ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ניב סביון נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

נציג ציבור (עובדים) מר משה בן דוד
נציג ציבור (מעסיקים) מר יוחנן צנגן

התובע:
ניב סביון
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד עדי וידנה – המחלקה המשפטית

פסק דין

האם תאונה שאירעה ליועץ כלכלי בדרכו לכנס של עיתון גלובס היא בגדר תאונת עבודה – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו בתיק דנא .

העובדות והמחלוקת:
התובע הוא עצמאי ועובד כיועץ כלכלי אשר עוסק במתן חוות דעת כלכליות ובהערכות שווי.

לטענת התובע, ביום 26.6.15 "נפלתי מקורקינט חשמלי בדרכי ממקום העבודה לכנס של עיתון 'גלובס' אשר הינו עיתון כלכלי. הכנס עסק בשוק הקנאביס אני יועץ כלכלי והשתתפתי בימי עיון כאלה עוזרים לי ללמוד על תחומים נוספים ולהכיר אנשי עסקים ולהציע להם את שירותיי. כיום אני יועץ לחברת קנאביס." (להלן: "התאונה").

ביום 16.7.19 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין התאונה.

ביום 11.9.19 דחה הנתבע את תביעת התובע.

הצדדים חלוקים אם אירעה לתובע תאונת עבודה והיא באה בגדרה של פעולה נלווית לעבודה.

טענות הצדדים
טענות התובע:
ביום התאונה הגיע התובע לעבודה, החנה את הרכב ליד העבודה ברחוב מנחם בגין 74 בתל-אביב, לקח קורקינט להשכרה מחברת LIME, נפל על הידיים ופרק את הכתף.
הכנס שאליו נסע התובע היה כנס של עיתון גלובס בתוכנית "עושים שוק", שם הכנס היה "מפצחים את השוק – קנביס: זרעי המהפכה". התובע נרשם לכנס (ת/1).
התובע נתן יעוץ לחברת פנקסיה (חברה המתעסקת בקנאביס רפואי) בחודשים 1/20 – 3/20. בכנס נכח מנכ"ל פנקסיה. התובע אינו קושר את הכנס לפנקסיה.
התובע נוהג ללכת לכנסים במסגרת עבודתו שכן הוא יועץ כלכלי לחברות. הכנסים בהם משתתף התובע הם במסגרת העשרה ורישוּת עסקי (Networking).
התובע קיבל הזמנה מעוזרת ליו"ר הדירקטוריון של גלובס, חברה של התובע.
התובע עותר להכיר בתאונה כתאונת עבודה.

טענות הנתבע:
ביום התאונה לא עבד התובע אלא היה בסידורים אישיים בבוקר והיה בדרכו לכנס שהוא לצורכי העשרה.
לעצמאי לא חלה חזקת הסיבתיות ומוטל עליו להוכיח כי התאונה אירעה לו תוך כדי עיסוקו ועקב עיסוקו.
גם אם ייקבע כי הכנס הוא פעולה נלווית לעבודת התובע, הרי שהתובע לא הגיע לכנס כלל ואינו חוסה תחת הוראות סעיף 80 לחוק.
התובע לא הוכיח את מטרת השתתפותו בכנס.
השתתפותו בכנסים היא בבחינת פנאי או תחביב בעבור התובע. לא הוכח כי תכני הכנס נושקים לתכני עבודתו.
בכל סוג של מפגש, לאו דווקא כנס מקצועי, קיים סיכוי שהתובע יקשור קשרים עסקיים ולא הוכח ע"י התובע כי נקשרו קשרי עבודה.
השתתפות בכנס אינה בגדר פעולה נלווית לעבודה (עב"ל 825/06).
התובע לא הוכיח זיקה של הכנס לעבודתו ולא הוכיח כי מימן, יזם או השתתף בארגון הכנס.
התובע לא הוכיח כי ההוצאות בגין הכנסים הוכרו כהוצאה מוכרת למס הכנסה.
קבלת התביעה משמעה כי כל בעל עסק אשר משתתף בכנסים יזכה לכיסוי לפי פרק ה' לחוק.
התובע לא היה בדרכו מביתו לעבודה אלא שהה בסידורים אישיים ונפגע בדרכו לכנס ולא זכר כלל אם עבד באותו יום.
פציעתו של התובע לא הייתה עקב עיסוקו במשלח ידו או לצורך עיסוקו ודין התביעה להידחות.

הכרעה

לאחר ששמענו את עדות התובע, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

תאונה שאירעה בדרך מהמעון לעבודה וההיפך מוכרת כתאונת עבודה על פי סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי:

"רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם –
אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;"

תאונה שאירעה במסגרת פעילות נלווית אף היא מוכרת כתאונת עבודה:

"הבחינה אינה טכנית אלא מהותית ולכן עצם התרחשותה של תאונה מחוץ למקום העבודה או למהלך העבודה השגרתי לא די בה כדי לשלול הכרה באירוע תאונתי כפגיעה בעבודה; הפסיקה הכירה בכך "שמקום עבודה אינו נמדד רק בפעילותו היצרנית או הכלכלית אלא מהווה מרקם כולל של יחסי עבודה ותרבות ארגונית, כך שבנסיבות המתאימות - גם פעילות רווחה, נופש, ספורט, תרבות או השתלמות תוכר כ"פעילות נלווית לעבודה" הנופלת בגדרו של סעיף 79 לחוק, כל עוד ניתן לראות קשר סביר בינה לבין העבודה"..."
עב"ל (ארצי) 21619-10-15 ד"ר סופיה בילצ'ק - המוסד לביטוח לאומי , ניתן ביום 11.10.16 – פורסם במאגרים האלקטרוניים. שם סעיף 12 – 13).

על פי ההלכה הפסוקה אין להרחיב את המושג "תאונת עבודה" מעבר לגבולות הסביר:

"ההכרה בפעולה נלווית לעבודה - כתאונה בעבודה, תיעשה תוך בחינה כוללת של מעטפת דו-שלבית האופפת את ליבת האירוע גופו בו נפגע העובד. הכלל המנחה את בחינת המעטפת על שני שלביה, מושתת על נקודת מוצא, לפיה אין להרחיב את גבולותיה של "תאונת העבודה" אל מעבר לגבולות הסבירות, כדי כך שעובד המשתתף באירוע חברתי ייהנה מהגנה "...ללא כל אבחנה, ושרוחבה למצער כמכלול שעות האירוע". זאת, כדי להימנע מצב בו עובד המבלה עיתותיו ב"פעולה נלווית" לעבודה יזכה להטבת יתר "...על פני חברו המבוטח בביטוח נפגעי עבודה במהלך שמונה שעות בלבד שביום עבודה" [ראו: פרשת אילוז לעיל].

כדי שתאונה לעובד שאירעה לו במהלך "פעולה נלווית" לעבודה תוכר כ"תאונה בעבודה" יש לבחון את גבולות האירוע והפעילות במהלכה נפגע העובד, תוך שייקבעו אופיים, תכליתם ומהותם של האירוע והפעילות מושא התובענה. על עיקריה של הבחינה הנדרשת להיעשות, על שני שלביה, נעמוד להלן.

בשלב הראשון - במהלך בחינת הַפָּנִים החיצוניות של המעטפת, נדרשת הוכחת הקשר הסיבתי בין האירוע הכולל בו נטל העובד חלק לבין העבודה גופה. הקשר הסיבתי ייקבע על רקע נסיבות המקרה הנדון ומשקלן היחסי והמצטבר, ועל פי מבחן הסבירות. במסגרת זו נבחן את מכלול הסממנים המצביעים על הרלוונטיות של האירוע בו השתתף העובד לבין: מקום העבודה, צרכי העבודה, הקשר לאינטרסים של העובדים והמעביד, או לקידומם, וכל כיוצ"ב. ככל שגובר משקלם של אותם סממנים, כך גוברת, מתחזקת ומתבססת הזיקה הנדרשת להכרה באירוע כנלווה לעבודה (להלן גם: האירוע המוכר).

בהתקיים השלב הראשון ולאחריו, באים אנו לתוככי הליבה של האירוע המוכר. זו שעתו של השלב השני בו נבחן האם מתקיימת הזיקה הנדרשת בין האירוע המוכר לבין האירוע התאונתי במהלכו נפגע העובד (להלן: האירוע התאונתי) כפי שציינו בפרשת אילוז: "הזיקה בין האירוע לבין הפעולה הנלווית תוכר "כל עוד הייתה אותה פעילות חלק אינטגראלי מתכנית הפעילויות של האירוע המוכר. לא כן הדבר, במקרה בו העובד פרש מן הכלל ו'עשה תכנית לעצמו', או מקום בו ניתן להצביע על ניתוק הקשר, או הזיקה, בין הפעילות בה היה העובד מעורב בעת התאונה, לבין האירוע המוכר".

ובמלים אחרות: בשלב השני, במהלך בחינת הקשר הסיבתי בין "האירוע התאונתי" לבין ה"אירוע המוכר" יש לבדוק האם הוכח כי פעילות הפנאי במהלכה התרחש האירוע התאונתי, מהווה חלק בלתי נפרד מן האירוע שהוכר כ"פעילות נלווית", או האם פעילות הפנאי עומדת לעצמה ומנותקת מן הפעילות שהוכרה כ"נלווית" לעבודה ולתכליתה.
בשלב השני, בבואנו אל ליבת האירוע, נשוב ונידרש למבחן הרלוונטיות במובן המצומצם שלו, לאמור: תיבחן הרלבנטיות של האירוע התאונתי לאירוע המוכר בכללותו. לצורך בחינתנו זו, ניעזר במבחני משנה, ובהם אלה: האם האירוע התאונתי היה יזום על ידי המעביד או ועד העובדים; האם האירוע התאונתי היה כלול בפעילויות במסגרתן התקיים האירוע המוכר; האם ניתן להצביע על קשר ורלבנטיות בין האירוע המוכר לבין האירוע התאונתי, מלבד גורם סמיכות הזמנים ביניהם; האם ניתן לראות באירוע התאונתי חלק בלתי נפרד מן הגרעין של האירוע המוכר, או שמא ניתן לנתק בין מטרת האירוע התאונתי לבין תכליתה של הפעילות הנלווית.
ככל שהוכח קיומו של קשר סיבתי בין האירוע המוכר כפעילות נלווית, לבין האירוע התאונתי - ניתן לקבוע כי המעטפת כולה התמלאה בתוכן המהותי הנדרש להכרה בפגיעתו של העובד במהלך פעולה נלווית לעבודה, כתאונה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי."
(עב"ל (ארצי) 825/06 המוסד לביטוח לאומי - עפרה קיפרמן ניתן ביום 10.12.2007 – פורסם במאגרים האלקטרוניים) .

תאונה שאירעה בדרך לפעילות נלווית אינה באה במסגרת תאונת עבודה או למצער על פי החוק.

במקרה דנא אף על פי גרסתו של התובע הוא החנה את רכבו ליד העבודה ומשם נסע לכנס, משכך אף לא מדובר במקום העבודה:

"ש. ביום התאונה הבנתי שלא הגעת לפתיחה של הכנס, איפה היית ת. בסידורים.
ש. ולא היית במשרד.
ת. לא. "
(עמ' 4 לפ' שורה 33 עד עמ' 5 שורה 3)

והתובע לא זכר לומר אם עבד באותו יום:
"ש. בסביבות 9 הגעת לאזור המשרד וחנית בחניה של המשרד.
ת. ברחוב.
ש. ואז המשכת ישירות לכנס, לא עלית למשרד?
ת. יכול להיות שעליתי למשר ד. אני לא זוכר."
(עמ' 5 לפ' שורות 7-5 לעדות התובע)

לא כל כנס עסקי יוכר כפעילות נלווית ובוודאי כאשר התובע הוזמן על ידי מכרה, ואף התכנים אינם במסגרת עיסוקו:

"ש. תסכים שב- 2019 לא היה לך שום קשר לחברה שעוסקת בקנביס?
ת. לא היה לי. "
(עמ' 5 לפ' שורות 25-24 לעדות התובע)

כנס של עיתון גלובס שהוא עיתון כלכלי יש בו משום העשרה או השתלמות שהיא חלק מעבודת התובע וגם ה- Networking הוא לצורך יצירת קשרים עסקיים, ואין הדוגמא שניתנה ע"י הנתבע בדבר מפגש חברתי דומה לכנס של גלובס שמהותה מפגש בין אנשי עסקים וכלכלנים.

לא זו אף זו, מדובר בעצמאי והנטל המוטל עליו מוגבר. על העובד העצמאי חלה חובת הוכחה שהתאונה שאירעה לו הייתה תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו:

"... כדי להוכיח כי התאונה אירעה עקב העיסוק במשלח היד על התובע להראות כי הפעולה בה נפגע נעשתה "...לצורך עיסוקו במשלח ידו ('עקב'), בין שתראה בה פעולה השייכת מהותית לעיסוק עצמו ובין שתראה בה פעולה הנלווית לעיסוק" "
(עב"ל 104/99 ברדה - המוסד לביטוח לאומי פד"ע לח 241, 245).

התובע לא הוכיח את קשריו עם חברה המתעסקת עם קנביס אולם יתכן כי אילו היה מגיע התובע לכנס ושם נפגע, ניתן היה להכיר בפגיעה כתאונת עבודה, ברם הדרך אינה מוכרת על פי החוק.

העולה מאמור כי קרות התאונה של התובע אינה באה בגדר תאונת עבודה.

לו תשמע דעתי, דין התביעה להידחות.

נציג הציבור, מר יוחנן צנגן:

אין בידי להסכים לדעתה של כבוד אב"ד ואני סבור שדין התביעה להתקבל וזאת מהטעמים הבאים:

התובע הוא יועץ כלכלי עצמאי.
כעצמאי בתחום השרותים המקצועיים – אחת המטרות היא הרחבת הפעילות והשגת לקוחות חדשים.
השתתפות בכנסים מקצועיים מאפשרת היכרות עם ענפי משק ולקוחות פוטנציאליים.
התובע אמנם לא צרף ראיות על השתתפותו בכנסים אחרים כחלק מעבודתו, אך טען בחקירה הראשית: "מדי פעם אני הולך לכל מיני כנסים, של גלובס, אתמול הייתי בכנס בנושא בוררויות, זה העשרה ונטוורקינג, זה חשוב לפיתוח העסק שלי" (עמוד 4 לפרוטוקול מיום 7/7/21).
על פי מודעת הכנס שצורפה לתביעה מדובר היה בכנס מקצועי שאורגן על ידי עיתון כלכלי ולא אירוע חברתי, פעילות פנאי, תחביב וכד.
התובע צרף כראיה את מסלול הקורקינט לפיו יצא מאזור משרדו לכיוון מקום הכנס.
דעתי היא שההשתתפות בכנס הינה חלק מעבודתו של התובע ולא פעילות נלווית.
עבודה של עצמאי אינה נמצאת רק במקום בו נמצא משרדו, והיא יכולה לכלול משרדי לקוחות, פגישות עסקיות וכנסים מקצועיים.
מכאן שאם נפגע בדרך לכנס יש לראות זאת כפגיעה בדרך לעבודה על המשתמע מכך לגבי זכאותו לדמי פגיעה בעבודה.

מר משה בן דוד, נציג ציבור
אני מצטרף לדעתה של אב"ד.

סוף דבר

בדעת רוב חברי המותב כנגד דעתו החולקת של נציג הציבור – התביעה נדחית.

משעסקינן בתביעה בתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.

ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ט"ז אלול תשפ"א, (24 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר משה בן דוד,
נציג ציבור (עובדים)

אריאלה גילצר-כץ, שופטת
סגנית נשיאה

מר יוחנן צנגן,
נציג ציבור (מעסיקים)


מעורבים
תובע: ניב סביון
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: