/00).
בנסיבות הענין שבפנינו שוכנענו כי לא זו בלבד שלא הי יתה לנתבעת כוונת מכוון להימנע מתשלום, אלא שהנתבעת עשתה מאמצים כנים לאורך השנים והרבה לפני הגשת התביעה לברר מול התובעת האם ישנם הפרשי חוב ולהסדירם, וכך אף במהלך הליך זה (ור' לענין זה בין היתר הנספחים לכתב ההגנה ולתצהיר מטעם הנתבעת). משכך לא מצאנו כי יש מקום לחיוב הנתבעת בהפרשי הלנה בהתאם לחוק הגנת השכר וכי יש להעמיד את שיעור הרבית על הסך של 13,600 ₪.

הוצאות
פרטנו לעיל את השתלשלות האירועים וממנה עולה בבירור כי קודם להגשת התביעה ואף לקראת הגשתה פעלה התובעת באופן לא תקין לשון המעטה, לא בדקה עצמה ואת נתוניה , אף לא אל מול הנתבעת ,תוך התעלמות מפניות הנתבעת לבירור יתרות חוב , בהתעלמות מאסמכתאות שהמציאה הנתבעת על תשלומים ומועדי זקיפה, עזיבת עובדים ועוד. לכך יוסף כי נמצאו אינדיקציות להתנהלות שבחוסר תום לב התובעת , ובכלל זה בשל הכללה בתביעה של רכיבים שבבירור לא היה מקום להכלילם (כגון בגין חיובים שטרם הגיע זמנם), אי הפחתת הסכומים ב"פנדינג" ועוד.
התובעת ידעה כבר אחרי כתב ההגנה שעליה לבדוק עצמה נוכח ראיות שצורפו לכתב ההגנה.
אם לא די בהתנהלות זו, התוצאה היא כי תביעה על סך כ- 220,000 ש"ח מסתכמת בהפרשי רבית בסך של 13,600 ₪- סכו ם שהי יתה נכונה הנתבעת לשלם לכתחילה לתובעת לו הייתה התובעת פועלת כראוי.
בפסק דין בעניין ע"א 8553/19, ע"א 161/20 אלכסנדר אורן בע"מ ואח' נ' יהודית כהן ואח' (פורסם בנבו) נקבע מפי כבוד השופט א.שטיין כי: "30. משפטנו הכיר זה מכבר בדוקטרינת השימוש לרעה בהליכי משפט, שלימים שוכנע בחצרם של סעיפים 39 ו- 61(ב) לחוק החוזים... סעיף 61(ב) לחוק החוזים מכיל את הוראות החוק – ובפרט את החובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת, אשר נקבעה בסעיף 39 לאותו חוק – על כל פעולה משפטית ושינויים המתאימים. הביטוי "פעולה משפטית" מכיל בחובו, בין היתר, נקיטת הליכים משפטיים בכל פעולה אחרת אשר נעשית במסגרתה של התדיינות משפטית...
....
לשאת באחריות המלאה לתוצאותיו של השימוש לרעה בהליכי משפט,... וכן מכוח האמור בסעיף 10 לחוק התרופות" (דגש ש.ש.).
לכך יש להוסיף כי מדיניות בתי הדין היא שבמקרים המתאימים יחויב תובע "המנפח" את תביעתו בהוצאות משפט אף אם הוא זוכה בה בחלקה ולעיתים אף בסכום העולה על הסכום שנפסק לטובתו (עב' תל אביב 8097/03 זיידמן דב נ' אי.סי.איי טלקום בע"מ וכן ע"ע (ארצי) 573/09 דוב זיידמן נ' אי.סי.איי טלקום בע"מ (פורסם בנבו).
נוכח התנהלות התובעת במהלך כל ההליך, שיעור התביעה ודחייתה הלכה למעשה פרט לריבית שכבר בדיון הראשון ועוד קודם לתביעה נציג הנתבעת היה מוכן לשלמה, בנסיבות אלה , ונוכח הפסיקה בעניין זה, מצאנו מקום לחייב את התובעת דווקא בהוצאות הנתבעת ואלה יועמדו על סך של 16,500 ₪.

סוף דבר
הנתבעת תשלם לתובעת סך של 13,600 ₪ בגין הפרשי ריבית.
מנגד תשלם התובעת לנתבעת סך של 16,500 ₪ בגין הוצאות משפט.
סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום. לא ישולמו במועד יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום, ט"ז אלול תשפ"א, (24 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

החתימה המקורית של נציג הציבור מצויה בתיק בית הדין.

נציג ציבור עובדים
מר משה נחמיה

נציג ציבור מעסיקים
מר אליעזר יצחק דשן

שרה שדיאור, שופטת


מעורבים
תובע: מגדל חברה לביטוח בעמ
נתבע: מוסדות ביאלא
שופט :
עורכי דין: