ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שמואל נפתלי ניסן נגד עיריית קרית גת :

לפני השופטת דינה כהן

המבקש

שמואל נפתלי ניסן

נגד

המשיבה
עיריית קרית גת

בית משפט קמא דחה את תביעתו של המערער ופסק הוצאות בסך 750 ₪ לטובת המשיבה.

החלטה

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בקריית גת מהתאריך 03.06.2021, שניתן במסגרת ת"ק 56055-12-20, על ידי כבוד השופט אבישי זבולון. המבקש- התובע בבית משפט קמא, הלין בתביעתו נגד חיובי הארנונה המושתים עליו על ידי המשיבה- עיריית קרית גת.

בית משפט קמא דחה את תביעתו של המערער ופסק הוצאות בסך 750 ₪ לטובת המשיבה.
המבקש מבקש רשות לערער הן על פסיקתו של בית משפט קמא והן על הוצאות שפסק לטובת המשיבה.

המשיבה עוררה בכתב ההגנה שהוגש לבית המשפט קמא טענת סף ביחס לסמכותו העניינית של ביהמ"ש. אשר לחיובי הארנונה עצמם , לטענת הנתבעת התובע חויב על פי דין, קיבל את הפטורים להם זכאי על פי חוק בגין נכס אשר אינו ראוי לשימוש. בתחילה למשך 3 שנים ולאחר מכן הינו זכאי לחיוב בסכום המינימלי למשך 5 שנים נוספות, בהינתן כי הנכס לא שופץ על ידו ולעת הזו עדין זכאי לחיוב בסכום המינימלי כקבוע בחוק למשך שנתיים נוספות.
בבקשת רשות הערעור, המבקש טען, בין היתר, ש בית משפט קמא לא התייחס לכלל טענותיו. לטענתו הנכס יכול לשמש כמחסן בלבד ולכן הוא זכאי על פי תקנה 13 לתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), תשנ"ג-1993, להנחות הדרגתיות מתשלומי ארנונה על הנכס (חצי שנה פטור מלא, לאחר חצי שנה פטור בסך 50% וחצי שנה לאחר מכן פטור בסך 25% ורק לאחר מכן מחיר מלא). המבקש ציין כי הדבר מגיע לו על פי חוק והמשיבה לא מעוניינת לתת לו את המגיע לו, בטענות מטענות שונות.

בדיון שהתקיים בית המשפט בקרית גת ביום 3.06.2021, טען המבקש (התובע), שהוא רכש את הזכויות בנכס מושא תביעתו לכתחילה ככזה שאינו ראוי לשימוש. נראה שהמבקש השתית ציפיותיו לפטור הדרגתי מתשלומי ארנונה, על יסוד הנחתו בעניין שיעור תשלומי הארנונה שלשיטתו יש להחיל על הנכס בו מחזיק . המבקש קבל על עמדת המשיבה לפיה בכל מקרה עובר להגשת התביעה הנכס ראוי לשימוש ואינו פטור מתשלומי ארנונה.
המבקש טען שהנכס הוא נכס שאין לו ממנו הכנסות ושהוא אינו משכיר אותו. לדבריו, "גם עכשיו לא ראוי לשימוש אבל היא אומרת שנגמרה התקופה של לא ראוי לשימוש ואמרה שאני חייב לשלם אפילו אם הוא ריק". המבקש הסתמך על חקיקת משנה לפיה תשלומי הארנונה לשנה הראשונה והשניה יהיו בשעור של 50% ובשנה העוקבת הזכות לפטור עומדת על 25%. לדבריו עוד הוא אזרח ותיק בעיר, ברשותו מספר נכסים "משולמים ומתוקתקים"
עוד טען המבקש ש"בשנת הקורונה" מגיע לו ולאשתו פטור חלקי נוסף.

המשיבה טענה בדיון האמור, שהנכס הרלוונטי לעתירה, לא היה ראוי לשימוש (הגם שניתן להשמישו) ו ככזה משנת 2016 ועד לשנת 2018 קיבל פטור מלא. בטיעוניה התייחסה המשיבה באמצעות נציגתה להגבלה שבחוק הנוגעת לתקופת הפטור ותנאיו ולתעריפים ע"פ הנחיות משרד הפנים ( 5 שנים לפי תעריף נמוך ובמידה והנכס עדין לא יהיה ראוי לשימוש הוא יהיה פטור לצמיתות). המשיבה טענה בבית משפט קמא שמאחר ומדובר בנכס שאינו ראוי לשימוש והנכס ריק, הרי שלא ניתן לתת בגין החזקתו פטור.

לאחר ששקלתי את טענותיו של המבקש ובחנתי את כתבי טענותיהם של הצדדים ואת פסיקתו של בית משפט קמא, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה למתן רשות ערעור, להידחות.

סעיף 60 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב),תשמ"ד-1984, מגדיר את היקף סמכותו העניינית של בית המשפט לתביעות קטנות על פי ההוראה:
" 60. (א) בית משפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחיד :
(1) לתשלום סכום שאינו עולה על 33,800 שקלים חדשים;
(2) למתן צו להחלפת מצרך או לתיקונו או לביטול עסקה, כששווי המצרך או התיקון או סכום העסקה, לפי הענין, אינו עולה על הסכום האמור בפסקה (1), ובתביעה-שכנגד לסכום או לצו כאמור, ובלבד שהתביעות אינן לפי זכות שהומחתה או שהוסבה ואינן בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר.
(ב) בית המשפט רשאי לא לדון בתביעה או בתביעה-שכנגד ולהעבירן לבית משפט שלום או לבית המשפט המוסמך לדון בהן, לפי העניין, אם ראה שהדיון בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים להן, או אם ראה שהתביעה הוגשה בידי תובע שכבר הגיש באותה שנה באותו בית משפט יותר מחמש תביעות.
(ג) ....."

עם זאת, נוכח ההסדר הנוגע לחיובי ארנונה והמסלול הייחודי שהותווה לכך בחוק, יש ממש בעמדת המשיבה כפי שהועלתה בכתב ההגנה בבית משפט קמא, לפיה החלטת רשות לענייני ארנונה מצויה בסמכותו של בית משפט לעניינים מנהליים. וזאת בהתאם לסעיף 5 לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ולהוראת סע' 2 שבו.

הסעיף קובע שבית משפט לעניינים מנהליים ידון, בין היתר, ב" (1) עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בעניין המנוי בתוספת הראשונה ...."
ענייני ארנונה לפי כל דין מנויים בסעיף 1 לתוספת הראשונה לחוק.

צדק, אם כן, בית משפט קמא כאשר דחה את תביעת המבקש בהיעדר סמכות עניינית לדון בה כתביעה קטנה נוכח עילת התביעה ומהותה.

יתרה מכך, בית המשפט ניסה לסייע לצדדים ואף ציין בפסק דינו שהוא שמע את הצדדים מתוך ניסיון להביא את הצדדים לכדי הסדר פשרה, אך הניסיון לא צלח.

המבקש טען בדיון בבית משפט קמא שהוא נכון לשלם "אבל שיורידו את כל העיקולים ואת כל מכתבי ההתרעה".

בית המשפט ציין בפסק דינו עוד ש"עולה מדברי התובע, כי הינו מושך תובענה זו לכדי "קרדום לחפור בו" כאשר מבקש הוא לחייב באמצעות תובענה זו את הנתבעת להחזיר את סכום העיקול אשר הוטל עליו תוך שהוא מבקש להפחית את הוצאות המשפט בגין מכתבי התראה אשר נשלחו לו, ככל הנראה".

אכן, בית המשפט לתביעות קטנות נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה שהמבקש הביא לפתחו של בית משפט קמא, מפאת מהותה וההסדרים החקיקתיים הי יחודיים הרלוונטיים לעניינה.
על כן, אין כל עילה להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא.

מאחר שלא נדרשתי לתגובת המשיבה, איני עושה צו להוצאות.

לאור התוצאה, מבוטלת החלטת הביניים מיום 6.08.2021, בדבר עיכוב הליכי הגביה.

העירבון יוחזר למבקש.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז אלול התשפ"א 24.08.2021 בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שמואל נפתלי ניסן
נתבע: עיריית קרית גת
שופט :
עורכי דין: