ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אולג ציפורן נגד סקס סטייל 3000 בע"מ :

לפני כבוד השופט דורון חסדאי

המבקש
אולג ציפורן
ע"י ב"כ עו"ד יוחי גבע

נגד

המשיבה

סקס סטייל 3000 (1995) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד צבי כהנא

פסק דין

מונחת בפניי בקשה מוסכמת להסתלקותו של המבקש, מר אולג ציפורן (להלן: " המבקש"), מבקשתו לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה, סקס סטייל 3000 (1995) בע"מ (להלן: "המשיבה") וזאת בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 ותקנה 11 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע 2010 וכן תקנות תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 3) – התשפ"א 2020 (להלן: "התקנות").

רקע עובדתי בקצירת האומר
ביום 2.2.2020 הגיש המבקש תובענה ייצוגית וכן בקשה לאשר את תביעתו כייצוגית. במסגרת בקשת האישור נטען המבקש כי המשיבה מייבאת ו/או משווקת מוצרים עליהם קיימים הוראות אזהרה ו/או הוראות הפעלה בשפה זרה, לעיתים בשלל שפות זרות, ולמרות החובה בדין, בפסיקה ובחוק לצרף את אותן הוראות בשפה העברית היא לא טורחת לעשות כן. במצב זה עת הצרכן מבקש לצרוך את המוצר הוא ניצב לפני שוקת שבורה שמקשה עליו לעשות שימוש במוצר, זאת בהיעדר תרגום ההוראות לשפה העברית.
המשיבה מייבאת ו/או משווקת מוצרים רבים לרבות אביזרי מין לכלל האוכלוסייה. לטענת המבקש על המוצרים הרבים שהמשיבה מייבאת ו/או משווקת שלל הוראות אזהרה כמו גם הוראות הפעלה בשפות זרות אולם לא מצורף תרגום לשפה העברית. לטענת המבקש בשל אופי המוצרים אשר מיובאים ומשווקים על ידי המשיבה, ובשים לב לאופי השימוש במוצרים האמורים הרי שחובתה של המשיבה עולה עשרות מונים, מכל חברה אחרת, לתרגם את הוראות האזהרה והוראות השימוש במוצרים.
במסגרת בקשת האישור נטען כי המבקש רכש מוצרים עבורו ועבור בת זוגתו, כאשר למוצרים צורפו הוראות הפעלה ו/או הוראות אזהרה בשפה זרה אולם לא צורף תרגום מלא ומדויק בשפה העברית. האמור גרם למבקש להרגיש רגשות תסכול, כעס וחוסר נוחות. יצוין כי המבקש לא צירף לבקשת האישור כל אסמכתא בדבר ביצוע רכישת המוצרים, הוא אף לא ציין את המועד שבו לטענתו רכש את המוצרים האמורים.
המבקש טען לקיומו של נזק ממוני ונזק בלתי ממוני בשיעור של 1,000 ₪. לעניין נזקו הממוני נטען כי נגרם לו חיסרון כיס עמוק וכספו נגזל ממנו שלא כדין. לטענת המבקש בשים לב לעובדה שהוא הוטעה ונוצל בקשר לפרטים מהותיים של העסקה, בשים לב לפגיעה בשיקולי הכדאיות של העסקה, וכן היעדר האפשרות לדעת את הסיכונים והאזהרות על המוצר בשל הפרת חובת הזהירות, הרי שהעסקה בטלה מעיקרה ויש להשיב למבקש את מלוא התמורה. כמו כן המבקש זכאי לפיצוי בשים לב להוראות סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג (להלן: "חוק החוזים"). עוד טען המבקש לקיומו של נזק בלתי ממוני, זאת בשל הפגיעה באוטונומיה שלו כצרכן לבצע רכישות מושכלות וכן לאור הפגיעה בזכותו להשוות מוצרים שונים.
באשר לנזק לחברי הקבוצה הרי שהוא הועמד על סך של 20,000,000 ₪ על דרך האומדנה.
באשר לחברי הקבוצה הרי שבמסגרת בקשת האישור בית המשפט התבקש להגדיר את הקבוצה כ"כל אדם אשר רכש, מי מהמוצרים אשר מיובאים ע"י המשיבה, ואשר הוראות ההפעלה ו/או הוראות האזהרה בהם, לא נכתבו ו/או תורגמו לשפה העברית, ב-7 השנים שקדמו להגשת בקשת האישור שכאן ועד למתן החלטה בבקשה אישור התובענה הייצוגית".
וכן "כל אדם אשר ביקש לרכוש, מי מהמוצרים אשר מיובאים על ידי המשיבה, ואשר הוראות ההפעלה ו/או הוראות האזהרה בהם, לא נכתבו ו/או תורגמו לשפה העברית, ב-7 השנים שקדמו להגשת בקשת האישור שכאן ועד למתן ההחלטה בבקשה אישור התובנה כייצוגית".
לטענת המבקש עילות התביעה הן בין היתר: הטעיה לפי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א 1981 (להלן: " חוק הגנת הצרכן"). כמו כן נטען להשפעה בלתי הוגנת לפי סעיפים 3 ו-4 לחוק הגנת הצרכן. עוד נטען כי המשיבה הפרה את הוראות סעיף 17ב(2) לחוק הגנת הצרכן, סעיף 18 לחוק הגנת הצרכן. עוד נטען כי המשיבה הפרה את הוראות סעיפים 2,3,4 ו-7 לצו הגנת הצרכן (סימון טובין), תשמ"ג-1983 (להלן: "צו סימון מוצרים"). כמו כן נטען להפרה חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), וכי המשיבה התעשרה שלא כדין וזאת בניגוד לסעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט 1979 (להלן: "חוק עשיית עושר"), כי המשיבה התרשלה לפי סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין, וכי נהגה בחוסר תום לב, לפי סעיף 12 לחוק החוזים.
ביום 9.12.2020 הגישה המשיבה את תשובתה לבקשת האישור. בפתח תשובתה טענה כי יש לדחות את בקשת האישור על הסף שכן אין בבקשת האישור כל ראיה לכאורה לקיומה של עילת תביעה אישית שכן המבקש לא צירף לתצהירו או לבקשת האישור קבלה או תיעוד אחר כלשהו אשר יש בו כדי לאמת את הטענה כי הוא רכש את המוצרים המוזכרים בבקשת האישור או כל מוצר אחר המשווק על ידי המשיבה. אמירותיו של המבקש במסגרת התצהיר מטעמו הן אמירות סתמיות וגנריות אשר היו יכולות להיכתב על ידי כל אדם, מבלי שהמשיבה תוכל לבדוק את עצם הטענה האם המבקש רכש את אותן מוצרים.

עוד נטען כי המבקש הפר את החובה לפרט בקשות אישור קודמות באותן עילות. בעוד המבקש ציין כי הגיש תובענה דומה בת"צ (מחוזי ת"א) 33610-11-19 משה מושקוביץ נ' צעצועי שירן בע"מ ו-21 אח' (פורסם בנבו, 9.6.2020) אך הוא נמנע לציין בקשות אישור נוספות אשר הוגשו על ידו אשר עסקו בהפרה נטענת של החובה לתרגם הוראות שימוש. חלק מהבקשות היו תלויות ועומדות וחלקן הסתיימו בעת הגשת הבקשה לאישור. יש בהימנעות מפירוט ההליכים כדי להוות סיבה לדחיית בקשת האישור על הסף.
עוד טענה המשיבה כי בקשת האישור חסרה פירוט מינימאלי. כך המבקש לא ציין באיזה סניף מסניפי המשיבה נרכשו המוצרים, תאריך הרכישה, מחיר הפריטים שנרכשו, תיאור של אחד משני המוצרים שנרכשו. לטענת המשיבה קיימים מאות דגמים שונים מהמוצרים שהמבקש טען כי רכש ואין כל דרך לדעת איזה מוצר רכש המבקש. כמו כן המבקש לא פירט את הדרך שבה חישב את סכום התביעה אישי. כמו כן המבקש לא פירט מהו מודל הנזק לפיו המבקש טוען לפיצוי. הסתרת פרטים לעניין תחשיב הנזק מונעת המשיבה לנסות לטעון לעניין תחשיבי הנזק שעליהם מתבסס המבקש.
המשיבה היא חברה שהתאגדה בישראל בשנת 1984 והיא מפעילה רשת העוסקת בייצור, ייבוא ושיווק אביזרי מין. נכון למועד הגשת התשובה המשיבה מונה חמישה סניפים בלבד ומעסיקה 13 עובדים אשר חלקם, נכון למועד כתיבת התשובה מצויים בחל"ת.
לטענת המשיבה היא ידועה כגורם מקצועי המוביל בשוק אביזרי המין. המשיבה אינה עושה שימוש במפיצים ומעבירה מוצרים לגורמים מסחריים אלא רק ללקוחות סופיים ורק באמצעות סניפי הרשת בין אם מדובר במכירה מקוונת או מכירה בסניפים. כך מובטחת שליטת המשיבה על איכות המוצרים שהיא מספקת ועל התאמתם לתקנים המחייבים.
בניגוד לנטען בבקשת האישור המשיבה נוהגת לצרף הוראות שימוש ו/או אזהרות בעברית לכל המוצרים המיוצרים על ידה ואשר לפי הדין יש להצמיד להם הוראות שימוש ו/או אזהרות. לטענתה חובת התרגום לא חלה על רוב המורצים אשר היא שיווקה בשבע השנים האחרונות ובכלל זה מוצרים מיובאים אשר לא הכילו מלכתחילה הוראות שימוש ואזהרות וכן מוצרים אשר עליהם מופיעה תמונה המסירה את אופן השימוש במוצר.
עוד ציינה המשיבה כי מטעמי זהירות, עם קבלת בקשת האישור החלה המשיבה בבדיקה של מלאי המוצרים שברשותה, לרבות המוצרים הפטורים מחובת תרגום והיא מוודאת שלכל אריזה של מוצר יצורף תרגום לעברית של הוראות השימוש שמספק היצרן (ככל שהוא מספק). המשיבה צירפה כנספח 2 לתשובתה דוגמאות לתרגום הוראות, כאשר האמור מתייחס לאחד המוצרים שרכש המבקש שכן המדובר במוצר ייחודי שניתן לזיהוי. לטענת המשיבה התרגום האמור בוצע חרף העובדה שאריזת המוצר כוללת תמונות מפורטות המהוות תחליף הוראות שימוש וכן היא כוללת סמלים גרפיים המהווים חלף אזהרות.
עוד טענה המשיבה כי מהצילומים שצורפו לבקשת האישור עלה בידי מנהל המשיבה לגלות כי הצילומים האמורים בוצעו בסניף המשיבה בראשון לציון. המשיבה ערכה בדיקה של מצלמות האבטחה והתברר כי ביום 30.1.2020 בשעה 14:53 התייצב בא כוח המבקש, בסניף ראשון לציון, רכש את המוצרים המוזכרים בבקשה יחד עם שלושה מוצרים נוספים. העתק מהקבלה צורפה נספח 4 לתשובת המשיבה.
כמו כן במהלך הביקור בא כוח המבקש ביקש וקיבל לידיו מספר מוצרים, הוא פתח אותם וצילם את הוראות ההפעלה שנמצאו באריזות המוצרים. עוד צוין כי בקשת האישור הוגשה ביום 2.2.2020, כאשר בין מועד ביקורו של בא כוח המבקש לבין מועד הגשת בקשת האישור הפרידו הימים שישי ושבת.
עוד ציינה המשיבה כי היא הציגה את האמור בפני בא כוח המבקש אשר לא הכחיש את ביקורו בסניף המשיבה אך טען כי המדובר בבדיקה שהוא נוהג לערוך וכי ברשותו תיעוד כי המבקש רכש את המוצרים האמורים. חרף בקשות מצד המשיבה להציג את הקבלה, בא כוח המבקש לא הציג קבלה או כל תיעוד אחר המוכיח כי המבקש רכש מהמשיבה איזה מהמוצרים נשוא בקשת האישור. המשיבה צירפה לתשובתה את תצהירו של מנהל המשיב, מר שגיא להט.
יצוין כי המבקש לא הגיש תגובה לתשובת המשיבה.

המשך ההליכים ובקשת הצדדים לאישור הסדר הסתלקות ביום 25.2.2021 הודיעו הצדדים כי הם באו בדברים ועלה בידם לגבש הסדר הסתלקות סופי בהליך. ביום 5.4.2021 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לאישור הסדר ההסתלקות וזאת בהמשך להידברות שקיימו ביניהם בניסיון להגיע להסכמה שתיישב את המחלוקות ביניהם. במסגרת זו הגיעו הצדדים להסכמות כדלקמן:
המשיבה תמשיך לצרף לאריזות המוצרים שהיא משווקת הוראות אזהרה ו/או הפעלה מתורגמות לשפה העברית.
המשיבה תרענן ותחדד את נהליה בכל הקשור לצירוף הוראות מתורגמות כאמור דלעיל.
המבקש מוותר בזאת ויתור סופי, בלתי חוזר ומוחלט על כל טענותיו כאמור בתביעה ובבקשה לאישור כנגד המשיבה ו/או מי מטעמה, לרבות כל טענה ו/או תביעה ו/או דרישה הקשורה ו/או הנוגעת לעילות ו/או לטענות ו/או לעניינים שהועלו במסגרת תביעתו האישית ו/או הבקשה לאישור.
המבקש יסתלק מבקשת האישור וכן תבעיתו האישית כנגד המשיבה תדחה.
המבקש ובא כוחו מתחייבים שלא להגיש ו/או לחזור ולהגיש תביעה ו/או בקשה לאישור תובענה ייצוגית ו/או כל הליך אחר נגד המשיבה ו/או עובדיה ו/או מי מטעמה, שבהם יעלו העילות ו/או הטענות בקשר לתרגום הוראות שימוש ו/או אזהרות המועלות בתביעת המבקש ו/או בבקשה לאישור, כולן או חלקן, וכן מתחייבים הם, לא ליזום ו/או לשדל ו/או לסייע ו/או להיות שותפים ו/או להיות מעורבים, במישרין ו/או בעקיפין, בכל דרך שהיא בהליך כאמור ו/או בהגשתו על ידי כל גורם אחר.
הצדדים אף הביא לאישור בית המשפט את הסכמתם לעניין גובה הגמול ושכר הטרחה. המשיבה תשלם למבקש גמול בסך של 2,000 ₪ וכן תשלם לבא כוחו סך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ (כנגד קבלת חשבונית כדין).
בית המשפט אף התבקש לפטור את הצדדים מההליכים הקבועים בסעיף 16(ד)(1) לעניין מינוי תובע חילופי וכן להורות כי אין מקום לפרסום בקשת ההסתלקות והעברתה לעיון היועץ המשפטי לממשלה וזאת בהתאם לתקנה 11 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע 2010. כמו כן התבקש בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום המחצית השנייה של האגרה וזאת משום שהאמור בבקשת ההסתלקות מהווה טעם מיוחד ומוצדק למתן פטור מתשלום.

דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשת הצדדים, מצאתי את הסדר ההסתלקות אשר גובש במסגרת הליך ההידברות בין הצדדים כסביר וכהולם ומכאן שאני מאשר את בקשת ההסתלקות ואפרט.
בסעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות קבע המחוקק תנאים לאישור הסתלקות צדדים מתובענה ייצוגית או מבקשה לאישורה, כהאי לישנא:
מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה:
(1) אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה;
(2) התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה.

יוער, כי ס"ק 1 וס"ק 2 הוספו לחוק התובענות הייצוגיות במסגרת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10), התשע"ו -2016, במטרה למנוע תופעות של תביעות סרק "מתוגמלות", שהן למעשה תביעות סרק של הגוף הנתבע מעדיף לסלקן תמורת תשלום שכר טרחה וגמול תובע בהיקפים נמוכים למדי, חלף לנהל הליך שלם, גם כאשר אין ממש בתובענה הייצוגית.
כך נכתב בדברי ההסבר להצעת חוק זו (הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10) (הסדרי פשרה והסתלקות), התשע"ו–2016, פורסם ברשומות ביום 30.05.2016):
סעיף 16 לחוק מתנה הסתלקות מתובענה ייצוגית או קבלת טובת הנאה בקשר להסתלקות כאמור באישור בית המשפט. במקרים רבים הנתבע מסכים לתת לתובע טובת הנאה כדי לחסוך מעצמו את ניהול ההליך; בקשות כאלה מטילות עומס על מערכת המשפט, כרוכות בעלויות מיותרות לנתבעים ואינן משרתות את עניינם של חברי הקבוצה המיוצגת ושל הציבור. לפיכך מוצע לקבוע כי בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה לתובע המייצג או בא כוחו יידרש בית המשפט לשקול את התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה. עוד מוצע לקבוע כי אם בקשת ההסתלקות מוגשת לפני שהתובענה אושרה כייצוגית, יבחן בית המשפט, במסגרת שיקוליו אם לאשר טובת הנאה כאמור, גם אם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה.

דומה, כי במסגרת תיקון זה ביקש המחוקק לאמץ את גישתם של בתי המשפט לעניין אי אישור בקשת הסתלקות "מתוגמלת" במצב בו התובענה אינה מגלה עילה ראויה, תוך התווית קריטריונים ברורים שעל בית המשפט לבחון בבקשות אלו. ראו לעניין זה דברי בית המשפט העליון במסגרת ע"א 4714/13 מרון דיאב נ' חברת איי דיגיטל סטור בע"מ (פורסם בנבו, 2013):
...לעניין זה נפסק, כי "אף שהחוק מותיר פתח לפסוק גמול לתובע גם אם לא זכה בתובענה, בהתקיים הצדקה מיוחדת לכך, אין מקום לפסוק גמול לתובע מייצג או שכר טרחה לבא כוחו כאשר התביעה שהוגשה אינה ראויה, וכאשר אין לקבוצה או לציבור ענין לעודדה" (עע"ם 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל – מנהל המכס ומס בולים, [פורסם בנבו] פיסקה 20 (27.12.2010); וראו גם, ע"א 8430/99 אנליסט אי.אמ.אס. ניהול קרנות בנאמנות (1986) בע"מ נ' ערד השקעות ופיתוח תעשיה בע"מ, פ"ד נו(2) 247, 259 (2001)). בהקשר זה הובעה הדעה בספרות המשפטית, כי אין מקום לפסוק גמול למבקש להסתלק מבקשה לאישור תובענה ייצוגית (או שכר טרחה לבא-כוחו), כשמדובר בהליך שסיכוייו היו קלושים (ראו, אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא 5, 89-87 (תשע"א) (להלן – קלמנט)); כן ראו, ע"א 1384/11 ז'טלני נ' בנק הפועלים בע"מ [פורסם בנבו] (‏30.1.2013) (להלן – עניין ז'טלני)). זאת, על מנת שלא לתמרץ את הגשתן של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות מסוג זה...

למעשה, עניין התועלת המתקבלת במסגרת בקשת הסתלקות היוותה עוד קודם לכן אבן בוחן בעת אישור גמול ושכר טרחה בבקשות כגון דא, וראו דבריו של פרופ' א. קלמנט במאמרו בעניין זה כי "כאשר הבקשה הביאה לשינוי בהתנהגות הנפגע ולפיצוי הנפגעים, התובע ועורך-הדין זכאים לגמול ושכר טרחה עבור זמנם, הוצאותיהם והיוזמה לפעולה כנגד הנתבע" (א' קלמנט, פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית, משפטים מא 5, 88 (תשע"א)). יחד עם זאת נקצב שיעור הגמול ושכר הטרחה בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ובהתחשב בתועלת הספציפית המתקבלת בכל מקרה ומקרה (ר' עוד: ת"צ 11784-12-11 דורפמן נ' טיב טעם רשתות בע"מ (פורסם בנבו, 13.06.2012); ת"צ 39068-11-12‏ ‏ דרור אביטל נ' זוגלובק שיווק בע"מ (פורסם בנבו, 24.03.2013); ת"צ 48191-11-13 בירגר נ' מי עדן ייצור (2007) בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 17.08.2014); ת"צ 27043-06-14 ברוך חזן נ' יעד חברה לדלק בע"מ (פורסם בנבו, 09.12.2014); ת "צ 15843-01-15 סנקוב נ' ארד הרצל בע"מ (פורסם בנבו, 01.03.2015); ת"צ 13306-06-14 ציון נ' יפאורה - תבורי בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 10.03.2015).
בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ ואח' נ' סונול ישראל בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 5.8.18) (להלן: " פס"ד מרקיט") דן בית המשפט העליון בהרחבה בסוגיית תוקפם של הסדרי הסתלקות מתוגמלת. בית המשפט התייחס לסכנות הגלומות בהסדרי הסתלקות מתוגמלת (ר' סעיף 22 לפסק הדין), בחן את הסדרי ההסתלקות בראי החקיקה והפסיקה (ר' סעיפים 23–25), קבע קווים מנחים לדיון בבקשה לאישור הסדר הסתלקות מתוגמלת (ר' סעיפים 26–31). בית המשפט, כבוד השופטת ע' ברון, סיכמה את הדברים בקובעה בין היתר כי:
שומה על בית המשפט הדן בבקשה לאישור הסתלקות מתוגמלת לעשות שימוש זהיר בכלי של פסיקת גמול ושכר טרחה; תוך מודעות לסכנות הגלומות בהסדרים מסוג זה לקבוצה, לציבור ולמוסד התובענה הייצוגית; ובמטרה מצד אחד לקדם הגשת תובענות ייצוגיות ראויות, ומצד שני למנוע הליכי סרק [...] ואולם לא מדובר באריתמטיקה ואין "נוסחאות בית ספר" לעניין זה. בסופו של יום ההכרעה בנדון מסורה לערכאה הדיונית בהתאם לשיקול דעתה בנסיבות המקרה הקונקרטי....

כבוד השופט נ' סולברג בסיפת פסק הדין קבע, כי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות מציין שני שיקולים שעל פיהם יכריע בית המשפט בבקשת תובע מייצג או בא כוח מייצג אם לאשר קבלת טובת הנאה בקשר להסתלקות (הסתלקות מתוגמלת): א- קיומה של עילת תביעה לכאורה; ב- תועלת לחברי הקבוצה, כאשר שני השיקולים הללו יפים לא רק לצורך החלטת בית המשפט בגדרי סעיף 16 לחוק אם לאשר הסתלקות אלא גם לגבי החלטת בית המשפט להורות על תשלום גמול לתובע המייצג וקביעת שכר הטרחה של בא כוח המייצג (ר' סעיפים 22 ו־23 לחוק).
בנסיבות העניין, מבלי לקבוע מסמרות ובשים לב להתחייבויות המשיבה להמשיך לצרף לאריזות המוצרים שהיא משווקת הוראות אזהרה ו/או הפעלה מתורגמות לשפה העברית, הרי שטוב עשו הצדדים משבאו ביניהם בדברים והגיעו להסכמה בדבר הסתלקות המבקשים מבקשת האישור. באשר לקיומה של עילת תביעה לכאורה נראה כי על פניו המשיבה הפרה את הוראות הדין הרלוונטיות שכן על פניו, ומבלי לקבוע מסמרות, עולה ספק האם אכן לגבי חלק מהמוצרים המיובאים על ידי המשיבה אין חובת תרגום להוראות השימוש ו/או האזהרות אשר מופיעות על המוצר.
יחד עם זאת לא מצאתי לנכון לאשר את הסכמת הצדדים לעניין תשלום גמול למבקש בסך של 2,000 ₪ וכן שכר טרחה לבא כוח המבקש בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ ויפורט להלן .
כאמור, על פי הוראות סעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות לא תינתן טובת הנאה לתובע מייצג ולבא כוחו של התובע המייצג בגין הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית. מכאן, שהכלל שקבע המחוקק הינו כי במסגרת הסדרי הסתלקות לא ישולם גמול לתובע ולב"כ המייצג.
לעניין זה נקבע בפס"ד מרקיט לעיל כי:
על פי נוסחו הנוכחי של סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות הכלל הוא שאין לפסוק גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ולבא הכוח המייצג במסגרת של הסתלקות מבקשת אישור תובענה כייצוגית. דרך המלך שבא יש לתמרץ ולעודד הגשתן של תובענות ייצוגיות וראויות, היא פסיקת גמול ושכר טרחה במקרים שבהם ההליך הייצוגי הוכרע לטובת הקבוצה (הסדר פשרה, קבלת בקשת האישור או התובענה הייצוגית). עם זאת הסתלקות מתוגמלת היא אפשרית – ואולם מדובר בחריג לכלל, ומשכך יש להיעתר לבקשות בנדון רק במקרים מתאימים .

סעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות מגדיר את התנאים אשר בהתקיימותם יאשר בית המשפט גמול ושכר טרחה במסגרת הסדר הסתלקות. התנאי הראשון הינו קיומה של עילת תביעה לכאורה והתנאי השני מדבר בדבר התועלת שהביאה בקשת האישור לחברי הקבוצה.
לעניין התנאי הראשון, נקבע בפס"ד מרקיט לעיל כי על בית המשפט " ..לוודא כי אין עסקינן בתביעת סרק, אלא בתובענה שלכתחילה עמדה ביסודה עילת תביעה לכאורה ואולם לאחר הגשתה התברר כי אין עוד תוחלת בהמשך ניהול ההליך".
באשר לתנאי השני, בדבר התועלת שהביאה הבקשה לאישור לחברי הקבוצה, נקבע בפס"ד מרקיט כי על בית המשפט לוודא "...כי לקבוצה צמחה תועלת קונקרטית ורלוונטית כתוצאה מההליך, ואין די מבחינה זו בתועלת כללית ועמומה..אחת השאלות שיש לבחון בהקשר זה, היא אם אמנם היה צורך בנקיטת ההליך הייצוגי לשם השגת התוצאה שהתקבלה".
כן נפסק בפס"ד מרקיט כי בנוסף לשיקולים המנויים בסעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות, על בית המשפט לשקול גם שיקולי רוחב, כגון הסכנות הגלומות למוסד התובענות הייצוגיות וכן יש ליתן את הדעת לקיומה של "בעיית הנציג" במסגרת תובענות ייצוגיות.
באשר לשיקולי הרוחב שעל בית המשפט לשקול במסגרת הכרעה בבקשת הסתלקות מתוגמלת. נקבע בפס"ד מרקיט (שם בפסקה 27) בין היתר כי:
בצד האמור, הכרעה בבקשת הסתלקות מתוגמלת מחייבת את בית המשפט לשקול גם 'שיקולי רוחב' – ובפרט את הסכנות הגלומות בהסתלקות מתוגמלת למוסד התובענה הייצוגית ולציבור בכללותו, כפי שפורט לעיל, על מנת ששכרו של ההליך הייצוגי לא ייצא בהפסדו. כידוע, גמול ושכר טרחה הם מהכלים החשובים והמשפיעים המסורים בידי בית משפט בעולם התובענות הייצוגיות, ויש אפוא לעשות בהם שימוש מושכל לשם התווית מדיניות ראויה בהגשה וניהול של הליכים ייצוגיים.

באשר לקיומה של "בעיית הנציג" במסגרת הסתלקות מתוגמלת נקבע בפס"ד מרקיט כי:
יש לתת את הדעת אף לבעיית הנציג הנובעת מכך שעל פי רוב הסדרי ההסתלקות המתוגמלת מוגשים בהסכמת הצדדים כך שאין מי שישמיע את קולם של חברי הקבוצה שההסדר אינו משרת את עניינם...חברי הקבוצה אינם מעורבים בהליכי הסתלקות (להבדיל מהליכי פשרה), וגם לו היו – עלות הערעור על פסיקת הגמול ושכר הטרחה עולה על התועלת שעשויה לצמוח מכך ליחידי הקבוצה. אין זאת אלא שגם כאשר מונחת לפניו בקשה מוסכמת להסתלקות מתוגמלת – בית המשפט מצווה לשקול את אינטרס הקבוצה והציבור הרחב, שקולם לא נשמע בהליך. יש לנקוט אפוא משנה זהירות באישורם של הסדרים אלה, ועל בית המשפט להשתכנע כי אין מדובר בתביעת סרק חרף העובדה שהמייצגים מעוניינים להסתלק מן ההליך הייצוגי.

יישום הוראות סעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות וכן יישום ההלכה שנקבעה בפס"ד מרקיט לענייננו , מוביל למסקנה כי בנסיבות בקשה זו, אין מקום לאשר את הסכמת הצדדים ובקשתם לעניין תשלום גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוח המבקש, וזאת בשים לב לתועלת אשר צמחה לחברי הקבוצה מהגשת בקשת האישור.
במסגרת בקשת האישור העריך המבקש את הנזק לקבוצה בשיעור של 20,000,000 ₪, זאת מבלי להציג כל תשתית מינימאלית להערכה זו, ואילו במסגרת ההסדר 'הפיצוי' שניתן לחברי הקבוצה הוא בדמות התחייבות המשיבה לצירוף הוראות אזהרה ו/או הוראות הפעלה מתורגמות לשפה העברית וכן חידוד ורענון נהליה לעניין זה.
יש בפער הקיים בין הסעדים שנתבקשו במסגרת בקשת האישור לבין הסעד שניתן בסופו של דבר לחברי הקבוצה, כדי להעיד כי יתכן ומלכתחילה בקשת האישור הוגשה בסכום מופרז מבלי שקדמה ל הגשה בדיקה עובדתית ראויה.
קיומו של פער זה מטיל ספק בשאלת קיומה של התועלת שצמחה לקבוצה במסגרת הסדר ההסתלקות. ולעניין זה ר' פסקה 26 לפס"ד מרקיט.
עוד יצוין למעלה מן הצורך, כי אין להתעלם מן העובדה כי המבק ש לא צירף לבקשת האישור כל אסמכתה ו/או תיעוד אשר יש בו כדי להעיד כי הוא אכן זה שרכש את המוצרים האמורים. כל שנטען על ידו גום במסגרת תצהירו [שם בסעיף 12 לתצהיר] כי: "אני רכשתי את מוצרי המשיבה...". מעבר לאמירה כללית זו לא ניתן כל פירוט לעניין מועד הרכישה, באיזה סניף בוצעה הרכישה וכן מה העלות הכוללת ששילם המבקש עבור המוצרים.
אין אף להתעלם מן העובדה כי המבקש לא חלק על טענות המשיבה כפי שהובאו במסגרת תשובתה כי יומיים טרם הגשת בקשת האישור, בא כוח המבקש הגיע בעצמו לסניף המשיבה בעיר ראשון לציון, ביצע רכישות של מספר מוצרים ואף צילם את הוראות השימוש. לכך יש להוסיף את העובדה כי לא הייתה כל מניעה מצד המבקש להציג למשיבה או במסגרת ההליך תיעוד אשר מעיד על כך כי אכן רכש את המוצרים האמורים אולם הוא בחר שלא לעשות כן. יש בכך כדי להעיד לכאורה על היעדר עילת תביעה אישית והיעדר קיומו של נזק למבקש. יתרה מכך, יכול ויש בכך כדי להעיד לכאורה על חוסר תום לב מצדו של המבקש ( לעניין זה ר' ת"צ 41351-01-17 תגר נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ (פורסם בנבו, 18.12.2018).
באשר לבקשת המבקש למתן פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה הרי שמצאתי כי יש לדחות בקשה זו.
תקנה 7א(א)(4)(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז (2007) (להלן: "תקנות האגרות") רשאי בית המשפט להורות כי באם הוגשה בקשה לאישור הסתלקות, המשיב בבקשת אישור ישפה את המבקש בגין חלקה הראשון של האגרה.
וכך קובעת התקנה:
7א(א)...
(4)ניתן פסק דין המאשר הסדר הסתלקות לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות ישלם המבקש את חלקה השני של האגרה; על אף האמור רשאי בית המשפט –
(א)להורות כי המשיב ישלם את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון של האגרה בתוספת הפרשי הצמדה למדד;...

תקנה 7א(א)(4)(ב) לתקנות האגרות קובעת כי:
(ב) לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה לפי פסקה זו, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

בתזכיר חוק תקנות בתי המשפט (אגרות) (תובענה יצוגית) התשע"ז- 2017 נאמר במסגרת דברי ההסבר, כי אחת מתכליות החוק היא להביא לכיסוי חלק מעלויות ההליך המשפטי אותו יוזם בעל הדין:
...הראשונה היא כיסוי חלק מעלויות ההליך המשפטי אותו יוזם בעל הדין. תובענה ייצוגית היא הליך מורכב וארוך, אשר דורש, ככלל, משאבים שיפוטיים רבים. בהתאם, אין מקום להחרגת הליכי התובענות הייצוגיות מתשלום אגרה, בדומה לשאר ההליכים המתנהלים בבתי המשפט...

לאחר שעיינתי בטענות המבקש לא מצאתי מקום להורות על מתן פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה. המבקש לא פירט במסגרת בקשת ההסתלקות מהם הטעמים המיוחדים אשר יש בהם כדי להצדיק מתן פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה. כל שנטען על ידו הוא כי "...מדובר בתובענה שהשיגה הישג לקבוצה...מבואר בזה כי האמור מהווה טעם מיוחד ומוצדק לפטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה".
אין בידי לקבל את טענת המבקש. ראשית וכפי שפורט לעיל קיים ספק בטיבו של ההישג אשר הושג לחברי הקבוצה זאת בשים לב לסכום התביעה. שנית, אף אם לא היה קיים ספק בטיבו של ההישג אשר הושג לקבוצה הרי אין בקיומה של הישג לקבוצה כדי להוות טעם מיוחד אשר יהיה בו כדי להצדיק מתן פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה.
טענה זו של המבקש עומדת בסתירה לקבוע בתקנה 7א(א)(4) לתקנות האגרות. תקנה 7א(א)(4) קובעת כי אין במתן פסק דין המאשר הסדר הסתלקות לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות כדי לפטור את המבקש מתשלום המחצית השנייה של האגרה. סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות קובע בין היתר כי אחד השיקולים אותם ישקול בית המשפט לעניין מתן טובת הנאה במסגרת ההסדר היא התועלת שצמחה לקבוצה.
קבלת טענתו של המבקש כי קיומו של הישג לקבוצה במסגרת הסדר הסתלקות מהווה טעם מיוחד למתן פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה תוביל לכדי מסקנה כי בכל הסדר הסתלקות לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות אשר במסגרתו נתנת טובת הנאה לאור התועלת שצמחה לקבוצה יש לפטור את המבקש מתשלום המחצית השנייה של האגרה. מסקנה מעין זו עומדת בסתירה להוראות החוק ואינה עולה בקנה אחד עם תכלית החקיקה לפיה תובענות ייצוגיות, בדומה להליכים משפטיים אחרים דורשת משאבים שיפוטיים רבים ולכן חייבת בתשלום אגרה.

סוף דבר
ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.
תביעתו האישית של המבקש כנגד המשיבה נדחית.
לא נפסקים בנסיבות הבקשה דנן גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו.
הסכומים אשר המשיבה הסכימה לשלם במסגרת ההסדר ההסתלקות למבקש ולבא כוחו – בסך 12,000 ₪ - יועברו לקרן אשר הוקמה בהתאם לסעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות וזאת בתוך 30 ימים. הריני מייעד את הכספים למטרה צרכנית.
המבקש ישא בתשלום חלקה השני של האגרה.

בנסיבות העניין לא מצאתי מקום לאיתור מייצגים חילופיים כאמור בסעיף 16(ד)(1) לחוק. כפועל יוצא מכך נמחקת בקשת האישור.
המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים וכן למנהל מערכת בתי המשפט לצורך רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.

ניתן היום, ט"ז אלול תשפ"א, 24 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אולג ציפורן
נתבע: סקס סטייל 3000 בע"מ
שופט :
עורכי דין: