ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין tesfaalem berhe נגד יהודה כהן :

24 אוגוסט 2021
לפני: כבוד השופטת קארין ליבר-לוין

התובע:
tesfaalem berhe
ע"י ב"כ: עו"ד מימון

-
הנתבע:
יהודה כהן
ע"י ב"כ: עו"ד לוי

החלטה

לפני בקשת הנתבע לבטל את הסכמתו מיום 15.7.2021 לסיום ההליך בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד -1984 (להלן- חוק בתי המשפט).

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכלל החומר המצוי בתיק, מצאתי כי יש לקבל את הבקשה. להלן אפרט נימוקיי להחלטה זו.

מדובר בהליך שנפתח על ידי התובע ביום 26.3.2019. ישיבת ההוכחות נקבעה ליום 15.7.2021 כשנתיים ומחצה לאחר פתיחת ההליך . בפתח ישיבת ההוכחות, לאחר שיח עם הצדדים והפסקה בהתאם לבקשות הצדדים לבחינת עמדתם, הסמיכו הם את בית הדין לפסוק לפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט. נוסח ההסכמה מפורטת להלן:

"אנחנו מבקשים כי בית הדין יפסוק בעניין כולו בדרך של פשרה, לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, וזאת ללא נימוקים ועל סמך החומר שנמצא בתיק בית הדין.
ברור לנו, כי "תקרת" הפשרה לא תעלה על 130,000 ₪ (נטו) ואילו "רצפתה" לא תרד מ- 58,000 ₪ (נטו) וכי בהכרעה כזו אין ביה"ד מחויב בהכרח לפשרה שבה יחתך הפער בין עמדות הצדדים בנקודה כלשהי - וכי סיכויי הערעור על הכרעה כזו אינם גבוהים.
מוסכם על הצדדים כי התשלום שיפסק ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים ועוקבים, כאשר התשלום הראשון יהיה בתוך 14 יום ממתן פסה"ד וכל תשלום נוסף מידי 30 יום.
מוסכם בין הצדדים כי 30% מהסכום שיפסק ע"י ביה"ד ישולם כשכ"ט עו"ד ועליו יוסיף הנתבע מע"מ כנגד חשבונית מס כדין.
ככל שלא ישולם תשלום כלשהו במועדו, מסכימים הצדדים כי יחודש ההליך והסכומים ששולמו עד אותו מועד, ינוכו מהסכום שיפסק במסגרת פסק דין ככל שההליך יתנהל בשנית.
כמו כן מוסכם כי איחור של 7 ימים בתשלום, לא יהווה איחור המצדיק חידוש ההליך.
הצדדים מבקשים כי בית הדין יכריע בדן יחיד."

על ההסכמה האמורה חתם הנתבע באופן אישי לאחר שקיבל הסבר על המפורט שם מבאת כוחו.

הנתבע הגיש בקשה סמוך לאחר הדיון שכותרתה "בקשה בהולה לביטול החלטה" כאשר במסגרתה ציין כי הוא מבקש לשקול את עמדתו שכן הגיע לדיון בלחץ כאשר אינו יכול לתת תשובות מידיות. בהתאם ניתנה לו שהות למסור עמדתו והוא הגיש את הבקשה העומדת להכרעה – לפיה לאחר ששקל את סיכוניו וסיכוייו ולאחר שעדים וראיות שביקש להגיש בתיק ולא היו בשליטתו נמצאו ויכולים ליתן עדות שיש בה להשפיע באופן משמעותי על תוצאות ההליך, הוא מבקש לנהל הוכחות ולאפשר לו את יומו.

התובע הגיב לכך וטען כי משנכרת חוזה בין הצדדים, טעות בכדאיות העסקה אינה עילה לביטולו. הצדדים ניסחו הסכמה שהתאימה לשניהם ומתן אפשרות לנתבע לחזור ממנה יש בה כדי לרוקן את מוסד ההסכמה בהתאם לסעיף 79א' לחוק מתוכן. בכל מקרה עמד התובע על חיוב הנתבע בהוצאותיו ללא קשר לתוצאות הבקשה.

הנתבע השיב לכך וציין כי הוא אינו עורך דין ולא הבין את משמעות הצעת בית המשפט וכי יש ליתן לו את יומו ואין מקום לחייבו בהוצאות בשל כך.

הפסיקה התייחסה להסכמה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט כהסכמה דיונית וכאשר צד חוזר בו מההסכמה האמורה, יש לבחון האם ניתן לאפשר לו לשוב מההסכמה הדיונית אליה התחייב בחתימתו המעידה כי הבין את הדברים והם הוסברו לו.

בע"א 130/77 עוזרי – עוזרי (1979) נדונה חזרתו של אחד הצדדים מהסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים בעת הדיון. בית המשפט העליון קבע ביחס לכך כי:
"לא מדובר על העלאת טענה משפטית חדשה גרידא, אלא על סטייה מהסכם דיוני שהמערער היה צד לו. סדרי הדין אמנם אינם מיטת סדום, אלא מכשיר לייעולה של עשיית המשפט, והנוקשות המופרזת לא יאה להם...במקרה ראוי בו הצדק יחייב זאת, יכול בית המשפט על כן להתיר גם חזרה מהסדר דיוני מוסכם, אך כל דבר נבחן על יסוד נתוניו, ובאלו אשר לפנינו אין מאומה כדי להצדיק חזרה מדברים שסוכמו מפורשות וברורות כדי להרשות חזרה מהויתור המצמצם את המחלוקת".

גם בית הדין הארצי התייחס לסוגייה זו בבר"ע (ארצי) 62735-05-19 ואלרי סינייסקי - יובלים אשדוד תאגיד המים והביוב בע"מ (22.10.2019) (סעיף 20 שם): ‏‏

"מקובל עלינו העיקרון לפיו אין להתיר בנקל לצדדים לחזור בהם מהסכמות דיוניות. מדובר בעיקרון שיש ליתן לו משקל רב בהתחשב במגוון אינטרסים הנוגעים הן לצדדים והן להליך השיפוטי. יחד עם זאת, לצד עיקרון חשוב זה, קיימת גם ההכרה בכך שבנסיבות מיוחדות ומתאימות, יהיה זה מן הצדק לאפשר לחרוג מהעיקרון. כך לדוגמא - "כבר נפסק כי בנסיבות מסוימות וברשות בית הדין רשאי צד לחזור בו מההסכמה הדיונית... על אף שמדובר למעשה בחוזה בין הצדדים שדיני החוזים חלים עליו, מדובר בחוזה מסוג מיוחד שחלים עליו כללים נוספים... ועניינם עשיית משפט צדק" (עב"ל (ארצי) 40914-12-11 עזרא מנצורה - המוסד לביטוח לאומי (9.10.12); כן ראו בקשר לחזרת צד מהסכמות דיוניות את בר"ע (ארצי) 44240-06-14 אברהם יקירי - רובין פאר (11.9.14); ובמערכת הכללית - רע"א 2160/09 ש.ב. סופר בע"מ נ' קבוצת מתיישבי ברסלב (26.4.09); בע"מ 2180/15 פלוני נ' פלוני (19.8.18)).
בהתאם, קיימת בפסיקה גם מגמה שלא "לתפוס בעל דין על הסכמתו" (השופט יצחק עמית בע"א (מחוזי חיפה) 1196/05 מחאג'נה נ' עיריית אום אל פחם [פורסם בנבו] (26.7.05)). "

חברתי, כבוד השופטת (בדימוס) יפית זלמנוביץ-גיסין, התוותה שלוש שאלות שיש לבחון טרם הכרעה האם לאפשר לצד לחזור בו מהסכמה דיונית וקביעותיה בעניין זה מקובלות עלי, על כן, אפנה לדבריה במלואם בסע"ש (ת"א) 24890-08-15 חסן סבארנה נ' קלאסה מטבחים בע"מ, (החלטה מיום 8.8.2016, סעיפים 42-43) החלטה אליו אף הפנה בית הדין הארצי בפסק הדין בעניין סינייסקי שהובא לעיל:

"מאחר ואחד היסודות על בסיסם נשען סעיף 79א' הוא יסוד ההסכמה, ניתן לומר, כי תנאי מוקדם למתן פסק דין על יסוד סעיף 79א' הוא קיומה של ההסכמה. כאשר צד חוזר בו מהסכמתו, לא מתמלא עוד התנאי לתחולתו של סעיף 79א'.

לגישתי עלינו לענות על מספר שאלות בטרם יוחלט האם יש לקבל את בקשתו של התובע לחזור בו מהסכמתו הראשונית אם לאו.

השאלה הראשונה – מתי הודיע אחד הצדדים על חזרתו בו מן ההסכמה? ברור, כי אין דומה חזרה של צד מהסכמתו לאחר שהערכאה השיפוטית נתנה את פסק דינה לחזרתו בו מהסכמתו המתבקשת בסמוך לאחר שניתנה. ככל שהודעתו על חזרתו בו מן ההסכמה ניתנה בסמוך למועד בו ניתנה הסכמתו, ניתן להשוותה לפיטורים "בעידנא דריתחא" אשר לאו פיטורים הם.

השאלה השניה – האם יש בחזרתו של הצד מהסכמתו לפסיקה לפי סעיף 79א' כדי להקנות לו יתרון דיוני כלשהו? כלומר: האם נחשפו בפניו ראיות או מסמכים שיתכן ולא היה נחשף אליהם אילולא ההסכמה הדיונית?

השאלה השלישית – האם קבלת בקשת הצד שמבקש לחזור בו מהסכמתו תפגע בבעל הדין האחר? כך למשל, אם הצד האחר שינה מצבו לרעה בהסתמך על ההסכמות שהושגו במסגרת ההסדר הדיוני. "

ביחס למועד החזרה מההסכמה - בענייננו הנתבע הראה סימני חזרה מההסכמה עוד באותו היום בו חתם על ההסכמה עת הגיש את בקשתו לביטול החלטה (15.7.2021). לאחר 7 ימים השלים את עמדתו וביקש לחזור בו מהסכמתו מאחר והיה בלחץ ולא ערוך לדיון וכי הוא אינו עורך דין ולא הבין את משמעות הסכמתו. אציין כי טענה זו מעוררת תמיהה שכן הנתבע היה מיוצג על ידי באת כוחו שחזקה כי הסבירה לו את משמעות הסכמתו אותה אישר בחתימת ידו. ניטלה הפסקה לבקשת הצדדים לצורך גיבוש כל צד את הסכמתו ולבסוף הנתבע הופיע לישיבת הוכחות במסגרתה נדרש להיחקר על תצהירו, משמע להיות ערוך לישיבת הוכחות על כל המשתמע מכך.

ביחס ליתרון דיוני ופגיעה בבעל הדין האחר – לפתע, לאחר הדיון, שיוזכר כי נקבע ל ישיבת הוכחות, נזכר הנתבע כי יש בידיו ראיות ועדים נוספים בהתאם לטענות שפירט בתמצית בהודעתו. זאת לאחר שהבין כי הנטל בנסיבות העניין מוטל רובו ככולו על כתפיו, ככל שהתובע יוכיח את תקופת העסקתו. בהתנהלותו של הנתבע יש ניצול לרעה של הליכי משפט שכן נחזה כי השתמש בהסכמה כדי להימנע מקיום הדיון במועד בו נקבע שעה שהבין את גודל הנטל המוטל על כתפיו בנסיבות העניין. אילו היתה מתקיימת ישיבת ההוכחות באותו מועד, הנתבע היה מוסר את גרסתו זה מכבר והבאת עדים נוספים וראיות נוספות היתה בגדר החריג לכלל ובנסיבות מסוימות. גם כעת הדרך לכך כלל אינה סלולה ויש לנמק בקשה מסוג זה ככל שתוגש, אולם מדובר בנקודת זמן שונה. התנהלותו זו של הנתבע פוגעת בניהול ההליך, מאריכה אותו שלא לצורך ומנצלת לרעה את ההליך המשפטי באופן שיש בו כדי לפגוע בתובע.

צודק התובע כי אי מתן תוקף להסכמה ומתן אפשרות לנתבע לחזור בו מהסכמתו, יש בה כדי להאפיל על הסכמות דיוניות שניתן להן תוקף של החלטה ויש בכך סיכון. מנגד, יש לבחון את אופי ההסכמה אליה הגיעו הצדדים. עיון בהסכמה עצמה מעלה כי הצדדים הסכימו שככל והנתבע לא יעמוד בתשלום שנפסק, יחודש ההליך. משמע – אף אם אקבע כי השמוש לרעה שצוין לעיל מביא לתוצאה כי יש לאכוף את ההסכמה הדיונית על הנתבע, הרי שבאי תשלום הסכום שייקבע נמצא עצמנו באותה נקודה – ההליך יחודש. בנסיבות הללו מצאתי כי ניתן לרפא פגם זה בפסיקה הוצאות כנגד הנתבע, בשלב זה, אך ביחס להתנהלות האמורה ואי קיום ישיבת ההוכחות במועדה בשל כך.

מכל הנימוקים שפירטתי לעיל, הבקשה מתקבלת. הסכמת הצדדים מיום 15.7.2021 שקיבלה תוקף של החלטה – מבוטלת.

בשל התנהלותו של הנתבע אשר פורטה לעיל, יישא הוא בהוצאות התובע בסך 5,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים וללא תלות בתוצאות ההליך.

כדי שלא לפגוע בתובע יתר על המידה, תיקבע ישיבת הוכחות במועד סמוך -וזאת ביום 7.10.2021 בשעה 9:00.

כפי שנקבע בעבר, התובע יעיד בישיבת ההוכחות בהיוועדות חזותית. על בא כוחו להגיע מראש עם הציוד המתאים לצורך כך ולוודא כי ניתן לראות ולשמוע את התובע באופן תקין. כלל ההנחיות ביחס לעדות התובע שניתנו בהחלטות מיום 24.6.201 ו- 29.6.2021 – בעינן עומדות.

המזכירות תנפיק זימונים לעדות התובע גב' ברקת נועה וגב' דובינסקי אנג'לה – למועד הדיון שנקבע. התובע יבצע להן מסירה עד לא יאוחר מיום 9.9.2021.

זמני החקירות שנקצבו בהחלטות מיום 6.7.2021 וה-9.7.2021 – עומדים בעינם.

המזכירות תזמן מתורגמן לשפה האנגלית למועד הדיון.

ניתנה היום, ט"ז אלול תשפ"א, (24 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: tesfaalem berhe
נתבע: יהודה כהן
שופט :
עורכי דין: